פסקי דין על שידורי קשת | פסקי דין על אבי ניר | פסקי דין על דוד (דודו) גולדנברג טופז

12571/09 בשא     09/07/2009




בשא 12571/09 שידורי קשת בע"מ, אבי ניר נ' דוד (דודו) גולדנברג טופז




בעניין:
1. שידורי קשת בע"מ

2. אבי ניר

ע"י ב"כ
עו"ד רון גזית
ועו"ד שירה דונביץ
המבקשים

נ ג ד
דוד (דודו) גולדנברג טופז
ע"י ב"כ
עו"ד ברוריה לקנר

המשיב

נוכחים:
ב"כ המבקשים עו"ד רון גזית
, עו"ד שירה דונביץ ועו"ד ירון רייטר

המבקש 2
ב"כ המשיב עו"ד לקנר וכן המשיב

פרוטוקול

עו"ד גזית:
מתוך ה- 30 ימים שנתן לנו בית המשפט להתארגן חלפו שני שליש, נותרו 12 ימים להגשה. אנו עובדים בקצב מטורף בעניין זה, ועושים כל מאמץ לעמוד בזמן שנקבע למרות שקיוויתי שתהיה לי אורכה, לאור הרצון של המשיב לבחון את העיקול, נעמוד בלו"ז. בתוך 12 ימים נגיש כתב תביעה אליו יצורפו 4 חוות דעת מפורטות ואז בכל מקרה אני מחויב על פי החלטת בית המשפט להגיש בקשה לעיקול זמני מפורטת ובית המשפט יעשה בדיוק את הדיון שהמשיב 2 מבקש לעשות היום.

עו"ד לקנר:
אנו מתנגדים לבקשה. אנו סבורים שגם לאחר שתוגשנה חוות דעת ויוגש כתב תביעה, עדיין אין מקום להטיל עיקול זמני על רכושו של המשיב ולו מהטעם הפשוט שבית המשפט יודע טוב ממני כי הלכות יצאו גם מבית מדרשו שלא מספיק שיש חוות דעת כדי לבסס עיקול, עדיין צריך להוכיח הכבדה על מימוש

פסק דין
בסוף היום.
אני חוקרת את העד בכפוף להתנגדותי, לעדות שמיעה או סברה לטענות שעניינן ברפואה שאינן מגובות בחוות דעת רפואיות או בתעודות רפואיות ובכפוף לטענת דה-נובו באשר למסמכים שהוגשו בתגובה.

מר אבי ניר
, מוזהר כחוק:
ש. תאשר את חתימת התצהירים. הראשון מיום 21.6.09 והשני מיום 6.7.09.
ת. נכון
ש. יש משהו שאתה רוצה לשנות בתוכן התצהירים?
ת. לא.
ש. יש משהו שאתה מתחרט על הכיתוב?
ת. לא.
אני מאשר ומאשש את הכתוב בתצהיר.
ש. אני מפנה לתצהיר הראשון עמ' 12 סעיף 59. מפנה לסיפת הסעיף פיסקה אחרונה: "על פי עצת יועציי המשפטיים להם אני מאמין, אין בידי המבקשים להגיש כתב תביעה על סכום כספי מדויק ואין באפשרותם בקשת הטלת עיקול זמני". מה קרה בפער הזמנים שבין חתימת התצהיר מיום 21.6.09 ועד המועד שבו הגיע עו"ד מטעמך באותו יום ממש לבית המשפט במעמד צד אחד וביקש בקשת עיקול. מפנה אותך לבקשה הדחופה אשר הוגשה מטעם עו"ד רון גזית
וכך הוא אמר עמ' 1 ש' 12ל לפרוטוקול: "לאחר שקראתי את ההחלטה אני מבקש להמיר את הבקשה להגבלת שימוש לבקשה עיקול זמני עד הגבול שציינתי". מה ארע בטווח השעות האלה.

ה ח ל ט ה
אינני מתיר את השאלה. הדברים עולים מפרוטוקול הדיון ביום 21.6.09 שם הבהיר ב"כ המבקשים את נושא הסכום.
ניתנה היום, י"ז בתמוז, תשס"ט (9 ביולי 2009), במעמד הצדדים.

איתן אורנשטיין
, שופט
רשם בית-משפט המחוזי בתל אביב-יפו
ש. האם נכון שהקושי בהגשת העיקול נבע לא רק מהעובדה שהסכום קצוב אלא מהטעם שטרם כומתו הנזקים.
ש. האם אתה מסכים שאין בידך אפשרות לנקוב בסכום מדויק.
ת. אנסה לענות. בתצהיר השני אנחנו פרטנו שורה של נזקים שמתחילים החל מנזקים פיזיים מאד מאד קשים שנגרמו לי, נזקים שאני חווה במשך שנה וחצי נזקים שהחלו בניסיון לפגוע בחיי משפחתי המשיכו דרך פגיעה פיזית שכמעט גרמה למותי. נזקים שהמשיכו ושפגעו בעבודתי, שורה של מכתבים שניסו שבוע אחר שבוע לערער את עולמי ולפגוע ביכולת עבודתי המשיכו והסתיימו בשלוש מילים "אתה הולך למות". הנזקים הפיזיים והנפשיים ובכך אנו מצרפים גם נזקים שנגרמו לשידורי קשת. בסופו של דבר מסתכמת כאן מסכת כאן מאד קשה שחוויתי במשך שנה וחצי של אכזריות ללא רחמים.
אני מפנה לתצהיר השני ששם מוגדרים סכומי הנזק.
ש. האם אתה מתכוון לטבלת אקסל שצורפה לתצהירך השני באשר לנזקים.
ת. בין השאר.
ש. איזה עוד מסמכים צרפת לתצהירך שמהם ניתן ללמוד על סכומי הנזק הנטענים.
ת. החוויה שעברתי הייתה קשה, ולצורך כך נשכרה חברת שמירה שתגן עלי ועל משפחתי . חשבוניות עבור חברת השמירה צורפו וחברה זו הייתה צריכה להגן עלי ועל ביתי .
ציינו בתצהיר גם שנגרמו נזקים כלכלים לשידורי קשת, שטרם פורטו.
ש. האם סכום העיקול שביקשת לעקל בסך של 5 מיליון ₪ משקף על פי הממצאים שהנחת בפני
בית המשפט את סכום הנזקים שאתה טוען להם. האם נכון שלמעט טבלת אקסל שנערכה על ידך ולמעט דו"ח אישפוז של יומיים ורבע בבית חולים, אין בידך להציג במסגרת המסמכים שהגשת לבית המשפט ולו חוות דעת רפואית אחת, או תעודה רפואית אחת או מסמך רפואי אחר ולו על דרך האומדנה.
ת. אני אושפזתי בתחילה ל- 4 ימים ואח"כ ל – 4 ימים נוספים.
ש. אין תיעוד על האישפוז השני.
ת. יש תיעוד על כך. הם לא צורפו.
ש. למה לא צורפו?
ת. הבקשה הראשונית נעשתה בחיפזון.

ש. למה בתגובה לא צרפת את סיכומי המחלה הנוספים.
ת. לא הצלחנו להשיגם. הפנייה לבבית חולים לקחה מספר ימים נוספים. יש אותם ברשותי. אני חושב שהבקשה מדברת בעד עצמה.
ש. אני מציגה בפני
יך טבלת אקסל. מי ערך אותה?
ת. יועציי המשפטים.
ש. האם היו לנגד עיניהם כשהם ערכו את טבלת האקסל, האם היו לפניהם חוו"ד רפואיות ערוכות.
ת. עדיין לא.
ש. האם למצער היו לנגד עיניהם מסמכים רפואיים אחרים שהצביעו על אחוזי הנכות שמופיעים בטבלה.
ת. היו בידיהם טיוטות של חוות הדעת הרפואיות.
ש. של איזה רופאים?
ת. פרופ' דן פליס בתחום א.א.ג.; ד"ר רון ארבל בתחום האורטופדיה; ד"ר אילן קוץ בתחום הפוסט-טראומה; פרופ' אבינועם רכס בתחום הנוירולוגיה ; כל אחד מעורכי הדין שלי קיבלו טיוטות/ניירות ושוחחו עם הרופאים.
ש. מדוע בחרת לא לצרף את המסמכים האלה לחוות הדעת.
ת. אנו ציינו זאת במפורש. אנחנו נגיש את חוות הדעת הגמורות והמלאות במסגרת כתב התביעה. התהליך לא הסתיים לחלוטין וחוות הדעת המלאות יוגשו בבוא הזמן.
ש. אני סקרנית לגבי חוות הדעת של פרופ' אילן קוץ שנתן לשיטתכם נכות זמנית של פוסט-טראומה, מה פירוש לכמה זמן?
ת. לשנה.
ש. לאחר שנה, הנכות הזאת עוברת מן העולם, זה נכון?
ת. לא נכון. אסביר את הטראומה של פוסט-טראומה, היא השפעה נפשית של התקיפה הנפשית הקשה. מדובר בתקופה ארוכה של התנכלות ללא מעצורים, שבה חששתי לשלום בנותיי ולשלום ביתי תקופה ארוכה שבה קיבלתי שיחה שסופי קרוב. בתום שנה נדרשת שוב בחינה של הנכות בתחום ותקבע נכות זמנית או סופית.
ש. איך יתכן שחוות דעת שמלכתחילה מוגבלת לשנה בטבלת האקסל מופיעה לעניין נכות צמיתה.
ה ח ל ט ה

זה ענין לסיכומים.

ניתנה היום, י"ז בתמוז, תשס"ט (9 ביולי 2009), במעמד הצדדים.

איתן אורנשטיין
, שופט
רשם בית-משפט המחוזי בתל אביב-יפו

המשך:
ש. בטבלת האקסל יש מספר נתונים. האירוע שבגינו אתה תובע נזקים ממר טופז לא היה תאונת דרכים.
ת. מי שהורה לשבור לי את העצמות.
ש.האם תוכל להסביר לי. כיצד אתה תובע כאב וסבל של כ- 500,000 ₪ לפי טבלאות הפלת"ד.
ת. יועציי המשפטיים הסבירו לי שיש כאן פקטור מעבר לפלת"ד.
ש. יש לך באותה טבלה הפסד השתכרות לעתיד של מעל ל- 4 מיליון ₪.
ת. נכון.
ש. האם נכון ששכרך אצל המבקשת 1 לא נגרע.
ת. נכון.
ש. האם נכון שזכויות הסוציאליות שלך לא נפגעו כתוצאה מהפגיעה.
ת. נכון.
ש. האם נכון שגם היקף המשרה בקשת לא קטן בגין הפגיעה למעט תקופת הביניים.
ת. תלוי באיזו תקופה. נכון להיום - נכון.
ש. אם חזרת לעבוד ועובד באותה מתכונת נכון להיום, איך יכול להיות שאתה מבקש הפסד השתכרות לעתיד, בהתעלם מהעובדה שאתה עושה אותה עבודה.
ת. יועציי משפטיים הסבירו לי שמדובר באובדן כושר ההשתכרות וכשבוחנים את היקף הפגיעות שעברתי וגם את מצבי דהיום, קיימת פגיעה ממשית בכושר ההשתכרות.
ש. הפגיעות החמורות שללא ספק עברת והטראומה שחווית לא בא לידי ביטוי בסמוך לאירוע אבל עו"ד אמרו לך שיש פוטנציאל פגיעה של מעל ל – 4 מיליון ₪.

ה ח ל ט ה

השאלה נשאלה והעד השיב.

ניתנה היום, י"ז בתמוז, תשס"ט (9 ביולי 2009), במעמד הצדדים.

איתן אורנשטיין
, שופט
רשם בית-משפט המחוזי בתל אביב-יפו
ש. היום קראתי בעיתון שזכית להתמנות על 14 המנהלים המוצלחים והמוכשרים במשק. האם נכון שיכולת עבודתך וכושר ניהולך בקשת לא רק שלא נפגעו אלא שאתה ממשיך לנהל אותה ביד רמה.
ת. נבחרתי לאחד מ- 15 ממנהלי העשור. אני ניהלתי את קשת בתפקידים כאלה ואחרים בעשור האחרון. לצערי הרב, מאז הפגיעה הקשה, יכולת הניהול שלי של ארגון כ"כ מורכב וכ"כ קשה, נפגעה. אדם שסובל מבעיות כפי שאני סובל החל מכאבים הפיזיים דרך קושי בשינה דרך הבעיות האחרות המפורטות בתצהיר שלי לא יכול לנהל ארגון כ"כ מורכב באותה רמה שניהל לפני כן. הוא יכול לעשות כמיטב יכולתו. אם את שואלת אותי לגבי העשור בהשוואה להיום, אני יכול לומר שבעשור הזה עד השנה האחרונה, הרגשתי שאני רץ במישור ובחצי השנה האחרונה אני מטפס במעלה הר ששק כבד על גבי.
לשאלת בית המשפט: איך זה בא לידי ביטוי ?
ת. כמעט בכל דבר שאני עושה בתפקידי. החל מרמת העייפות דרך כאבים פיזיים שאני סובל מהם. אני ברמת דריכות מאד גבוהה. אני שמח שיש לי ארגון של מנהלים שמצליחים להצעיד את הארגון קדימה.

המשך:
ש. התייחסת לדברים בתצהיר הראשון שלך סעיף 50, עמ' 10 ואכן אמרת ששיבוש עבודתך עשוי להשליך על התוצרים העתידיים של שידורי קשת והוספת שמדובר בנזקים משמעותיים אשר בשלב זה טרם גובשו. אני מפנה לסעיף 16 של התצהיר השני עמ' 4 ויש תעתיק מדויק של כל סיפת סעיף 50 של התצהיר הראשון, למעט תוספת שאתה כעת יודע להעריך את הנזקים שנגרמים בקשת כתוצאה מהניהול שלך וזה מסתכם במיליוני שקלים נוספים.
ת. כתוב בסעיף 16 אינם ניתנים להערכה כספית.
ש. בפער הזמנים של ימים מספר שבין מועד חתימת התצהיר הראשון ועד מועד חתימת על התצהיר השני, לפתע אותם סכומי נזק שלא היו ניתנים לכימות כספי הופכים להיות על אף שאינם סופיים לנזקים בהיקף של מיליוני שקלים.
ת. הם אינם ניתנים להערכה כספית. כשמדובר בפעילות של חברה שמחזור עסקיה הוא מאות מיליוני שקלים נותנת הדעת שפגיעה כזאת תסתכם במליוני שקלים. הערכה מדויקת של הנזק מורכבת מאד ובדיוק כמה שאמרנו בתצהיר השני "אין הערכה כספית מדויקת".
ש. גם סעיף 50 לתצהיר הראשון ובסעיף 16 לתצהיר השני דיברת על נזקים שאינם ניתנים לכימות בעוד בתצהיר הראשון אמרת שהשארת זאת בעלמא בתצהיר השני נקבת במיליוני שקלים. האם יכול להיות מקרה שהדבר היחיד שקרה זה התגובה שהגשתי בשם המשיב שדיברה על כך שהנזקים אינם מבוססים ?
ת. מה שקרה הוא שניסינו לבחון באמצעות ד"ר פרלמן שהוא כלכלן את הנזקים, הערכה שלהם מורכבת ומבחינה ראשונית של הסכומים שבהם מדובר של מחזור העסקים של קשת, במיליוני שקלים.
ש. אני מניחה שדיווחת על הקושי שלך למנהלים וביקשת לצאת לחופשה.
ת. כשיצאתי מבית החולים כינסתי את מנהלי קשת והסברתי להם את מצבי ולשמחתי הרבה מנהלי קשת עושים עבודה נפלאה וממלאים חלק מהתפקידים שאני מילאתי לפני כן. בעלי המניות של קשת מעודכנים וכמו שהם מעודכנים בהליך המשפטי שמתנהל כאן.
ש. הגשת בקשה לעיקול על 5 מיליון ₪ כאשר היום ברור מפיך, בלי חוות דעת רפואיות ובלי חוו"ד סופיות של כלכלן, מה אצה לך הדרך להגיש את בקשת העיקול ?
ת. אני חושב שזה נקרא "הכבדה". בתצהיר הוסבר החשש לאדם שפעל באופן כה מתוכנן, כה מתוחכם, במשך כ"כ הרבה זמן כדי לפגוע בי, במשפחתי בחיי עבודה שלי, ובחיי משפחתי, ע"י הטעייה ושימוש באנשים אחרים, איש כזה שלא בחל בשום פעולה לא יבחל גם להבריח את כספו ומה שאנו מבקשים לוודא שבסופו של התהליך המשפטי יעשה הצדק.
ש. רק חשש לא מספיק. עורך דינך הופיע בדיון ביום 21.6.09 ואומר: "ידוע לי ברמה הוודאות המוחלטת שהמשיב פועל על מנת להוציא את הכספים שיש לו". עו"ד שלך הגיע מצוייד במידע שהוא קיבל ממך?
ת. גם.
ש. מה היה הבסיס להצהרה שניתנה במעמד צד אחד בבית המשפט כדי לקבל את העיקול שאנו מבקשים להסיר שאתה יודע ברמת וודאות מוחלטת.
ת. גם המידע הזה בחלקו מסרתי לבא כוחי.
ש. ספר מה ידעת אתה ומסרת לעורך דין גזית שעל יסודו הודיע והצהיר לפרוטוקול בית המשפט שהוא יודע בוודאות שמר טופז מבריח בזמן אמת.
ת. לי נודע מחוקרי המשטרה שמר טופז קרא בעיתון ידיעה הנוגעת לאפשרות הגשת תביעה אזרחית נגדו והביע דאגה בנדון והתלבטות מה לעשות בנדון. את המידע הזה מסרתי לעו"ד גזית.
ש. איזה קציני משטרה מסרו לך את המידע הזה?
ת. נפגשתי עם כמה קצינים באותה תקופה שניהלו את החקירה.
ש. והם מסרו לך שדודו טופז ידאג שאולי תוגש תביעה אזרחית נגדו.
ת. כן.
ש. מה האינדיקציות הנוספות שאתה מצביע בסעיף 61 שמהם אתה טוען שלמדתם שהמשיב יבריח את רכושו (סעיף 61 לתצהיר הראשון).
ת. אינדיקציות נוספות נמסרו למר גזית ע"י קצין החקירות של קשת ומנהל חברת האבטחה בקשת, מר איציק אפרים.
ש. ולמרות זאת לא מצאתם לנכון לתת תצהיר של קצין הביטחון של קשת.
ת. מר איציק אפרים הגיש תצהיר.
ש. לענין הוצאות קשת – קשת מצטרפת לתביעה בגין הוצאות אבטחה עודפות. למה לא צרפת בבקשה הבהולה ולו בדל ראייה, מסמך, קבלה או חשבונית להוכחת הטיעון?
ת. צרפנו. בגלל המידע שעליו דיברנו, נאלצנו לעבוד בסוף השבוע כאשר משרדי קשת סגורים. אם אני זוכר טוב, הגשנו את הבקשה ביום א' בבוקר, לא הייתה אפשרות להוציא את המסמכים האלה, הם הוגשו בתגובה, חשבוניות מפורטות על כל הוצאות אבטחה שלהן אנו טוענים.
ש. אתם רוצים להגיש בקשה בבהילות, משרדי קשת סגורים, ולכן אתם מגישים הצהרה על הוצאות עודפות מבלי שבדקתם את הדברים.
ת. מה שאנו עושים, יש הבדל בין להגיש את המסמכים להוציא אותם פיזית לבין לעשות בירורים יסודיים בטלפון. כך עשינו. עשינו בירורים יסודיים עם מחלקת הכספים על ההוצאות האלה ובהתאם לבירורים, הגשנו את הבקשה.
ש. אותם מסמכים שצורפו לתגובה האם לאלה התכוונת.
ת. כן.
ש. איך אפשר בבירור טלפוני בסוף שבוע לכמת עשרות מסמכים לפרטי פרטים שאותם לא צרפת לבקשה הראשונה.
ת. יש לשידורי קשת מחלקת כספים שעבודתה אמונה עלי. כשאני מבקש לברר טלפונית נתון, מחלקת הכספים עושה את הבירור כמיטב יכולתה ומוסרת לי נתון ואני סומך, יש הבדל בין בירור ובין גישה פיזית לחשבוניות שקיבלת במועד מאוחר יותר. הבירור ניתן לעשות גם ללא הוצאה פיזית של כל אחד מהניירות מה שנעשה במועד מאוחר יותר.
ש. האם יש לך אסמכתא שנמסרה לך לאחר בירור טלפוני של ריכוז החשבוניות.
ת. מנהלת הכספים של קשת והחשבת של קשת נתבקשו לעשות את הסיכומים ואלה היו הממצאים שהעלו. זה קרה במהלך אותו סוף שבוע.
ש. אתה בצדק אומר שאתה מקבל את מה שמחלקת הכספים מגישה לך אבל כמנכ"ל תאשר לי שסכום האבטחה השוטף שלכם הוא כמה ?
ת. אני לא יודע אם זה נובע מהקושי שיש לי עכשיו, כל ההוצאות המפורטות של קשת איני זוכר.
ש. על אף שהמשיב עצור במעצר מזה כחודש ימים וכל המעורבים נמצאים מאחורי סורג ובריח אתה כמנכל קשת ממשיך לאשר הוצאות אבטחה עודפות ומסתכמות בעוד 500,000 ₪.
ת. עורכת הדין אומרת שמדובר בהוצאות אבטחה עודפות. לפני 10 ימים רצו לזרוק רימון רסס , אני חי תחת איום על חיי כפי שאני מפרט ולכן ההוצאות העודפות הן דרושות.
דיברתי על צורך קיומי באבטחה ושמירה על חיי.
ש. האם כמנכל קשת אתה עומד מאחורי דבריך, שבנוסף להוצאות האבטחה השוטפות אתה מוציא עוד הוצאות עבור אבטחה.
ת. כן. הסברתי, אנחנו מבחינתנו: מבחינתי האישית ומבחינת קשת הפרשה לא הסתיימה.
ש. עברתי בצורה די יסודית על כל החשבוניות שצרפת בכפוף להתנגדותנו. האם יכול להיות ששורבבו (מפנה לרצף המסמכים). מפנה לכל החשבוניות שבהן כתוב קב"ט ברצף מ- 12/008, ינואר 2009, פברואר 2009, מרץ 2009, ושוב קב"ט נספח 18 כולם בלי יוצא מן הכלל על אותו סכום 10,000 ₪. האם יכול להיות שסך החשבוניות שצרפתם שורבבו בלהט גם הוצאות האבטחה השוטפות של קשת שלא קשורות לעניין.

עו"ד גזית:
אני מתנגד לשאלה. נמצאת כאן מנהלת החשבונות באולם בית המשפט והיא יכולה לתת תשובות.

עו"ד לקנר:
היא לא הייתה אמורה להיות באולם בית המשפט. אין ערך לעדותה.
העד ממשיך:
ת. אינני יודע אם אני יכול לדייק. מחלקת הכספים יכולה לתת פירוט מדויק של הכספים שהוצאו בעקבות מסכת האלימות האיומים וההטרדות.
ש. האם הוצאות הקב"ט אלו הוצאות שקשורות לעניינך.
ת. ההוצאות נובעות ממסכת האיומים של מר טופז.
ש. אפשר להניח שאם נבקש ממנהלת החשבונות היא תוכל להמציא על אותם חודשים ממש הוצאות נוספות שלא הגשתם לבית המשפט.
ת. אינני בקיא בכל אחת מהחשבוניות. מנהלת החשבונות הייתה צריכה לבודד את הדרוש.
ש. יכול להיות לשם השוואה, ומאחר ובבקשת העיקול הראשונה נקבתם במספר חצי מיליון ₪ מבלי לתת ולו חשבונית אחת שיחד עם ההוראה למצוא חשבוניות ביקשתם גם לערוך אותן כך שזה יתאים להוצאה הנטענת, חצי מיליון ₪ .
ת. בשום פנים ואופן לא.
ה ח ל ט ה

לטעמי החקירה מתארכת מעבר לצורך ותואיל ב"כ המשיב לסיים את החקירה.

ניתנה היום, י"ז בתמוז, תשס"ט (9 ביולי 2009), במעמד הצדדים.

איתן אורנשטיין
, שופט
רשם בית-משפט המחוזי בתל אביב-יפו

המשך:
ש. האם אתה יכול לאשר שבמסגרת עבודת ההפקה "שתולים" ארעו אירועים שהיום בדיעבד אנו יודעים שאינם קשורים לפרשת טופז ואשר הצריכו הגברת האבטחה גם על גב' וילנאי ועל ביתה.
ת. לא נכון. הגברת האבטחה על הפקת שתולים נעשתה לאחר תקיפתי. שיערנו שיש קשר בין התקיפה שלי לבין התוכנית. ולאחר התקיפה שלי הוגברו אמצעי האבטחה על גב' וילנאי ועל הפקת התוכנית.
ש. האם נכון שגב' וילנאי התלוננה שהיא מצאה בפתח ביתה יונים מגולגלות מרוחות.
ת. האירוע נודע לי לאחר תקיפתי.
ש. האם היה אירוע של תקר במכונית של התחקירנית.
ת. אירוע זה הובא לידיעת קשת לאחר תקיפתי.
האירוע ארע לפני. לא ידענו עליו האירוע קיבל משמעות לאחר תקיפתי.
גב' וילנאי לא מסרה את המידע לקשת בעת האירוע אלא במועד מאוחר יותר, לאחר תקיפתי.
ש. האירוע של השלכת חזיז לפתח ביתה של גב' וילנאי ארעה לפני התקיפה.
ת. למיטב זכרוני זה ארע לאחר התקיפה.

אין חקירה חוזרת.

עו"ד לקנר:
מאחר ונודע לי להפתעתי כי הגב' סיגל אלבוחר אשר הוזמנה על ידי לחקירתה על תצהירה, נכחה בעת חקירתו של מר ניר , אין טעם בחקירתה. ולכן נשמרת לנו הזכות על אף שלא נחקרה נגדית להתנגד לכל האמור בתצהירה ולהניח כי היה נסתר לו הגב' הייתה נחקרת על ידי.

עו"ד גזית:
אני חולק על דברי חברתי ואתייחס לכך בסיכומים.

עו"ד לקנר:
אבקש לחקור את מר יצחק אפרים.
מר יצחק אפרים, מוזהר כחוק:
חקירה נגדית:
אני חוקר פרטי שנשכרתי על ידי חברת קשת בעקבות האירועים נשוא הבקשה.
ש. סיפרת בסעיף 4 "המלצתי לשידורי קשת לנקוט באמצעי אבטחה נוספת בשל סכנות חדשות שנולדו כתוצאה מהתקיפה ושנמשכות לאחר מעצרו". איזה סכנות התכוונת.
ת. הגיע מכתב נוסף למיטב ידיעתי שגם בו הייתה נימה של איום ברמה כזו או אחרת. איננו יודעים על ידי מי נשלח. בנוסף גם העובדה שלא כל התוקפים של מר ניר אותרו ונעצרו ולמיטב ידיעתי יש אחד נוסף שלא אותר עד היום.
ש. המלצת לקשת להמשיך בהגברת אבטחה לתקופה מסויימת, עד מתי?
ת. עד להודעה חדשה. עד שייעצר אותו אחד נוסף, גם כן.
ש. מה עלות הוצאות האבטחה הנוספות שאתה המלצת לקשת לקחת לתקופה בלתי מוגבלת.
ת. המלצתי להשאיר את השמירה בבית של אבי.
לשאלתך בדבר העלויות הכרוכות בשמירה האמורה, אני לא אחראי על חברת האבטחה וזה לא מתפקידי. לחברת האבטחה יש הסכם עם קשת. היו 3 חברות אבטחה: אפי אבטחה שבשלב מסוים הפסקתי את פעילותי כי השומרים לא סיפקו את הסחורה; חברת גושן אבטחה אחרי שבוע, 10 ימים הפסקתי את האבטחה, וכיום נמצאת חברה בשם אס.אי.אי.
ש. אלו שלושת החברות שנתנו את שירותי האבטחה הנוספים.
ת. נכון.
ש. מי זו חברת פוקוס ?
ת. זה אני.
ש. איזה שירותים אתה נותן תמורת השירותים האלה?
ת. אני לא עוסק באבטחה אלא שירותי ייעוץ. אני מספק קבטים לחברות.
ש. סיפר לנו מר ניר שכתוצאה ממידע ומאינדיקציות שהתקבלו ממך, הם האמינו בוודאות מוחלטת שמר טופז ממש פועל להברחת נכסים. היה דבר כזה?
ת. כן.
ש. תספר לנו, מפנה לסעיף 5 בתצהירך שם אתה אומר שקיים חשש שמר טופז מודע לאפשרות שיוגשו נגדו תביעות אזרחיות וקיים חשש כבד שבכוונתו להבריח כספים. האם יש בידך איזה שהוא ממצא מהותי על תנודת כסף, תמליל, הקלטה או מסמך שמבסס את החשש.
ת. אני בכל התקופה שמהיום הראשון מ- 11/2008 עד סוף החקירה הייתי בקשר יום יומי עם המשטרה. בפגישה שנערכה כ- 10 ימים לפני הגשת כתב האישום הייתי בפגישה אצל קובי גטניו שהוא ראש צח"מ שטיפל בחקירה. המטרה הראשונית הייתה הערכת מצב, ובמהלך שיחה זו אני שאלתי האם במהלך החקירה דוד טופז נחשף לעובדה בעקבות הודאתו שהוא עלול להיתבע בהליך אזרחי. והתשובה הייתה כן. אני שאלתי מתוך סקרנות אם המשטרה במהלך החקירה גם תפסה נכסים או הקפיאה נכספים של טופז והוא אמר שלא. אגב בחדר היו קובי וחוקרים נוספים מצוות החקירה ואני מיקדתי ושאלתי האם יש אפשרות שהוא (טופז) יבריח נכסים? התשובה הייתה של שוטרים אחרים שנכחו בחדר שקיים סיכון סביר שזה מה שיקרה.
ש. מי הם השוטרים שאמרו לך את זה?
ת. אני מכיר באופן אישי אחד מהם שמו: אריק מיאדובסקי. אני לא זוכר אם הוא זה שאמר שקיים סיכון שטופז יבריח את הרכוש או אמר זאת שוטר אחר שנכח במקום ושאינני זוכר.

אין חקירה חוזרת.

עו"ד גזית מסכם:
תקנה 362א' לתקנות סד"א מחייבת את קשת ואת אבי ניר
להצביע על ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה. קשת ואבי ניר
, המבקשים. די לעיין בכתב האישום המתוקן כדי לקשור את מר טופז למעשים חמורים ביותר שביצע.
על פי כתב האישום המתוקן, הוא שלח בריונים לתקוף את אבי ניר
והורה להם "לשבור לניר את הגוף, כך שיזדקק לאישפוז בבית חולים".
בעוד 12 ימים אנו נגיש ארבע חוות דעת רפואיות ובאחת מהן יהיה כתוב שמילימטרים בודדים בלבד הפרידו בין חייו ומכה קטלנית שהיתה מחסלת את אבי ניר
, חייו של אבי ניר
ניצלו בנס.
אבי ניר
הוא אדם נורמטיבי ואין הבדל בינו לבין האנשים האחרים הנוכחים באולם.
הוא יום אחד טייל עם כלבו ליד ביתו וחטף מכות רצח שכוונו לראשו עם אלה, בשקט ללא סיבה וללא התראה וללא דיבורים וללא התגרות מצידו.
אבי ניר
כשזה קרה התקפל ונשברו לו הרגליים והידיים מהמכות. אם הוא לא היה אינסטנקטיבי מתקפל היו נשברות לו הצלעות. במעשה כזה לכל אדם יש תוצאות פוסט טראומטיות. מה שתואר כאן והתוצאות הראשוניות של מה שתארתי מפורטות בתעודת השחרור של בית חולים (נספח ג' לבקשה המקורית). מר טופז הפך את מר ניר לנכה בשיעור של 58% נכות.
הופעתי בבית המשפט בבקשה דחופה ולקחתי על זה אחריות. אני לוקח עוד אחריות ואומר ב- 4 חווות דעת רפואיות, אחוזי הנכות יהיו לפחות כמו שכתוב בתצהיר.
מר טופז לא הסתפק במה שסיפרתי. על פי כתב האישום המתוקן הוא שלח גם בריונים להכות מכות רצח את מ"מ חברת רשת גב' שירה מרגלית וכן את המפיק מר בן ציון.
לשירה פוצצו את הפנים ושברו לה את העצמות בנוכחות בנה בן ה- 7. מזלה שפר לה. על פי כתב האישום המתוקן התכנון של מר טופז היה לשפוך על פניה חומצה. גם משתפי הפעולה של טופז שביצעו את הדברים לא הסכימו לקחת חלק במהלכים כה אכזריים שהוא הגה. אבל, מעשיו הזדוניים של מר טופז לא הסתיימו. הוא החל אז במסכת התעללות נפשית במר ניר. מר טופז שלח 7 מכתבי סחיטה. אבקש שבית המשפט יקרא את המכתבים.
ניסיון הסחיטה הוא על 1 מיליון ₪ ומסכת האיומים הסתיימה במכתב בן שלוש מילים: "אתה הולך למות". מסכת הסחיטה הזאת נמשכה חצי שנה נוראית עבור מר ניר וקשת אבל בפרק הזמן הזה מר טופז לא נח הוא הסתובב ליד ביתו של מר ניר ביחד עם שותפו מר זנקו והורה לו לשלוח אנשים שיזרקו רימון לתוך ביתו של מר ניר. היה בליבו של מר טופז לחסל את מר ניר גם בפגיעה בבני משפחתו ובילדיו הקטנים.
נכון, בשלב זה יש רק כתב אישום ולא הרשעה . על פי הפסיקה שצרפתי די בכתב האישום כדי להוות ראיה לכאורה ברמה הנדרשת בהליך העיקול הזמני.
מר טופז הודה במעשיו במשטרה ובמסגרת הליך המעצר (מפנה להחלטת כב' השופט דן מור) ולא הגיש תצהיר מטעמו בתיק זה כדי להכחיש את המיוחס לו למרות שהתייצב לדיון .

לענין הנזק –
כבר במסגרת הבקשה הראשונה ציינו את העובדות ואני מבקש לציין נקודה חשובה, צויינו כל העובדות. אני מבין את המשמעות של תום הלב. צרפתי את דו"ח סיכום האישפוז שכתוצאה מההתקפה נגרמו לאבי ניר
שבר בעצמות אף חתכים בפני
ם ובמצח, שבר בצלעות שבר בחוליה שבר פתוח עם חבלה , שבר ברגל שמאל, עיוות בכף היד חולשה ממשית ברגל שמאל, כאב בעמוד השדרה וכאבי ראש.
באותה עת הערכנו את התביעה ב- 5 מיליון ₪. התבססתי פעם אחת על שיחות שהיו לי עד לאותו מועד עם המומחים שכבר בדקו את מר ניר ולא פירטתי כפי שפירטתי בתצהיר ולא יכולתי לכתוב את האחוזים המדויקים כפי שעשיתי בתגובה כי המומחים לא הסכימו לזה. כל הרופאים הם מנהלי מחלקות וברמה כזו. אנשים רציניים והקפדנו על זה כי מדובר באבי ניר
וצריך לשמור על כבודו. התברר לי שההצהרה שלי כאן בבית משפט זה "שוחחתי עם המומחים והערכתי את התביעה כ- 5 מיליון ₪", התבררה כנכונה. על סמך המידע שהתקבל, כאשר הצגנו בתצהיר התשובה אלה אחוזים מינימליים. מר ניר בחקירה נגדית ציין את שמות המומחים.
כל מה שיכולתי אותם אלמנטים רפואיים שהיו ברשותי הוצג בסעיף 27 לבקשה. אני מפנה לסעיף 52 ששם ניתן פירוט לכל העניין.

גם בתגובה לתשובה עשינו כל מה שיכולנו, וכל מה שידוע כתבנו. הייתה מחובתנו לגלות את כל מה שאנו יודעים.

לענין מישור הסעד -
בבקשה הראשונה להטלת העיקול נכתב על פי חובת תום הלב (מצטט). הנזק יהיה יותר גבוה ממה שהערכנו וכן יהיה אלמנט של פיצויים עונשיים במקרה המיוחד הזה.
בית המשפט יודע מניסיון שבתביעות נזיקין בדרך כלל לא רושמים את סכום התביעה. זה לוקח זמן. הרופאים מנהלי מחלקות לא כותבים מהר ולעמוד בסד הזמנים שבית המשפט קצב. אי אפשר לבוא בטענה מדוע לא הבאתי את הכל בתחילה, לא היה לי. לכן, הטענה הזאת של דה-נובו, ככל שתיטען על ידי חברתי, אבקש להשיב.

לענין הכבדה -
אחרי שהראיתי שעילת התביעה והסעד מבוססים {דיברתי על פיצויים עונשיים כמובן שיש את הפיצויים הרגילים (כאב וסבל)}, הבאתי פסיקה של בית משפט העליון שלפיה די בכתב אישום שמייחס עבירה של איומים, פס"ד אלי ארוך נ' יצחקניא סעיף 39 בתגובתי או מעשה מרמה פס"ד אוחנה סעיף 39 כדי לבסס הוצאת עיקול זמני. די בכך שיש כתב אישום נגד מר טופז בנסיבות שתיארתי כולל ניסיון להעלמת עדויות, שיבוש ראיות זה כשלעצמו מספיק כדי לתת את העיקול. בנוסף, מר טופז עשה כל שביכולתו כדי לא להיתפס ונקט בפעולות הטעייה מחושבות. גם נושא ביתר ירושלים נמצא בתוך כתב האישום, מצביע כשלעצמו. או אולי טמירה ירדני שקשת עובדת איתה. כולנו ראינו זאת שמופיע מר טופז בטלוויזיה וברדיו והפליא בכישורי המשחק שלו ולא מצמץ ואמר "אין לי קשר לנושא" ולזה נוסיף את תצהיר חוקר הפרטי מר אפרים שנחקר.

יש שורת היגיון ויש שורת צדק. מר טופז עומד להכנס למאסר ממושך, לפי העבירות בכתב האישום המתוקן, 20 שנות מאסר. התנהגותו של מר טופז עד כה מנחה כל בר דעת להאמין שהוא יוציא את כספו מהבנק, הוא אף לא נתן תצהיר, בהזדמנות הראשונה. מר טופז פעל מתוך שנאה תהומית כלפי מר ניר וקשת ואין לו כוונה לפצות אותם או להגיע איתם להבנה.

מר טופז שחקן מקצועי, לא הגיש תצהיר, מה הנזק שייגרם לו אם העיקול הזמני ישאר?
עו"ד דונביץ:
לגבי פיצויים עונשיים – זה מקרה מובהק שבתי המשפט בארץ שקיבלו את התפיסה של פיצויים עונשיים אך טרם פסקו את הסכומים המקובלים בארצות הברית.
מפנה ל

פסק דין
בן צבי נ' היס אשר בתי המשפט דיברו על מקרים קשים בתקיפה ובזדון . זה המקרה המתאים לפסיקת פיצוים עונשיים.
גם בארץ ובארצות הברית פסיקת פיצוי עונשי במצב כזה הוא זדון. כשמפרשים למה הכוונה בזדון מדברים על שורה ארוכה של פסקי דין לרבות פסקי דין אמריקאיים, אני מפנה בענין הזה ל

פסק דין
בענין סמית ששם התקיפה לא דומה בכלל, הרבה פחות חמורה לאופי שבו הותקף מר ניר הנזק הכמעט יחיד היה הפרעות בשינה ונפסקו 3 מיליון דולר פיצוי עונשי.
זהו המקרה שמתוך שליטה תכנון מוקפד ועבודה מחושבת מאד במשך שנה וחצי מבחינתנו זה זדון להרים טלפון ששוכרים באילת ומתקשרת לאשתו של מר ניר ואומרים לה: לי ולבעלי יש מערכת יחסים ארוכה הוא עוזב את הבית ואנו עומדים לעבור להתגורר יחד.

עו"ד לקנר מסכמת:
המקרה שלפנינו הוא מקרה מובהק שבו נבחן הפער בין אדם הנדון בבית המשפט לבין מצב שהוא נדון לפני ההמון בכיכר העיר. לשם כיוונו מרבית טיעוני חבריי. ולכן ההרחבה בתיאור מעשי התקיפה ולכן ההרחבה בתיאור כתב האישום.
אחת התכונות הטובות של אלת הצדק היא העיוורון שלה, היא לא רואה את דודו טופז עד כמה שהוא רלבנטי לבקשה שבית המשפט צריך להכריע בה, כמוהו בוזגלו כמוהו כברקוביץ והוא בא לפני בית המשפט כשהוא שלול מכל מה שהושלך עליו ברחוב ובתקשורת.
בית המשפט מתבקש להתעלם משלל אסופת השמועות כתבות בעיתון, גזרי העיתונות, הטוקבקים שצורפו כאישוש להוכחת הזכות לכאורה ולהתמקד בעיקר.
יש בפני
בית המשפט כתב אישום שהוגש נגד מר טופז. כתב האישום אפילו לא הוקרא לפניו. הליך ההקראה טרם בוצע. נמצאים אנו בשלב הטרומי של ניהול המשפט הפלילי ולכן כתב האישום אין בו והוא לא יכול לגבש כל עילה לתביעה בנזיקין, לכל היותר כתב האישום מביע טענות המתייחסות לנסיבות העובדתיות סביב תקיפתו של מר ניר אך לא מגבש דבר וחצי דבר לענין נזקיו הנטענים ולא אומר דבר מאומה על אופן הוכחתם ועל כן אין בהם כל זיקה ואפילו לא מקרית להוכחה הצריכה כדי להצדיק את בית המשפט ליתן צו עיקול שלפנינו.
לא במקרה הדין הישראלי קובע ש

פסק דין
מרשיע כל עוד לא הפך לחלוט, אין בו כדי להוות ראיה להוכחת איזה שהיא מעילות הנזק בתביעת נזיקין. לבוא היום ולטעון שעצם העובדה שהוגש כתב אישום כנגד מר טופז פוטרת למעשה את המבקשים מלהוכיח את נזקיהם והיקף נזקיהם או את נסיבות תקיפתם זו טענה שאין לה אחיזה בדין הישראלי.
חברי התיימר לטעון בסיכומים לגבי פס"ד שממנו לכאורה עולה שעצם הגשת כתב אישום פלילי מהווה ראיה לכאורה להוכחת הנזק. ביקשתי מחברי ציטוט מפסק הדין אך הוא לא מסר לי.

אשר לטענה נוספת שנטענה לפיה מר טופז לא הגיש תצהיר ולכן לא הופרכה הגירסה של המבקשים, אני מתפלאה על חבריי שטענו טענה זו. הלכה של בית משפט העליון ובית משפט זה שיש לראות את הדיון בבקשת ביטול כהמשך הדיון המקורי של בקשת העיקול לאמור, נטל השכנוע רובץ על המבקשים קשת וניר וסדרי הדין בבקשת הביטול הם כסדרי הביטול.
אין צורך מבחינת מר טופז לתת תצהיר לתמוך את הגירסה העובדתית מאחר ובקשת הביטול נסמכת על השניים. האחד, על טענות משפטיות כבדות משקל כפי שפורטו בבקשה לביטול וגם הן מתפצלות לשני אדנים, אדן אחד שלא הובאה ולו בדל ראיה בוודאי לא ראיה מהימנה לכאורה לענין הנזק הנטען ולכן לא מדובר בנזק שניתן לכימות כספי והבקשה על פניה חסרת תשתית עובדתית. והשני, שלא הוכח אפילו בבדל ראיה אלמנט ההכבדה הנטען וכל כולו נשען על רב סרן שמועתי, על זה שהקב"ט ישב בשיחת חולין בתחנת המשטרה.

לשאלת בית המשפט: היכן הגרסה הנוגדת שמה ששמע הקב"ט זה לא נכון?
אני משיבה: ראשית, העדות הזאת היא לא פורטה בתצהיר הקב"ט. זה עלה לראשונה בבית המשפט. בתצהיר הקב"ט נאמר רק חשש ולא פורט, ואיש לא היה צריך להניח שבכלל צריך להפריך משהו שעל פניו אינו טעון הפרכה. ישנם שלל פסקי דין כולל של בית משפט נכבד זה ואצטט (החלטה בענין דנקנר נ' אמת"ש), בסדרה ארוכה של פסקי דין שאומרים העובדה שקיים חשש בעלמא או חשד בעלמא אינו מוליד את אותו אלמנט הכבדה מאז שחוקק חוק יסוד כבוד האדם וחירותו . אדן שלישי חקירת מצהירי הצד שכנגד. כשראיתי אני את הבקשה הראשונית שהגישו חבריי שהיא קלושה בסיס משפטי ועובדתי, אין כל צורך בהגשת תצהיר נגדי ניתן להסתמך על טענות משפטיות עובדתיות. להערכתי, נדמה שחקירת המצהירים היום איששה את סברתי. העיד מר ניר בגילוי לב ובהגינות יש לומר, שהוא באופן אישי לא יודע על שום מידע ממשי שיש בו כדי להצביע על איזה שהוא חשש של משש או איזה שהוא חשד של ממש להברחת נכסים מצד טופז והוא היה גם מספיק הוגן לומר שהסיבה היחידה שהוא סבר שקיים חשש כזה היא העובדה שהוגש נגד המשיב כתב אשום ולכן הוא רואה את האיש בפרופיל האישיותי שלו כמתאים לפרופיל של אדם שגם יבריח כספים. לשמחתנו, נמצאים אנו בבית המשפט ומתנהלים על פי כללים ולא על פי תחושות ואם אין עדות ישירה שמצביעה על אותו תוכן ממשי, אל לו לבית המשפט לקבע שיש לרדת לנכסיו של אדם ואשר לא הוכח אלמנט ההכבדה.
אני סבורה שלא במקרה אצה רצה הדרך למבקשים להגיש את הבקשה לבית המשפט למרות שלא כומתו נזקיהם. אני לא באה בטענות אל מר ניר למה עוד אין לו חוות דעת רפואיות. זה נכון זה טבעי זה לוקח זמן מבחינת הרופאים. אז מה רצה אצה לכם הדרך להגיש תביעה מוקדמת בלי עילה מגובשת? בלי נזקים מכומתים בלי חוות דעת רפואיות. על מנת למלא את התוכן מביאים ציטוטים של האח מתוך העיתון ועוד רשימה של טוקבקים ועוד רשימה של אתרים מהאינטרנט.
כל זאת נעשה מתוך מחשבה שמר טופז נמצא בכלא במעצר נלחם על חירותו ועל חייו ולא יהיה לו פנאי נפשי וזמן ולא יהיה לו היכולת הטכנית להתגונן מפני הבקשה הזו והעיקול ישב. וזה כמעט קרה. האדם ישוב במעצר ולא יודע אנה בא. לפתע נוחתת עליו תביעה אזרחית. לומר שהוא ישב בבית המעצר באבו כביר ופחד מתביעה אזרחית? או צלצל לבנק ועשה מעשה אבסורד? בגלל שטופז ידע שיש נגדו תביעה אזרחית אז הוא אוטומטית פעל להברחת נכסיו. גם אם הוא ידע שיש לו תביעה אזרחית בנסיבות המאוד מיוחדות, זו השערה שלי, הערכתי שאם הם ירוצו ואף אחד לא יתנגד לצו עיקול במעמד צד אחד, ואף אחד לא יבטל תוך 30 יום כי הוא יעסוק במאבק על חירותו והוא עסוק בענין הפלילי, כי אז ילכד טופז בעיקול שרירותי.

לשאלת בית המשפט: היכן הביטחון שאכן מר טופז לא יבריח את הרכוש?
אני משיבה: לפי תקנה 374 לתקנות סד"א, לא המשיב בבקשת העיקול צריך לשכנע את בית המשפט שלא יבריח את הרכוש אלא הנטל על המבקשים. יחד עם זאת טופז לא התכוון להבריח, לא פעל להבריח עובדה שאין שמץ ראיה, עובדה שלא הובאה ראיה שהוא הבריח.

אשר להצהרה שהיא לא נדרשת כדי לבסס את הטיעון המשפטי שלי אלא רק ליתן לו נופך נוסף, לצערי בגלל שמר טופז נמצא בבית המעצר והלוגיסטיקה לצורך מפגשים איתו,הפגישות שלי איתו היו לדקות ספורות שכן יתר הזמן הוא הקדיש לעורכי הדין שלו בתחום הפלילי. לכן ביקשתי את בית המשפט באופן אישי לזמן את מר טופז היום לבית המשפט על אף שלא הוגש תצהיר רק על מנת שבית המשפט ימצא לנכון לחקור אותו על אף שאנחנו סבורים שאין צורך משפטי בכך כי הוכחנו שהמבקשים לא עמדו בנטל הראיה להוכיח את ההכבדה, בדיוק מהסיבה הזאת, ואם בית המשפט בסוגיית ההכבדה מוכן לשמוע שהוא מעולם לא פעל להברחה, ולא התכוון להברחה והוא גם סיפר לי שלפני מספר שנים ...

בית המשפט:
האמור בסיפת דברי ב"כ המשיב הן טענות עובדתיות שאינן מגובות בתצהיר ולכן אין מקום להעלותן.

עו"ד לקנר ממשיכה:
אם כך אני חוזרת על הנושא העיקרי של העדר הוכחת אלמנט ההכבדה.

נותרנו עם בקשת עיקול עירומה – המסמכים אינם נתמכים בשום חוות דעת רפואית וקצת מעליב שלבית המשפט הוגשה טבלה אקסל להמחשה, טבלה שנערכה במשרדי עורכי הדין שאין להם מומחיות ברפואה והטבלה הזאת מתיימרת לבסס נזקים רפואיים של 5 מיליון ₪ . לא צריך להיות מומחה גדול בנזיקין על מנת להבין שהנזק הוא מופרז. במקרה שלנו, ראינו את שהמבקש ממשיך להגיע לעבודתו, ששכרו לא נפגע ולו בשקל, שזכויות הפנסיה שלו לא נפגעו ולו בשקל. מרכיב הפסד ההשתכרות הוא המרכיב המרכזי בתביעות הנזק ועל פניו ברור מאליו שלא נגרמה ששום נכות תפקודית שפוגעת ביכולתו העתידית/קיימת של המבקש.
על פני הדברים ברור שהפגיעה של מר ניר זו פגיעה שעל פי כל קריטריון הינה תאונת עבודה. כי היא ארעה בקשר ובזיקה ישירה לעבודתו של מר ניר כמנכל קשת. אין צורך להכביר במילים לאורך כל התצהיר הוא שוזר את הנושאים. במצב הזה המל"ל אמור לשלם לו גימלאות. הסכום שישולם לו בבוא היום יעוקר ממנו תגמולי המל"ל והתביעה תהיה שואפת לאפס שהרי ידוע שבתאונת עבודה לא ניתן לדבר על נזק לא של מאות אלפים ולא של עשרות אלפים כי עבור הנזק מקבלים מתגמולי המל"ל.

לענין הפיצויים העונשיים -
הם אינם נוהגים במחוזותינו.

לענין מאזן הנוחות –
מאחר ולדידנו לא הוכחה ההכבדה, ומאחר וידוע לכולנו שתיק נזיקין הוא תיק שאורך הרבה זמן ומשלא הוכחה עילת התביעה בכל הנוגע להיקף הנזק הנטען, אפילו לא בראשית ראיה מהימנה, כי אז מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המשיב ומפנה בענין הזה לאותה שורת פסקי דין שנזכרו בבקשתי ואשר בכולם ביתה משפט מצווה לנהוג בזהירות רבה בפגיעה בזכות על חוקית.

חברי ציטט באריכות את

פסק דין
ארוך והביא איזכור של פס"ד וייסמן, אין לגזור גזרה שווה בין שני פסקי הדין. דובר שם על עברייני מרמה שעברו עבירות הונאה שכל התנהלותם היא הברחת נכסים. היו על כך עדויות וראיות.

פסק דין
אוחנה שהוזכר על ידי חברי ,כנ"ל. כנ"ל ל

פסק דין
וייסמן. זה לא המקרה שלפנינו.

אין שום הצדק למעשים או חלילה אי הכרה בפגיעה ובנזיקין. כל מה שאנו אומרים בבוא יום יקבל מר ניר את הפיצוי המלא ממי שהוא זכאי לקבלו על פי דין בהתאם להכרעת בית המשפט.

אנו בשלב מאד מקדמי אנו יודעים שמר טופז קשור לאירוע של מר ניר. מה מידת אחריותו לנזק שארע בפועל או מה מידת היקף הנזקים ומה הם הנזקים האמיתיים שנגרמו בפועל אינם ידועים. אחרי שכל זה יוברר גם בבית המשפט הפלילי וגם בתביעה האזרחית, מר ניר יקבל קבל את הפיצוי.

באשר לקשת –
אני טוענת טענה דה-נובו בגין צירוף כל אותן חשבוניות בגין האבטחה המוגברת לתשובת המשיבים; חשבוניות שנולדו חודשים רבים לפני הגשת הבקשה הראשונה לעיקול; חשבוניות שהיו תחת ידה של קשת בנגישות אפס; חשבוניות שהופקו לה והן חלק בלתי נפרד מהנהלת החשבונות והיא לא הגישה אותן ולא צירפה אותן בבקשת העיקול הראשונה שהוגשה לבית המשפט. מפנה בענין הזה לשני פסקי דין : דן מרגליות נ' משכן רע"א 8420/96; פס"ד מרסל אבו נ' תורג'מן בשני מקרים אלה בית המשפט העליון והמחוזי אמרו באופן ברור את הדבר הבא, כאשר מבקש פונה לבית המשפט ומבקש סעד זמני קל וחומר כשהוא מבקש אותו במעמד צד אחד, יואיל בבקשה להמציא את כל המסמכים שיש תחת ידו ואשר הוא מבקש לבסס עליהם את הסעד המבוקש או את עילת התביעה לכאורה או את אלמנט ההכבדה במקרה שלנו.
כאן קשת חטאה וחדלה לתפוס את העיקול ולקוות שאיש לא יבקש לבטלו. הגישה תצהיר ובתצהיר הזה מכריזה סמנכלית הכספים של קשת שיש הוצאות במאות אלפי שקלים בגין אבטחה נוספת וכנראה יהיו עוד. ויותר כלום. לא היה מסמך, קבלה או חשבונית או תיעוד אחר. לכן במקרה הזה אומר בית המשפט העליון אסור לו למבקש שקיבל הזדמנות להגיב על בקשת עיקול שהגיש המשיב בבקשה המקורית, לעשות מקצה שיפורים ולהוסיף לבקשתו המקורית מסמכים וטענות שהיו לו מלכתחילה ואשר יכולים היו להכלל בה.
אני מפנה לתצהירה של מנהלת החשבונות, סעיף 3 סיפא היתה הזדמנות לגב' אלבוחר סיגל להסביר לבית המשפט מדוע לא צרפה את המסמכים בעילה שהוכרה על ידי בית המשפט כהצדק. או שהם לא היו בידה שלא זה המקרה או שהם לא נולדו במועד הגשת התביעה שגם לא זה המקרה. "התירוץ" שהיה זה לחץ זמני במהלך סוף שבוע אחד ולכן לא הספיקה לרכז את הקבלות בכל הכבוד, על פי פסק הדין שציטטתי לבית המשפט אסור לו לבית המשפט להתייחס אליהם ועל כן בקשת קשת לא נתמכה ולו בראשית ראיה להוכחת תביעתה.

לסיכום – מגיש אדם בישראל בקשת עיקול על 5 מיליון ₪ וטוען לנזקי גוף של 5 מיליון ₪, אך אומר לבית המשפט אני לא מוכן לחשוף את השכר שלי זאת צנעת הפרט. בבקשה בית המשפט תאמין לי שזה מה שאני משתכר ולצורך הוכחה יש את סמנכלית הכספים והיא תעיד שאני משתכר לפחות x אלפי שקלים. מעולם לא נתקלתי בעזות מצח שכזו. לפנות לבית המשפט לבקש לרדת לנכסיו של אדם לפגוע בקניינו בהיקף עצום של 5 מיליון ₪ מבלי שהבקשה נתמכת בבדל מסמך אובייקטיבי ובה בעת לטעון אני לא מוכן לחשוף את שכרי כאשר ידוע לכל שמרכיב היקף ההשתכרות הוא המרכיב העיקרי.

לסיכום – בית המשפט צריך להכריע על סמך הראיות שלפניו. לכן אני מבקשת לבטל את העיקול.
עו"ד גזית משיב:
לענין של פסק הדין בענין אלי ארוך נ' יצחקניא – ייחס עבירות של איומים במסגרת סכסוך שכר טרחה. במסגרת הארכת המעצר של מר טופז לפני כב' השופט דן מור , נספח ז' קבע כב' השופט (מצטט) בקשר עם שיבוש חקירה.
לא הסתמכתי רק על כתב האישום ניתן לראות באותה החלטה של כב' השופט דן מור מנימוקי הארכת המעצר "חלק נכבד אומת בהודאה של החשוד" וזאת לפחות לכאורה והארכת המעצר נומקה גם מחשש להימלטות מאימת הדין ובבריחה מהארץ.
בית המשפט בשאלותיו לחברתי ביטא לכאורה את הקושי של העדר תצהיר של מר טופז. לא הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת תצהיר. חברתי הגישה בקשה להזמין את מר טופז לדיון היום ולכן יכלה להגיש תצהיר. כשהבקשה הוגשה למר טופז בכלא חברתי הייתה שם.

חברתי ציינה שהמבקש העיד ששכרו לא ירד. יש שורה ארוכה של פסקי דין שאין בכך דבר כשבוחנים את הפסד השכר הפוטנציאלי. מפנה: לע"א 4837/92 אליהו נ' ג'ורג' בורבה פ"ד מט(2); ע"א 998/91 עמי יפרח נ' אליהו חברה לביטוח.

נושא תאונת עבודה נבדק על ידי. תקיפה איננה נחשבת לתאונת עבודה.

לגבי התצהיר של גב' סיגל אלבוחר – סמנכלית הכספים בקשת, היא בסוף השבוע נתנה תצהיר על ההוצאות ובדקנו שזה נכון. המבקש העיד מדוע לא הספיקו לצרף חשבונית. על חברתי היה לחקור אותה, חברתי לא ביקשה להוציא אותה מהאולם.

לגבי הנושא של שכר מר ניר – סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות מורה שאדם להגנה לפרטיותו כולל דמי שכרו. אבי ניר
ויתר על חלק מהפיצוי והעמיד שכר שהוא נמוך משכרו.
כאשר בא אבי ניר
ומבקש לשמור על פרטיותו . הוא אומר אני מצהיר בשלב הזה ששכרי עליו הצבעתי לצורך התחשיב נמוך משכרי האמיתי. בא החשבת שלו ומאשרת את הדברים. יכלה חברתי לחקור אותו על כך ולא עשתה כן.
התלבטתי בעניין והכנתי טיעון שלם שתוצאתו שתלוש השכר ייחשף לעיני בית המשפט ולא לצד השני, לא בשלב הזה כדי להגן על פרטיותו. הואיל וחברתי לא חקרה זה לא נעשה.
האמור בתצהירו של מר ניר בנוגע לשכרו, נשאר ללא סתירה.

ה ח ל ט ה

מוצע לצדדים כי מבלי לגרוע מכל טענה ומבלי שיהיה בכך כדי להוות הודאה של צד בטענות משנהו, יומר העיקול הקיים, בעיקול על נכס מקרקעין של המשיב שהינו דירה בנאות אפקה בתל אביב, שהיא חופשייה מכל שיעבוד ו/או תביעה אחרת, שרשומה על שמו בלשכת רישום המקרקעין. מובן שאין באמור כדי למנוע מהמבקש, בכל עת לעתור לבית המשפט לבטל את העיקול, כמו גם לצד שכנגד לבקש הגדלה.

יואילו ב"כ הצדדים להודיע עד ליום 15.7.09 אם קיבלו את הצעת בית המשפט ויואילו לעשות כן בהודעה משותפת אף אם אין הסכמה.

ככל שלא תהיה הסכמה, תינתן החלטה לגופה.

ניתנה היום, י"ז בתמוז, תשס"ט (9 ביולי 2009), במעמד הצדדים.

איתן אורנשטיין
, שופט
רשם בית-משפט המחוזי בתל אביב-יפו
??

??

??

??
1
בתי-המשפט
בביתֿֿהמשפט המחוזי בתלֿֿאביב-יפו
בש"א 012571/09
בש"א 13290/07
לפני:
כב' הרשם איתן אורנשטיין
09/07/2009








בשא בית משפט מחוזי 12571/09 שידורי קשת בע"מ, אבי ניר נ' דוד (דודו) גולדנברג טופז (פורסם ב-ֽ 09/07/2009)