פסקי דין על שמואל אלישיוב | פסקי דין על דוד אלישוב | פסקי דין על משיח אלישיוב ואח' | פסקי דין על המפקח על הבנקים | פסקי דין על נגיד בנק ישראל |

2472/09 בג"צ     16/06/2009




בג"צ 2472/09 שמואל אלישיוב, דוד אלישוב, משיח אלישיוב ואח' נ' המפקח על הבנקים, נגיד בנק ישראל




החלטה בתיק בג"ץ 2472/09

בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק


בג"ץ 2472/09



בפני
:

כבוד השופט א' רובינשטיין


כבוד השופט ס' ג'ובראן


כבוד השופט א' דנציגר


העותרים:

1. שמואל אלישיוב



2. דוד אלישוב



3. משיח אלישיוב


4. שלום חי אלישיוב



נ


ג


ד



המשיבים:

1. המפקח על הבנקים



2. נגיד בנק ישראל
,מר סטנלי פישר


עתירה למתן צו על תנאי


בשם העותרים:
עו"ד יהושע דיאמנט

בשם המשיבים:
עו"ד אבינעם סגל-אלעד



פסק דין

השופט א' רובינשטיין
:

א.
עניינה של העתירה בבקשת העותרים להורות למשיב 1 (להלן
המפקח
) לחקור את התנהלות בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן
הבנק
), בענף אחד מני רבים של פרשת קריסתה של קבוצת חפציבה. פניה למפקח נשלחה ביום 3.3.09. בטרם תגובתו (כבר ביום 18.3.09) הוגשה העתירה הנוכחית. נטען בה,
בתמצית
, כי הבנק הנפיק ערבויות לפי חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), תשל"ה - 1974 בנסיבות בהן לא היה אמור לעשות כן (כיון שכספי הלוואות שנטלו העותרים הופקדו בבנק אחר), ונמנע מהנפקתן במקרים בהם אמור היה לעשות כן (מקום שכספים שאכן הופקדו בו). עוד נטען, כי מדובר בנושא נקודתי, שאינו מתברר בהליכים אחרים אשר אותם מנהלים העותרים בערכאות. ולבסוף, משיב 2 התבקש למנות מחליף למפקח לצורך הבירור המבוקש, עקב קשרי המפקח בעבר עם בנק דיסקונט.

ב.
בתגובתם (מיום 17.5.09) טוענים המשיבים, כי דין העתירה להידחות על הסף. נטען, כי מדובר בעתירה מוקדמת - שהוגשה בטרם ניתנה למפקח אפשרות לבחון את פניית העותרים; וכי לא צורפו המשיבים הרלבנטיים - ובפרט הבנקים המעורבים. לגופה של עתירה נטען, כי מדיניות המפקח היא שלא להפעיל את סמכות הבירור שעה שמתקיים הליך משפטי - וכי בניגוד לאמור בעתירה, כך הוא המצב במקרה שלפנינו. בתגובה נסקרה פרשת קריסתה של קבוצת חפציבה, תוך התייחסות פרטנית להתקשרויות בינה לבין העותרים. הובאו חלקים מדו"ח ביניים שהגיש (ביום 19.3.09) המנהל המיוחד, בו נמתחה ביקורת קשה על התנהלות העותרים, ובין היתר נאמר "לדעת המנהל המיוחד אין ספק שהסכמי הרכישה של אלישיוב... חסרות (כך במקור - א"ר) תוקף משפטי, הן בהיותם הסכמים למראית עין, והן בהיותם הסכמים שנועדו למטרה בלתי חוקית" (סעיף 11.1.3). צוין גם כי בשני ערעורים אזרחיים שהגישו העותרים לבית משפט זה (ע"א 4409/08 ו- 10650/08) ניתן ביום 25.3.09

פסק דין
הדוחה אותם, שנימוקיו טרם נמסרו. למען שלמות התמונה נציין כי דו"ח הביניים הנזכר של המנהל המיוחד נתקבל בגדרי הערעור כתוספת ראיה, אף כי בכפוף לסייגים לעניין משקלו - כיון שלא נבחן בערכאה שיפוטית דיונית ולא נטען לגביו בבית משפט זה.

ג.
עוד הוזכר, כי המפקח חוקר באופן אינטנסיבי את מעורבות הבנקים בפרשת קריסתה של חברת חפציבה; כי הוא מבכר לברר את עניינם של אנשים פרטיים שהפסידו את כספם בפרשה על פני עניינם של העותרים שמעורבותם היתה עסקית, וכאמור - לאו דווקא תמת לב לשיטתו; כי מדובר בפרשה סבוכה המחייבת בירור עובדתי, אשר מתאים לערכאה שיפוטית שאינה בית משפט זה בשבתו כבג"צ; ולבסוף, כי מדובר במקרה שמעורבים בו צדדים שלישיים (שאינם העותרים והבנק), אשר כלפיהם ככלל אין המפקח נוהג לנהל חקירות. אשר לבקשה כי המפקח יוחלף לצורך הבירור, נאמר כי טענת העותרים כלפי המפקח
"כללית ועמומה", וכי נקבעה למפקח בשעתו "תקופת צינון" ביחס לתיקים בהם מעורב בנק דיסקונט, וזו חלפה מכבר. ביום 18.5.09 ביקשתי מהעותרים להודיע, אם נוכח תגובת המשיבים עומדים הם על עתירתם. ביום 25.5.09 הודיעו העותרים כי אכן עומדים הם על העתירה.

ד.
אין מקום להיעתר לעתירה. סעיף 16(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א - 1981) קובע, "המפקח יברר פניות הציבור בדבר עסקיהם עם תאגידים בנקאיים שראה בהן ממש". בפרשת
ארבל
(בג"צ 5048/07
ארבל נ' בנק ישראל
(טרם פורסם)) נדרשה חברתי השופטת פרוקצ'יה לסמכות המפקח, לשיקול הדעת המסור לו בבירור תלונות, ולהיקף ההתערבות בשיקול דעתו:

"לא כל מחלוקת נקודתית בין בנק ללקוח המולידה פנייה למפקח מעלה בהכרח צורך והצדקה בבחינה מערכתית בידי המפקח על הבנקים
; ענין שעל-פי טיבו נוגע למערכת היחסים הספציפית בין הצדדים ואין לו השלכה מוסדית כוללת עשוי שלא להצדיק את בירורו... יתכן כי ענין המצריך בירור עובדתי מורכב שבחינתו הולמת דיון בערכאה שיפוטית לא יבורר בידי המפקח. עשוי גם להיות שבעומס המטלות המונחות על המפקח, ייקבעו סדרי עדיפויות בטיפול בתלונות...

למפקח שיקול דעת רחב באשר לאופן הטיפול והסינון של התלונות המועברות לטפולו... אחריותו של המפקח על הבנקים
היא אחריות כוללת... מכאן סמכותו הרחבה להחליט על סדרי העדיפויות בטיפול בתלונות, ועל סיווג העניינים הראויים לבירור על-ידו

בית המשפט לא יחליף את שיקול דעתו של המפקח בשיקול דעתו שלו, ולא יתערב באופן הפעלת שיקול הדעת המינהלי... המפקח על הבנקים
הוא הגורם המוסמך, בעל המומחיות המקצועית הייחודית, המודע והאמון על צרכיה של ביקורת המערכת הבנקאית, ועל המשאבים הנתונים בידיו לצורך כך. מכאן, שהתערבות שיפוטית בשיקול דעת זה היא צרה ביותר, ונשמרת למקרים חריגים בלבד, בהם הפגיעה בפרט או באינטרס הציבורי הכללי עליו מופקד המפקח הינה מהותית" (בג"צ 5048/07
ארבל נ' בנק ישראל
(טרם פורסם)).


פסיקה זו מעוגנת בדין, בניסיון החיים ובשכל הישר. אכן יתכנו מקרים שבהם תהא התערבות בשיקול דעת המפקח, אך הנחת היסוד היא כי הוא פועל במערכת מקצועית, שהחלטותיה מבוססות על בדיקה ובחינה.

ה.
במקרה שלפנינו, לא נמצאה עילה להתערב בשיקול דעתו של המפקח, שגם הקדיש מאמצים לבחינת האירועים הקשורים בקריסת חפציבה. עניינם הספציפי של העותרים מתברר בערכאות (על מדיניות המפקח למשוך ידיו מעניינים אלה ראו בג"צ 747/87
הופר נ' שר המשפטים
(לא פורסם); בג"צ 10788/06
גזונטהייט נ' בנק ישראל
(לא פורסם) פסקה 6), ואף אם טוענים הם כי היבט מסוים הכרוך בהם לא הובא בפני
הן - עובדה זו אינה מחייבת את המפקח להציבו בראש מעייניו, מכל מקום שעה שבידי העותרים לעשות זאת במסגרת ההליך שהם מנהלים. ועוד, המשיב פירט מדוע פניית העותרים אינה מתאימה (אולי אף אינה ראויה) להתברר על ידיו - ובטעמים אלה (שנזכרו מעלה) אין עילה להתערב; להיקף ההתערבות ראו גם פרשת
גזונטהייט
פסקה 5. על אלה יש להוסיף את הפגמים בהגשת העתירה, שעליהם הצביעו המשיבים.

ו.
סוף דבר, איננו נעתרים לעתירה. העותרים ישאו בהוצאות המשיבים בסך 8,000 ₪.


ניתן היום כ"ד בסיון תשס"ט (16.6.09).



ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

09024720_t05.doc

עש

+ מפ
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il






בג"צ בית המשפט העליון 2472/09 שמואל אלישיוב, דוד אלישוב, משיח אלישיוב ואח' נ' המפקח על הבנקים, נגיד בנק ישראל (פורסם ב-ֽ 16/06/2009)