פסקי דין על אסעד אסעד

2570/02 פ     13/07/2003




פ 2570/02 מדינת ישראל נ' אסעד אסעד




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום עכו
פ
002570/02


בפני
:
כב' השופט זיאד סאלח

תאריך:
13/7/03



בעניין:
מדינת ישראל




המאשימה



-נ
ג
ד-



אסעד אסעד



ע"י ב"כ עו"ד
ברטוב נחמן

הנאשם/ת/ים


נוכחים:
ב"כ המאשימה: עו"ד רוזינס
הנאשם: אין הופעה
הסניגור: אין הופעה


פרוטוקול


ב"כ המאשימה:
הסניגור דיבר איתי
והבנתי כי נבצר ממנו להופיע לבית המשפט היום. הוא ביקש את הסכמתי לדחייה ואמרתי שהסכמתי נתונה אך לא יודע אם בית המשפט יאשר זאת.

החלטה


1.
הנאשם הגיש את בקשתו המקורית לביטול כתב האישום והנימוקים לכך הם שניים:


א.
העדר סמכות ענינית מכח סעיף 12 (א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי.


ב.
העדר סמכות פלילית מכח חוק התכנון והבניה.

2.
בענין הטענה הראשונה הסתמך ב"כ הנאשם על פס"ד ביהמ"ש המחוזי בתל אביב (כב' השופטת שרה סירוטה) שניתן בע"פ 70589/02, מדינת ישראל
נ. חב' משה אילי, עפי"ו אין סמכות לנציג היועץ המשפטי לממשלה, שהוסמך עפ"י סעיף 12 (א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982, להעמיד לדין אדם ללא התייעצות וקבלת הסכמת פרקליט המחוז לכך.

בינתיים ניתן פס"ד בביהמ"ש העליון, בערעור על הפס"ד הנ"ל, במסגרת רע"פ 322/03, 372, שם נקבע, ע"י כב' הנשיא ברק, כי תובע שהוסמך ע"י היועץ המשפטי לממשלה עפ"י סעיף 12 (א)(1)(ב) הנ"ל מוסמך להגיש כתב אישום בשם היועץ המשפטי לממשלה ללא קבלת הסכמת פרקליט המחוז.

לפיכך נפלה הטענה הראשונה שהעלה ב"כ הנאשם ואכן הוא חוזר בו ממנה.

לפיכך נותר לדון בטענתו השניה של ב"כ הנאשם והיא העדר סמכות מכח חוק התיכנון והבניה.

3.
נימוקיו של ב"כ הנאשם להעדר סמכות כללית מכח חוק התכנון והבניה הינן בתכלית כדלקמן:


מכח סעיף 258 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה 1965 הוענקה הסמכות לנקוט בהליכים פלילים או אחרים אך לועדה המקומית לתכנון ולבניה אשר בתחום תכנונה נמצא הנכס בו בוצעה העבירה וכי הוועדה המחוזית רשאית ליטול סמכויותיה הנ"ל של הועדה המקומית אך בהתקיים תנאים מצטברים שהם: הועדה המקומית לא פעלה כמתחייב מהוראת סעיף 27 לחוק התכנון ולא מילאה התפקידים המוטלים עליה, הועדה המחוזית פנתה בכתב לועדה המקומית ודרשה ממנה למלא אחר הוראתה או דרישתה והזמן שהקציבה הועדה המחוזית חלף וזו האחרונה עמדה במריה ולא צייתה לדרישה.


לטענת ב"כ הנאשם, מהחומר המונח בפני
ביהמ"ש עולה כי התנאים המצטברים הנ"ל לא התקיימו נהפוך הוא הדבר, עולה כי הוועדה המקומית מילאה תפקידיה עפ"י סעיף 27 הנ"ל, אף קיבלה צו שיפוטי כנגד הנאשם שעניינו ממשיך להיות נידון בביהמ"ש, הועדה המחוזית כלל לא נתנה לועדה המקומית זמן סביר למלא אחר חובותיה והזדרזה להגיש כתב האישום דנן אף מבלי לברר מהם ההליכים שננקטו ע"י הועדה המקומית.


ניראה לי כי ב"כ הנאשם, בטיעונים המפורטים בנדון, לרבות האסמכתאות שצירף, נתפס לכלל שגגה.


עיינתי בכתב האישום חזור ועיין ולא מצאתי בו כי הוא
מוגש ע"י הועדה המחוזית לתכנון ובניה מכח סעיף 28 לחוק התכנון והבניה. המאשימה בו הוגדרה כמדינת ישראל
ע"י נציג היועץ המשפטי לממשלה – עו"ד עמית רוזניס.


לא במחלוקת כי עו"ד עמית רוזנס קיבל הסמכה להיות נציג היועץ המשפטי לממשלה לעניין חוק התכנון והבניה, כן לא יכולה להיות מחלוקת כי ליועץ המשפטי לממשלה, לרבות נציגו עפ"י סעיף 12 (א)(1)(ב) לחוק סדר הדין
בתחום סמכותו, הסמכות להגיש כתב אישום בכל עניין ועניין לרבות עניינים שנמסרו לועדה המקומית עפ"י סעיף 27 לחוק תכנון ובניה. קרא בנדון
דבריו של כב' השופט ברלינר בע"פ 105/97 (חיפה) חליל אסלאן נ'
מדינת ישראל
שנאמרו בזו הלשון:

"לא ניראה לי שהוראת סעיף 28 לחוק התכנון והבניה בנוסחו בעת הגשת כתב האישום (לפי תיקון 43), לא כל שכן כיום, יש בה כדי להגביל במשהו את סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה, לפעול בשם המדינה ולהגיש באמצעות נציגי כתב אישום בכל מקרה בו הוא מוצא לנכון לרבות שעה שהועדה המקומית אינה עושה זאת לגבי מקרקעין שבתחום שיפוטה".



בכתב האישום שמונח בפני
ביהמ"ש לא ניתן לראות בכתב אישום כמוגש ע"י הועדה המחוזית מכח סעיף 28 לחוק התכנון והבניה.


בהחלט ניתן לראות בכתב האישום כמוגש ע"י היועץ המשפטי לממשלה מכח סמכותו הכללית להגיש כתב אישום בכל ענין שבו הוא מוצא לנכון לעשות כן.

4.
אף אם אראה בכתה האישום כמוגש ע"י הועדה המחוזית לתכנון. מתוקף סמכותה עפ"י סעיף 28 לחוק התכנון והבניה, עדיין לא בטוח כי התנאים הנדרשים להפעלת אותה סמכות לא התקיימו.


עולה מכתב האישום כי בוצעה עבירה בנייה בנכס הנמצא בתחום שיפוטה של הועדה המחוזית. הועדה המחוזית פנתה לועדה המקומית בדרישה לקיום ואכיפת הוראות החוק, כתב האישום דנן הוגש בחלוף 40 יום מיום הדרישה הנ"ל ולא הוכח הגשת כתב אישום מקביל ע"י הועדה המקומית כך שזה לא בלתי אפשרי לקבוע כי התקיימו התנאים הנדרשים בסעיף 28 לחוק התכנון והבנייה על מנת שהועדה המחוזית תיטול הסמכויות עפי"ו.


עצם הגשת הבקשה לקבלת צו הפסקה שיפוט ע"י הועדה המקומית, עפ"י סעיף 239 לחוק התכנון והבניה ואף קבלת צו הפסקה אינה בה כדי למנוע הגשת כתב האישום דנן.

אציין כי בכל מקרה
של נקיטת הליכים מקבילים ע"י יותר מרשות אחת, יוכל הנאשם לטעון לסיכון כפול.

5.
המסקנה היא כי אין מקום לקבל הבקשה המקדמית של הנאשם שיש לבטל כתב האישום מחמת חוסר סמכות.


הבקשה איפוא נדחית.


נדחה לשם הקראת כתב האישום למתן תשובה ליום 28/10/03 שעה 09.00.

ב"כ המאשימה ימציא העתק הפרוטוקול וההחלטה לידי ב"כ הנאשם.


ניתנה היום 13
ביולי 2003 במעמד ב"כ המאשימה.


זיאד סאלח
, שופט







פ בית משפט שלום 2570/02 מדינת ישראל נ' אסעד אסעד (פורסם ב-ֽ 13/07/2003)