פסקי דין על נעמה גרוטס | פסקי דין על אברהם דיין

10790-01/09 תאח     18/06/2009




תאח 10790-01/09 נעמה גרוטס נ' אברהם דיין








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בקריות




18 יוני 2009

תא"ח 10790-01-09 דיין נ' גרוטס





בקשה מס'

2


בפני

כב' השופט
אליעזר שחורי

המבקשת

נעמה גרוטס



נגד

המשיב

אברהם דיין


החלטה



בקשה לביטול

פסק דין
אשר ניתן נגד המבקשת במעמד צד אחד
משלא הגישה בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה לפינוי מושכר בשכירות שאינה מוגנת ותביעה כספית.

על פי פסק הדין מיום 25.2.09 חויבה המבקשת לפנות את המושכר – דירה בשד' בן צבי 19/21 בנהריה ולהחזיר את החזקה בנכס למשיב ובנוסף לכך חויבה המבקשת לשלם למשיב סך 7,132 ₪ בצירוף הפרשי שערוך, הוצאות ושכר טרחה.

עניין החזרת החזקה איננו עומד עוד לדיון מכיוון שמוסכם שהחזקה במושכר הוחזרה.

אשר לחיוב הכספי – על פי הנטען בכתב התביעה אמורה היתה המבקשת לפנות את המושכר לא יאוחר מיום 10.12.08, התביעה הוגשה ב – 19.1.09 כאשר במועד הגשת התביעה עדיין החזיקה המבקשת במושכר ולחובתה חודשיים דמי שכירות שלא שולמו כלל בתקופת השכירות החוזית ובנוסף לכך דרש המשיב פיצוי מוסכם בסך 100 ₪ לכל יום של איחור בהחזרת החזקה כמתחייב מתנאי החוזה וכן דרש תשלום בסך 532 ₪ אשר שילם כדמי ארנונה ומים, חוב שהיה מוטל על המבקשת.

המבקשת מאשרת כי לא הגישה בקשת רשות להתגונן במועד, זאת לטענתה מסיבות בריאות כאשר מחמת בריאותה הלקויה אושפזה ובכל תקופת מחלתה לא היה באפשרותה להציג את הגנתה.

לגופו של עניין מאשרת המבקשת כי מימשה את האופציה להמשך שכירות הנכס עד ליום 10.12.08 ובתאריך זה אכן עזבה את המושכר ועברה להתגורר בבית הוריה. נסיונותיה להחזיר את המפתחות בהליך מסודר לא עלו יפה עקב חוסר שיתוף פעולה מצד המשיב. ככלל שילמה את כל המגיע ממנה עד למועד עזיבתה.


המשיב מתנגד לבקשה בנימוק שאין הצדקה לכך שהמבקשת לא הגישה את בקשותיה במועד ומצב בריאותה הלקוי איננו מצדיק התנהלות זו שכן עמד לרשות המבקשת זמן די והותר לפני אשפוזה במשך מספר ימים ולאחר שחרורה, על מנת להגיש בקשת רשות להתגונן.

לגופו של עניין, סרבה המבקשת להחזיר את החזקה בנכס ללא תנאי והתנתה את החזרת המפתח בתנאים שהמשיב לא היה מוכן להסכים להם. לבד מכך לא עמדה המבקשת בהתחייבויות חוזיות שקיבלה על עצמה לעניין תשלום דמי השכירות ותשלומים שוטפים עבור צריכת חשמל ומים ותשלום חוב ארנונה.
גם כאשר עזבה המבקשת את המושכר היא הותירה בו חפצים. מכאן שדין הבקשה להידחות.

לאחר שבחנתי טיעוני הצדדים והנתונים המוצגים אני דוחה הבקשה בתיק זה.

מקובלת עלי עמדת התובע כי עמדה לרשות המבקשת תקופת זמן מספקת על מנת להגיש בקשת רשות להתגונן גם אם מצב בריאותה לא היה תקין. המבקשת אושפזה בין 29.1.09 לבין 3.2.09 כאשר התביעה נמסרה לידיה 19.1.09 ופסק הדין ניתן ביום 25.2.09.
המבקשת יכולה היתה להגיש בקשת רשות להתגונן בזמן שעמד לרשותה או למצער לבקש ארכה. המבקשת לא עשתה אחת מאלה.
מכאן שביטול פסק הדין מסור לשיקול דעת.

אין מחלוקת כי הסכם השכירות הוארך לתקופה נוספת וכי הצדדים הסכימו, בין השאר, על פיצוי מוסכם בגין איחור בהחזרת החזקה בנכס. עמדת המשיב לפיה התנתה המבקשת את הסכמתה להחזיר את המפתח למשיב בתנאים, נתמכת מתוך בקשת המבקשת עצמה. כך רשמה המבקשת בסעיף 4 לבקשה:
"המבקשת יצאה מהדירה וביקשה למסור את מפתח הדירה למשיב אשר סרב לחתום על מסמך לפיו הוא קיבל את המושכר לידיו וכי אין לו טענות כאמור כנגד המבקשת".

ובסעיף 17 לבקשה:
"לאורך כל התקופה העדיפה המבקשת כי המשיב יקבל את המפתח כאשר יחתום על מסמך לפיו הוא קיבל את הדירה בהתאם למוסכם. אולם הוא סרב עד אשר התערב הח"מ וביקש מהמבקשת למסור את המפתח למשיב אף ללא חתימתו".

הנה כי כן הוחזרה החזקה בנכס למשיב רק בתחילת אפריל 2009 לאחר שזכתה המבקשת לייצוג ביום 30.3.09 ומכאן שביום הגשת התביעה 19.1.09 עדיין לא הוחזרה החזקה כפי שמציין התובע בכתב תביעתו. למעשה החזיקה המבקשת בנכס שלא כדין מ – 10.12.08 ועד לתחילת אפריל 2009.

המבקשת אף אישרה בעת חקירתה כי לא שילמה חובות ארנונה ומים לחודשים נובמבר דצמבר 2008 ומטבע הדברים אף לא שילמה עבור התקופה הנוספת שבה החזיקה במושכר.

בין הצדדים מחלוקת האם שילמה המבקשת דמי שכירות בתקופת החודשיים האחרונים של החוזה. מדובר בגרסאות מנוגדות של בעלי הדין שכן המבקשת טוענת כי שילמה במזומן, טענה המוכחשת על ידי המשיב. על אף שניתן למצוא תימוכין ולו חלקית לעמדת המבקשת כי שילמה את דמי השכירות עבור חלק מהתקופה שבה טוען התובע כי לא קיבל דבר, החודשים נובמבר – דצמבר 2008 (ראו מכתב התראה אשר שלח ב"כ התובע אל הנתבעת ביום 31.12.08), אינני רואה הצדקה לביטול פסק הדין מטעם זה בלבד שכן את הסכום העודף ניתן להפחית על דרך של תיקון סכום ההוצאות אשר נפסק, סכום אשר ממילא מסור לשיקול דעת.


סוף דבר -

אני דוחה הבקשה בתיק זה ואולם סכום ההוצאות הכולל אשר נפסק במסגרת פסק הדין (הוצאות אגרה ושכ"ט) יופחת ויועמד על סך כולל של 2,000 ₪.

בשאר סעיפי פסק הדין לא יחול שינוי.

אין צו להוצאות בגין בקשה זו.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום,
כ"ו סיון תשס"ט, 18 יוני 2009, בהעדר הצדדים.




הוקלד על ידי
א.ק.






תאח בית משפט שלום 10790-01/09 נעמה גרוטס נ' אברהם דיין (פורסם ב-ֽ 18/06/2009)