פסקי דין על אבנר שנור רואה חשבון | פסקי דין על סלמה (טובי) ויליג | פסקי דין על משה ארבבך | פסקי דין על אבי חי ישראל ואח'

5990/04 א     14/11/2006




א 5990/04 אבנר שנור רואה חשבון, סלמה (טובי) ויליג, משה ארבבך נ' אבי חי ישראל ואח'




בעניין:
1



בתי המשפט


בבית משפט השלום בירושלים
א
005990/04
בפני
:
כב' השופטת עירית כהן
תאריך:

14/11/2006






1 . אבנר שנור רואה חשבון

2 . סלמה (טובי) ויליג
3 . משה ארבבך
בעניין

:



התובעים
האוזנר עמוס
ע"י ב"כ עו"ד




נ
ג
ד




אבי חי ישראל




הנתבעת
כספי יואב
ע"י ב"כ עו"ד






נגד





אלי בראשי ובניו עבודות עפר ופיתוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד חגי מזרחי




הצד השלישי

החלטה

1.
בהמשך להחלטתי מיום 19.9.06 ולאחר עיון בחוות הדעת שהגישה הנתבעת, להלן החלטתי בעניין גילוי המסמכים והטעמים אשר הובילו אותי למסקנתי.
2.
כפי שנפסק, המשפט עומד על גילוי האמת ועשיית צדק ודיני הראיות נועדו לשרת תכלית זו. גילוי האמת במשפט משרת את אינטרס הפרט המתדיין להביא
את צדקתו לאור. בה בעת הוא משרת אינטרס ציבורי כללי, להבטיח חיי חברה תקינים וצודקים. הגשמת עקרון גילוי האמת ועשיית צדק מחייבת יישומו של עיקרון הגילוי והחשיפה של כל חומר, מסמכים ונתונים הצריכים לעניין העומד במחלוקת (רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נגד אלי שירי (החלטה מיום 27.6.06); רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' עפרה גלעד, פ"ד מט
(2) 516).
יחד עם זאת נפסק כי לצדו של ערך גילוי האמת עומדים ערכים ואינטרסים נוגדים שהמשפט מייחס להם משקל, עליהם נמנים ערכים שנועדו להגן על זכויות שונות של הפרט וכן על עניין חברתי כללי כמו אינטרס המדינה בתחומים שונים או אינטרס ציבורי חשוב אחר (פרשת אלי שירי
הנ"ל).
מסמך שהוכן לקראת משפט נהנה מחיסיון מפני גילוי (ע"א 327/86 זינגר נ' ביינון, פ"ד כב(2) 602). הטעם לכלל נעוץ בערך ההגנה על האוטונומיה הנתונה לצד למחלוקת להכין את קווי עמדתו במשפט בלא הפרעה ובלא חשש שפרי עמלו יחשף לעיניו של הצד השני (פרשת אלי שירי הנ"ל וכן פרשת גלעד).

3.
חסיון חל על מסמך אשר המטרה העיקרית או הדומיננטית בהכנתו היתה ההכנה לקראת משפט או הכנה לצורך יישוב של מחלוקת בין צדדים מחוץ לכותלי בית המשפט. בכך מושג איזון ראוי בין עקרון הגילוי לחריגיו (פרשת גלעד ופרשת אלי שירי הנ"ל).
היקף התפרשות החיסיון חל גם על חומר שהוכן בעת שהיתה קיימת הסתברות של ממש כי יתנהל משפט בעתיד.

4.
מסמך שנערך למטרה עניינית כלשהי שאינה קשורה במשפט או במשפט הצפוי, אינו נהנה מחיסיון, גם אם הוא רלבנטי למשפט וגם אם הוא עשוי לתרום לבירור סוגיות העולות בו (עניין אלי שירי הנ"ל).
בעניין אלי שירי הנ"ל ערכה כב' השופטת פרוקצ'יה אבחנה בין אותו חלק בדו"ח אשר מסייע בגיבוש עמדה לקראת ישובה של המחלוקת ובין אותו חלק בדו"ח אשר הוכן במטרה לבחון את תקינות פעולת הבנק ועובדיו, על רקע הפרשה הנוגעת למשיב.

כב' השופטת פרוקצ'יה קיבלה את החיסיון בנוגע לאותו חלק אשר נועד לסייע לבנק בגיבוש עמדה מושכלת לקראת ישובה של המחלוקת בין הצדדים. לעומת זאת קבעה כב' השופטת פרוקצ'יה כי החלק השני של הדו"ח, אשר מטרתו הפקת לקחים, אינו חסוי.

בהחלטתה כתבה כב' השופטת פרוקצ'יה:
"יש להניח כי גם אם חלק זה נוצר על רקע המחלוקת שנתגלעה בין הבנק לבין המשיב, המניע לעריכתו נועד לבחינה כללית של אופן תפקודו של הבנק, כאשר המחלוקת והליך המשא ומתן לפשרה מצויים אך ברקע העניין ולא במוקדו. משכך לא נתקיים לגבי חלק זה התנאי המרכזי הנדרש לצורך החלת החיסיון והוא- כי המטרה הדומיננטית לשמה נערך המסמך הינה יישוב המחלוקת בהסדר פשרה. בנסיבות אלה, אין מקום להחלת החיסיון לגבי חלק זה של דו"ח הביקורת."

5.
מחוות הדעת אשר סומנה ק"ד עולה כי המטרה אשר לשמה הוכנה הייתה לבחון את מפלסי הרעש עקב עבודות חציבה באתר הפרויקט בית אביחי ולהציע אמצעים להפחתת הרעש, ככל שניתן. לאור המבחנים שנקבעו בפסיקה, הרי גם אם המסמך הוכן על רקע טרוניות וטענות של דיירים בסביבה, לא חל עליו חסיון.
מחוות הדעת אשר סומנה ק"ה עולה כי היא נערכה במטרה לבחון האם בוצעו ההמלצות שניתנו בחוות הדעת ק"ד, יש בה המלצות נוספות לביצוע ויש בה התייחסות לאופן שבו ניתן להתמודד עם הבקשה לצו מניעה שהוגשה על ידי הקק"ל נגד הנתבעת.

חוות הדעת אשר סומנה ק"ה חסויה ככל שהיא מתייחסת להמלצות עורך חוות הדעת ביחס לאופן ההתמודדות המשפטית.
חוות הדעת איננה חסויה ככל שהיא מתייחסת לבחינת ביצוע ההמלצות הקודמות והמלצות נוספות לביצוע, והכוונה לאמור בסעיפים ב8, ג1, ג3, ג4, ג5 ו- ג7.
אמנם בסוף חוות הדעת כותב עורכה כי נראה לו שהצעותיו עשויות להביא להסכם פשרה עם הדיירים המתלוננים, אולם אין באמירה זו כדי להפוך את חוות הדעת כולה לחסויה, שכן נראה שמטרתה העיקרית של חוות הדעת הייתה לבחון דרכי פעולה של הנתבעת יותר מאשר הכנה לקראת משפט או לקראת המשא ומתן.
6.
מסמך ק"ז לא נערך לצורך משפט, אלא לצורך טיפול בדירות, ולכן לא חל עליו החסיון. מסמך זה הוא אותו מסמך שסומן קמ"ז, ואשר ביחס אליו ניתנה על ידי החלטה והוא כבר נמסר לתובעים.
7.
לגבי חוות הדעת אשר סומנה קי"ד, ב"כ הנתבעת הודיע בדיון כי אינו מתנגד להצגתה. חוות הדעת אף צורפה לכתב ההגנה של הנתבעת. לאור זאת לא ברור מדוע הוגשה חוות דעת זו במעטפה סגורה ומדוע נטען לגביה, מלכתחילה, שהיא חסויה (סעיף 3ד' לתצהירו של עזריאל נוביק מיום 13.9.06).
8.
הנתבעת תמסור לתובעים את המסמכים אשר ביחס אליהם לא נתקבלה טענת החסיון תוך 7 ימים מהיום.
9.
בקשת התובעים להוצאות בכל הנוגע להליך של גילוי המסמכים, תשקל בסיום ההליך.

ניתנה היום כ"ג בחשון, תשס"ז (14 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים באמצעות הפקסימיליה.


עירית כהן
, שופטת








א בית משפט שלום 5990/04 אבנר שנור רואה חשבון, סלמה (טובי) ויליג, משה ארבבך נ' אבי חי ישראל ואח' (פורסם ב-ֽ 14/11/2006)