פסקי דין על יצחק מור | פסקי דין על סופי מור | פסקי דין על יורי ברק | פסקי דין על יעל ברק |

2102/05 תק     23/06/2005




תק 2102/05 יצחק מור, סופי מור נ' יורי ברק, יעל ברק




בעניין:
1


בתי המשפט
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
תק 002102/05


בפני
:
כב' השופטת כ. ג'דעון
תאריך:
23/06/2005



בעניין
:
1.יצחק מור

2. סופי מור

התובעים והנתבעים שכנגד



נ
ג
ד





1 . יורי ברק
2 . יעל ברק


הנתבעים והתובעים שכנגד



פסק דין

1.
ביום 28.6.04 נחתם בין הצדדים חוזה שכירות לפיו השכירו הנתבעים לתובעים בית מס' 110 ברח' תבור בישוב נופית ( להלן "הדירה" ), לתקופה של שנה, החל מיום 9.8.04.

2.
ביום 29.7.04 הודיעו הנתבעים לתובעים על ביטול החוזה עקב הפרות שונות של החוזה על פי הנטען, והחזירו לתובעים את כל ההמחאות שנתקבלו על ידם. מכאן נולדו שתי התביעות הנדונת, כאשר התובעים טוענים כי ביטול החוזה נעשה שלא כדין על כן הם עותרים לחייב את הנתבעים בתשלום הנזקים שנגרמו להם עקב הביטול הנ"ל, ומנגד, הגישו הנתבעים כתב תביעה נגדית שבה עתרו לחייב את התובעים בתשלום הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהפרת החוזה על ידי התובעים וביטולו.

3.
לאחר ששמעתי את הצדדים, והתרשמתי מעדויתיהם ועיינתי בחומר הראיות שהוגש על ידם, הגעתי למסקנה כי התובעים הם אלה שהפרו את החוזה וכי ביטול החוזה על ידי הנתבעים נעשה כדין.

4.
ראשית כל, התובעים צירפו לכתב תביעתם חוזה שכירות המשקף לטענתם את ההסכמות שהיו בין הצדדים. בעותק זה של החוזה הופיעו כל מיני תוספות בכתב יד שהתייחסו לסעיפים שהינם סלע המחלוקת בין הצדדים בתביעה זו ( ראה סעיף 28 המדבר על ערבויות ). אולם במהלך הדיון התברר כי החוזה אותו צירפו הינו בגדר טיוטה, וכאשר הועמדו על כך בדיון, טענו כי החוזה המקורי לא היה בידם. אולם אינני מקבלת את התירוץ הנ"ל, והרושם הוא כי התובעים ניסו לבנות להם עילת תביעה ולבנות להם טיעונים על בסיס מצג שווא ותוך הטעיית בית המשפט.

5.
שנית – על פי סעיף 28.2 לחוזה, התחייבו התובעים להמציא לידי הנתבעים שני שטרי חוב בסך של 10,000 ₪ ו-30,000 ₪, עם ערבים. הנתבעים העידו כי נמסר להם רק שטר אחד אשר הוחזר בעת ביטול החוזה לידי התובעים.


התובעים אשר טענו כי מסרו שני שטרות כמתחייב מהחוזה, לא הצליחו להוכיח את טענתם הנ"ל. הם הודו בקבלת שטר חוב אחד בחזרה לידיהם מהנתבעים, אולם כשנשאלו על ידי בית המשפט, מדוע לא תבעו את החזרת השטר השני עם ביטול החוזה או עם הגשת כתב התביעה על ידם, לא היתה בפיהם תשובה עניינית לכך.

6.
שלישית – התברר כי הערבים שחתמו על שטר החוב בסך של 30,000 ₪ הם לא אחר מאשר התובעים עצמם, וזאת בניגוד לאמור בחוזה.


כמו כן, הנתבעים העידו כי אף כתב הערבות ( נספח א' לחוזה ) שניתן להם על ידי התובעים ואשר היה חתום על ידי בנם בשם איתן מור, לא היה אותנטי. הם הצהירו כי הכתובת של הערב שצויינה בכתב הערבות הנ"ל אינה קיימת כלל, וכי הם ניסו לאתר אותה בכוחות עצמם אך ללא הועיל, ועדותם היתה מהימנה בעיני.


לעומתם טענו התובעים כי בנם הנ"ל עבר לפני מספר חודשים לאילת אך הכתובת שנמסרה על ידם היתה נכונה בעת הרלוונטית, אולם לדבריהם הנ"ל לא היה כל תימוכין ולא יכלתי לסמוך עליהם.

7.
רביעית – הוכח כי התובעים מסרו לנתבעים צ'יק בסכום של 30,000 ₪ על פי סעיף 28.1 לחוזה ועליו ציינו "צ'יק ביטחון", וזאת בניגוד להסכמות מפורשות שהיו בין הצדדים בנדון.

8.
חמישית – הנתבעים העידו כי בנם "החייל" של התובעים שהה בדירה כל ימות השבוע ובטרם נכנס חוזה השכירות לתוקפו, וזאת בניגוד להסכמות שהיו בין הצדדים.

לטענתם, כמחווה של רצון טוב, הוסכם שהבן "החייל" ישהה במרתף של הדירה בסופי שבוע בלבד ולכל היותר פעמיים שלוש באותו החודש, עד
שהחוזה ייכנס לתוקפו, אולם, הסתבר להם שהבן עושה שימוש יומיומי בדירה, מכניס חברים ומעביר חפצים אישיים שלו, בניגוד להסכמות שהיו בין הצדדים כאמור. ניסיונם של הנתבעים לבוא בדברים עם התובעים בעניין זה נתקבל בבוטות ובגסות, על כן, ובהצטבר הנסיבות שתוארו, החליטו הנתבעים לבטל את החוזה, וכך עשו. יודגש כי לתביעתם צירפו הנתבעים תצהיר של אחת השכנות המאמת את מגוריו של הבן ה"חייל " בדירה.


התובעים הודו שבנם התגורר בדירה, אך טענו כי הדבר נעשה בהסכמה תוך שהם מכחישים את ההגבלות שהוזכרו על ידי הנתבעים כמתואר לעיל. אולם, גם בעניין זה לא יכלתי לתת אמון בדבריו של התובע, מה גם שהכחשתם הנ"ל של התובעים אינה עומדת בשורת ההגיון, כי הרי מדוע תינתן רשות מגורים חינם לבן, למשך חודש ימים, ובטרם נכנס החוזה לתוקפו, ומדוע סיכום כזה, באם אכן נוצר, לא הועלה על הכתב בחוזה שנחתם בין הצדדים?

9.
אוסיף עוד, כי תוך בחינת יחסם והתנהגותם של התובעים כלפי הנתבעים במהלך הדיון, התרשמתי כי התובעים אכן התייחסו בבוטות לנתבעים בכל מה שקשור לניסיון להסדרת העניינים ביניהם, דבר שאף הוא מחזק את התרשמותי בדבר אמיתות גרסתם של הנתבעים.

10.
לאור כל האמור לעיל הנני קובעת כי התובעים הם אלה שהפרו את חוזה השכירות, וכי ביטול חוזה השכירות על ידי הנתבעים, נעשה כדין.

11.
לעניין נזקיהם של הנתבעים בתביעה שכנגד – לא הוצגו קבלות על פרסום מודעה בעיתון ועל החלפת מנעול.


עקב ביטול החוזה, השכירו הנתבעים את הדירה ב-750 דולר במקום 800 דולר שסוכמו עם התובעים, על כן ההפסד שנגרם להם הסתכם בסך של 2,600 ₪.


כמו כן מגיע לנתבעים שכר ראוי עבור השימוש בדירה על ידי הבן לתקופה של חודש ימים, שאותו הנני מעמידה על סך של 1,500 ₪ כולל המיסים החלים באותה תקופה.

12.
סוף דבר – הנני מחליטה לדחות את התביעה העיקרית ולקבל את התביעה הנגדית, ומחייבת את הנתבעים שכנגד, ה"ה יצחק וסופי מור
, לשלם לתובעים שכנגד, ה"ה יורי ויעל ברק
, את הסך של 4,100 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 16.5.05 ועד התשלום המלא בפועל, וכן הוצאות משפט בגין שני ההליכים בסך של 1,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.





ניתן היום ט"ז בסיון, תשס"ה (23 ביוני 2005) בהעדר הצדדים.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תדאג לשלוח

פסק דין
זה
לצדדים.







כ. ג'דעון
, שופטת



הקלדנית:
ברטה א.








תק בית משפט לתביעות קטנות 2102/05 יצחק מור, סופי מור נ' יורי ברק, יעל ברק (פורסם ב-ֽ 23/06/2005)