פסקי דין על אייל רייף | פסקי דין על עופר זיקרי | פסקי דין על אמנון זכריה |

4634/03 בשא     26/06/2003




בשא 4634/03 אייל רייף נ' עופר זיקרי, אמנון זכריה




בעניין:

בתי המשפט

1



בית משפט השלום ירושלים
בשא004634/03

בתיק עיקרי: א
011506/02

בפני
כב'
השופט
רפי שטראוס


26/06/2003


בעניין:
אייל רייף
, עו"ד
מרח' תובל 11, רמת-גן




המבקש


נ ג ד







ובעניין:


ובעניין:

1. עופר זיקרי
2. אמנון זכריה
ע"י ב"כ עו"ד הכהן ואח'
מרח' הרב קוק 8, ירושלים


גיל - עמל לבניין ופיתוח בע"מ


1. סולל בונה בנין ותשתית בע"מ
2. סולל בונה בע"מ




המשיבים


הממחה







המחזיקות

החלטה

נראה כי הליך זה נקלע "לדרכי עקלתון" שהובילו לתסבוכת דיונית - ולתוצאות הבקשה שבפני
.

בראשית הוגשה (ב-12/11/02), התביעה בסדר דין מהיר היא ת.א. 11506/02 שהצדדים לה הם המשיבים שבפני
(תובעים שם), "הממחה" בבקשה שבפני
(נתבעת 1 שם) ונתבע נוסף מר אלעמלה - מנהלה של "הממחה" (להלן: "הנתבעים");

במעמד הגשת התביעה (12/11/02) הוגשה אף בקשה (במעמד צד אחד) לעיקול זמני (בש"א 8493/02) ובו ביום ניתן הצו המבוקש לעיקול כספים המגיעים לאותם נתבעים מידי מחזיקים שונים - ובהם "המחזיקות" בבקשה שבפני
(סולל בונה בנין ותשתיות בע"מ וסולל בונה בע"מ).
משקיבלו "המחזיקות" את הודעת העיקול הגישו לביהמ"ש - במסגרת בש"א 8493/02 - הודעה כי מצוייה בידיהם "המחאת זכות" על פיה הומחו זכויות הנתבעת 1 לעו"ד אייל רייף
.
בעקבות הודעה זו הוגשה (ככל הנראה - התיק נמצא בארכיב ולא עלה בידי לקבלו) "בקשה (או תביעה) לאישור העיקול", אל נכון עפ"י הוראת תקנה 378 של תקנות סדר הדין האזרחי.
הדיון בבקשה זו התנהל - כמצוות תקנה 378(ב) של תקנות סדר הדין האזרחי - כתביעה נפרדת, היא ת.א. 1376/03.

המחזיקות הגישו ב-13/02/03 כתב הגנה - אלא שהגישוהו לתיק בש"א 8493/02 שב-ת.א. 11506/02 - תחת להגישו ל-ת.א. 1376/03 - היא התביעה לאישור העיקול.
בכתב הגנה זה צורף (בלא ליטול רשות) כ"משיב" עו"ד אייל רייף
.
ב-08/03/03 הוגשה - לאותו תיק - "הודעה" של עו"ד רייף כ"משיב פורמלי" [מעיון במסמכים השונים אשר הצטברו בינתיים בתיקים השונים נראה כי כינוי זה איננו מוצלח שכן עו"ד רייף הוא בעל דבר עיקרי בכל הקשור לאישור העיקול].

מכל מקום
: בינתיים, עוד ב-23/02/03 ניתן פס"ד ב-ת.א. 1376/03 על פיו אושר העיקול כפי שהוטל ב-בש"א 8493/02 !

ב-26/03/03
- משלא הוגש כתב הגנה ע"י הנתבעים בתיק ת.א. 11506/02 ניתן בתיק זה

פסק דין
על פיו התקבלה התביעה, הנתבעים חוייבו בסכום הנתבע - ושוב אושר העיקול הזמני פעם נוספת.

ב-15/04/03 - כחודשיים ימים לאחר מתן פסה"ד ב-ת.א. 1376/03 ושבועות מספר לאחר מתן פסה"ד ב-ת.א. 11506/02 הוגשה בקשה כפולה (משולשת או מרובעת שפוצלה לשני תיקי בש"א 3402/03 ו-3403/03) "לביטול אישור העיקול / לביטול

פסק דין
/ להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פס"ד / לביטול הליכים".
גם בקשה זו הוגשה שוב במסגרת ת.א. 11506/02 - תוך התעלמות מההליך שהתקיים, והסתיים, ב-ת.א. 1376/03.
הבקשה הוגשה הפעם ע"י הנתבעת 1 ועו"ד אייל רייף
כמבקשים - אף שהאחרון מעולם לא צורף כדין להליך שבתביעה זו.
אף שהבקשה מוגשת גם ע"י הנתבעת 1 (כמבקשת) אין בה מילה וחצי מילה לעניין ביטול פסה"ד ככל שעניינו בחיוב הנתבעים בסכום בו חוייבו עפ"י פסה"ד.
הבקשה כל כולה עניינה בנושא אישור העיקול וטענת עו"ד רייף לעדיפות זכותו כנהנה מכח "המחאת הזכות" על פני זכות התובעים מכח העיקול.
בתגובת המשיבים (התובעים) שהוגשה (שוב לתיק ת.א. 11506/02 והבקשות שבמסגרתו) אין הם מתנגדים לביטול פסה"ד "מטעמים חבריים בלבד וכדי שלא תהא תחושה אצל עו"ד רייף שמא לא היה לו יומו בבית המשפט".
ברור, גם מנוסח התגובה, שנקודת הכובד של הדיון הוסטה ממערכת היחסים שבין התובעים לנתבעים למערכת שבין התובעים (כזכאים מכח העיקול) לבין עו"ד רייף כזכאי מכח כתב המחאת הזכות.

לאור תגובת התובעים ביטל עמיתי כב' השופט א. פרקש, בהחלטה מ-04/05/03, את פסה"ד אשר ניתן ב-ת.א. 11506/02 "על קרבו וכרעיו" [אף שלעניות דעתי ובכל הענווה לא היה מקום לבטל את פסה"ד במישור היחסים שבין התובעים לנתבעים משאין הבקשה מגלה עילה לכך ולמעשה כלל איננה מתייחסת למערכת היחסים שבין התובעים לנתבעים].

עתה מונחת בפני
בקשה (בש"א 4634/03) - אשר גם הפעם הוגשה במסגרת ת.א. 11506/02 - לביטול העיקול אשר ניתן בראשית ההליך - זאת הפעם הבקשה היא בקשתו של עו"ד אייל רייף
בלבד (שמעולם לא צורף כדין להליכים בתיק זה) ועניינה כל כולה טענת עדיפות הזכות מכח ההמחאה על פני העיקול.
ושוב מתעלמת הבקשה מפסק הדין אשר ניתן עוד בפברואר ש"ז, ועדיין הוא שריר וקיים ב-ת.א. 1376/03 !

סבורני, בנסיבות אלו, שדין הבקשה המונחת עתה בפני
להמחק על הסף משלא ניתן לבטל עיקול לאחר שאושר בפס"ד תקף וכל עוד אותו פס"ד שריר וקיים.

יתרה מזאת, סבור אני כי "האכסניה" המתאימה לדיון בטענות שבמחלוקת כיום [קרי: "המאבק" בין ההמחאה לעיקול] המתנהלת בין התובעים לעו"ד רייף ושאין בינה לבין המחלוקת בתיק העיקרי ולא כלום היא אכן בהליך נפרד כתביעה לכל דבר כהוראת תקנה 378(ב) של תקנות סדר הדין האזרחי - הלא היא התביעה אשר נועדה עפ"י טיבה להכרעה באותה מחלוקת - קרי: ת.א. 1376/03.

מטעמים אלו אני מורה על מחיקת הבקשה (משלא נזקקתי לתשובת המשיבים אין חיוב בהוצאות).

ניתנה היום כ"ו בסיון, תשס"ג (26 ביוני 2003) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

מותר לפרסום מיום 26/06/03.

רפי שטראוס
, שופט




004634/03בשא130 א







בשא בית משפט שלום 4634/03 אייל רייף נ' עופר זיקרי, אמנון זכריה (פורסם ב-ֽ 26/06/2003)