Google

כהן אבנר, כהן לידיה - המרינה הכחולה בע"מ, אשדר – חברה לבניה בע"מ, אשטרום הנדסה ובניה בע"מ ואח'

פסקי דין על כהן אבנר | פסקי דין על כהן לידיה | פסקי דין על המרינה הכחולה | פסקי דין על אשדר – חברה לבניה | פסקי דין על אשטרום הנדסה ובניה ואח' |

56317/07 א     05/07/2009




א 56317/07 כהן אבנר, כהן לידיה נ' המרינה הכחולה בע"מ, אשדר – חברה לבניה בע"מ, אשטרום הנדסה ובניה בע"מ ואח'




1

ב ת י ה מ ש פ ט

בית משפט השלום תל־אביב-יפו
א 056317/07
לפני:
05/07/2009



1. כהן אבנר

2. כהן לידיה

בעניין:

ע"י ב"כ
עוה"ד ס' דרעי

התובעים

נ ג ד


1. המרינה הכחולה בע"מ

2. אשדר – חברה לבניה בע"מ

3. אשטרום הנדסה ובניה בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ל' צפוני

4. עיריית אשדוד (נמחקה)

5. הפניקס הישראלי – חברה לביטוח בע"מ


ע"י ב"כ
עוה"ד מ' גנות ועוה"ד א' עזריה
הנתבעים

נ ג ד


1. המרינה הכחולה בע"מ

2. אשדר – חברה לבניה בע"מ

3. אשטרום הנדסה ובניה בע"מ
4. עיריית אשדוד (נמחקה)




הצדדים השלישיים


פ ס ק ־ ד י ן

מבוא


במרתף ביתם (להלן: "הבית") של בני הזוג כהן (להלן: "כהן") נתגלתה בסמוך ל- 19.4.07 הצפה בשלה נגרמו כך לפי חוות דעתו של מומחה בית המשפט, המהנדס יוסף זרניצקי (להלן: "מומחה בית המשפט"/"המומחה"/"זרניצקי") נזקים משמעותיים בעלות של 35,000 ₪ (כולל מע"מ). ההצפה אירעה כשלוש שנים לאחר רכישת הבית לפי הסכם מיום 10.11.04 (להלן: "ההסכם"), כאשר בתקופה זו לא שימש הבית למגורי הקבע של כהן, ובחלקים משמעותיים ממנה עמד ריק.

כהן מבקשים להטיל את האחריות להצפה, ומכאן את החיוב בפיצוי, על נתבעת 1 (להלן: "המרינה הכחולה"), כמוכרת, על נתבעת 2 (להלן: "אשדר"), כיזם, ועל נתבעת 3 (להלן: "אשטרום"), כקבלן מבצע אשר תקראנה יחד (להלן: "הנתבעות"). עוד הופנתה התביעה כנגד מבטחת הבית במועד הרלוונטי (להלן: "הפניקס"), כאשר מאחוריה משתרכות הנתבעות כצדדים שלישיים.
ההסכמה הדיונית שהוצגה לפרוטוקול יום 3.11.08 ייתרה את הבאת הראיות, וההכרעה תיעשה איפוא ביחס למסמכים שצורפו לכתבי הטענות וחוות דעתו של זרניצקי.
בתביעתם יוצאים כהן מהנחה לפיה התרחשות ההצפה הינה פועל יוצא מאיטום לקוי של קירות הבית אלא שהנחה זו לא התקבלה על דעתו של מומחה בית המשפט.
הלה קבע בחוות דעתו כי סיבת ההצפה נעוצה בהפסקת פעולתה של משאבת המים שהותקנה במרתף הבית אותה ייחס לניתוק זרם החשמל בבית. מסקנה זו משמיטה למעשה את בסיס התביעה כנגד הנתבעות, שכן ניתוק מערכת החשמל בבית ,אם כמהלך יזום ואם כאירוע אקראי , אינו מצוי בתחום אחריותן.

כהן אינם משלימים עם מסקנות המומחה מטעם בית המשפט, והם יוצאים כנגדו בחריפות רבה תוך שהם עותרים לפסילתה הטוטאלית של חוות הדעת . בין היתר טענו כי מומחה בית המשפט היה בלתי־מקצועי, בלתי־אובייקטיבי ובלתי־עקיב, וכדי להוכיח את חוסר הסבירות של מסקנותיו הוסיפו והמציאו אסמכתאות בכל הנוגע לצריכת חשמל ואי־צריכת מים. הגשת המסמכים המלמדים על צריכה של חשמל בתקופה הרלוונטית אמורה, לפי השקפתם, להפריך את מסקנות המומחה, המבוססות על ההנחה בדבר ניתוק החשמל כגורם ההשבתה של המשאבה. רישום צריכת המים, המלמד על העדרה של כניסת מים למערכת האינסטלציה הביתית סותר- לגישתם - את קביעתו של המומחה המושתתת על קיומה של זרימת מים שוטפת בצנרת הפנימית ומחזקת את סבירות דעתם לקיומה של חדירת מים חיצונית , שאינה חלק מהמערכת הביתית.
הגשת המסמכים מטעמם של כהן ביום 5.11.03, לאחר ההסכמה הדיונית מיום 3.11.08, חורגת ממתוות הדיון המוסכם ומפרה את האיזון והשיוויון הדיוני המטריאליסטי . לו רצו כהן לעשות שימוש במסמכים מסוג זה בצורה אפקטיבית, היה עליהם להציגם למומחה עוד בחקירתו, על מנת לאפשר לו להתייחס לקיומם כאל ממצא מפריך. הואיל ולא ניתנה למומחה ההזדמנות להתייחס לנתונים המוצגים במסמכים אלו, והואיל והגשתם נגועה בחוסר איזון ובהפרה של החלטת בית המשפט – עליי להתעלם מהם וראה לעניין זה פרוטוקול יום 3.11.08, עמ' 16, שורות 20–24.

למעלה מן הצורך אציין כי גם לו יצאתי מהנחה הפוכה בדבר אי ניתוקו היזום של חיבור החשמל בבית והעדרה של צריכת מים ביתית בתקופה הרלבנטית לא היה בכך- כפי שאסביר בהמשך - כדי לשנות את פני ההכרעה.
קריאת התגר הקולנית על מקצועיותו ועל חכמתו של המומחה איננה ניצבת על כל תשתית שהיא, והסתירות אליהן נתפסים כהן אינן אלא הוצאת חלקי דברים מהקשרם והיאחזות בעניינים שוליים.

בחוות הדעת הסביר זרניצקי כי מפלס מרתף הבית , ששטחו כ- 65 מ"ר, על אביזריו השונים ובהם כיור אסלה ומקלחון נבנה לפי מפרט טוב ובו הותקנה משאבה ('סילוקית') המעלה את המים למפלס הקרקע ומתחברת למערכות העירוניות. את מקור ההצפה זיהה זרניצקי באמצעות שלילת גורמים אפשריים אחרים, ובהם: חדירת מים דרך הצנרת הביתית או צינור מי הגשם; חדירת מים חיצונית; בעיית איטום;
מעבר לכך, נעזר המומחה במידע המצוי בסביבה הקרובה בבית הצמוד הבנוי על קיר משותף בו לא ארע כל נזק , בבדיקה כללית חזותית ובאופיו החד פעמי של האירוע .
שיקלול כל הנתונים שצויינו בחוות דעתו הביאו לכלל מסקנה ולפיה אין סיבת ההצפה נעוצה אלא בנזילת מים שהצטברו באחד הכלים הסניטריים שפינויים באמצעות הסילוקית המושבתת נכשל. המומחה העריך כי ניתוק זרם החשמל הוא זה שגרם להשבתת המשאבה, שהובילה להצטברות המים ולהצפה.
מסקנת המומחה בעניין גורם ההצפה נומקה היטב הן בחוות דעתו והן בחקירתו הנגדית הממצה וחלק זה שריר וקיים כהערכה מקצועית מבוססת שלא נפגמה .
ברם, חלק חוות הדעת הנוקב בסיבת ההשבתה – כניתוק יזום של אספקת החשמל- איננו מהווה חלק אינטגראלי משיקול הדעת המקצועי בו נתתי אמון מלא . כאן מדובר בהערכה בלבד אשר אינה מוחלטת כך שתיתכנה תיאורתית ומעשית סיבות אחרות שבשלהן הופסקה פעילותה של המשאבה . חשוב לזכור בהקשר זה כי המשאבה הינה מכשיר מכני הרגיש לשינויים אשר חלקם עלול לגרום לשיבוש בפעולתה .על דרך ההדגמה נציין כי הפרעה לסילוק המים עלולה להיגרם בין היתר בשל היווצרותן של סתימות, הפסקות חשמל חלקיות, כשלים מכניים וכולי ולעניין זה ראה דבריו של המומחה כשהוא אומר:

"היא יכלה לא לעבוד מסיבות אחרות."

(עמ' 17 לפרוטוקול יום 3.11.08, שורה 14)

ועוד ראה בעניין זה את דבריו הנשמעים כך :

"יש לחץ מים בתוך המערכת. הצינורות מלאים במים. איני יודע בדיוק, מתי ואיך אבל זה יכול להיות, יש משאבה סילוקית שמופעלת באמצעות חשמל כשיש איזה שהיא עליית סף המים, המשאבה צריכה לסלק את המים החוצה כי היא נמצאת במקום נמוך. מסיבה כזאת או אחרת ובמידה והסילוקית אינה עובדת, קורית הצפה."

(עמ' 15 לפרוטוקול יום 3.11.08, שורות 22–25)

בחקירתו הנגדית הסביר זרניצקי כי קיומה של הצפה אינו מותנה בכניסה שוטפת של מים לצנרת שכן צינורות המים מלאים ממילא בכל רגע נתון (מקור לחץ המים במערכת) כך שאם המשאבה איננה מתפקדת, ההצפה הינה בלתי נמנעת ותופעות אלה מוכרות לו היטב וכך נשמעו בעניין זה דבריו לפרטיכל:

"זה בא ממקור פנימי במערכת הסניטרית, נסתכל על הכרונולוגיה של הבניין הזה שנבנה ונגמר בשנת 2003. הוא נמכר ב-2004 ונמסר לרוכש שלכם בסוף ב-11/2005 ובתקופת הביניים הזאת הוא שימש כמשרד מכירות של הנתבעים הבונים. ב-2004 היתה בדיקת איטום של מכון התקנים. ב-2005 מקבל הבעלים התובע את הבניין, ב-2006 הוא מקים בעצמו מערכת סניטרית בעצמו, ב-11/2006 חלה הצפה הזו שהתחילה, אנחנו מכירים את התופעות ואני מבין שזה אחר כך התחילו ב-2007 לבדוק ולראות מה לעשות. [...]"

(שם, שורות 29–34)
מכאן כי גם לו הותרה הגשת המסמכים המאוחרת מצידם של כהן , אותה פסלתי לעיל, לא היה בכך כדי לשנות את פניה של ההכרעה בחלקה המקצועי.

ככלל, הותיר עליי המומחה בכתיבתו ובחקירתו רושם מקצועי ומהימן, והתרשמתי כי ערך את בדיקותיו בקפידה ואַפנה לעמ' 18 לפרוטוקול, שורה 25 ואילך.

אשר־על־כן המסקנה היא כי אין סיבה להטיל דופי בשיקוליו של זרניצקי שהוכחו כחסרי פניה או לדחותם מטעם אחר וזאת שעה שלא נמצאת לפניי כל חוות דעת הראויה לשמש לה כתחליף.
בהינתן כי אלו הם פני הדברים, אין כל בסיס לתביעה נגד הנתבעות, והיא נדחית.

אשר לחלקה הנוסף של התביעה זה המופנה כלפי הפניקס, כמבטחת –
לטענת כהן, מהווה ההצפה בגדר התרחשות של אירוע ביטוחי המזכה אותם בפיצוי, וזאת מכוח הוראות פוליסת הביטוח שמספרה 060772254964, פוליסת ביטוח מורחבת, "חידוש לביטוח – הבית שלי", לביטוח הבית ותכולתו, מהדורת מאי 2004 (סעיף 1י לפרק א) (להלן:"הפוליסה").

הפניקס, לעומת זאת, מנסה להיפטר מאחריותה בהסתמך על דרישת הפוליסה –שלא מולאו- לסגירת כל המפסקים הראשיים של מערכות המים והחשמל ולנוכחות מינימאלית של אחת לשבועיים במבנה – כשמדובר בדירה שאיננה תפוסה.
בגישתה זו, נסמכת הפניקס על המידע בדבר היעדרותם של כהן מהבית לתקופה ממושכת ועל הודאתם בדבר אי ניתוק זרם החשמל ככזו הפועלת לרעתם במישור היחסים הנוכחי (בחלקו הקודם של הדיון "נהנו " כהן מהשימוש בהצהרה זו ).
עצם העלאת הטענה הינה "נצחון" טקטי לא מבוטל שכן עושה היא שימוש במידע שמסרו כהן במטרה להיטיב את מצבם כנגד יתר הנתבעים המתגלה כ - "חרב פיפיות" במאבקם החלופי בפני
קס.

על אף החינניות המסויימת הגלומה בעצם הצגתה כאן נראה לי כי לא הגון יהא לאפשר לפניקס להנות מהיתרון הטקטי בו זכתה לצורך רישום הישג שהוא בעל מימדים "איסטראטגיים" ואסביר להלן את שיקולי:

הואיל ולפי חוות דעתו של המומחה תלוייה פעילותה של המשאבה בקיומה של אספקת חשמל סדירה כי אז סביר כי קיום תנאי הפוליסה בעניין זה הוא לכשעצמו היה מביא להתרחשותה של הצפה. רשת התנאה מסוג זה מספקת הגנה שהיא מעבר לשמירה על האינטרס הכלכלי הלגיטימי של ספק השירות (במקרה זה הפיניקס) ראה ע"א 294/91 וכן ת.א. 15368/01 ולכן הינה פסולה .
כשמדובר ,אם כן, בתנאי מתוחכם מסוג זה שמילויו לבדו עלול להביא להתרחשותו של נזק לפי חוות דעת מקצועית נכון להורות על בטלותו כתנאי מקפח ובלתי הוגן בעליל המקנה יתרון לא הוגן וראה ע"א 764/76 .

אשר לתנאי השני שלא נתקיים אף הוא לפי טענת הפניקס –

כיוון שזו התנתה מראש את תוקף הפוליסה בתנאי לא־הוגן, שלו התקיים היה גורם בהכרח לנזק, לא הוגן - לדעתי - לאפשר לה להיבנות מהתנאי הנלווה, הנוגע לביקורים שנערכו או שלא נערכו בבית בזמן היעדרותם של הדיירים. לפי השקפתה של הפניקס, אפילו נערכו ביקורים בדירה בתדירות הנדרשת, לא היה בכך כדי לחייבה, שכן לא נותקו מפסקי החשמל; לו נותקו המפסקים, והיה נערך ביקור אחת לשבועיים, לא היה בכך כדי למנוע את התרחשותו של הנזק גם אם היה זה בן שבועיים "בלבד" אך לשיטתה לא היתה הפניקס מחוייבת בו מאותו הטעם של "אי ניתוק המפסקים".

להשקפתי, לא נכון, כאשר עסקינן בסעיפים מתוחכמים ומניפולטיביים, לאפשר לפניקס ליהנות מהפטור, ולכן יש לראות בצירופם המצטבר של שני התנאים הללו כתנאי אחד מקפח והשווה בעניין זה לדבריה של גבריאלה שלו בסיפרה על דיני חוזים 630–631 (מהדורה שנייה, 1995).
נוכח שיקולים אלו אין לקבל את טענת הפניקס להפטרה מאחריותה כמבטחת, ויש לקבוע כי הפוליסה תקפה.

אשר לגובה הפיצוי –

כאן, לדעתי, יש לבצע הפחתה, וזאת מכוח יישומו האנאלוגי של עקרון "הקטנת הנזק" מהתחום החוזי המוטלת תמיד על הנפגע או מתוך דוקטרינת ה"אשם התורם" הבוחנת דרך קבע את מידת הרשלנות התורמת של הצד הנפגע – במקרה זה, על כהן – ולקבוע כי אלה לא מילאו אחר חובתם בכך שלא דאגו לביקורים סדירים בבית בהיעדרותם.
יש לצאת, אם כן, מהנחה לפיה לוה היו מתקיימים בבית ביקורים סדירים, הייתה ההצפה מתגלה לכל היותר שבועיים לאחר התרחשותה, והנזק היה קטן בשיעור מוערך של כ־50%.

התוצאה היא, אפוא, כי הפניקס תזכה את כהן ב־50% מהנזק שקבע המומחה, וכל צד ישא בהוצאותיו־הוא.

סוף־דבר

התביעה כנגד נתבעות 1–3 נדחית.

התובעים ישלמו הוצאות דחיית התביעה לנתבעות 1–3 במשותף בסך של 4,000 ₪.

התביעה נגד נתבעת 5 מתקבלת בחלקה.

נתבעת 5 תשא כלפי התובעים בתשלום הסך של 17,500 ₪.

בנסיבות העניין, ישא כל צד בהוצאותיו־הוא.

ההודעה כלפי צד ג' נדחית.

נתבעת 5 תשלם לצד ג' את הוצאות הדחייה, בסך של 3,000 ₪.

בשולי הדברים, התנצלותי לצדדים על העיכוב במתן פסק־הדין, הדבר נבע מתוך טעות טכנית בהמתנה לסיכומי צד שנמחק מהתיק.

עותק פסק הדין יישלח לבאי כוח הצדדים ולמומחה מטעם בית המשפט, לפי כתובתו בתיק, בדואר רשום.

ניתן היום, י"ג בתמוז, תשס"ט (5 ביולי 2009), בהעדר הצדדים.

יעל אחימן
, שופטת
בכפוף לשינויי ניסוח ועריכה סופיים
סיכומי תובעים: 15.11.08
סיכומי נתבעות 1-3: 07.12.08
סיכומי נתבעת 5 : 01.01.09









א בית משפט שלום 56317/07 כהן אבנר, כהן לידיה נ' המרינה הכחולה בע"מ, אשדר – חברה לבניה בע"מ, אשטרום הנדסה ובניה בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 05/07/2009)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים