פסקי דין על וסרמן אנה | פסקי דין על רייטינג זום הפקה 2002 | פסקי דין על מור איציק | פסקי דין על כהן אורן |

8637/04 תק     29/08/2004




תק 8637/04 וסרמן אנה נ' רייטינג זום הפקה 2002 בע"מ, מור איציק, כהן אורן




בעניין:
1



בתי המשפט

בית משפט לתביעות קטנות ת"א
תק 008637/04

בפני
:
כבוד השופט אחיקם סטולר
תאריך:

29/08/2004






וסרמן אנה
בעניין

:

תובעת









נ
ג
ד





1 . רייטינג זום הפקה 2002 בע"מ
2 . מור איציק

3 . כהן אורן




נתבעים






בהעדר
נוכחים:

פסק דין

בפני
תביעה קטנה על הסך של 7,600 ש"ח.

עיקרה של התביעה הינה הוא הטעיית התובעת אשר ענתה למודעת "דרושים" אשר פורסמה ע"י הנתבעת 1, אשר הציעה עבודה לתכניות

real t.v

לערוצים 2- פרסומות לחברת מזון ידועה, לערוץ 10 – פרסומות לרכב/חברת קוסמטיקה/שמפו, לערוץ 2 – סדרות טלויזיה/טלנובלה, לערוץ הרוסי – לפרסומת לכל הגילאים, דוגמנים ודוגמניות לשלטי חוצות/פוסטר מדיה וקטלוגים לאופנה. כך גם נכתב במודעת הדרושים כי יש לתאם מראש הגעה לאודישנים.
התובעת צרפה לכתב התביעה כ – 5 דוגמאות של מודעות דרושים שפרסמה הנתבע 1, בסגנון זה או אחר.
לדברי התובעת, התייצבה במועד שתואם מראש, האודישין נערך ע"י הנתבע 2, אשר הציג את עצמו כמנכ"ל הנתבעת , הרעיף עליה דברי שבח והלל והבטיח לה הכנסות גבוהות. לאחר האודישן, נאמר לתובעת כי לצורך התקשרות בינה ובין הנתבעת, דרושה השקעה קטנה ביותר בסך של 382 ₪ לחודש לצורך ביטוח, הפצה ושיווק בין משרדי הפרסום השונים, שההשקעה תוחזר מהרווחים הגדולים מהעבודות שתקבל. בסופו של יום, חתמה התובעת על הסכם בינה ובין הנתבעת 1 שבינו ובין ההבטחות, המרחק רב. ההסכם הוא למעשה, סהכם הזמנה שבו התחייבה התובעת לשלם 5,600 ₪ + מע"מ ותמורת הסך הנ"ל, התחייבה הנתבעת 1, לבצע צילומים אלה ואחרים, הא ותו לא. בנוסף לכך, נחתם בין הצדדים הסכם ייצוג ל 24 חודשים.
לאחר חתימת החוזה, עמד הנתבע 2 כי הנתבעת תשלם מקדמה מיידית של 500 ₪ והשאר באמצעות ארבעה תשלומים שווים באמצעות שיקים, כאשר השיק הראשון הינו במזומן.
הנתבעים 2 ו 3 הינם, לטענת התובעת, המנהלים בפועל של הנתבעת 1.
שאר טענות הנתבעת, פורטו בהרחבה בכתב התביעה ואיניי רואה מקום לחזור עליהם במסגרת פסק הדין.
התובעת מודה כי הוזמנה בתוך שנה לארבעה אודישנים שהיו ממילא פתוחים לקהל הרחב ואליהם יכלה להגיע גם ללא הנתבעת 1.

לטענת הנתבעים בכתב ההגנה, כי נחתם הסכם הזמנה בין התובעת והנתבעת 1 בו הוסכם כי האחרונה תספק לתובעת, סדרת צילומים, דבר הכרוך בשירותי מאפרת, צלם, סטודיו לצילום ועוד, ייצוג שיווק וקןרס משחק. בתמורה התחייבה התובעת לשלם סכום של 5,600 ₪. הנתבעת ערכה את הצילומים, כפי שהתחייהבה והתובעת נכנסה למאגר האודישנים כמקובל. התחייבותה של החברה הינה רק לצילום וידיאו קליפ או תמונות סטילס באופן חד פעמי וכי אין החברה מתחייבת לספק עבודה והמזמין מודע לכך, כי הצלחתו תלויה במזלו ובכישוריו בלבד. יתרה מכך, הנתבעת מילאה את חלקה בהסכם והתובעת אף הוזמנה לארבעה אודישנים.
הנתבעים 2 ו 3 טענו לחוסר יריבות בינם לבין התובעת באשר ההסכם, עליו חתומה התובעת הינה מול הנתבעת 1 שהינה חברה בע"מ ועליהם לא חלה כל חבות.

דיון
התובעת ענתה למודעת "דרושים" כדי לקבל עבודה בתחום הטלויזיה, דוגמנות ו/או פרסום. גוף המפרסם מודעה כאמור, רשאי לקבל או לדחות את המועמד על פי קריטריונים כאלה ואחרים. ברם, מהתמונה שהצטיירה בפני
, לא דובר בפרסום תמים למודעת דרושים כדי לספק עבודה, אלא מודעת הדרושים "מלכודת דבש", כדי להעלות בחכה, אזרחים תמימים הרוצים לעבוד בתחום הדוגמנות, הפרסום והמשחק. בסופו של יום, מצאה עצמה התובעת, ללא עבודה אך שהיא מחויבת בתשלום של 5,600
₪ שלמעשה, התמורה היחידה שקיבלה הינה תמורה פעוטה של ביצוע ששה תצלומים. מכתבי הטענות עולה כי הטענות של התובעת כלפי הנתבעים 2 ו 3 הם בשל היותם המנהלים בפועל של הנתבעת 1. לא מצאתי בכתב התביעה ובחומר שהיה בפני
, ראיה למעורבותו של הנתבע 3 ולכן, דין התביעה כנגד הנתבע 3, להידחות. באשר למעורבותו של הנתבע 2, על פי הנטען בכתב התביעה ודברי התובעת בפני
, אשר שכנעוני בכנותם, לרבות הכתוב בכתב התביעה, המפרט את מעורבותו של הנתבע 2, הרי נוכח הצהרתו כי הוא עובד של הנתבעת 1, ניתן לחייבו בנזיקין כשלוח שכן, בהתאם לסע' 16 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) התשכ"ח 1968, האחריות של הנתבעת 1, אין בה כדי לגרוע מחבותו של הנתבע 2.
שוכנעתי כי הנתבעת 1, באמצעות הנתבע 2, פעלה כדי להוציא כספים שלא כדין מהתובעת, תוך הטעייתה, הצגת מצגי שווא שאינם נכונים. כך למשל, בהסכם ההזמנה, הסכם ארוך המחזיק 14 סעיפים, חסר כל תוכן ממשי מלבד התחייבות התובעת לשלם 5,600 ₪ כנגד ביצוע בפועל של ששה צילומי סטילס.
יחד עם זאת, אין להסיר מהתובעת את מלוא האחריות לנזקים שנגרמו לה. המדובר באשה מבוגרת, אשר אפילו אם חתמה על מסמך זה או אחר מתוך אילוץ, היתה יכולה להתעשת ולבטל את ההסכם בתוך פרק זמן קצר או להגיש תביעתה, מוקדם יותר כשהבינה שהנתבעים את ממלאים אחר מה שהובטח לה ולאחר שראתה שמה שהובטח לה בע"פ בתכלית השוני מההסכמים שנחתמו בינה ובין הנתבעת. לפיכך, הגם שאני סבור שעל הנתבעים להשיב לתובעת דמים, בנסיבות העניין, אינני סבור כי בנסיבות העניין, עליהם להשיב לה את כל הסכום ששילמה. כך גם, אם נגרמה לתובעת עגמת נפש, הרי שיש גם לה אחריות לעגמת נפש זאת.
אשר על כן, התוצאה היא שאני מחייב את הנתבעת 1 והנתבע 2 לשלם לתובעת, ביחד ולחוד, סך של 5,000 ₪. סכום זה יהא צמוד למדד וישא ריבית חוקית מיום הגשת התביעה 26/7/04 ועד תשלומו המלא בפועל. בנוסף לכך, אני מחייב את הנתבעת 1 והנתבע 2 בתשלום הוצאות לתובעת בסך של 500 ₪. סכום זה יהא צמוד למדד וישא ריבית חוקית מהיום ועד לתשלומו המלא בפועל.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום י"ב באלול, תשס"ד (29 באוגוסט 2004) בהעדר הצדדים.



ד"ר אחיקם סטולר
, שופט








תק בית משפט לתביעות קטנות 8637/04 וסרמן אנה נ' רייטינג זום הפקה 2002 בע"מ, מור איציק, כהן אורן (פורסם ב-ֽ 29/08/2004)