פסקי דין על ישראל זהבי | פסקי דין על אורנה זהבי | פסקי דין על המועצה המקומית כפר שמריהו

4596/09 עא     22/06/2009




עא 4596/09 ישראל זהבי, אורנה זהבי נ' המועצה המקומית כפר שמריהו




פסק-דין בתיק ע"א 4596/09




בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים


ע"א 4596/09



בפני
:

כבוד הנשיאה ד' ביניש


המערערים:

1. ישראל זהבי



2. אורנה זהבי



נ


ג


ד



המשיבה:
המועצה המקומית כפר שמריהו


ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בהרצליה
(השופטת
א' מני-גור
) מיום 13.5.2009, שלא לפסול
עצמו מלדון בת.א. 4370-10-07

בשם המערערים:
עו"ד אושרית הובר-היימן


פסק-דין


ערעור על החלטת בית משפט השלום בהרצליה (השופטת
א' מני-גור
), מיום 13.5.2009, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים בת.א 4370-10-07.

1.
המערערים הגישו תביעה נגד המשיבה בבית משפט השלום בהרצליה בגין נזק שגרמה, לטענתם, למגרש בבעלותם, שהתבטא בין היתר, בחיתוך חלק מן הגדר החיה במגרש וכריתת שני עצי פרי שגדלו עליו. ביום 28.9.2008 הגישה המשיבה תצהירי עדות ראשית מטעמה, אליהם צירפה חוות דעת מומחה. בקשת המערערים מיום 25.2.2009 לפסילת חוות הדעת כראיה נדחתה ביום 26.2.2009. בית המשפט קבע בהחלטתו כי לא ברור לו מדוע הוגשה הבקשה ערב דיון ההוכחות (שנקבע ליום 2.3.2009), כאשר חוות הדעת הוגשה כבר ביום 28.9.2008. בית המשפט הוסיף כי טיעוני המערערים בדבר אופן השגת המידע לצורך הכנת חוות הדעת יישמעו בסיכומים לאחר שמיעת הראיות. המערערים ביקשו כי בית המשפט יעיין מחדש בהחלטתו, בין היתר, לאור העובדה שדיון ההוכחות נדחה בינתיים. ביום 16.3.2009 החליט בית המשפט לדחות את הבקשה. בית המשפט קבע כי ההחלטה לדחות את הבקשה לפסילת הראיה לא התבססה רק על מועד דיון ההוכחות שהיה קבוע אז, אלא בעיקר לאור השיהוי הניכר במועד הגשתה; חוות הדעת הוגשה כחמישה חודשים קודם לכן והמערערים לא נימקו מדוע הוגשה הבקשה בשיהוי כה ניכר. לפיכך קבע בית המשפט שאין בשינוי מועד דיון ההוכחות כדי להקים את הצורך לעיין מחדש בהחלטה. לגופו של עניין דחה בית המשפט את טענת המערערים לפיה חוות הדעת הושגה תוך פגיעה בפרטיותם שכן קבע כי המומחה בדק צמחים הגלויים לכל עין במגרש פתוח שהמערערים לא גרים בו, כאמור בחוות דעתו.

2.
המבקשים הגישו בקשה לפסילת בית המשפט על יסוד תוכן ההחלטה מיום 16.3.2009. בבקשה טענו כי בית המשפט גיבש דעה מוקדמת ביחס לתוצאות ההליך וכי מהתבטאויותיו בהחלטה עולה חשש ממשי למשוא פנים כלפיהם. לדעתם, מאחר ומצב תחזוקתו של המגרש שנוי במחלוקת בין הצדדים וכן שאלת חוקיות כניסת המשיבה אליו ללא הסכמת המערערים יש מקום לפסול את בית המשפט מלדון בעניינם, שכן גיבש דעה בשאלות אלה טרם שמיעת הראיות. בית המשפט דחה את הבקשה וציין כי הוגשה באיחור על יסוד החלטה שניתנה כחודשיים קודם לכן לגופו של עניין קבע כי בהחלטה מיום 16.3.2009 ציין יותר מפעם אחת כי תיאור המגרש נעשה על ידי המומחה בחוות דעתו ואין היא מסקנת בית המשפט. בית המשפט הוסיף כי משנתבקשה פסילת ראיה לפני שלב שמיעת העדויות, לא היה בידיו אלא להסתמך על האמור בראיה עצמה וכי לא חיווה דעתו האם הממצאים בחוות הדעת נכונים, אם לאו. עוד קבע כי החלטת בית המשפט, שאינה אלא החלטת ביניים יכולה להשתנות בעקבות שמיעת הראיות ואין בה משום גיבוש דעה וחשש למשוא פנים מצידו.


מכאן הערעור שלפניי.

3.
המערערים מציינים בערעורם כי הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת בית משפט קמא בבקשה לעיון מחדש. לטענתם, בקשת הפסלות לא הוגשה באיחור שכן יש להעלות טענת פסלות לפני כל טענה אחרת, וכך עשו. לגופו של עניין טוענים המערערים כי קביעת בית המשפט כי אין בהתנהלות המשיבה ו/או המומחה מטעמה כדי להוות חדירה לפרטיותם מתבססת באופן מוחלט ובלתי מסויג על חוות דעת המומחה מטעם המשיבה, תוך קביעת ממצאים עובדתיים ביחס למגרש, בטרם נשמעו הראיות בתיק. לדעתם, יש בקביעה זו כדי לסתום את הגולל על התביעה כולה ולכן הם מבקשים את פסילתו של בית המשפט מלדון בעניינם.



4.
דין הערעור להידחות ולו בשל השיהוי בהגשת בקשת הפסלות. הלכה פסוקה היא כי טענת פסלות יש לטעון מייד עם היוודעה ואין להשאירה נצורה לעת מצוא (תקנה 471ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ע"א 5156/08
שמעון סדגסי נ' כרמלי יהודה בע"מ
(לא פורסם, 17.6.2008; יגאל מרזל
דיני פסלות שופט
68-70 (2006). כאן, עילת הפסלות הנטענת מקורה בהחלטה מיום 16.3.2009 ואילו בקשת הפסלות הוגשה ביום 12.5.2009, היינו כחודשיים לאחר מתן ההחלטה. אם סברו המערערים כי יש בתוכן ההחלטה עילה לפסילת בית המשפט מלדון בעניינם היה עליהם להעלות טענותיהם סמוך לאחר מתן ההחלטה ואין די בכך שהעלו טענה זו לפני כל טענה אחרת. גם לגופם של דברים לא מצאתי הצדקה לקבלת הערעור. עיון בהחלטה על בסיסה מבקשים המערערים להשתית את טענות הפסלות מעלה כי בית המשפט דחה את הבקשה לעיון חוזר בבקשת המערערים לפסול את חוות הדעת כראיה על יסוד האיחור בהגשתה, וכן, לאור האמור בחוות דעת המומחה לפיה מדובר במגרש פתוח. כפי שקבע בית המשפט בהחלטה מיום 13.5.2009, אין מדובר במסקנות של בית המשפט בנוגע למגרש, אלא בהסתמכות על האמור בחוות הדעת שהתבקשה פסילתה לצורך הכרעה בבקשה גופה ובהעדר ראיות אחרות. מדובר כאמור, בהחלטת ביניים אשר יכולה להשתנות בעקבות שמיעת הראיות ואין באמור בהחלטה כדי ללמד על חשש ממשי למשוא פנים של בית המשפט כלפי המערערים. זאת ועוד, העובדה שהמערערים השיגו על ההחלטה בבקשה לעיון חוזר לבית המשפט המחוזי מעידה כאלף עדים כי אף הם סבורים שמדובר בעניין אשר מקומו להתברר בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות. על יסוד כל
האמור לעיל דין הערעור להידחות.


אשר על כן, הערעור נדחה. אין צו להוצאות.


ניתן היום, ל' בסיון התשס"ט (22.6.2009).





ה נ ש י א ה

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

09045960_n01.doc

דז

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








עא בית המשפט העליון 4596/09 ישראל זהבי, אורנה זהבי נ' המועצה המקומית כפר שמריהו (פורסם ב-ֽ 22/06/2009)