פסקי דין על טל מוסרי | פסקי דין על אליהו חב' לביטוח | פסקי דין על אבנר איגוד ביטוח נפגעי רכב |

15586/01 א     31/08/2003




א 15586/01 טל מוסרי נ' אליהו חב' לביטוח בע"מ, אבנר איגוד ביטוח נפגעי רכב




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
א
015586/01


בפני
:
כב' השופטת עירית כהן
תאריך:
31/08/2003



בעניין:
טל מוסרי




ע"י ב"כ עו"ד
בעז ארד


התובעת


נ
ג
ד


1. אליהו חב' לביטוח בע"מ


2. אבנר איגוד ביטוח נפגעי רכב



ע"י ב"כ עו"ד
עוזי לוי


הנתבעים





פסק דין
התובעת ילידת 28.4.78 נפגעה בתאונת דרכים שאירעה ביום 23.2.00 בהיותה נוהגת ברכב.
2.
אין מחלוקת בשאלת החבות ובשאלת הכיסוי הביטוחי אלא רק בשאלת גובה הפיצוי המגיע לתובעת בעקבות התאונה.
חוות הדעת בתחום האורטופדי
ד"ר מיכל עמית כהן אשר מונתה כמומחית בתחום האורטופדי כותבת בחוות דעתה כי:

"בבדיקה נמצא מתח שרירי עם רגישות באזור חוליות צוואריות
c3-5


עם הגבלה קלה מאד בתנועה ורגישות קלה באזור חוליה גבית

d6
.
בצילומי

mri
של עמוד השדרה הצווארי מ- 11.7.01:
יישור הלורדוזיז הצווארי. בגבהים

c3-4
ו-

c5-6
בלטי דיסק קלים."
כמו כן היא כותבת כי:
"מדובר בממצאים קלים. מנגנון התאונה מתאים לחבלה צווארית ויש דווח על כאבי צוואר בסמוך לחבלה.
אין דיווח על כאבי צוואר בעברה.
לאור הנ"ל יש, לדעתי, לזקוף את התלונות והממצאים לחבלה."
בעקבות התלונות והממצאים שמצאה, העניקה המומחית לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 5%. כמו כן קבעה המומחית נכות זמנית בגובה של 100% למשך שבוע ונכות בגובה של 30% למשך 5 שבועות נוספים.
בעקבות שאלת הבהרה שנשלחה אל המומחית על ידי התובעת השיבה המומחית כי:
"התקבלה הפניה ממרפאת כאב לטיפול בשיאצו.
בהפניה נרשמו תלונות על כאבי צוואר וגב בדומה לתלונות התובעת בעת הבדיקה בעטיים נקבעה נכות.
לא דווח על ממצאים חדשים. אין אינדיקציה להחמרה.
איני חושבת שיש מקום לבדיקה נוספת או השלמה אחרת של חוות דעתי."
5.
המומחית לא הוזמנה על ידי מי מהצדדים להיחקר על חוות דעתה.
כושר ההשתכרות של התובעת
בזמן התאונה למדה התובעת לתואר ראשון בחוג לשפה וספרות ערבית ולימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית ובמקביל עבדה כמרכזנית במלון שלום וכמלווה לאביה. היום לומדת התובעת לתואר שני ובמקביל ללימודיה עובדת כפקידת קבלה בחדר מיון בבית החולים הדסה עין כרם וכמלווה לאביה.

התובעת העידה ביחס לעבודתה כמלווה כי:
"אבי הוא נכה 100%, מרותק לכיסא גלגלים, העבודה היא פשוט נוכחות, השגחה. צריך משהו לידו ואני הייתי שם."

עמוד 7 לפרוטוקול.
"זה כמו בייביסיטר, אין על מה לדווח
...אם אבא שלי פתאום נופל אני מתקשרת לאמבולנס"

עמ' 11 לפרוטוקול.
"מדובר בשעות מסוימות שבכל מקרה הייתי בבית ואז השגחתי על אבי."

עמוד 7 לפרוטוקול.
וכן:
"יש שעות שמקבלים כסף רק על כוננות."
התובעת נשאלה והשיבה כי את הטיפול באב ואת הוצאתו מחוץ לבית עשו אחים מקצועיים, ולא היה זה התפקיד שלה.
אין ספק כי עבודתה של התובעת כיום היא עבודה זמנית, הנלווית ללימודיה, ואין בה כדי ללמד על עבודתה לאחר סיום לימודיה. כמו כן אין בהכנסתה היום כדי להצביע על הכנסתה הצפויה בעתיד.
ביחס לעיסוק לאחר סיום לימודיה העידה התובעת כי:
"ת. כיום אני סטודנטית, וברגע שאסיים את לימודי אחליט מה לעשות. כיום כל האופציות פתוחות לפני."
וכן:
"ת. לא יודעת בדיוק מה הן כל האופציות. משרד החוץ, משרד ממשלתי, הדרכה."
מעדות התובעת עולה כי למרות שטרם סיימה את לימודי התואר השני, כבר היו לה פניות מגורמים כאלה בעבר.
לטענת התובעת, הואיל והתובעת לומדת לתואר שני ותוכל להשתכר מעל השכר הממוצע במשק, יש לחשב את הפיצויים ברכיב זה לפי 1.25% מהשכר הממוצע במשק. התובעת מסתמכת בטענתה על פסק דינה של כב' השופטת פרוקצ'יה בת"א 394/93 תמי אלקון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ אשר צורף לסיכומיה.
לטענת הנתבעות, יש מקום לקבוע בסיס שכר הנופל מהשכר הממוצע במשק.
11.
בהעדר ראיה אודות השכר הצפוי לתובעת בעיסוקיה לאחר סיום לימודיה, יש לבסס את הפיצוי במקרה זה על השכר הממוצע במשק.
ההשלכות התפקודיות של הנכות
בתצהיר העדות הראשית הצהירה התובעת כי:

"מאז התאונה אני סובלת מכאבים בצוואר הקורנים לגב ולכתפיים וכן מכאבי ראש, וכאבים בגב התחתון, לאחרונה חלה החמרה בכאבים מהם אני סובלת ובמיוחד בכאבי הגב, אשר בגינה קיבלתי טיפולי שיאצו. בעקבות התאונה והמגבלות מהם סבלתי חלה ירידה משמעותית בהשגי בלימודים, וזאת בשל קשיי ריכוז וכאבים בגב ובצוואר, בגללם התקשיתי בישיבה ממושכת בהרצאות, ובלימוד בבית."
התובעת הוסיפה כי:
"כמו כן נאלצתי לחזור שנית על קורס אחד וכן לדחות מספר בחינות למועדי ג' שכן התאונה ארעה בסמוך למועדי הבחינות של סמסטר א'."
לטענת התובעת יש בממצאים שנמצאו על ידי המומחית כדי להגביל את תפקודה של התובעת אף מעבר לשיעור של 5% שקבעה המומחית, ולכן יש לקבוע כי נכותה התפקודית של התובעת הנה בשיעור של 5% לפחות.
עוד לטענתה, למרות שהיום אינה עובדת בעבודה מלאה, אלא בעבודה חלקית, ללא מאמץ פיזי, ולימודים בהיקף של יומיים בשבוע, נכותה מפריעה לה והיא סובלת מכאבים בזמן ישיבה ממושכת, עמידה ממושכת ונהיגה בכל מקרה אין בהיקף העבודה החלקי של התובעת היום כדי ללמוד על הקושי והמגבלות שיגרמו לה כתוצאה מנכותה כאשר תסיים את לימודיה ותעבוד בהיקף מלא.
לטענת הנתבעות התובעת לא הוכיחה כי נכותה הקלינית בעלת אופי תפקודי כלשהו, בוודאי לא במידה המחייבת פסיקת פיצוי בגין גריעה מכושר ההשתכרות, שממילא לא הוכחה.
עוד לטענתן, אין בדרגת נכותה המזערית של התובעת כדי להגבילה כהוא זה בתפקוד וגם אין בדרגת נכותה כאמור כדי לגרוע מכושר השתכרותה.
התובעת העידה כי היא יושבת ומקבלת קהל, אך הישיבה הממושכת קשה לה. היא גם העידה שהנהיגה קשה לה וכי:
"זה עניין של עומס, לא משנה באיזה צורה אני יושבת, הגב כואב לי."
התובעת מקבלת טיפולים עד היום. בחקירה הנגדית היא נשאלה והשיבה כי:
"ת. פניתי לטיפולי השיאצו בהמלצת רופא ממיין שהפנה אותי, הוא טען שיש הרבה טיפולים שיכולים להקל על על הכאב. לא עשיתי את זה על דעת עצמי. אני פניתי למרפאת כאב בקופת חולים יש שם רופא ממיין והוא הפנה אותי לטיפולי השיאצו."
העובדה שהתובעת פונה עדיין לטיפולים תומכת בתלונותיה. גם הממצאים האובייקטיבים המפורטים בחוות דעת המומחית (יישור הלורדוזיס ובלטי הדיסק) תומכים בתלונות.
עם זאת אי אפשר להתעלם מכך שהתובעת עובדת ולומדת באופן אינטנסיבי, למרות הנכות, וכי בעתיד, אין בכוונתה לעסוק בעבודה פיזית, אלא בעבודה אשר בה השלכות הנכות לא תהינה כה קשות.
בנוסף התובעת חזרה והזכירה בעדותה גם כאבים בגב האמצעי (עמ' 10 לפר') ובגב התחתון (סעיף 10 לתצהיר). בפני
המומחית לא התלוננה התובעת על כאבי בגב התחתון, אלא רק בצוואר ולפיכך התייחסה המומחית אך ורק לצוואר. כמו כן כותבת המומחית בחוות דעתה, בפרק המתייחס לרקע של התובעת כי בבדיקה ביום 3.8.99 התלוננה התובעת על כאבים בעמו"ש הגבי לסירוגין וביום 3.9.99 נרשם כי צילום עמוד השדרה הגבי תקין.
לטענת התובעת יש לחשב את הפסד ההשתכרות לעתיד עד הגיעה לגיל 68. לטענה לפיה יש להעלות את גיל הפרישה יש בסיס לאור התכנית הכלכלית בה מוצע להעלות את גיל הפרישה במשק ל- 67, ולאור האמור בפסק דינו של כב' השופט דוד חשין בת"א (י-ם) 1482/99 עזבון המנוח אמזלג ז"ל נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ אשר קבע באותו מקרה כי יש לחשב את הפיצויים עד גיל פרישה של 68.
תחשיב מלא המבוסס על נכות בשיעור של 5% והשכר הממוצע במשק (6,688 ₪ ברוטו, 5,818 ₪ נטו) עד הגיע התובעת לגיל 65 (מקדם: 277.5205) מגיע ל- 80,730 ₪.
תחשיב מלא המבוסס על השכר הממוצע במשק ו- 5% נכות עד הגיע התובעת לגיל 68
(מקדם: 288.0496) מגיע ל- 83,794 ₪.
בהתחשב בתחום לימודיה של התובעת, ובכך שעיסוקה לא יצריך, ככל הנראה עבודה פיזית, בהתחשב בכך שלתובעת לא נגרמו הפסדי השתכרות בעבר, אך יחד עם זאת, בהתחשב בכך שתובעת טרם בחרה לה מקצוע ויש בנכותה כדי להגביל אותה ולהקשות עליה
בעבודתה, אני פוסקת לתובעת פיצוי גלובלי בסכום של 50,000 ₪.
הפסד השתכרות בעבר
התובעת העידה כי במלון שלום השתכרה בממוצע 2,619 ₪, כי עקב התאונה נעדרה מעבודתה עד ליום 29.2.00 ולפיכך השתכרה בחודש זה רק 1,315 ₪, ולכן נגרם לה הפסד בסך של 1,300 ₪.

לטענת הנתבעות
עדותה של התובעת היא עדות יחידה של בעל דין והתובעת נמנעה מהבאת עדים רלבנטיים להוכחת הפסד זה ולכן יש לקבוע כי התובעת לא הוכיחה נזקיה אלה.
התובעת העידה כי עבדה בממוצע שתי משמרות בשבוע. המומחית אישרה לתובעת אי כושר לתקופה של שבוע, וגם מגיליון ההיעדרות עולה כי בשבוע לאחר התאונה, להבדיל משבועות אחרים, הייתה היעדרות מלאה של שבעה ימים.
21.
בגין שבוע היעדרות, אני פוסקת לתובעת ¼ משכרה החודשי הממוצע, דהיינו 655 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.3.00.
פיצוי בגין עזרת הזולת
התובעת הצהירה כי בעקבות התאונה נזקקה לעזרת בני משפחה שעזרו לה בתקופה הסמוכה לתאונה.

כמו כן היא העידה כי בעקבות התאונה היא מתקשה לבצע עבודות משק הבית שביצעה בעבר, אם כי בלית ברירה היא מבצעת את עבודות הבית, עם הכאבים אך היא צריכה לנוח הרבה וזה לוקח לה זמן רב מבעבר וכרוך בכאבים חזקים יותר לאחר סיום העבודה.
לטענת הנתבעות התובעת לא הוכיחה תביעתה בראש נזק זה ועדותה גם בנושא זה הייתה עדות יחידה של בעל דין.
24.
אני מקבלת את עדות התובעת לפיה נזקקה בתקופה הסמוכה לתאונה לעזרת בני המשפחה, אולם לא התרשמתי כי מדובר בעזרה אשר חורגת מהעזרה שיש לצפות מבני משפחה, הן מבחינת היקף העזרה והן מבחינת התקופה בה נזקקה התובעת לעזרה ולפיכך אינני פוסקת לתובעת פיצוי בראש נזק זה.
הוצאות רפואיות
התובעת העידה כי בעקבות התאונה נזקקה להמשך טיפול רפואי ומעקב במרפאות החוץ של ביה"ח הדסה עין כרם, אצל רופאים מומחים וכן לטיפולי פיזיוטרפיה בקופ"ח מאוחדת וטיפולי שיאצו במרפאת כאב וכי הטיפולים מקלים קצת על הכאבים. היא העידה כי מאז התאונה ועד היום קיבלה כ- 30 טיפולי פיזיוטרפיה ו- 15 טיפולי שיאצו.

התובעת הגישה קבלות בגין הוצאות רפואיות בסך 1,479 ₪ נכון למועד הגשת סיכומיה, ואני פוסקת לה סכום זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 16.6.03.
אני מקבלת את טענת הנתבעות לפיה לאור הלכת אלחדד (ע"א 5557/95 6881 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' אלחדד דוד פ"ד נא(2) 724, עמ' 732-733) תהיה התובעת זכאית לקבל טיפולים רפואיים במסגרת קופת חולים מכוח חוק בריאות ממלכתי התשנ"ד - 1994.
המומחית לא נשאלה אודות הצורך בטיפולים רפואיים בעתיד, ולא העידה על צורך בטיפולים אלה, ולפיכך לא הוכח ראש נזק זה הנתבע על ידי התובעת.
עם זאת, ולאור הסכמת הנתבעות לשלם סכום של 500 ₪ בגין טיפולים רפואיים בעתיד, אני פוסקת לתובעת סכום זה.
פיצוי בגין כאב וסבל
אני פוסקת לתובעת פיצוי בגין כאב וסבל על בסיס 5% נכות בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה. פיצוי זה נראה לי סביר בנסיבות המקרה הנדון.

כפי שנפסק בע"א 583/89 יעקב כראדי נ' דן ואח' פ"ד מה(3) 133, עמ' 135-136:
"מבחינה משפטית צודק המערער בטענתו, שבית המשפט היה מוסמך לפסוק לו פיצויים כאמור בפסקה 2(ב) הנ"ל (ע"א 146/87 כץ ואח' נגד רוזנברג פסקי דין מ"ג (3) 421). אך אין פירושו של דבר שיש לפסוק בדרך שיגרה את הפיצוי המכסימלי הקבוע בפסקה זו. סעיף 2(ב) קובע את מכסימום הפיצויים המגיעים לנפגע בגין נזק לא ממוני באותם מקרים שהסעיף חל, ובמסגרתו על בית המשפט לפסוק את הפיצוי הנראה לו הולם על פי נסבותיו של הענין הנידון בפני
ו."
30.
אני דוחה את טענת הנתבעות לפיה עדות התובעת מהווה עדות יחידה של בעל דין. עדותה של התובעת נתמכת בחוות דעת המומחית, בתלושי המשכורת, ובגיליון הנוכחות שלה בעבודה במלון שלום. כמו כן אני דוחה את טענות הנתבעות לפיה עדות התובעת נמצאה בלתי אמינה ולוקה בהפרזות.
סיכום
לסיכום אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובעת פיצויים כמפורט להלן:

א.
הפסד השתכרות בעבר -
655 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.3.00.
ב.
פגיעה בכושר ההשתכרות – 50,000 ₪.
ג.
הוצאות רפואיות בעבר -
1,479 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 16.6.03.
ד.
הוצאות רפואיות בעתיד -
500 ₪.
ה.
כאב וסבל -
על בסיס 5% נכות בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה.

כמו כן אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 13% בצירוף מע"מ על הסכומים שנפסקו.
התובעת דרשה בסיכומיה החזר בגין שכ"ט המומחית, אולם לפי ההחלטות בתיק הנתבעות הן שנשאו בשכר הטרחה. באם התובעת אכן נשאה בשכ"ט המומחית, ישלמו לה הנתבעות גם את הסכום בו נשאה.

ניתן היום ג' באלול, תשס"ג (31 באוגוסט 2003) בהעדר הצדדים.



עירית כהן
, שופטת








א בית משפט שלום 15586/01 טל מוסרי נ' אליהו חב' לביטוח בע"מ, אבנר איגוד ביטוח נפגעי רכב (פורסם ב-ֽ 31/08/2003)