פסקי דין על דרעי דניאל | פסקי דין על הרשקוביץ עופר | פסקי דין על סלבקין ליאורה

68642/07 א     29/06/2009




א 68642/07 דרעי דניאל, הרשקוביץ עופר נ' סלבקין ליאורה




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
068642/07


בפני
:
כבוד השופט מנחם (מריו) קליין
תאריך:
29/06/2009




בעניין:
1 . דרעי דניאל

2 . הרשקוביץ עופר




התובעים

נ
ג
ד


סלבקין ליאורה





הנתבעת

פסק דין

רקע


בפני
תביעה כספית בסך 19,860 ₪ שהחלה בהליך של סדר דין מקוצר ולאחר שניתנה רשות להתגונן בה עברה להליך של סדר דין מהיר.

דרעי דניאל
(להלן: "תובע 1") הוא מתווך מורשה על פי חוק המתווכים ומנהל משרד תיווך בו עובד הרשקוביץ עופר
(להלן: "תובע 2") שהוא מתווך מורשה במקרקעין (ולהלן: "התובעים"). התובעים טוענים כי במהלך חודש דצמבר 2006 פנתה אליהם סלבקין ליאורה
(להלן: "הנתבעת") ובקשה את שירותיהם על מנת למכור דירתה (להלן: "הדירה").
לטענתם, בתאריך 18.12.06 חתמה על טופס תיווך (להלן: "ההסכם") בנוכחות תובע 2 במסגרתו בקשה מהתובעים לטפל עבורה במכירת הדירה ואף העניקה לתובעים בלעדיות לטיפול למשך שלושה חודשים. בתמורה למכירת הדירה התחייבה הנתבעת לשלם את שכר טרחת התובעים בסך 1%+מע"מ מהמחיר בו תימכר הדירה. מאמצי התובעים נשאו פרי ובתאריך ה-22.10.07 נמכרה הדירה בתמורה ל 1,700,000 ₪.
לאחר מכירת הדירה פנה תובעת 1 לנתבעת לקבל את שכר טרחתו, אולם הנתבעת לא שילמה את דמי התיווך המגיעים לתובע 1 ממנה.
בתשובה למכתב התראה ששלח התובע 1 לנתבעת נענה על ידי ב"כ של הנתבעת כי בין התובעים לנתבעת אין כל הסכם תיווך, משכך הנתבעת דוחה את דרישת התובעים.

התובעים טענו כי היו שותפים פעילים והגורם היעיל בקידום המו"מ בין הנתבעת לקוני הדירה שהוביל בסופו של דבר למכירת הדירה לקונים, ולראיה, טענו התובעים, כי הקונים שילמו להם את דמי התיווך בגין רכישת הדירה.
משכך הגישו תביעה זו.

הנתבעת דחתה את גרסת התובעים וטענה כדלהלן:
1.
התובעים הם אלו שפנו אליה מיוזמתם לאחר שזו פרסמה את הדירה למכירה.
2.
הנתבעת הבהירה לתובעים כי איננה נזקקת לשירותיהם וכי אין בכוונתה לשלם כל דמי תיווך כתמורה למכירת הדירה.
3.
לבסוף שוכנעה לחתום על ההסכם תוך שהתנתה את ההתקשרות לשלושה חודשים בלבד.
4.
ההסכם נחתם למול חברת "נכסי דניאל בע"מ" ולא עם "קפיטל 2000 סוכנות לתיווך" או עם התובעים עצמם באופן פרטי.
5.
ההסכם עליו חתמה תקף לשלושה חודשים בלבד כפי העולה ממנו, בעוד הדירה נמכרה שנה לאחר החתימה על הטופס.
6.
בחלוף שלושת החודשים ולאחר שלא הצליחו התובעים למכור הדירה, הודיעה הנתבעת להם על ביטולו של ההסכם.
7.
ניסיון מו"מ בין הצדדים על ידי ידיד של הנתבעת לא צלח.
תביעה זו הוגשה בהליך של 'סדר דין מהיר'. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כקבוע בתקנה 214 ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

דיון

לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות והמסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לדחות את התביעה והכל כפי שיפורט להלן.

נטל ההוכחה

הטוען טענה החשובה לעמדתו במשפט נושא בנטל השכנוע להוכחתה, כך תובע המבקש סעד, נושא בנטל השכנוע שנתקיימו כל העובדות המהוות את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי על מנת לזכות בסעד המבוקש, (ראה ע"א 642/61 טפר נ' מרלה פ"ד טז 1000, 1004-1005 וכן ע"א 641/66 שפיר נ' קליבנסקי פ"ד כ"א (2)358, 364).

כבכל תיק, התובעים בתיק זה הם בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, אשר במשפט אזרחי נקבע על פי "הטיית מאזן ההסתברות" (בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ(1) 598, 589).

פרשנות
החוזה

אין מחלוקת בין הצדדים כי נחתם הסכם, אלא שחלוקים הם האם שלושת החודשים
שצויינו בהסכם הן לעניין הבלעדיות או לחלות ותקפות ההסכם.
אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת הודיעה על סיום ההתקשרות (ראה שורות 25-26 דף 3 לפרוטוקול מתאריך 26.3.09, וכן ראה סעיף 4 לתצהירו של תובע 1).
התובעים התנהגו בהתאם להודעת ביטול
זו ולא התכוונו להציע את הדירה בפני
לקוחות פוטנציאליים כל עוד לא נתנה הנתבעת הסכמה (חוזרת) לשלם עמלת התיווך (ראה שורות 8-14, שורה 24 לדף 6 ושורות 3-4 לדף 7 בפרוטוקול מתאריך 26.3.09, וכן ראה סעיף 2.5 לסיכומי התובעים).

משכך, נראה כי פרשנותה של הנתבעת להסכם היא הנכונה והיא גם עומדת בכלל של "פרשנות כנגד המנסח", ולפיו, במקרה של ספק בפרשנות - יש להעדיף את הפירוש הנוח יותר לצד שלא ניסח את החוזה (ע"א 191/85 מדינת ישראל ואח' נ' נוה שוסטר בע"מ, פ"ד מב(1) 573, 579- 580).


טענת התחייבות בעל פה

התובעים טענו בעדותם כי התובע 1 הבהיר לנתבעת בשיחה טלפונית כי אם לא תסכים לשלם דמי תיווך בגין מכירת דירתה יציעו לקונים פוטנציאליים ספציפיים (מי שהיו לבסוף קוני הדירה) דירה אחרת (ראה שורה 12 דף 6 לפרוטוקול מתאריך 26.3.09). רק אז נתנה התובעת הסכמה (חוזרת) לשלם דמי תיווך. הנתבעת הכחישה זאת.
התובעים לא זימנו את הקונים למתן עדות לתמוך בטענה זו ואף לא הביאו תצהיר מטעמם לעניין זה. יתירה מזאת, התובעים טענו כי הם היו הגורמים העיקריים למכירת הדירה וגם לעניין זה לא הביאו את הקונים להעיד ואף לא הביאו תצהיר מטעמם כדי להוכיח טענה זו.

התובעים טענו כי משיחה עם גרושה של הנתבעת אשר תומללה עולה כי זה העביר לה את מחצית דמי התיווך (חלקו היחסי). הגרוש בעדותו טען כי לא העביר לנתבעת כספים המהווים מחצית מסכום דמי התיווך הנטענים. התובעים הציגו בפני
בית המשפט תמלול של שיחה עם הגרוש אך לא הציגו בפני
הנתבעת ואף לא בפני
בית המשפט את הקלטת עליה הוקלטה השיחה הנטענת. כן, אף לא הביאו התובעים את המתמלל מטעמם לחקירה.

לעניינים אלו יפים דבריו של יעקב קדמי, דיני ראיות, חלק שלישי, תשנ"ט בעמ' 1391 שם נכתב כדלקמן:

"יש והדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בבית-המשפט הינה בעלת משמעות ראייתית, כאילו היתה זו ראיה נסיבתית. כך ניתן להעניק משמעות ראייתית: לאי הבאת ראיה, לאי השמעת עד...התנהגות כזו, בהעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה; באשר על פניה, מתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הובאה הראיה, או הושמע העד...היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב.

הימנעות מהבאת ראיה - במשמעות הרחבה של המושג כמוסבר לעיל - מקימה למעשה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, הנעוצה בהגיון ובניסיון החיים, לפיה: דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה, היתה פועלת לחובת הנמנע. בדרך זו, ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה."

התובעים טענו בסיכומיהם (סעיף 2.2 לסיכומי התובעים) כי הגבלת שלושת החודשים לא הייתה רלוונטית לגבי פעילות התיווך וחיזקו טענה זו רק בעדות מר עופר הרשקוביץ, שהוא תובע, בעל דין שעליו חלים הוראות סעיף 54(2) לפק' הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971.

התנהגותם של התובעים המקבלת ביטוייה בהוראות שנתנו לעובדים במשרדם שלא להמשיך ולקדם את מכירתה של הדירה, מלמדים כי התייחסו להודעת הביטול של הנתבעת וכי התנהגו בהתאם לה (ראה סעיף 2.5 לסיכומי התובעים), משכך טענתם כי יש להחיל את ההסכם שנחתם בדצמבר 2006 על המכירה שהתקיימה בחלוף שנה איננה מקובלת עלי.

סוף דבר

הנטל בתיק זה מוטל על התובעים והם לא הרימו נטל זה. גירסת ההגנה היתה קוהרנטית, מסתדרת עם המסמכים שהוגשו
ואמינה בעיני מגרסת התביעה.

יתירה מזו, פרשנות מסמך משפטי שניתן לכמה פנים תיעשה כנגד מנסח המסמך שיכל לציין ב"רחל בתך הקטנה" מה כוונת הכתוב.

אי לכך ובהתאם לכל האמור לעיל הנני דוחה את התביעה.

התובעים ישאו בהוצאות משפט של הנתבעת
וכן סך של 3,600 ₪ + מע"מ בעבור שכ"ט עו"ד.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום


ניתן היום, ז' בתמוז, תשס"ט (29 ביוני 2009), בהעדר הצדדים.



מנחם קליין, שופט



עורכת:
שלומית נחום-שלום






א בית משפט שלום 68642/07 דרעי דניאל, הרשקוביץ עופר נ' סלבקין ליאורה (פורסם ב-ֽ 29/06/2009)