פסקי דין על גדעון מזרחי | פסקי דין על שירביט חברה לביטוח | פסקי דין על תמימי פתחי | פסקי דין על מגדל חברה לביטוח |

5085/05 תק     06/04/2006




תק 5085/05 גדעון מזרחי נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ, תמימי פתחי, מגדל חברה לביטוח בע"מ




בעניין:
1



בתי המשפט


בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
תק 005085/05


לפני:
השופט מנחם מירון
תאריך:

06/04/2006





בעניין
:
גדעון מזרחי






התובע


-
נ
ג
ד –



1.
שירביט חברה לביטוח בע"מ
2.
תמימי פתחי

3.
מגדל חברה לביטוח בע"מ






הנתבעים


פסק-דין


לפני תביעת התובע בגין נזק למוניתו כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 7.2.05 ברחוב גבעת שאול בירושלים. המונית היתה נהוגה בעת התאונה בידי יוסף פירו (בהמשך: פירו).

עם פתיחת הדיון, הגיעו התובע והנתבעת 1 להסכם פשרה בכל הנוגע לתביעה החוזית וניתן

פסק דין
חלקי. נותרה איפוא, לדיון התביעה הנזיקית כמפורט בפיסקה 10 לכתב התביעה המסתכמת בסך 5,890 ₪.

לפי כתב התביעה, עצר פירו את הרכב לפני מעבר חציה כדי לתת זכות קדימה לתלמידות רבות של בית ספר סמוך. משאית נהוגה בידי הנתבע 2 פגעה במונית וגרמה לה
נזק.

גירסת הנתבע 2 היא כי הוא עצר את משאיתו לפני מעבר חציה ולאחר שהולכי הרגל חצו את הכביש החל בנסיעה אך פירו
"אשר עמד בצד ימין החל בנסיעה פתאומית ופגע ברכב הנתבע
מס' 2".

בכתב התביעה לא צויין באופן מפורש אם פירו היה במצב של עצירה מוחלטת שעה שהמונית נפגעה, שמא היה בתנועה. כמתואר לעיל, עצר פירו את הרכב ונפגע. בעדותו הבהיר פירו שהמתין בסבלנות עד שהתלמידות חצו את הכביש ואז החל בנסיעה איטית ושמע
"מכה מאחורנית...". בחקירתו הנגדית חזר על כך במילים אחרות: " כשהתפנה התחלתי לזוז טיפה קדימה". מכאן
שמיד לאחר שהכביש נתפנה מן התלמידות, החל בנסיעה איטית מאד ורכבו נפגע. אמנם העד מטעמו, גדעון מזרחי
(שאינו התובע הנושא אותו שם) אשר ישב במונית ליד פירו העיד
שהמונית היתה במצב של עצירה בעת הפגיעה בה אך אין הבדל גדול בין עמידה לבין התחלת זחילה ברכב בנסיבות התאונה.

נראה שגם הנתבע 2 לא דייק בנושא זה. בכתב ההגנה אישר שפירו
"עמד בצד ימין, החל בנסיעה פתאומית ופגע ברכב הנתבע 2". בעדותו גרס כי שניהם עמדו ולאחר מכן החלו לנסוע "ביחד". מזה נובע שנסיעתו של פירו לא היתה פתאומית ולא היתה אמורה להיות כזו שכן שניהם כאחד המתינו שהדרך תתפנה. יותר מכך, לשאלה אם שניה לפני המכה ראה את המונית עומדת או נוסעת השיב
"לא ראיתי".

המסקנה המתבקשת מן האמור לעיל היא כי הנתבע 2 לא היה אמור להיות מופתע מן העובדה שפירו, אשר כמוהו, המתין להתפנות הולכי הרגל, החל בנסיעה לאחר שעמד והמתין ממש מאותו טעם שהוא עצמו המתין וכאן צפה ועולה השאלה המכרעת: למי היתה נתונה זכות מועדפת להמשיך בנסיעה לעבר השוק הסיטונאי לשם היו פני שניהם מועדות. לפי התרשים עליו סמכו שניהם, המתין פירו בתחילת הסיבוב
המצוי לימינו כשחלק מרכבו ואולי רובו מופנה ליעד ואילו הנתבע 2 הגיע מצדו השני של רחוב גבעת שאול עשה דרכו שמאלה, דהיינו לימינו של פירו. לפי נתוני המקום, הקדים פירו את הנתבע 2 מבחינת מקום ההמתנה והיה קרוב יותר לפניה ימינה ואילו הנתבע 2 היה אחריו. משהעיד הנתבע 2 ששניהם החלו בנסיעה ולאחר שני מטרים פגע בפירו, אין מנוס מהסקת מסקנה חד משמעית, קרי, על הנתבע 2 היה להמתין ולאפשר לפירו להתקדם ורק לאחר מכן להתחיל בנסיעה. יובהר שמדובר בכניסה לכביש דו סטרי אשר מחזק את המסקנה שעל הנתבע 2 היה לנקוט משנה זהירות ולא לנסוע עת לפניו במרחק שני מטרים רכב נוסף.

בנסיבות המתוארות אין לי אלא לקבוע שהאחריות לתאונה מוטלת על שכמו של הנתבע 2.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעים 2 ו-3 לשלם לתובע את הסכומים הבאים:
2,470 ₪ השתתפות עצמית; 350 ₪ כינון; 870 ₪ ירידת ערך; 750 ₪ הפסד שלושה ימי עבודה. בנוסף ישולמו לתובע הוצאות בסך 350 ₪.
על

פסק דין
זה ניתן לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.


ניתן היום, ח' בנסן התשס"ו – 6.4.06
בהעדר הצדדים.




_______________


מנחם מירון
, שופט








תק בית משפט לתביעות קטנות 5085/05 גדעון מזרחי נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ, תמימי פתחי, מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 06/04/2006)