פסקי דין על קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ ואח' | פסקי דין על 1. המנהל המיוחד לקרן הפנסיה קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ – אהוד נחתומי

976/03 הפ     29/10/2003




הפ 976/03 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ ואח' נ' 1. המנהל המיוחד לקרן הפנסיה קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ – אהוד נחתומי




בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הפ 000976/03

בפני
: כב' השופט יהודה זפט
בעניין: 1. קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ
2. קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאים ובלתי מקצועיים אגודה שיתופית בע"מ
3. קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ
4. מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד פנחס רובין ודניאל פסרמן
המבקשות

נגד

1. המנהל המיוחד לקרן הפנסיה קרן מקפת מרכז לפנסיה
ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ - אהוד נחתומי

2. המנהל המיוחד לקרן הפנסיה קרן ביטוח ופנסיה לפועלים
חקלאים ובלתי מקצועיים אגודה שיתופית בע"מ - משה שגיא
3. המנהל המיוחד לקרן הפנסיה הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ - שלום זינגר
4. המנהל המיוחד לקרן הפנסיה מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ - ירון ארבל
ע"י ב"כ עו"ד גיורא ארדינסט
, אורי נוי ו
לילך כהנים
5. הממונה על אגף שוק ההון הביטוח והחיסכון במשרד האוצר והמפקח על הביטוח - אייל בן-שלוש
ע"י ב"כ עוה"ד אורית פודמסקי ומיכל נעים המשיבים
פסק דין
ביום 23 ביולי 2003, מינה המפקח על הביטוח את משיבים 1 - 4 כמנהלים מיוחדים של המבקשות 1 - 4 בהתאמה, על פי סמכותו סמכותו לפי פרק ד1 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א - 1981 (להלן: "התיקון לחוק").

עם מינויים, הודיעו המנהלים המיוחדים לחלק מנושאי המשרה במבקשות, כי הם משוחררים מהמשך מילוי תפקידם ואל להם להמשיך ולעשות שימוש בסמכויותיהם. כן, הודיעו המנהלים המיוחדים לבנקים, למוסדות כספיים ולגופים אחרים, אתם ניהלו המבקשות קשרים עסקיים, על ביטול זכויותה חתימה של המורשים מטעם המבקשות והעברתן למנהלים המיוחדים שמונו למבקשות.

המבקשות עותרות להצהיר כדלקמן:

א. כי מינוי המנהל המיוחד (משיבים 1,2,3 ו-4) לפי התיקון לחוק, אשר הוסף לחוק הפיקוח במסגרת סעיף 73 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג - 2003, משתרע (אם בכלל) אך ורק על קרן הפנסיה הותיקה הגירעונית, אשר מנוהלת על ידי האגודה השיתופית או החברה, לפי העניין.
ב. כי המנהל המיוחד שמונה כאמור אינו חולש על התאגיד (האגודה השיתופית או החברה, לפי העניין) בכללותו, כי אם על קרן הפנסיה הותיקה הגירעונית בלבד, וממילא אין לו כל נגיעה כלל ועיקר בכל הקשור לקופות הגמל והקרנות האחרות, כגון קופת גמל לפיצויים, קופת גמל לתגמולים, קופת גמל לחופשה, קופת גמל לדמי מחלה, קרן השתלמות, קרן הפנסיה החדשה וכיוצא באלה (שאינן ותיקות ואינן גירעוניות).

ג. כי האורגים של התאגיד (האגודה השיתופית או החברה) - ובכלל זה, בין היתר, מועצת האגודה השיתופית, הנהלת האגודה השיתופית, דירקטוריון החברה ונושאי המשרה באגודה השיתופית ובחברה - ממשיכים את כהונתם, וסמכותם שרירה וקיימת לכל עניין ודבר, למעט (אם בכלל) ביחד לניהול קרן הפנסיה הותיקה הגירעונית, וכי סמכותם אינה מופקעת עם מינוי המנהל המיוחד, וכי כל הפונקציות הארגוניות והתפעוליות ממשיכות להתנהל כסדרן.

ד. כי למנהל המיוחד אין סמכות לשנות מזכויות החתימה ושאר הזכויות והסמכויות של נושאי המשרה והאורגנים של האגודה השיתופית ושל החברה זולת אם הם נוגעים במישרין לקרן הפנסיה הוותיקה הגירעונית בלבד.

הרקע

בשנת 1992 הקימה הממשלה ועדה בין-משרדית, בראשות מנכ"ל משרד האוצר דאז, אהרון פוגל, שנתבקשה לגבש המלצות לנקיטת מדיניות כוללת בתחום החיסכון הפנסיוני. בעקבות המלצות הוועדה, קיבלה הממשלה ביום 29.3.95 החלטה שעיקרה ביצוע רפורמה מקיפה בתחום זה (להלן: החלטת הממשלה).
הצורך לבצע רפורמה נבע ממספר גורמי, שהעיקרי שבהם היה הגירעון האקטוארי שאליו נקלעו קרנות הפנסיה, שנאמד בעשרות מיליארדי שקלים. גירעון זה איים באופן ממשי על המשך קיומן של הקרנות, והעמיד בסכנה את עתידם הכלכלי של אמות אלפי עמיתים של אותן קרנות, בהגיעם לגיל זקנה.
תכליתה של הרפורמה, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטת הממשלה, הייתה בראש ובראשונה למנוע את התמוטטותן לש קרנות הפסניה, ולהבטיח את קיומם בכבוד של מאות אלפי העובדים והגימלאים המבוטחים בהן. כן היא ביקשה לבנות מחדש את ענף החיסכון הפנסיוני, באופן אשר ימנע את היווצרותם המחודשת שלגירעונות מעין אלה בעתיד, ויביא לידי שילובן של קרנות הפנסיה בפעילות תורמת בתחומי החברה והכלכלה בישראל.

בבסיסה של הרפורמה ניצבה הבחנה בין הקרנות הגירעוניות הקיימות (להלן: הקרנות הותיקות) לבין קרנות חדשות שייוסדו לאחר מועד יישומה של הרפורמה (להלן: הקרנות החדשות). נקבע, כי גרעונותיהן של הקרנות הותיקות ימומנו על-ידי המדינה אם תיושם בהן תכנית הבראה, תוך כיבוד ההטבות השונות שהבטיחו אותן קרנות לעמיתיהן. עם זאת הוחלט, כי החל ממועד יישומה של הרפורמה, הקרנות הותיקות לא יורשו לקבל לשורותיהן עמיתית חדשים, וזכות זו תהיה שמורה לקרנות החדשות בלבד. כן נקבע, כי הקרנות החדשות יפעלו באופן אשר יבטיח את איזונן האקטוארי.

נקבע, כי האיזון האקטוארי בקרנות החדשות יובטח על-ידי מנגנון בקרה פנימי, המבוסס על שיטת "ההפרשות המוגדרות" (defined contribution) על-פי שיטה זו, סכום הכסף לו זכאים עמיתי הקרן במועד פרישתם, או במועד זכאות אחר שנקבע, הינו בעל זיקה ישירה לסכום ההפרשות לקרן, בתוספת התשואה שהתקבלה עבור סכומים אלה במהלך השנים. בכך שינתה הרפורמה את המצב שקדם לה, אז נהגה בענף הפנסיה שיטת "הגדרת הזכויות" (defined benefit), שבגידרה היקף זכויותיהם של העמיתים נקבע מראש, ולא היה מובנה בו מנגנון פנימי המבטיח איזון אקטוארי.

ההבחנה אותה ביקשה הממשלה להנהיג בין קרנות חדשות לותיקות, חייבה הפרדה של מערך חשבונות העמיתים הותיקים מזה של העמיתים החדשים. לפיכך, קבעה הממשלה שתכניות מאוזנות לעמיתים חדשים בקרנות קימות, ינוהלו בקרן נפרדת מחשבונות הקרן של העמיתים הקיימים.

בהתאם הקימה כל אחת מהקרנות הותיקות קרן פנסיה לעמיתים חדשים, אשר נוהלה על ידי חברה מנהלת.

ביום 20.9.95 פרסם הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר (להלן: הממונה), מאיר שביט, הוראות להקמה ולניהול של קרנות פנסיה חדשות תוך הפרדה בינן לבין הקרנות הותיקות.

ההבחנה אותה ביקשה הממשלה להנהיג בין קרנות חדשות לותיקות, חייבה הפרדה של מערך חשבונות העמיתים הוותיקים מזה של העמיתים החדשים. לפיכך, קבעה הממשלה שתוכניות מאוזנות לעמיתים חדשים בקרנות קיימות, ינוהלו בקרן נפרדת מחשבונות הקרן של העמיתים הקיימים.

בהתאם הקימה כל אחת מהקרנות הותיקות קרן פנסיה לעמיתים חדשים אשר נוהלה על ידי חברה מנהלת.

ביום 20.9.95 פרסם הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר (להלן: "הממונה") מאיר שביט, הוראות להקמה ולניהול של קרנות פנסיה חדשות תוך הפרדה בינן לבין הקרנות הותיקות.
בין השנים 1995 לבין 2000 התנהל משא ומתן בין המבקשות וגופים נוספים לבין הממונה, שתכליתו הייתה למצוא נוסחה מוסכמת ליישום הוראות ההפרדה אותן פרסם הממונה. המשא ומתן לא עלה יפה, ונוסחה כזאת לא נמצאה. לפיכך, פרסמה הממונה דאז, ציפי סמט, ביום 12.3.00 הוראות נוספות לניהול קרנות פנסיה אשר פרטו את האופן בו הקרנות הוותיקות נדרשו לבצע את ההפרדה, (נספח ז לתשובת משיבים 1 - 4) .

המבקשות יחד עם קרנות ותיקות נוספות התנגדו ליישום הוראות ההפרדה שלעיל ואף עתרו לבית המשפט הגבוה לצדק לביטול הוראות ההפרדה, בטענה שהוראות אלה ניתנו ללא סמכות, כי הן פוגעות בזכויות יסוד שלהן וכי אינן סבירות. עתירתן נדונה ונדחתה בבג"צ 4497/00 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח'
נ' שר האוצר ואח'
, פ"ד נו (3), 608 (להלן: "בג"צ 4497/00").

בסמוך לשנת 2003, התברר לממשלה כי קרנות הפנסיה הותיקות, המצויות בגירעון כספי, אינן מסוגלות לעמוד בהתחייבויותיהן העתידיות כלפי העמיתים. לפיכך, החליטה הממשלה לגבש תוכנית במסגרתה תעביר לקרנות הפנסיה הותיקות סיוע כספי בסך 73,000 מיליון ₪ במקביל ליישומה של תוכנית התייעלות כאמור בסעיף 78א לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח הקובע:

"מטרתו של פרק זה לטפל בגירעון האקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות, כדי להביאן לאיזון אקטוארי באמצעות שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים ומתן סיוע ממשלתי שיאפשר להן לשלם קצבאות לעמיתיהן, והכל בהתחשב ביכולתו של משק המדינה ותוך יצירת אחידות במערך הזכויות."

השאלה הדורשת תשובה בתובענה שבפני
היא: מהו היקף סמכותו של המנהל המיוחד הממונה על ידי המפקח על הביטוח לפי סעיף 78ד לתיקון לחוק. המבקשות טוענות שסמכות המנהל המיוחד מוגבלת לעסקי הקרנות הוותיקות בלבד, קרי, המנהל המיוחד לא הוסמך לנהל את התאגיד המנהל את קופות הגמל והקרנות שאינן נכללות בהגדרת קרנות ותיקות. מנגד טוענים המשיבים, כי סמכות המנהל המיוחד משתרעת על כל כל עסקי התאגיד.

טענות המבקשות

המבקשות צירפו לבקשתן תצהירים מטעם מנהלי המבקשות וכן חוות דעת של מר מאיר שביט. להלן עיקר טענות המבקשות:

א. תכליתו של התיקון לחוק לטפל בגירעונות קרנות הפנסיה הותיקות. מכאן, שהמנהלים המיוחדים אשר מונו מכוח התיקון לחוק, נועדו לטפל אך ורק בקרנות הפנסיה הותיקות.
ב. מלבד הקרנות הפנסיוניות מנהלות המבקשות קרנות שאינן גרעוניות ואין סכנה שלא יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהן כלפי העמיתים. הלאמה של התאגיד בכללותו והשתלטות המדינה על קרנות שאינן גירעוניות בהן קופות גמל המשמשות לביטוח עובדים למטרות סוציאליות כגון קומת גמל לפיצויים, קופת גמל לתגמולים, קופת גמל לחופשה, קופת גמל לחגים, קופת גמל להבראה וקרן דמי מחלה, מהווה פגיעה בקניין במידה העולה על הנדרש, אינה מתיישבת עם ההגנה המתחייבת על זכות הקניין של התאגידים המנהלים את הקרנות הותיקות, ואינה מתיישבת עם המטרות המוגדרות בתיקון לחוק.
ג. הגבלת סמכות המנהל המיוחד לניהול הקרנות הותיקות בלבד, תואמת את הוראות הממונה בדבר ההפרדה בין הקרנות הותיקות לקרנות החדשות.
ד. על פי לשון התיקון לחוק ניתן למנות מנהל מיוחד רק לקרן שהיא גם פנסיונית גם ותיקה, גם גירעונית וגם מנויה במפורש בתוספת הראשונה לחוק. מכאן, שלפי לשון התיקון לחוק ניתן למנות מנהל מיוחד רק לקרנות הגירעוניות הותיקות ולא לקרנות האחרות המנוהלות על ידי המבקשות. ועוד, אין ללמוד מהעובדה שהמחוקק כלל בהגדרת קרן ותיקה את המונח "מבטח" כי התכוון לתאגיד כולו, אלא יש לראות בקרן הותיקה "מבטח" לעניין הוראות התיקון לחוק. מכל מקום גם אם המונח "מבטח" מתייחס לתאגיד בכללותו, יש להגביל את הורואת התיקון לחוק רק לכשירותו של התאגיד כקרן פנסיה ותיקה.
ה. קיימת הפרדה בין הישות של התאגיד המנהל לבין קופות הגמל המנוהלות על ידו, ובין קופות הגמל המנוהלות על ידי התאגיד. לצד תקנון ההתאגדות של התאגיד קיימים תקנונים נפרדים לכל קופת גמל המנוהלת על ידי התאגיד. כך, קיימתך הפרדת נכסים והפרדה חשבונאית, בין כל אחת מקופות הגמל המנוהלות על ידי התאגיד. ההפרדה החשבונאית וההפרדה היישותית בין קופות הגמל המנוהלות על ידי התאגיד נקבעו בדין.
ו. קופות הגמל הן נושא לחובות וזכויות ויש להכיר בהן כמעין תאגיד שהוא ישות עצמאית הנפרדת מהתאגיד המנהל אותן. זאת ועוד, כל אחת מקופות הגמל המנוהלות על ידי התאגיד מחזיקה באישור קופת גמל נפרד הניתן על ידי משיב 5, ממנו ניתן ללמוד שמשיב 5 עצמו ראה להפריד בין קופת הגמל לתאגיד המנהל אותה (נספח 2 לתשובת משיב 5). ועוד, קופת הגמל לחופשה הוכרה כתאגיד משפטי במפורש בחוק חופשה שנתית, תשי"א - 1951.
ז. על פי הוראות סעיף 68 לחוק זכאי המבטח, קרי התאגיד, לזכות טיעון בטרם ימונה לו מנהל מורשה, בעוד מינוי מנהל מיוחד אינו מחייב מתן זכות שימוע לתאגיד. מכאן, שסמכות המנהל המיוחד מוגבלת לטיפול בענייני הקרן הותיקה בלבד ואין צורך ליתן לתאגיד זכות שימוע במקום שיאן פגיעה בתאגיד עצמו. לכך יש להוסיף כי על פי הוראות סעיף 78ו לתיקון לחוק הושוו סמכויות המנהל המיוחד לאלה של המנהל המורשה בשינויים המחוייבים ובכפוף לפרק העוסק בטיפול בקרנות הותיקות בלבד.
ח. העובדה שהמחוקק טרח להוסיף בעניין הקרנות הותיקות פרק נפרד לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, ולא הסתפק בפרק הכללי העוסק במינוי מנהל מורשה בהתאם להוראות פרק ז' לחוק, מלמדת שהמחוקק עצמו התכוון להגביל את סמכות המנהל המיוחד לעומת סמכות מנהל המורשה החולשת על כלל עסקי התאגיד.

טענות המשיבים

המשיבים צירפו את תצהירו של מר אהוד נחתומי
המנהל המיוחד של קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ, את חוות דעתו של מר יהלי שפי (הוגשה בנפרד) ואת תצהירו של רו"ח רמי דיין אשר צורפה לתגובת משיב 5.
להלן עיקר טענות המשיבים:
א. הסכסוך בתובענה דנן הוא על השליטה במבקשות. העובדים של ההסתדרות הכללית היה מעמד מיוחד במבקשות באופן שהקנה לה שליטה על פעילותן. מכאן, שככל שקיים סכסוך באשר לשליטה במבקשות בעלת הדין הראויה היא חברת העובדים שהייתה בעלת השליטה במבקשות קודם למינוי המנהל המיוחד, ואילו למבקשות עצמן אין מעמד בסכסוך המתברר בתובענה זו. ועוד, ההחלטה על הגשת התובענה אשר נעשתה על ידי מנהלי המבקשות עובר למינוי המנהל המיוחד, אין לה כל תוקף לאחר מינוי המנהל המיוחד. כך, גם לעניין ההחלטה על מינוי עורכי הדין שייצגו את המבקשות בתובענה דנן.
ב. הוראות התיקון לחוק, בהן הוראות סעיף 78ד(א)(1) לחוק, ברורות ומהן עולה כי המנהל המיוחד הוסמך לטפל בכל עסקי המבקשות. בהגדרת "קרן ותיקה" נכלל מבטח שהוא קרן ותיקה כמשמעותה בתקנות קופות הגמל. על פי הוראות חוק הפיקוח על עסקי ביטוח מבטח חייב להיות תאגיד. מכאן, שהמנהל המיוחד ממונה לטפל בענייני התאגיד בכללו.
ג. על פי הוראות תקנות קופות הגמל, הקרן הותיקה רשאית להחזיק ב-100% מאמצעי השליטה של חברה לניהול קרן חדשה מקיפה או קרן חדשה כללית. קרי, יש לראות בקרנות החדשות הנשלטות על ידי קרן ותיקה נכס של הקרן הותיקה שסמכותו של המנהל המיוחד משתרעת גם עליה.
ד. התוספת הראשונה נוקבת במבקשות כקרנות גירעוניות ותיקות עליהן חלות הוראות התיקון לחוק, וממילא סמכות המנהל המיוחד אף היא חלה עליהן.
ה. הקרן הותיקה והתאגיד הן ישות אחת. לתאגיד אין ולא היו מקורות כספיים עצמיים, וכל נכסי המבקשות, בהן נכסי נדל"ן, נרכשו מכספי הקרן הותיקה. התאגידים אינם מגישים דו"חות כספיים נפרדים מהקרנות הותיקות, ואין כל הבחנה בין הקרנות הותיקות לתאגידים ככל שמדובר בדו"חות הכספיים, הכוללים נכסים המצויים בבעלות מלאה של הקרנות הותיקות. ועוד, לקופות הגמל המנוהלות על ידי הקרן הותיקה אין מנהל נפרד והנהלת הקרן הותיקה ומנהלה מנהלים את כל נכסי הקרן הותיקה ובהן קופות הגמל.
ו. אכן, החברה המנהלת את קרן הפנסיה החדשה היא ישות עצמאית, ברם היא נשלטת ומצויה בבעלות מלאה של הקרן הותיקה ומהוה נכס מנכסי הקרן הותיקה. את, למעט קופת הגמל לחופשה אשר ככל שנוהלו על ידי הנהלות עצמאיות ערב מינוי המנהלים המיוחדים, אין המנהלים המיוחדים באים בנעליהן של ההנהלות הקיימות.
ז. אין כל הבחנה בין סמכויות המנהל המורשה הממונה על פי הוראות פרק ז לחוק לבין סמכויות המנהל המיוחד ממונה על פי הוראות התיקון לחוק זה כמו זה מוסמך לטפל בעסקי התאגיד בכללו. מסקנה זו מתיישבת עם הוראות המעבר בחוק התוכנית הכלכלית הקובעות כי מקום שמונה לקרן ותיקה מנהל מורשה ערב תחילת החוק יראו אותו כמי שמונה למנהל מיוחד לאותה קרן לפי סעיף 78ד לחוק הפיקוח. ועוד, לשתי קרנות פנסיה גרעוניות מונו מנהלים מורשים עוד קודם לתיקון לחוק אשר עם כניסת התקון לחוק לתוקפו הפכו למנהלים מיוחדים וסמכויותיהם לא הוגבלו.
ח. אכן, תכליתו של התיקון לחוק טיפול בקרנות הוותיקות, אולם, אין בכך כדי להוביל למסקנה אליה הגיעו המבקשות בקשר להיקף סמכותו של המנהל המיוחד. כדי להגשים את המטרות שלשמן מונה המנהל המיוחד עליו לאתר את נכסי הקרן הותיקה ולממשם כמצוות סעיף 78ז לתיקון החוק. אם תתקבל גישת המבקשות ירוקנו הוראות סעיף 78ז מתוכן, שכן כל נכסי הקרנות הותיקות מצויות בבעלות התאגידים. מימוש נכסי הקרן הותיקה, בהן חברות הניהול של הקרנות החדשות, יאפר את הקטנת גירעונות הקרן הותיקה ויחד עם הזרמת הסיוע הממשלתי בסך 73,000 מיליון ₪ ניתן יהיה להבטיח את זכויות העמיתים בקרן הותיקה ולפחות לצמצם את הפגיעה בזכויות אלה.
ט. טענות המבקשות בדבר ההבחנה בין התאגיד והקרן הותיקה, סותרת את עמדתן וטענותיהן בבג"צ 4497/00, שם טענו המבקשות בעתירתן שאין לאסור על קרן חדשה לציין בסמוך לשמה כי היא נוסדה על ידי הקרן הותיקה, שהיא הבעלים המלא שלה וכי המבקשות גם בהליכים משפטיים נוספים (ראה תשובת משיב 5).
י. המומחה מטעם המבקשות, מר מאיר שביט, חיווה דעתו באותה עתירה, כי החברה המנהלת את הקרן החדשה, מהווה עבור הקרן הותיקה ועמיתה השקעה עתירת ערך כלכלי - הן בהכנסות שוטפות מדמי ניהול והן בערך כלכלי למכירה, ואם תקח הממשלה על עצמה את כיסוי התחייבויות הקרן הותיקה, הרי שבהכנסות מהחברה המנהלת ניתן לצמצם את הגירעון, והממשלה תצא בריווח מהקמת החברה המנהלת והקרן החדשה, מכאן, שהקרנות החדשות מומנו והוקמו על ידי הקרנות הותיקות והקרנות החדשות הן נכסים של הקרנות הותיקות.
יא. היקף תמיכת הממשלה בקרנות הותיקות מוגדר וקבוע מראש. קבלת גישת המבקשות ושלילת אפשרות המימוש של נכסי הקרנות הותיקות הכוללות את הקרנות החדשות ששוויון מוערך במאות במיליוני שקלים, תביא בהכרח לפגיעה בזכויות העמיתים בקרנות הותיקות.
יב. התערבות המדינה אינה פוגעת בקניינו של איש. להיפך היא נועדה לצמצם את הפגיעה בקניינם (זכויות פנסיוניות) של עמיתי הקרנות הותיקות. מנהלי המבקשות וחברת העובדים הקודמת מאחרי התובענה, הם המבקשים לפגוע בקנינם של עמיתי הקרנות הותיקות בכך שהם מבקשים להשתלט על נכסי קרנות הפניה הותיקות אשר נרכשו בכספי הקרנות הותיקות. זאת, שעה שהממשלה נחלצה לעזרת הקרנות הותיקות והסכימה להעביר להן סיוע בסכומי עתק.
יג. בבג"צ 4497/00 נקבע, כי הממשלה לא הייתה חייבת לכסות הגירעונות אליהן נקלעו קרנות הפנסיה הותיקות. משבחרה לעשות כן כדי להגן על זכויותיהם של מאות אלפי מבוטחים בקרנות הגרעוניות, הייתה זכאית להתנות את כיסוי הגירעונות, הייתה זכאית להתנות את כיסוי הגירעונות בתנאים, ואין בתנאים שנקבעו פגיעה בזכויות העותרות דשם ובהן הסתדרות העובדים הכללית בעלת השליטה במבקשות.

דיון

תכליתו של התיקון לחוק

כאמור, הגירעונות שהצטברו בקרנות הפנסיה הוותיקות יצרו סכנה מוחשית שהקרנות לא תוכלנה לעמוד בהתחייבויותיהן לעמיתיהן. תוצאה זו, קשה לעמיתים אשר לעת פרישתם מעבודתם זקוקים לקצבה כדי להמשיך ולקיים רמת חיים הקרובה לזו בה הורגלו בשנות עבודתם.
מתוך רצון למנוע את הפגיעה בעמיתי הקרנות הותיקות ולמצער לצמצם את הפגיעה בהם, הסכימה הממשלה לסייע לקרנות הותיקות יחד עם זאת ביקשה הממשלה להבטיח שהסיוע ילווה בצעדי התייעלות שיבטיחו שהמטרה לשמה נועד הסיוע הממשלתי תושג. לכך נועדו הוראות התיקון לחוק שבמסגרתו הוסמך המפקח על הביטוח למנות מנהל מיוחד לקרנות הותיקות הגירעוניות.

הגוף לו הוסמך המפקח למנות מנהל המיוחד

סעיף 78ד(א)(1) קובע:

"המפקח ימנה, לפי הצעת הועדה הציבורית, מנהל מיוחד לכל קרן ותיקה, למעט קרן ותיקה שהתקיימו בה התנאים שבסעיף 78 טז..."

מכאן, שהמפקח הוסמך למנות מנהל מיוחד לכל גוף העונה להגדרת קרן ותיקה כמשמעותה בתיקון לחוק, למעט קרן ותיקה שהתקיימו בה התנאים שבסעיף 78טז.

סעיף 78ב לחוק, סעיף הפרשנות שיוחד לפרק ז1 לחוק, קובע:

"קרן ותיקה" - מבטח שהוא קרן ותיקה כמשמעותה בתקנות קופות הגמל"

הגדרה זו כוללת בחובה שני מרכיבים. האחד מבטח והמרכיב השני קרן ותיקה כמשמעותה בתקנות קופות הגמל. על היחס בין שני המרכיבים, בקשר להגדרת "קרן ותיקה" אעמוד בהמשך.

בסעיף 1 לחוק הוגדר המונח "מבטח":

"מי שקיבל רשיון מבטח ישראלי לפי סעיף 15(א)(1)..."

סעיף 15 (א) לחוק קובע:

"המפקח רשאי, לפי שיקול דעתו ולאחר התייעצות בועדה לתת -
(1) לחברה או לאגודה שיתופית שהואגדו בישראל - רשיון מבטח ישראלי".

קרי, התאגיד אשר קיבל רשיון מבטח ישראלי הוא המבטח לעניין חוק הפיקוח על עסקי ביטוח ובכלל זה התיקון לחוק.

בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד - 1964 (להלן: "תקנות קופות הגמל"), נקבע:

"קרן ותיקה" - קופת גמל לקיצבה שאינה קופת ביטוח, שאושרה לראשונה לפני יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995)".

אין חולק כי קרנות המנוהלות על ידי המבקשות הן קרן ותיקה כמשמעותה בתקנות קופות הגמל.

כאמור, המחוקק כלל בהגדרת "קרן ותיקה" גם את התאגיד כמבטח וגם את הקרן ותיקה כמשמעותה בתקנות קופות הגמל. לדעתי, הפרשנות הראויה עניין הגדרת "קרן ותיקה" לענין התיקון לחוק, היא: תאגיד אשר הוגדר כמבטח לצורך ניהול קרן ותיקה כמשמעותה בתקנות קופת הגמל.
אכן, קיים קושי לשוני בעובדה שהמחוקק לא הבחין בין הישות התאגידית לבין קופת הגמל בעצם הוספת המילה "שהוא", אולם איני רואה לייחס לכך משמעות העולה עד כדי ביטול האמירה המפורשת והברורה בדבר מינוי המנהל המיוחד לגוף שהוא מבטח. שאם לא נאמר כן, נמצאנו מעקרים את סעיף 78ד(א)(1) לחוק מתוכן ולא ניתן יהיה למנות מנהל מיוחד גם לקרנות הותיקות בלבד כפי שגורסות המבקשות, שהרי קופות הגמל המנוהלות על ידי המבקשות אינן עונות להגדרת מבטח מאחר ואינן תאגיד כדרישת סעיף 15(א)(1) לחוק. לכך יש להוסיף, כי גם אם פרשנות זו אינה מתיישבת עם הוראות חוק הקבועות בדינים אחרים אליהם הפנו המבקשות, בא סעיף 78יח לחוק ללמדנו שהמחוקק עמד על האפשרות שתיתכן אי התאמה בין הוראות פרק ז1 להוראות חוק אחרות וקבע כי הוראות פרק ז1 לגוברות על הוראות כל דין או הסכם.

זאת ועוד, אין חולק שהמבקשות אינן מסוגלות לקיים את התחייבויותיהן כלפי העמיתים המבוטחים בקרנות הפנסיה הותיקות ללא סיוע ממשלתי. בנסיבות אלה, רשאי היה המפקח למנות למקשות מנהל מורשה אשר ינהל את כל עסקי התאגיד לפי הוראות סעיף 68 (א) לחוק. זאת, מבלי שהממשלה תתחייב להזרים לאותם תאגידים סיוע כספי מתקציב המדינה. לפיכך, איני סבור שהמחוקק התכוון לצמצם את סמכות המנהל המיוחד דווקא במקום שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 68 (א) לחוק והממשלה הסכימה לסייע למבקשות לעמוד בהתחייבויותיהן כלפי עמיתי קרנות הפנסיה הותיקות תוך התחייבות להעביר לקרנות הפנסיה הותיקות סכום נכבד של 73,000 מיליון ₪.

ועוד, פרשנות לפיה הוסמך המפקח למנות מנהל מיוחד למבקשות בכובען כתאגיד, אין בה משום פגיעה לא מידתית במאן דהוא ובוודאי שלא במבקשות שהרי כבר בבג"צ 4497/00, נקבע:

"עם זאת, ככלל חרויות אלה אינן כוללות זכויות מוקנות למימון מקופת הציבור, ללא תנאי, של גירעונות שצברו יחידים, כדי שיוכלו בעתיד להמשיך לעסוק באותו משלח-יד, להתאגד כרצונם, ולכרות חוזים כאוות נפשם. כך ככלל, וכך במקרה שלפנינו. זכויות-היסוד של העותרות כשלעצמן לא חייבו את הממשלה לכסות את הגירעונות שאליהן נקלעו קרנות הפנסיה הוותיקות. משבחרה הממשלה לכסות גירעונות אלה על-מנת להגן על זכויותיהם של מאות אלפי המבוטחים בקרנות הגרעוניות, הייתה זכאית להתנות את כיסוי הגירעונות בתנאים, ואין בעצם הצבת התנאים פגיעה בזכויות העותרים."

אכן, אין ענייננו דומה לעניין שנדון בבג"צ 4497/00, אולם העקרון בנקבע שם בעינו עומד גם בענייננו ואיני סבור שראוי לאמץ פרשנות שונה מזו אליה הגעתי. נכונות הממשלה לסייע לקרנות הפנסיה הותיקות לעמוד בהתחייבויותיהן כלפי עמיתיהן, מצדיקה התערבות בניהול התאגידים השולטים על קרנות הפנסיה הותיקות, כדי למנוע מצב שבו ישמש הסיוע הממשלתי המיועד לטובת עמיתיי קרנות הפנסיה הותיקות, במישרין ו/או בעקיפין למטרות אחרות.

אשר על כן, אני קובע כי המפקח הוסמך למנות מנהל מיוחד על תאגיד שהוא מבטח על פי חוק הפיקוח על עסקי ביטוח ומנהל קרן ותיקה כמשמעותה בתקנות קופות הגמל.

תפקיד המנהל המיוחד

על פי הוראות התיקון לחוק הוסמך המנהל המיוחד לנהל את עסקי הקרן הותיקה, לפעול לביצוע הוראות התיקון לחוק ולהגשמת מטרותיו. בין השאר הוסמך המנהל המיוחד לאתר את הנכסים של הקרן, לממש את נכסי הקרן, למכור את נכסי הקרן, ליישם תכנית התייעלות שאושרה על ידי המפקח ולבצע כל פעולה אחרת שיורה לו המפקח. פעולות אלה נועדו להבטיח שניתן יהיה להפיק את המירב האפשרי מנכסי הקרן כדי לצמצם את הפגיעה בזכויות העמיתים של הקרן הותיקה.

נכסי הקרן הותיקה

משהגעתי למסקנה שהמנהל המיוחד מונה לנהל את עסקי התאגיד והמבקשות עצמן אינן חולקות על כך שהנכסים הכלולים בעתירה ב להמרצת הפתיחה הם נכסי התאגיד וכי האורגנים הכלולים בעתירה ג' הם האורגנים של התאגיד, אין לי צורך לבחון את השאלה ב ד בר ההפרדה הישותית שבין קופות הגמל והתאגידים המנוהלים על ידי המבקשות.

לאור מסקנתי דלעיל עולה כי הגשת התובענה על ידי המבקשות נעשתה שלא כדין, וכך גם הרשאת באי כוחן, שכן מעת מינוי המנהל המיוחד הסמכות לתבוע בשם הקרנות התובעות הועברה למנהל המיוחד.

סוף דבר

התובענה נדחית.

בנסיבות אלה פסיקת הוצאות לחובת הקרנות הינה כחיוב אדם לשלם לעצמו, ועל כן לא יפסקו הוצאות.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים בפקסימיליה.

ניתן היום א' בחשון, תשס"ד (27 באוקטובר 2003) בהעדר הצדדים.

י. זפט
, שופט









הפ בית משפט מחוזי 976/03 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ ואח' נ' 1. המנהל המיוחד לקרן הפנסיה קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ – אהוד נחתומי (פורסם ב-ֽ 29/10/2003)