פסקי דין על אבי בן דוד | פסקי דין על אגד -אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

3165/03 עב     23/10/2003




עב 3165/03 אבי בן דוד נ' אגד -אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ




1
בתי הדין לעבודה
בשא 002478/03
עב 003165/03
בית-הדין האזורי לעבודה
ב א ר - ש ב ע
23/10/2003

כבוד השופט אילן סופר

נציגי ציבור: גב' ורד הלל ומר שמעון בשירי
בפני
:

אבי בן דוד

בעניין:
ה מ ב ק ש
עו"ד דוד אביטל

ע"י ב"כ
נ ג ד
אגד -אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ
ה מ ש י ב ה
עו"ד אורנה צוק

ע"י ב"כ

החלטה
1. המבקש הגיש בקשה, להורות למשיבה, שלא לפטרו, עד לדיון והכרעה בתביעה, שהגיש המבקש.

2. המבקש עובד אצל המשיבה מאז 1978.

3. על הצדדים חל הסכם קיבוצי מיוחד, שבין הנהלת המשיבה לבין הסתדרות העובדים החדשה והועד הארצי של העובדים השכירים באגד מיום 22.6.97 (להלן:"ההסכם הקיבוצי").

4. בתאריך 1.6.03, זומן המבקש לברור בפני
ועדת הפיקוח במשרדי המשיבה.

5. במהלך הברור, נטען כלפי המבקש, כי התברר, שאינו נותן כרטיסים לנוסעים בתמורה לכסף , שהוא מקבל מהם. המבקש הכחיש טענות אלו.

6. בתאריך 2.6.03, קיבל המבקש הודעה מאת גדעון מזרחי, מנהל אגף תפעול דרום במשיבה, לפיו בהתאם להמלצת ועדת הפיקוח, המבקש מושעה עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו. המכתב צורף כנספח א' לבקשה.

7. בתאריך 16.6.03, הוזמן המבקש לשימוע ביום 26.6.03, בפני
מנהל משאבי אנוש דרום במשיבה, מר מאור ששון. ההזמנה צורפה כנספח מש/1 לתגובה.

8. בתאריך 26.6.03, מסר מר ששון למבקש, כי בכוונת המשיבה לפטרו, מאחר והורשע בעבירה, שיש עימה קלון. העתק התרשומת שערך מר ששון מישיבת השימוע הוגשה לבית הדין ביום 15.10.03.

9. ההרשעה המיוחסת למבקש ניתנה ביום 9.9.02, ע"י בית משפט השלום באשדוד מפי כב' השופט ש. חמדני (ת.פ 1185/02). המבקש הורשע על-פי הודאתו בעבירות של זיוף, בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזוייף, שיבוש מהלכי משפט ונסיון לקבל דבר במרמה.

על המבקש נגזר עונש של קנס בסך - 7,000 ₪, או 100 ימי מאסר תמורתו וכן 9 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מאותו יום ובתנאי, שלא יעבור עבירות, בהן הורשע או עבירות מסוג מרמה.
פרוטוקול הדיון וגזר הדין צורפו כנספח ה' לבקשה.

10. בתאריך 2.7.03, הוזמן המבקש לשימוע נוסף במשרדי המשיבה ביום 10.7.03. ההזמנה לשימוע צורפה כנספח מש/2 לתגובה.

11. מהרישום של השימוע, שנערך למבקש ביום 10.7.03, כפי שצורף ע"י המשיבה ביום 15.10.03, עולה כי המבקש טען, כי המשיבה פועלת ממניעים זרים ולא ענייניים.

12. בתאריך 27.7.03, שלחה המשיבה למבקש מכתב פיטורים. במכתב צויין, כי הפיטורים ייכנסו לתוקף ב 1.8.03, והם בהתאם להוראות סעיף 5 א לפרק 23 להסכם הקיבוצי החל על עובדי אגד, מאחר והמבקש הורשע ב

פסק דין
מיום 9.9.02. עוד צויין במכתב, כי אין בפיטורים האמורים כדי לגרוע מהחשדות שהועלו כנגד המבקש בגין מעשים בלתי הוגנים, אשר בשלב זה לא התבררו עד תום.
מכתבי הפיטורים צורפו כנספחים ג-ד' לבקשה.

13. בתאריך 31.7.03, כתב יו"ר ועד העובדים במשיבה למר ששון, כי הועד דוחה את מכתב הפיטורים ומבקש להעביר את עניין המבקש לועדה פריטטית. כמו כן נמסר, כי המבקש פועל לביטול הרשעתו. העתק המכתב צורף כנספח ו' לבקשה.

14. טענות המבקש

המבקש טוען, כי משהושעה ביום 2.6.03, הרי שעל-פי ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים, היה עניינו צריך להתברר בתוך 30 ימים. חומר החקירה צריך היה להיות מועבר לועד העובדים. בנוסף, על המשיבה לנמק בפני
ועד העובדים את הסיבות להמשך ההשעייה מעבר ל- 30 הימים.

15. המבקש טוען, כי הורשע במסגרת עסקת טיעון, על-פי הודאתו בעניינים שהיה מקום שלא להרשיעו בהם. המבקש חשב, שמדובר בעניין פעוט ערך ועל כן הודה על מנת לסיים הליך זה במהירות.

עוד טוען המבקש, כי הכין בקשה לביטול ההרשעה, אשר העתקה הועבר לועד העובדים ולמשיבה.

16. על כן, לטענת המבקש, לא התקיים עיקרון הסופיות בפסק הדין המרשיע כנדרש בסעיף 5 א לפרק 23 להסכם הקיבוצי.

17. כמו כן, טוען המבקש, כי העבירות, שבהן הורשע, אינן עבירות שיש עימן קלון, באשר רשימת העבירות שפורטו שם הן רשימה סגורה והן כוללות שוחד, גניבה, אונס, הונאה ורצח. כאשר ביקשו מנסחי ההסכם לציין, כי מדובר ברשימה פתוחה ציינו בסעיף העוקב את המילה לדוגמא.

18. ועד העובדים התנגד לפיטורים, מה עוד, שברור היה, כי קיימת בקשה לביטול הרשעה, הרי היה מקום שהמשיבה תבקש לעיין בה בטרם תחליט על פיטורי המבקש.

19. עוד טוען המבקש, כי פיטוריו היו מנימוק פוליטי ולא ענייני, שכן המשיבה ידעה על ההרשעה מיום שניתן גזר הדין ולמרות זאת לא פעלה בהתאם ועשתה זאת רק כשהושעה.

20. טענות המשיבה

המשיבה טוענת, כי ערכה למבקש שימוע כדין, כאשר הוסבר למבקש, כי פיטוריו הם בעקבות הרשעתו.

21. בהתאם להסכם הקיבוצי המבקש לא מסר למבקשת כל מסמך המוכיח, כי הוא פועל לביטול הרשעתו.

22. המשיבה פנתה לפרקליטות מחוז דרום ביום 16.6.03 ובתאריך 29.6.03 קיבלה תשובה, כי לא התקבל אצלם ערעור על גזר הדין בת.פ 1185/02.
המכתב צורף כנספח מש/3 לתגובה.

23. העבירות בהן הורשע המבקש, יש בהן קלון, ואין להגביל את מספר העבירות לאלו הנקובות בסעיף ההסכם הקיבוצי, פרוש כזה עולה עם תכלית ההסכם הקיבוצי.
24. ה כ ר ע ה

פיטוריו של המבקש נעשו לטענת המשיבה, בהתאם לסעיף 5 (א) לפרק 23 להסכם הקיבוצי. כך מופיע במכתב הפיטורים שנשלח למבקש (נספח ג' לבקשה).

על כן, במהלך דיון בבקשה לסעד זמני, כל שעלינו לבחון הוא, את כשרות הליך פיטורים זה, וככל שהוא נעשה בהתאם לסעיף 5 (א) הנ"ל, הרי שלכאורה לא יהיה מקום להעתר לבקשה ולהורות על ביטול פיטורי המבקש.

25. סעיף 5 להסכם הקיבוצי (נספח ד' לבקשה) קובע כדלקמן:

"5. "אגד" זכאית לפטר עובד ללא הודעה מוקדמת במקרים הבאים:

א. העובד הורשע סופית ע"י בית משפט בארץ או בחו"ל בעבירה על חוקי המדינה שיש עמה קלון (שוחד, גניבה, אונס, הונאה רצח).
ב. העובד הורשע ע"י בית משפט בארץ בעבירות על בטחון המדינה (לדוגמא: ריגול, קיום מגע ו/או שיתוף פעולה עם סוכן זר, חברות בארגון עויין)."

סעיף זה, בשונה מהסעיף הבא אחריו, העוסק בפיטורים, עקב הפרת משמעת, אינו מחייב התייעצות עם ועד העובדים ועל כן, אין גם מקום להליך של ועדה פריטטית.
שיקול הדעת המופעל הוא רק של המשיבה, ואינו מחייב קבלת הסכמת ועד העובדים.
לצורך פיטורים שכאלו, יש צורך בהרשעה על פי

פסק דין
סופי ובעבירה שיש עימה קלון. נבחן כעת אם שני התנאים המצטברים התקיימו במקרה שלפנינו.
26.

פסק דין
סופי

פסק הדין, שניתן בעניין המבקש בת.פ 1185/02, ניתן ביום 9.9.02, מדובר בתיק בו הודה המבקש ועל בסיס הודאתו נגזר עונשו.

אין חולק, כי על פסק הדין לא הוגש ערעור, וזאת עולה גם ממכתב הפרקליטות מיום 29.6.03 (מש/3 לתגובה) .

יצויין , כי גם אם היה מוגש ערעור, הוא היה מוגש על העונש בלבד, שכן, המבקש הודה בעובדות כתב האישום ( עמ' 5 לפרוטוקול הדיון - שורה 12 - נספח ה' לבקשה). על כן, ספק אם היה בערעור, כדי לשנות מהודאת המבקש.

27. המבקש טוען, כי אין לראות בפסק הדין עניין סופי, מאחר והגיש בקשה לנשיא (כך כלשונו) לביטול ההרשעה.

בעדותו בפני
בית-הדין טען במקום אחד במסגרת חקירתו הנגדית, כי לא מסר למר ששון את העתק הבקשה לביטול ההרשעה (עמ' 2 שורות 8-9),אך בחקירתו החוזרת, שינה מגרסתו וטען, כי הבקשה נמסרה למזכיר ועד העובדים, והוא העביר אותה בנוכחותו למר ששון (עמ' 4 שורות 9-12).

מר ששון לא זכר שקיבל את הבקשה (עמ' 5 שורות 1-3).

28. כך או כך, וגם אם הבקשה היתה מונחת בפני
נו, אין בה כדי לשנות מהעובדה, שמדובר ב

פסק דין
חלוט לכל דבר ועניין. אין לנו כל מידע על הליך בו מתבקש ביטול ההרשעה של נאשם. למיטב הידוע לנו, ביטול הרשעה בא במסגרת ערעור והמועד להגשתו, כאמור חלף.

המשיבה פעלה כיאות,כאשר פנתה לפרקליטות, לברר, כי לא ערערו על פסק הדין. לו רצה המבקש לערער על פסק הדין, היה עושה זאת בסמוך למתן גזר הדין.
רק כשהבין שההרשעה יכולה להזיק לו בעבודתו, פתח בהליכים לטענתו לביטול ההרשעה.

מעביד סביר, אינו יכול לחכות להליך, שלא ברור מהו, שהעובד פותח בו, שאין לו זמן ומועד, ללא טענה בדבר סיכויי הבקשה להתקבל, שלא נטענה כלל בבקשה או בתצהיר.

29. המשיבה הודתה כפי שנטען בתצהירו של מר ששון, כי גזר הדין נמסר למחלקה המשפטית בחודש פברואר 2003, אך בשל תקלה משרדית, הועבר לידיעת מר ששון רק במהלך חודש יוני 2003. האיחור בהגעת פסק הדין למשיבה, אין בו כדי להשתיק את המשיבה מלפטר את המבקש בהתאם לפסק הדין בכל עת שתחפוץ כמובן ותוך זמן סביר, וכך נהגה.

30. על כן, הוכח בפני
נו, כי בעניינו של המבקש קיים

פסק דין
סופי המרשיע אותו.

31. עבירה שיש עימה קלון

סעיף 5 א מציין, כי מדובר בהרשעה שיש עימה קלון, על מנת שניתן יהיה לפטר את העובד לאלתר. בסוגריים מצויינות 5 עבירות; שוחד, גניבה, אונס, הונאה , רצח.

המבקש מבקש, כי נלמד מנוסח הסעיף, שעניין לנו ברשימה סגורה, והוא לומד זאת גם מהסעיף הבא (5 (ב)) המדבר על הרשעה בעבירות על בטחון המדינה, שאז מצויינת המילה "לדוגמא" ואחריה - ריגול, קיום מגע ו/או שיתוף פעולה עם סוכן זר, חברות בארגון עויין.

המשיבה טוענת, כי יש לראות בעבירות בהן הורשע המבקש - עבירות של נסיון לקבל דבר במרמה, שימוש במסמך מזוייף, וזיוף בנסיבות מחמירות - כעבירות הנכללות בגדר "הונאה".
עוד טוענת המשיבה, כי קבלת פרשנותו המצומצמת של המבקש תביא לתוצאה שאינה הולמת את המהות והתכלית של הסעיף שבאה להעניש עובדים חוטאים.

32. הסכם קיבוצי הוא קודם כל חוזה המתפרש על פי הכללים של פרשנות חוזה. אך מעבר לכך, הוא קובע את זכויות העובדים וככזה יש לפרשו פרשנות הקרובה יותר לפרשנותו של חוק. כחוזה יש לבחון את אומד דעת הצדדים, היינו, את תכליתו הסובייקטיבית של החוזה. אך בהיותו קובע נורמות לצדדים שלישיים, תתקרב הפרשנות לכוונה האובייקטיבית. הפרשנות תבחן את התכלית האובייקטיבית כאשר נתקרב לפרשנות של חוק. מעבר לכך, גם אם נתייחס להסכם הקיבוצי כאל חוזה, הרי כאשר מהות החוזה ותניותיו יכולים להתפרש לכאן ולכאן עלינו לבחון את תכליתו האובייקטיבית של החוזה.

33. הנשיא ברק בספרו "פרשנות במשפט" מסביר, כי :

"התכלית האובייקטיבית של החוזה מבוססת על הרצון להגשים את הציפיות הסבירות של הצדדים ואת ערכי השיטה".

בין ערכי השיטה מקום חשוב יש לסבירות. חזקה יש במשפט והיא בדבר תכלית הציפיות הסבירות של הצדדים. באשר לפרשנותו של הסכם קיבוצי מציין השופט ברק:

"לכל חוזה תכלית סובייקטיבית ואובייקטיבית גם יחד. בכל מקום שבו קיימת גמירת דעת שם קיים אומד דעת. בכל מקום שבו קיים אומד דעת ריאלי, קיים גם אומד דעת היפותטי. אכן החוזה הוא פרי היצירה של הצדדים. הוא ביטוי לרצונם. מכאן קיומה של התכלית הסובייקטיבית . הצדדים לחוזה אינם יכולים לצפות את העתיד. זאת ועוד. החוזה פועל בגדריה של שיטת משפט. מכאן קיומה של תכלית אובייקטיבית .
הדבר הנכון בעיקר לגבי חלקו האובליגטורי של ההסכם הקיבוצי. עם זאת בכל הסכם יש לבחון את תכליתו של ההסכם ולפרש את ההסכם גם בעיניים אובייקטיביות על פי תכליתו".
ראה: אהרון ברק "פרשנות במשפט", כרך רביעי, "פרשנות החוזה", הוצאת נבו, ירושלים, 2001, בעמ' 623.

34. השופט דב לוין בעניין "אפרופים" כתב:

"ואולם כידוע, פרשנות סעיף בחוזה מתוך החוזה עצמו אינה מתמצת בבחינת משמעותן הלשונית של המילים הכתובות בו. פרשנות מתוך החוזה עצמו משמעותה רחבה הרבה יותר "

ראה: ע"א 4628/93 מדינת ישראל נגד אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מ"ט
(2), 265.

35. הסכם קיבוצי הוא יצור כלאיים בין חוזה רגיל לחוק. הוא חוזה רגיל ביחסים בין הצדדים לו. הוא בחזקת חקיקה כשמדובר בזכויות שהוא קובע לגבי המעביד והעובדים. במקרה זה של זכויות הנובעות מחלקו הנורמטיבי של ההסכם הקיבוצי יש לבחון את ההסכם בעיניים אובייקטיביות ולשים דגש גדול בהרבה על התכלית האובייקטיבית מאשר על זו הסובייקטיבית . דבריו של השופט דב לוין יפים לגבי כל הסכם. הם נכונים פי כמה לגבי חלקו הנורמטיבי של הסכם קיבוצי הקובע זכויות לאחרים.

ראה: עס"ק 26/99 ארגון הכבאים המקצועיים בישראל - ועד כבאים חיפה נ' איגוד ערים אזור חיפה (שרותי כבאות) עבודה ארצי, כרך לג (8), 35.

36. כאשר עניין לנו בעבירות פליליות שיש עימן קלון, המייחד אותן הוא הדופי המוסרי הנלווה להן.

המושג הקלון ניזון מתפיסות ערכיות ואמות מידה מוסריות הרווחות בחברה ומשהוא דבק במעשיו של אדם הנמנה על מערכת תפקודית - מקצועית מסויימת, עולה השאלה איזו השפעה יש לכך על מידת כשירותו של אותו אדם להמשיך ולעסוק בעיסוקו במסגרת אותה מערכת, ומה השלכת מעשי הקלון על תדמיתה ומעמדה של המערכת כולה בעיני הציבור?.

ראה: על"ע 3467/00 הועד המחוזי של לשכת עורכי נ' צלטנר מיכאל, פ"ד נו (2) 895עמ' 900-901.

37. כאשר בית המשפט פוסק לראשונה, כי עבירה מסויימת יש עמה קלון, הוא נותן ביטוי לערכי המוסר המקובלים בחברה, ועם זאת, הוא גם קובע את ערכי המוסר המחייבים בחברה. בכך הוא משקף את מערכת הקיימת וגם מעצב את מערכת הערכים הראויה. כך גם כאשר בית משפט פוסק לראשונה, כי התנהגות מסויימת היא התנהגות שאינה הולמת את תפקידו של עובד המדינה. פסקי דין אלה מציבים תמרורים בדרך אל מנהל תקין וחברה מתוקנת.

ראה: עש"מ 4123/95 אור נ' מדינת ישראל - נציג שירות המדינה, פ"ד מט (5) 184.

38. עבירה של זיוף של מסמך וגניבה בידי מורשה, היא עבירה שעל פי אופייה וטיבה, נחשבת עבירה שיש עמה קלון. כך נקבעה בשורה ארוכה של פסקי דין;

ראה: עש"מ 2699/01 חלף נ' מדינת ישראל, עבודה עליון כרך נט 286.
עש"מ 581/00 נילי בן ארי נ' נציבות שירות עובדי המדינה (טרם פורסם)
עש"מ 5516/90 מדינת ישראל נ' שלום בן יחיאל שער (טרם פורסם)
עש"מ 1/88 אריה בלסן נ' נציבות שירות המדינה (טרם פורסם).

39. בגזר הדין של המבקש נקבע כהאי לישנא:

"הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזוייף, שיבוש מהלכי משפט ונסיון לקבל דבר במרמה.

במשפט מזונות שהיה לנאשם בבימ"ש לענייני משפחה, הוא הגיש לבית המשפט תלושים מזוייפים בהם הפחית משכרו החודשי בנסותו לקבל הפחתת מזונות. ..

מדובר בעבירות חמורות מאד, שנועדו להרוויח כסף תוך הכשלת בית המשפט".

ראה: פרוטוקול דיון מיום 9.9.02, עמ' 7-8 שורות 20 - 5.

40. מגזר הדין עולה ברורות, כי עניין לנו בעבירות חמורות, שהן נושאות דופי מוסרי ועל כן, יש בהן משום הקלון. למעביד יקשה להמשיך להעסיק עובד, אשר השתמש במסמכים של המעביד בתלושי שכר או אישורי הכנסה באופן מטעה, או כפי שציין בית המשפט,מדובר בתלושים מזוייפים.

41. פרשנות תכליתית של סעיף 5 (א) להסכם הקיבוצי מובילה למסקנה, כי למשיבה קיימת הזכות לפטר עובד כל אימת שהורשע בעבירות שיש עימן קלון ולא רק אלו המפורטות בסעיף, שאחרת עלול לצאת עובד כמו המבקש, שעבירותיו חמורות, ויש בהן משום הקלון, נשכר מכך, שההסכם מפורש באופן מצומצם. קצרה היריעה מלתאר עבירות נוספות שיש עימן קלון המופיעות על ספר החוקים.
אך ברור, כי צמצום העבירות רק לאלו המופיעות בהסכם הקיבוצי תביא לתוצאה בלתי הגיונית ובלתי צודקת, בה מעביד, אשר מוצא עצמו מתקשה להעסיק את עובדו, מנוע מלפטרו רק בשל כך, שהעבירה אינה מופיעה ברשימה. כך תיתכן תוצאה אבסורדית, לפיה תידרש הסכמת ועד העובדים לפיטורים שכאלו ולא כך היא.

42. על כן יוצא, כי המבקש פוטר בהתאם לסעיף 5 (א) להסכם הקיבוצי.
מבחינה זו, לא נפל לכאורה פגם בפיטוריו.

בנסיבות אלו, הדיון בטענותיו האחרות של המבקש בקשר לשימוע, הסכמת ועד העובדים, היותם של הפיטורים פוליטיים - מתייתר.

43. סוף דבר

הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך - 3,000 ₪, בתוספת מע"מ, אשר ישאו ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.
ניתנה היום כ"ז בתשרי, תשס"ד (23 באוקטובר 2003) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לצדדים.
_________________ _________________ _________________
נ.צ. -גב' ורד הלל נ.צ. - מר שמעון בשירי אילן סופר
- ש ו פ ט









עב בית דין אזורי לעבודה 3165/03 אבי בן דוד נ' אגד -אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 23/10/2003)