פסקי דין על יזהר נוז | פסקי דין על חברת יאיר שפילמן

715/00 הפ     22/06/2000




הפ 715/00 יזהר נוז נ' חברת יאיר שפילמן




בעניין:
יזהר נוז
'יק
המבקש:

נגד
1. חברת יאיר שפילמן
שרותי רכב (1989) בע"מ
2. יאיר שפילמן
המשיבים:


החלטה

א. המבקש והמשיבה יסדו בשנת 1996 את חברת י. שפילמן שירותי מוסך בע"מ (להלן: "החברה").
המבקש מחזיק ב40%- ממניות החברה ומשיבה 1 ב60%-. החברה מפעיל מוסך מורשה בפתח תקוה למכוניות טויוטה.
הזיכיון מטעם היבואנית ניתן למשיבה 1, וזו העבירה לחברה את ניהול המוסך.

על פי תקנון החברה, בדירקטוריון החברה כיהנו שני דירקטורים: המבקש, ומשיב 2 מטעם המשיבה זכויות החתימה בחשבון הבנק של החברה חייבו חתימות שני הדירקטורים.

משיב 2 שימש כמנכ"ל החברה. המבקש הועסק על ידי החברה כמנהלו המקצועי של המוסך.
בין המבקש והמשיבים פרץ סכסוך חריף, והיחסים ביניהם נעכרו ללא תקנה.
במצב שנוצר שיתוף פעולה ביניהם בניהול החברה לא היה עוד אפשרי, והדירקטוריון הפך לגוף חסר כושר פעולה.

מאחר ובאסיפה הכללית מובטח למשיבים רוב של 60%, החליט משיב 2 להביא בפני
האסיפה הכללית הצעות המבטלות למעשה כל השפעה של המבקש בחברה. האסיפה הסמיכה את משיב 2 לנהל לבדו את עסקי החברה לפי הבנתו, לקבוע את מדיניותה, לפטר עובדים, לבטל את זכות החתימה של המבקש בחשבון הבנק וכן לפתוח חשבון בנק בו לא תינתן למבקש זכות חתימה. מאליו מובן שההצעות כולן התקבלו על פי הצבעתה של המשיבה (באמצעות המשיב) בעד קבלתן.

זאת ועוד, משיב 2 עשה שימוש בסמכותו האמורה ופיטר את המבקש מעבודתו כמנהל מקצועי של המוסך, ואף החליף את מפתחות המוסך כדי למנוע מהמבקש כניסה למוסך. ועוד, באסיפה הכללית מיום 16.5.00, הוחלט על שינוי תקנון החברה באופן שהחזקת 20% ממניות החברה תזכה במינוי דירקטור. החלטה זו הגדילה את מספר הדירקטורים ל5-, 3 מהם למשיבה 1, ותאפשר פעולת הדירקטוריון.
מאליו מובן שהמבקש ראה במעשים אלו קיפוח זכויותיו.
בה"פ 715/00 עתר המבקש לשורה ארוכה של סעדים כנגד קיפוחו. אותם סעדים עצמם התבקשו גם בבקשה שבפני
לסעדים זמניים.
המשיבה מצידה הגישה נגד המבקש בבית משפט השלום בפתח תקוה תובענה, וכן בקשה לצו מניעה זמני למניעת כניסתו של המבקש למוסך, שכן המבקש מגיע למוסך ושוהה בו מדי וים למורת רוחם של המשיבים.
רשימת הסעדים מונה לא פחות מ21- סעדים, וכן סעיף סל לכל סעד לפי שיקול דעת בית-המשפט.

ב. השאלה הראשונה לה אדרש היא, האם הונחה תשתית לכאורית להוכחת קיפוח המיעוט.
תשובתי לכך חיובית.

ענייננו בחברת מעטים אליה ראוי להתייחס כאל מעין שותפות שנוסדה על ידי המבקש והמשיבה, כאשר ההנחה המסתברת היא שהוסכם, ולו מכללא, שהמשיב יועסק על ידי החברה כמנהל מקצועי של המוסך, וכוחו בדירקטוריון יהיה שווה לזה של המשיבה.

התוצאה המצטברת של הסעדים בהם נקטו המבקשים היא עיקור המשיב מכל השפעה על פעילות החברה עד כדי מניעת כניסתו למוסך.
אכן, הסכסוך בין המבקש והמשיבים חייב נקיטת צעדים למניעת קיפאון בניהול עסקי החברה, אולם תוצאתם המצטברת של הצעדים בהם נקטו המשיבים היא קיפוחו של המבקש.

ג. המבקש טוען כנגד תוקפן של החלטות שהתקבלו באסיפה הכללית בנושאים המסורים לדירקטוריון.

סעיף 52 לחוק החברות התשנ"ט1999-, מורה כי אם נבצר מן הדירקטוריון להפעיל את סמכויותיו והפעלת סמכות מסמכויותיו חיונית לניהולה התקין של החברה, רשאית האסיפה הכללית להפעילה במקומו, ואף אם לא נקבעה לכך הוראה בתקנון, כל עוד נבצר מן הדירקטוריון לעשות כן.
הסעיף אינו מגדיר את המונח "נבצר", אולם ברור שחוסר אפשרות לקבל החלטות עקב התפלגות הדירקטוריון לשני כוחות שווים המצויים בסכסוך חמור ואינם מסוגלים להגיע להסכמות, הינו מצב בו נבצר מהדירקטוריון להפעיל את סמכויותיו.

לפיכך, במישור העקרוני בענייננו לא היה פסול בהפעלת סמכות הדירקטוריון על ידי האסיפה הכללית.

ד. כזכור, האסיפה הכללית החליטה על שינוי התקנון ברוב של 60%.
בסיכומים מאשר בא כח המשיבים כי החלטה זו אינה בת תוקף באשר סעיף 15 לפקודת החברות דורש רוב של 75% לשינוי תקנון, וסעיף 24(3) לחוק החברות קבע בהוראת מעבר כי בחברה שהתאגדה לפני תחילתו של החוק החלטה בדבר שינוי התקנון טעונה רוב של 75%, אלא אם כן נקבע בתקנונה רוב אחר.
בתקנון החברה לא נקבע רוב אחר, ועל כן לא ניתן היה לשנות את התקנון ברוב של 60%.
נמצא שהחלטת האסיפה מיום 16.5.00 בדבר שינוי התקנון ומינוי הדירקטורים הנוספים בעקבות ההחלטה נעדרי תוקף משפטי ועל כן בטלים.

ה. סעיף 191(א) לחוק החברות הפקיד ביד בית-המשפט את הסמכות "לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו ענייני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה בכפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה.

בהנחה שבית-המשפט יקבע, לאחר שמיעת הראיות, שאכן קופחו זכויות המבקש, התרשמותי היא שהסעד בו יבחר בית-המשפט הוא חיוב החברה או המשיבה לרכוש את מניות המבקש במחיר שיקבע על ידי בית-המשפט על יסוד חוות דעת שתובא בפני
ו.
לו השכילו הצדדים היו מסכימים לכך בדיון שהתנהל בפני
ומטיבים בכך עם עצמם ועם החברה גם יחד.
לצערי הדבר לא הסתייע, ולכן עלי להורות על סעדים זמניים שיבטיחו מחד את אי קיפוח המבקש ומאידך את תפקודה התקין של החברה.
הסעדים הנראים לי ראויים להשגת שתי מטרות אלו הם כדלקמן:

א. תקנון החברה יתוקן זמנית עד למתן פסק הדין, באופן שיאפשר מינוי דירקטור נוסף על ידי בית-המשפט, ובית המשפט ימנה דירקטור נוסף שישמש בתפקידו עד למתן

פסק דין
בה"פ 715/00.

ב. זכויות החתימה בשם החברה בכל חשבונותיה בבנקים יהיו של הדירקטור מטעם המשיבה ודירקטור נוסף.
פניה לדירקטור שמונה על ידי בית-המשפט לקבלת חתימתו תיעשה רק לאחר שהמבקש סירב להוסיף את חתימתו לחתימת הדירקטור מטעם המשיבה.
הדירקטור שימונה על ידי בית המשפט יזומן לכל ישיבת דירקטוריון, אלא אם כן הושגה הסכמתם בכתב של שני הדירקטורים האחרים לאי זימונו.

ג. בתוך 5 ימים תזומן ישיבת דירקטוריון בהשתתפות הדירקטור שימונה על ידי בית-המשפט.
בישיבה תידון מחדש שאלת העסקתו של המבקש כמנהלו המקצועי של המוסך. מאליו מובן, שהחלטה שתתקבל ברוב קולות בדירקטוריון תחייב את החברה.

ד. אני ממנה כדירקטור זמני את רו"ח ד"ר יהודה פרידנברג מרח' יערה 5 ברמת-גן.
שכרו ישולם על ידי החברה.

מזכירות בית-המשפט תמציא העתק ההחלטה לבעלי הדין ולד"ר פרידנברג באמצעות הפקסימיליה.
ניתנה היום, י"ט בסיון תש"ס, (22 ביוני 2000), בהעדר הצדדים.

זפט
יהודה, שופט
ניתן היום כ"ג בסיון תש"ס, 26 ביוני 2000 בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים.
מותר לפרסום מיום 26/06/2000

זפט
יהודה, שופט

/ h00071500e.1
1
בתי המשפט
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו

הפ 000715/00
בשא 011701/00
בפני

כב' השופט זפט
יהודה








הפ בית משפט מחוזי 715/00 יזהר נוז נ' חברת יאיר שפילמן (פורסם ב-ֽ 22/06/2000)