פסקי דין על ברששת אלי | פסקי דין על חיים אמסלם

3267/04 תק     19/09/2004




תק 3267/04 ברששת אלי נ' חיים אמסלם




בעניין:
1



בתי המשפט


בית משפט לתביעות קטנות חיפה
תק 003267/04


בפני
:
כב' השופטת תמר נאות-פרי
תאריך:
19/09/2004




בעניין
:
ברששת אלי







תובע


- נ ג ד -


חיים אמסלם







נתבע


פסק דין

בפני
נו תביעה לפיצוי בגין נזק לרכב.

התובע, מר אלי ברששת, טוען כי במועד הרלבנטי הוא החנה את רכבו במפרץ חניה בסמוך לביתו (להלן – "מפרץ החניה") ברח' הברון הירש בחיפה, והמתין לבת זוגו. לטענתו בעודו ממתין ברכב, הגיע רכב הנתבע מאחוריו ופגע בו.

הנתבע, מר חיים אמסלם
, טוען מנגד כי התובע יצא ממגרש חניה (להלן – "מגרש החניה") הנמצא כמה מטרים אחרי מפרץ החניה, בנסיעה אחורנית, התפרץ לתוך מסלול הנסיעה שלו וכך ארעה התאונה.

במהלך הדיון העידו שני הנהגים ובת זוגו של התובע (גב' יבגניה) שהיתה ברכב במועד התאונה, העדים הדגימו באמצעות מודלים את טענותיהם, הוגשו תשריטים ותמונות של מקום האירוע, חוות דעת ותמונות המתעדות את הנזק לרכבים.

לאחר שקילת מכלול הראיות המפורטות מעלה, הגעתי למסקנה שיש לדחות את התביעה, וזאת מן הטעמים הבאים :

א.
התובע העיד כי חנה במפרץ החניה אך הסכים להודות, לשאלת הנתבע, כי הם החליפו פרטים במגרש החניה, הנמצא מטרים ספורים לאחר המפרץ. כאשר נשאל התובע מדוע היה צורך לסוע למגרש אם התאונה ארעה במפרץ – ענה שהוא העדיף להחליף את הפרטים במקום המרוחק מחלון ביתו על מנת שאביו לא ישמע את הרעש. עדותו זו של התובע לא הותירה רושם מהימן ותשובתו לא נתנה מענה הגיוני לשאלה. יש לזכור כי המדובר בשעה 03:00 לפנות בוקר ולא נטען כי בין הצדדים התעורר ויכוח קולני אשר יכול היה לגרום לאביו של התובע להתעורר. לשיטת התובע – האירוע קרה בעודו עומד במפרץ ולאחריו החל בנסיעה לכיון המגרש, על מנת לעצור שם ולהחליף פרטים. גרסה זו אינה סבירה.
ב.
בת זוגו של התובע, אשר העידה מטעמו, לא מסרה בעדותה פרטים רלבנטיים לגבי מקום האירוע. היא טענה כי האירוע היה לאחר שנכנסה לרכב אך לא טענה במפורש כי הרכב היה בעצירה מוחלטת בשעת האירוע (להבדיל מאשר תחילת נסיעה) וכן נעדרה מעדותה התייחסות למקום האירוע. הואיל והמקום המדויק של התאונה (המפרץ או המגרש) קריטי לצורך ההכרעה בתובענה זו – קשה להסתמך על עדותה של עדה זו אשר לא ציינה דבר באשר למקום זה.
ג.
הפגיעה ברכבו של הנתבע (כפי שעולה מהתמונות נספח ג' לכתב ההגנה) היתה פגיעת מעיכה בדופן הימנית מעל לגלגל הימני הקדמי. לו הרכב של הנתבע היה פוגע ברכב התובע כפי שטען התובע, הנזק היה צריך להיות בקדמת רכב הנתבע – בפינה הימנית הקדמית או באזור הפנס בלבד. התמונות אם כן אינן מתיישבות עם תיאור הפגיעה לשיטת התובע אלא עם תיאור האירוע כפי שתאר הנתבע.
ד.
באשר לעובדה שהנזק לרכב התובע היה בצד השמאלי ולא הימני – הרי שאין בכך סתירה עם גרסת הנתבע אשר העיד והדגים באמצעות המודלים כי רכב התובע נסע אחורנית תוך סיבוב הרכב במקביל לקו השפה של המדרכה.

ה.
הנתבע הציג לבהמ"ש תמונה של חלק מהפגוש שנפל מרכבו (תמונה מס' 2 של נספח א' לכתב ההגנה). על גבי התשריט של מקום האירוע (נספח ח' לכתב ההגנה) הוא סימן את מקום המצאו של חלק זה (מסומן ב-

x
בעט סימון כחול). מקום זה הינו בסמוך לאחר מגרש החניה.
כך גם הוגשו תמונות של שברים נוספים שנתזו עקב התאונה (תמונות 3 ו-4) אשר נמצאים בסמוך ליציאה ממגרש החניה ולא ליד מפרץ החניה.
לתובע לא היו הסברים לגבי תמונות אלו והוא לא הצליח לסתור את אשר נחזה בתמונות. אני בדעה כי יש בהן כדי לתמוך במסקנה כי האירוע היה ליד מגרש החניה ולא ליד מפרץ החניה.


אשר על כן, התובע לא הרים את הנטל המוטל על כתפיו ולא הוכח כי נסיבות האירוע היו כפי הנטען בכתב התביעה.

לפיכך, התביעה נדחית, אם כי בנסיבות העניין ללא צו להוצאות.

ניתן היום ד' בתשרי, תשס"ה (19 בספטמבר 2004).בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לצדדים.

תמר נאות-פרי
, שופטת







תק בית משפט לתביעות קטנות 3267/04 ברששת אלי נ' חיים אמסלם (פורסם ב-ֽ 19/09/2004)