פסקי דין על חיים פרטוק | פסקי דין על דוריטה פרטוק | פסקי דין על אינג' עיני ליאור | פסקי דין על אינג` קלר ישראל | פסקי דין על אדריכל רן בלנדר | פסקי דין על מוחמד שלבי |
5990/04 א 28/06/2009
א 5990/04 חיים פרטוק, דוריטה פרטוק נ' אינג' עיני ליאור, אינג` קלר ישראל, אדריכל רן בלנדר, מוחמד שלבי
בפני
כב' השופטת תמר שרון נתנאל
התובעים
1. חיים פרטוק
, ת"ז 51629785
2. דוריטה פרטוק
, ת"ז 012099552
נגד
נתבעים
1. אינג' עיני ליאור
, ת"ז 51629785
2. אינג` קלר ישראל
, ת"ז 005356654
3. אדריכל רן בלנדר
, ת"ז 58416918
4. מוחמד שלבי
, ת"ז 56914963
פסק דין
מבוא :
1. מונחת בפני
י בתביעה לפיצויים בסך 800,000 ₪, בגין ליקויי בנייה, אשר נתגלו בחורף 2003 בביתם של התובעים, שנבנה בשנת 1998 ואוכלס בשנת 2000 (להלן: "המבנה" או "הבית"). בתביעה עותרים התובעים לפיצויים בגין עלות תיקון הנזקים, עלות פינוי הבית למשך 14 יום, לצורך ביצוע התיקונים, ירידת ערך המבנה, הפסד השתכרות, ועוגמת נפש.
2. בשנת 1997, רכשו התובעים את הקרקע עליה התכוונו לבנות את ביתם. עבודות הקמת השלד נמשכו כחמישה חודשים. במהלך שנת 2000 הסתיימו עבודות הבינוי והתובעים עברו להתגורר בו. במהלך החודשים פברואר- מרץ 2003 הבחינו התובעים בסדקים במקומות שונים במבנה.
3. התובעים טוענים, שהנזקים שנגרמו ונגרמים למבנה הינם תולדה של כשל חמור מצד הנתבעים, החל מהשלבים הראשונים של מתן ייעוץ הקרקע והפיקוח על הביסוס, דרך התכנון הקונסטרוקטיבי והאדריכלי של המבנה והיסודות, ביצוע בניית השלד, הפיקוח של הקונסטרוקטור על בניית השלד וכלה בביצוע.
התובעים ביססו תביעתם הן על עילות נזיקיות – רשלנות והפרת חובה חקוקה וכן על עילות חוזיות – הפרת החוזים שנכרתו בינם לבין התובעים.
בעלי הדין:
4. בני הזוג חיים ודורית פרטוק (להלן-"התובעים") הנם הבעלים הרשומים של מגרש עליו בנויה וילה ברחוב אגוז 3 בעפולה הידועה כגוש 16741 חלקה 21 מגרש 31/9 (להלן - "הקרקע" או "המבנה" או "הבית"). כנטען בכתב התביעה, המבנה משמש למגורי התובעים במפלס 1.53- נמצא משרדו של התובע מספר 1 (להלן - "התובע") שהינו יועץ מס (להלן - "המשרד").
5. הנתבע מספר 1, המהנדס מר ליאור עיני (להלן - "הקונסטרוקטור" או "עיני") הינו מהנדס מבנים מוסמך ומי ששימש כמתכנן המבנה וכאחראי לביצוע השלד.
הנתבע מספר 2, המהנדס, מר ישראל קלר (להלן - "יועץ הביסוס" או "קלר"), הינו מהנדס מוסמך, העוסק במתן שירותי ייעוץ הנדסי לביסוס מבנים ומי שחיווה דעתו, עבור התובעים, בעניין יעוץ קרקע.
קלר נעזר במר משה אלזרדל (להלן: "אלזרדל"), שהינו הנדסאי בניין ומשמש כיועץ הנדסי בחברת קלר יעוץ לביסוס ושירותים הנדסיים בע"מ.
הנתבע מספר 3, מר רן בלנדר (להלן - "האדריכל" או "בלנדר"), הינו אדריכל מוסמך ומי שתכנן את הבית.
הנתבע מספר 4, מר שלבי מוחמד (להלן -"הקבלן") הינו קבלן בניין אשר שימש כקבלן ביצוע השלד.
6. עיני שלח הודעת צד ג' כנגד עיריית עפולה (להלן-"העירייה"), בטענה שהיא לא פעלה לניקוז מי גשמים הנקווים ב"אגמים" הנמצאים באיזור, בשטחים הסמוכים למבנה, הגבוהים מקרקע המבנה, אשר חלחלו ליסודות המבנה.
הראיות :
7. הצדדים הגישו תצהירים וחוו"ד מומחים מטעמם אולם, בסופו של דבר, מונו, בהסכמתם, מומחים מטעם ביהמ"ש, כדלקמן:
המהנדס, מר מוטי יוגר (להלן-"יוגר") מונה כמומחה בתחום ביסוס הקרקע.
המהנדס, מר ישראל י. דוד (להלן-"י. דוד"). מונה כמומחה בתחום הקונסטרוקציה.
(שניהם יכונו להלן-"המומחים").
8. המהנדס י. דוד הגיש שתי חוות דעת, מקורית ומשלימה (במ/1 ו- במ/2) ואף המהנדס יוגר חוות דעת מקורית ומשלימה (במ/3 ו- במ/4). בגדר שמיעת הראיות נחקרו יוגר, י. דוד, קלר, עיני, התובע, יואל מטמון מטעם העירייה ואלזרדל.
9. לאחר חקירת המומחים ביקש ב"כ התובעים לתקן את כתב התביעה, ע"י הוספת טיעונים בנוגע ל"חלל טכני" – ענין שעלה בחקירות המומחים וכן בנוגע לנזק - לאור העלויות המפורטות בחוות דעתו של יוגר ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, תוך הוספת ראש הנזק של ירידת ערך המבנה, על פי חוות דעתו השמאית של מר לירון קלדרון מיום 24.1.08 (בש"א 3204/08).
ביום 15.4.08 ניתנה החלטה המתירה תיקון, כמבוקש. קבעתי כי יש לראות את כתב התביעה כמתוקן וככולל גם את נושא החלל הטכני כנושא שהוא בין הנושאים השנויים במחלוקת לאור מסקנותיו של יוגר בחוות דעתו, במסגרתה קבע שיצירת חלל טכני בלתי מנוקז, הינו אחד משלושת גורמי הנזק והעריך את עלויות התיקון בסך של 153,615 ₪ (ראו לעניין זה סעיף ז' ל- במ/4 ו- ת/4א').
מעמד חוות דעת המומחים :
10. בגדר כתב התביעה המקורי נסמכו התובעים על חוות דעתו של מר רונן שטרנברג והשמאי לירון קלדרון. עיני צרף את חוות דעתו של המהנדס יוסי גולדקלנג ושל המהנדס י. דוד קלר צרף את חוות דעתו של המהנדס אברהם שני. העירייה צרפה את חוות דעתו של המהנדס שמואל אנגל.
11. כאמור, הסכימו הצדדים למינוי מומחים מטעם בית המשפט. הסכמה זו ניתנה טרם תיקון מספר 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן-"התקסד"א"), הקובעת: "מונה מומחה כאמור בתקנת משנה (א) לפי בקשת כל בעלי הדין, או בהסכמתם, לא יהיו בעלי הדין רשאים להביא עדות נוספת של מומחה לעניין הנדון, אלא ברשות בית המשפט מטעמים שיירשמו".
לפיכך, לא היה מקום להסתמך על חוו"ד מומחי הצדדים. חווה"ד היחידות המחייבות, בהליך זה, הינן, איפוא, אלה שניתנו ע"י המומחים שמונו ע"י ביהמ"ש. למרות הסכמה זו, הסתמכו בעלי הדין בסיכומיהם על קביעות שונות שצוינו בחוות הדעת שהוגשה מטעמם (ראו, למשל, סעיפים 65 לסיכומי התובעים וכן סעיפים 5,6, לסיכומים מטעם העירייה). אתעלם מהסתמכויות אלה.
התערבות בחוו"ד המומחים -
12. חוות דעת מומחה מטעם ביהמ"ש, היא אחד הכלים המרכזיים, המשמשים את בית המשפט בבואו להכריע בעניינים מסוג זה. עם זאת, ברי שאין המומחה בא בנעלי בית המשפט, ועדותו אינה חורצת את גורל הדיון, אלא היא נמנית בין הגורמים הראייתיים. ככל ראיה אחרת, נתונה גם חוות דעת המומחה להערכה ולביקורת של בית המשפט ואין בית המשפט מחויב לקבלה, כלשונה, על כל מרכיביה. "חוות דעתו של מומחה דינה כדין כל ראיה הנתונה להערכה וביקורת של בית המשפט. אין בית המשפט מחויב לקבל את חוות דעת המומחה על כל מרכיביה, הוא רשאי לנפות מתוכה את אותם המרכיבים שאינם מתיישבים עם הממצאים העובדתיים לפי חומר הראיות שנפרש בפני
ו במהלך המשפט". (כבוד השופט ד' לוין ע"א 136/92 ביניש עדיאל נ' סיבוס חב' לבנין בע"מ, פ"ד מז(5) 114, 128ב).
אולם, לא במהרה יתערב ביהמ"ש בחוו"ד מומחה שמונה על ידו. ביהמ"ש ממנה מומחים מקצועיים, אשר אין להם פניות לענין בו הם נדרשים ליתן חוות דעת. מומחים אלה משמשים כזרועו הארוכה של ביהמ"ש ומסייעים לו להגיע לחקר האמת - רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח, פ"ד נו(4) 673 (2002); רע"א 600/96 אדרי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ תק-על 96(2) 272 (1996); ע"א 409/84 מ"י נ' שגב, פ"ד מ(3) 706, 715 (1986).
לאור טענות התובעים (ראו סעיפים 69, 70, 71 לסיכומיהם), יש מקום לציין, שכישוריהם של המומחים היו ידועים לצדדים עוד בטרם מינויים. הצדדים לא חלקו על מומחיותם של המומחים, או על מקצועיותם ואין מקום לקבל טיעונים בענין זה, שנטענו בסיכומיהם.
אומר כבר כעת, כי, לגופו של ענין, לאחר שבחנתי את חוו"ד המומחים, לאור חקירותיהם ולאור שאר הראיות שהובאו בפני
י, לא מצאתי כל סיבה להתערב בממצאיהם או במסקנותיהם.
עובדות עליהן אין מחלוקת :
13. המבנה מבוסס על יסודות מסוג כלונסאות בקרקע חרסיתית תופחת וקיימים סדקים רבים במחיצות ובקורות הבנייה.
תחתית המבנה ממוקמת בשטח נמוך משמעותית מהסביבה באופן שהיא מהווה אגן ניקוז למי הגשמים היורדים מסביב למבנה ובאזור. בחורף 2003, כשלוש שנים לאחר סיום בניית הבית, ניקוו אגמים של מי גשמים, בחלקות סמוכות לבית. מים אלה חלחלו אל חלל הקיים מתחת למבנה (להלן: "החלל הטכני").
קיימות סטיות במיקום חלק מהכלונסאות ותזוזות בביצוען.
תמצית ממצאי המומחים ומסקנותיהם :
14. שני המומחים סבורים, שהגורם העיקרי לנזק הוא תנועות יסודות המבנה, הנובעת מרטיבות חריגה בתת הקרקע, שנגרמה עקב רטיבות חריגה באזור, בכלל ובקרבת המבנה בפרט, בקרקע החרסיתית המצויה באיזור, רטיבות, שמצאה דרכה אל מתחת למבנה ואל יסודותיו, עקב "חלל טכני", אשר נוצר, בתכנון ובביצוע, מתחת לבית.
15. שני המומחים מסכימים, כי בתנאי הקרקע הקיימים באיזור קשה למנוע הופעת סדקים, גם אם מאמצים את כל הידע הקיים בתכנון ובביצוע.
16. שני המומחים מסכימים, שבעיות שונות שהתגלו, כמו חריגה מסויימת בעומסים על כלונסאות מרחק בין כלונסאות, תזוזת חלק מהכלונסאות, קיצור חלק מהכלונסאות בעת היציקה, בביצוע, אינם הגורמים המשמעותיים לסדיקה ואם יש להם השפעה על כך, אין מדובר בהשפעה גדולה.
17. גורם נוסף שתרם לנזקים, הוא תכנון לא נכון ולא מלא של צמ"גים (צינורות מי גשם), במבנה.
י. דוד סבור, שתכניות הקונסטרוקציה תקינות, באופן כללי ואין בהן פגם, הרלוונטי למקרה זה וכי עיקר הנזקים הם תוצאה של פגמים בתפקוד מערכת היסודות במבנה.
הנזקים הקיימים הינם, לדעתו, בתחום האסטתי "ובמצב גבולי של שירות" ואינם פוגעים ביציבות המבנה בטווח המיידים, אם כי חוסר טיפול במגעים הגורמים לנזק עלול לדרדר את המבנה למצב חמור יותר בטווח הרחוק.
יוגר סבור שהמבנה בוסס בשיטה נאותה וכי נלקחו מקדמי בטחון גבוהים במיוחד, אף מעבר למקובל וכן, שעומק ביסוס הכלונסאות, כפי שתוכנן, היה מספיק, גם בהתחשב בכך שמדובר בקרקע חרסיתית.
18. לדעת יוגר, קיימות שלוש סיבות לתזוזת המבנה ולגרם הנזקים :
א. הרטבה חריגה בשטחים הפתוחים הגובלים במגרש הנדון.
ב. קיום חלל טכני עמוק בלתי מנוקז מתחת למבנה, אליו זרמו מים מהחצר סביב המבנה ומהסביבה.
ג. אי הקפדה על הרחקת מי נגר עילי, מי מרזבים ומי ברזים מקרבת המבנה, במיוחד לאור קיום החלל הבלתי מנוקז מתחת למבנה.
19. יוגר מציין, בחוות דעתו, שבביקורו במקום מצא, בין היתר, סדקים אלכסוניים וישרים בכל חלקי הבית, עיוותים בפתיחת דלתות וחלונות, כלונס (מס' 5) נטוי בחלקו העליון, הבולט מעל לקרקע ובקורה מעליו סדק בבטון. כן נמצא סדק אנכי מעל כלונס מס' 14, בקורת מסד שמעל לכלונס. סדקי תפיחה במשטחי השיש ובמדרגות השיש בכניסה לבית. בגדרות הבטון בהיקף המגרש "פתיחת" תפרים ותזוזות של מס' סנטימטרים. סדיקה בריצוף גן עקב תפיחה אנכית בפתח ירידה לחלל טכני תת קרקעי.
עם זאת, לדעתו, נזקים אלה הינם בתחום האסתטי ואינם פוגמים ביציבות המבנה בטווח המיידי, אולם העדר טיפול בנזקים אלה, עלול לדרדר את המבנה למצב חמור יותר בתווך הרחוק.
20. לדעת י. דוד, ניתן לטפל בבעיות בשתי חלופות.
האחת – התערבות אגרסיבית במערכת הביסוס הקיימת והתאמתה לתנאים הסביבתיים.
השניה - טיפול אסתטי בבעיות שנוצרו במבנה וביצוע פעולות תחזוקה שוטפות, במקביל לטיפול בתנאים הסביבתיים (ניקוז והרחקת מים).
21. בהשלמה לחוות דעתו (במ/4), מיום 21.5.06, פירט יוגר את האמצעים בהם יש לנקוט לתיקון המצב, כדלקמן:
א. מילוי החלל הטכני בחומר טיני המכיל 40%- 20% (באופן המפורט על ידו, שם) והפרדת קורות המסד מהקרקע באמצעות ארגזי כוורת והגנת החלל בלוחות פי.וי.סי..
ב. סילוק כל מי נגר עילי, מי ברזים, מי מרזבים והשקיה מקרבת המבנה, כולל בתאום עם עיריית עפולה.
ג. לאחר השלמת העבודות הנ"ל - תיקון זמני של הסדקים במבנה, מעקב על התפתחות הסדקים במשך שני חורפים לבחינת אפקטיביות האמצעים שננקטו לפני שניגשים לתיקון מלא של כל הנזקים או כל החלטה אחרת (סעיפים ב, ד, ה ו- ו ל- במ/4).
יצויין שהתובע אינו מכמת, בסיכומיו, פיצוי בגין כך.
עלות מילוי החומר הוערכה על ידו בסכום של 100,000 ₪ + מע"מ.
עלות עבודות הפיתוח וניקוז סביב המבנה הוערכה על ידו בסכום של 25,000 ₪ + מע"מ.
עיקר הטענות בשאלת האחריות :
22. כל צד טוען שהוא איננו אחראי, כלל ומטיל את האחריות להיווצרות החלל הטכני ולאי מילויו, כמו גם לשאר הכשלים הנטענים, על האחרים.
אביא, להלן, באופן כללי, את עיקר הטענות כנגד הצדדים השונים ולאחר מכן את עיקר טענות ההגנה של כל צד, כאשר טענות, נוספות, ספציפיות יועלו בהמשך, תוך התייחסות להן, בפרקים השונים של ניתוח הכשלים והאחריות.
23. כנגד הקונסטרוקטור נטען, שהוא אחראי להיווצרות החלל הטכני, שהוא התרשל בכך שלא יישם את המלצות דו"ח הביסוס.
המבנה לא תוכנן מבטון מזויין, אשר סביר שהיה מונע חלק מהסדקים.
הוא לא פיקח על העבודה, כפי חובתו כלפי התובע, מכח ההסכם ביניהם וכפי חובתו מכח הוראות דיני התכנון והבניה.
24. כנגד יועץ הביסוס נטען, שהוא כלל לא ביקר בשטח לפני שהכין את דו"ח הביסוס, שהוא אישר את התכניות של עיני, למרות שידע שנוצר חלל טכני אולם לא עשה דבר בענין זה ואף במהלך הבניה לא נתן הוראות למילוי החלל.
25. כנגד האדריכל נטען, שאף הוא היה צריך למנוע היווצרות החלל הטכני וכן שהוא התרשל בתכנון ניקוז המבנה והרחקת מים משטחו.
26. כנגד הקבלן נטען, שהוא התרשל בבניית השלד, בכך שיצק כלונסאות קצרות מהמתוכנן וכן יצק אותן בתזוזה ובסטיה לאמור בתכניות.
27. כנגד עיריית עפולה נטען, שהיא לא פעלה על פי חובתה ועל פי אחריותה לשטחים שבתחומה ולא ביצעה ניקוז לשטחים באזור ובפרט לשטחים הסמוכים לבית התובעים, בהם ניקוו מים רבים ומשם חלחלו והגיעו ליסודות המבנה.
28. כנגד התובעים נטען, שבמטרה לחסוך בעלויות, הם נמנעו מלשכור שירותי מפקח צמוד על הבניה והתובע בחר לפקח על הבניה בעצמו, באמצעות ידידו, מר נפתלי נפש ואף ביצע חלק מהבניה בעצמו ובין היתר – את הרטבת השטח ואיטומו ועשה זאת בחוסר הבנה ובחוסר מקצועיות.
עיקרי הגנת יועץ הביסוס :
29. בניגוד לטענת התובעים, טוען קלר שהוא ביקר בעצמו בשטח והתרשם מתנאיו, בטרם כתב את דו"ח הביסוס. לטענתו, הוא אינו אחראי על תכנון הקונסטרוקציה ותפקידו הוא לתת המלצות, אשר צריכות להיות מיושמות ע"י הקונסטרוקטור, לפי שיקול דעתו של הקונסטרוקטור.
המלצותיו בדו"ח הביסוס היו המלצות נכונות, המתאימות לקרקע שבאזור ולמבנה השטח, אולם הן לא יושמו. כן לא יושמו הנחיות למילוי החלל שמתחת למבנה, שניתנו, במהלך הבניה, ע"י אלזרדל, מטעמו. אילו היו ההנחיות מיושמות, לא היתה במבנה כל בעיה, למעט, אולי, סדקים קלים, שהינם בלתי נמנעים, בבניה בקרקע חרסיתית, גם כאשר מבצעים את כל המלצות יועץ הביסוס וגם אם השלד מתוכנן ומבוצע בקפידה.
הגורמים לנזק היו, בין היתר, העדר הרטבה מוקדמת של הקרקע על ידי התובע, אשר אף לא טרח לבדוק את תוצאות ההרטבה, מילוי קרקע שנעשה בניגוד להמלצותיו, כאשר רובו נעשה בחומר שאינו מתאים וכתוצאה מכך המים שהצטברו סביב הבית יכלו לחלחל אל תחום המבנה.
קלר טוען, שרשלנותו של עיני מנתקת את הקשר הסיבתי בין כל רשלנות המיוחסת לו, או למי מטעמו ובין הנזק שנגרם.
עיקרי הגנת הקונסטרוקטור :
30. עיני טוען, שהליקויים הנטענים אינם קשורים לתכנון שביצע, או לתחום אחריותו. לטענתו, הוא תכנן את השלד בהתאם להמלצותיו של קלר, החל בבניית המבנה רק לאחר אישור התוכניות על ידי קלר ונקט בכל האמצעים הדרושים למניעת הנזקים הנטענים.
עוד טוען הוא, שהוא שימש רק כמפקח עליון באתר הבנייה וכי התובע או מי מטעמו שימש כמנהל וכמפקח צמוד של הפרוייקט. עיני מציין, שהוא השקיע שעות רבות של עבודה, תמורת סך של 1,500 $ בלבד.
עיקרי הגנת האדריכל:
31. התובעים מטשטשים, בטיעוניהם, במכוון, את גבולות האחריות בין האדריכל ובין בעלי המקצוע האחרים ובייחוד – הקונסטרוקטור אולם גם כך, זנחו התובעים, בסיכומיהם, את רוב טענותיהם כנגדו.
הנושאים של יציבות המבנה, תכנון שלד המבנה והרחקת מים מן היסודות, מצויים באחריותו של הקונסטרוקטור. אמנם, הוא נעזר, בין היתר, באדריכל, אולם מטה השליטה הבלעדי בנושא תכנון מערכת היסודות של המבנה חייב להיות בידי הקונסטרוקטור.
האדריכל אינו אחראי על פיקוח תזוזת הכלונסאות או על אופן יישום המלצות יועץ הביסוס. בכל התחומים בהם משפיע התכנון האדריכלי על יסודות המבנה, פעל האדריכל בתיאום עם עיני ועל דעתו. לכן, ככל שהיה פגם כלשהו בתכנון הניקוז בבניין האחריות לכך מוטלת על עיני בלבד.
כל טענות התובעים בכל הנוגע לשאלת התקנת צינורות הביוב מתחת ליסודות המבנה מהוות הרחבת חזית שלא כדין, לה הוא התנגד ודינן דחייה.
עיקרי הגנת הקבלן:
32. הוא ביצע את העבודות במבנה בהתאם לאישור של המהנדס ו/או האדריכל האחראי על האתר, בהתאם לתשריטים ותוכניות שהוכנו מראש על ידי מהנדס מוסמך ובפיקוח המהנדס האחראי על האתר ולכן אין הוא אחראי לנזק הנטען בתביעה.
יצויין, שהקבלן המציא לתיק ביהמ"ש תצהיר עדות ראשית, אולם הוא לא לקח חלק במהלך כל שמיעת הראיות ולא התייצב לחקירה על תצהירו, אך הגיש סיכומים.
עיקרי הגנת העיריה:
33. התשתיות נסללו לפי תכניות מאושרות שתוכננו על ידי מומחים והגבהים נקבעו על פי שיקולים מקצועיים נכונים.
לא מוטלת עליה כל אחריות לשטחים פרטיים, להיקוות או לאי היקוות מים בשטחים המפורטים בכתב התביעה, אלא האחריות לשטחים אלה ולניקוזם חלה על בעליהם.
אין כל קשר בין הצטברות המים ב"אגמים", לבין הנזקים הנטענים בכתב התביעה. בעלי השטחים המפורטים בכתב התביעה וכן המודיע (הקונסטרוקטור), הם אלה שהיו צריכים לתכנן את המבנה ואת פיתוח הקרקע הפרטית, באופן שיימנע חלחול מים למבנה.
דיון והכרעה בשאלת האחריות :
מספר עובדות מפתח :
34. בדו"ח הביסוס התייחס קלר, בהרחבה, לבעיית רטיבות הקרקע, התריע, באופן ברור ומפורש, מפני הרטיבות הקיימת בקרקע שבאזור והבהיר את ההכרח בהגבהת פני קרקע המבנה. בין היתר, נכתב בדו"ח הביסוס (סעיף 3.3):
"פני הקרקע בתחום המבנה יוגבהו מהסביבה על מנת למנוע היקוות מים בהם" ובסיפא: "הערה: תכנון מרתף ואפילו חלקי, אינו רצוי. באם אי אפשר לשנות את התכנון, הרי שהכלונסאות בתחום 'המרתף' ובמרחק 3 מ' מכל צד של גבולותיו יוארכו ב- 1 מ' נוסף + תוספת של 1 מ' לאורך בו החישוק יצופף".
35. על פי חוו"ד המומחים, ההמלצות בדו"ח הביסוס היו המלצות טובות ואילו היו מיושמות, היה בכך כדי לפתור את בעיית רטיבות הקרקע באיזור והנזקים שנגרמו לבית התובעים לא היו נגרמים.
36. אין חולק שבמבנה קיים אותו חלל טכני ושקיומו מהווה אחד הגורמים, העיקריים, להיקוות הרטיבות שהובילה לתזוזת הכלונסאות ולנזקים.
37. ביום 14.4.98 הגיש עיני את החישובים הסטטיסטיים שערך וחתם, כמהנדס האחראי, על הצהרה (מוצג ת/7), לפיה, בין היתר, הוא מתחייב "לדאוג לכך ששלד הבנין ייבנה לפיה כללים והרמה המקצועית הנהוגים בזמן הבניה בנדון וכי יקויימו כל הוראות החוק הנוגעות לענין זה...".
עיני חתם גם על הבקשה להיתר בנייה (נ/2), שהוגשה ביום 23.5.98, כ: "מתכנן שלד הבנין" וכן כ: "מהנדס האחראי לביצוע השלד". יצויין, שב- נ/2, הנמצא בתיק ביהמ"ש, אין רואים את חתימתו, אולם זאת – מאחר שמדובר בצילום אשר החתימה לא "עברה" בו.
עיני רשום בהיתר הבניה, שניתן ביום 15.6.98 (מוצג ת/17), כ"המהנדס האחראי לביצוע השלד".
38. ביום 14.6.98 אישר אלזרדל (מטעם קלר), את תכנית הכלונסאות ק/1 (ת/11), שנערכה ע"י עיני "כמתאימות באופן עקרוני להנחיות המפורטות בדו"ח הביסוס ... כפוף להקפדה על נושא הבטיחות וקיום כל המלצותינו והנחיותינו". בהמשך המכתב ניתנות המלצות ברורות ומפורטות לענין אופן המילוי (המכתב, מוצג ת/5, ייקרא להלן: "אישור התכניות").
ביום 7.6.98 ערך אלזרדל ביקור באתר הבניה בעקבותיו הוצא על ידו מכתב (מוצג ת/4 – להלן: "מכתב אלזרדל"), המתייחס למספר נושאים. בין היתר נכתב בו:
"כתוצאה מכך שפני הקרקע נמוכים בכ 3 – 2.5 מ' ממפלס 00 של הבית תידרש כמות לא מבוטלת של מילוי סביב הבית (הפיתוח הציבורי עדיין לא הגיע למגרש)".
בהוראות לביצוע נכתב, בין היתר: "הרמת עמודונים בגלילי פלסטיק למעט בכלונסאות בהקף שם יורד סינור בטון לתמיכת המילוי עפר לדשא בהקף". (ההדגשה במקור).
39. ביום 29.6.98, ערך אלזרדל ביקור נוסף באתר הבניה ולמחרת, ביום 30.6.98, הוציא מכתב לתובע (מוצג ת/6), בו מפורטות הנחיות לביצוע (להלן: "דו"ח אלזרדל").
בסעיף 4 לדו"ח אלזרדל נכתב:
"המגרש הוגבה מהסביבה ע"י מילוי בגובה 1.0 מ' לכן אורך הכלונסאות מפני השטח צריך להיות 13.0 מ' לפחות. סוג המילוי שפוזר בשטח לא תואם את המלצותינו בדו"ח הביסוס...".
בסעיף 11 לדו"ח אלזרדל נכתב:
"הכלונסאות יוצקו גבוה יותר מפני השטח, ע"י תבניות קרטון בקוטר הכלונס. הזיון יהיה המשך של זיון הכלונס.
לאחר התקשות הבטון בעמודי ההמשך לכלונסאות, יבוצע מילוי לפי המלצותינו בדו"ח הביסוס, לאטימה, לאחר הרטבה מתאימה בכלים קטנים ובזהירות מרבית".
מדוע נוצר החלל הטכני :
40. מי, איפוא, אחראי להיווצרותו של אותו חלל טכני והאם היווצרותו היתה צפויה?
אין חולק, שפני הקרקע בתחום המבנה לא הוגבהו מהסביבה (מלבד הגבהה של 1 מ'), לפני קדיחת הכלונסאות, זאת - בניגוד לנדרש בדו"ח הביסוס (ראו סעיף 3.3. לדו"ח הביסוס). ברי, כי לו פני הקרקע בתחום המבנה היו מוגבהים, כפי שדרש דו"ח הביסוס, החלל הטכני לא היה נוצר. כך ניתן ללמוד גם מתשובות יוגר לשאלות הבהרה אשר הופנו אליו.
41. קלר העלה אפשרות, שהחלל הטכני נוצר במכוון (עמוד 80 שורות 18-11 לפרוטוקול מיום 18.11.08). אפשרות זו נראתה גם למומחים.
י. דוד הציע אפשרות, שהבעלים רצה לבנות מחסן ולכן הותיר את החלל (ראו עמוד 26 לפרוטוקול הדיון מיום 20.12.06).
גם יוגר העריך, בעדותו, שהחלל הטכני לא נוצר סתם כך, אלא שזו " בניה חריגה יזומה", כלומר – שהחלל תוכנן במכוון, לשם תוספת בניה לא מאושרת והסביר שיש לכך יתרונות, שכן אפשר, בשלב מאוחר יותר, להפוך את החלל למחסן, למשל.
אמנם, אפשרות זו בהחלט קיימת, אולם לא אוכל לקבוע שהדבר הוכח במידה הנדרשת ולפיכך אתייחס לחלל הטכני, כחלל שהינו תוצר לוואי אקראי של פני הקרקע במקום ושל התכנון.
אחריות עיני :
42. עיני תכנן את תכניות הקונסטרוקציה, אשר יצרו חלל טכני מבלי שנתן משקל כלשהו לפתרון בעיה זו. גם במהלך ביצוע העבודות, "פתר" עיני את בעיית הפרש הגבהים בין הקרקע עליה בנוי הבית לבין הקרקע שמסביב לבית, באמצעות "סינרים", התומכים בקרקע שמסביב לבית, מבלי לוודא מילויו של החלל הטכני מתחת למבנה, כפי שצריך היה לעשות לפי דו"ח הביסוס ולפי דו"ח אלזדרל.
בעובדה שבתכנון הסינרים לא מצאו המומחים כל פגם (כפי שמעיר עיני בסיכומיו) אין ולא כלום. בתכנונם, אכן, אין כל פגם. הפגם הוא באי מילוי החלל הטכני ולכך התייחסו המומחים במפורש.
43. עיני אכן ביקר במקום, פעמים רבות, בעת בנית השלד ונתן הנחיות (נספחים י' לתצהירו), כפי שהוא מציין, אולם הנחייה בדבר מילוי החלל הטכני לא נתן, למרות שהחלל נוצר עקב תכנונו ולמרות האמור בדו"ח הביסוס.
בכך עיקר רשלנותו.
44. עיני מפנה לחוו"ד המומחים, לפיהן המבנה תוכנן כראוי ובוסס באופן נאות והבעייה נוצרה עקב תנאי הרטיבות החריגים במקום, אולם מתעלם מכך שדברים אלה נאמרו על ידם בנוגע לחוזקו ולביסוסו של המבנה, מבחינת תכנון עומסים ומקדמי הבטחון שנהוג לקחת וזאת - מבלי לגרוע מדבריהם בענין החלל הטכני.
התובע ועיני חלוקים בשאלה מה היתה מידת הפיקוח שהיה על עיני להפעיל במהלך הבניה.
45. עיני נשכר ע"י התובעים, על פי "הצעה לשירותים הנדסיים-בית פרטי", שהעביר להם עיני (להלן: "ההצעה" - נספח א' לתצהירו של עיני). התובע אישר בעדותו בפני
י, שלא הועלו על הכתב סיכומים נוספים ביניהם (עמ' 32-33 לפרוטוקול הישיבה מיום 12.10.08).
על פי ההצעה, כוללת עבודתו של עיני את תכנון שלד הבניין (תכנון מוקדם ותכניות מפורטות) וכן פיקוח עליון על רכיבי השלד ויציקות המבנה לפי התוכניות.
46. מקובלת עליי טענתם של עיני ושל קלר, לפיה ידע התובע שחובת הפיקוח של עיני, על פי ההסכם ביניהם (להבדיל מהוראות הדין), איננה ברמת פיקוח צמוד, אולם, ככל הנראה על מנת לחסוך בהוצאות, החליט התובע שלא לשכור שירותיו של מפקח נוסף, אשר יבצע פיקוח צמוד על הבניה.
אכן, יש בחומר הראיות תימוכין לכך, שהתובע אירגן וניהל את הבניה ונעזר, לשם כך, בנפש, העוסק, לדברי התובע עצמו, "בעבודות פיתוח" (סוף עמ' 31 לפרוטוקול ישיבת יום 20.12.06). התובע הוא שבחר בקבלן לצורך ביצוע העבודה, על פי המלצות שקיבל מלקוח שלו ומשכן שלו. התובע הוא שהזמין את חומרי הבנין בעצמו, לרבות החומר לצורך איטום השטח לאחר הרטבתו והוא שביצע את הידוק השטח והרטבתו ועשה פעולות נוספות, כמפורט בפרק המתייחס לאחריותו.
47. התובע, ניסה להסתיר את חלקו של נפש בבניה. הוא לא ציין את קיומו, לא בתביעתו ואף לא בתצהירו ולא נתתי אמון בעדותו, המתפתלת, בענין זה. (ראו: עמודים 31-32 לפרוטוקול הדיון מיום 12.10.08). התובע אישר, בסופו של דבר, שנפש הגיע לאתר הבניה בתדירות של פעם בשבוע או 10 ימים, אולם טען שהוא "בא לבקר אותו". למרות זאת ולמרות טענות הנתבעים, בענין תפקידו של נפש בפיקוח על הבניה, נמנע התובע מלזמן את נפש כעד מטעמו.
כל אחד מהצדדים טוען שאי הבאת נפש להעיד פועלת לרעת הצד שכנגד. הכלל בדבר אי הבאת עד קובע, כי אי הבאת עד מטעם בעל דין, אשר היה אמור לתמוך בגרסת אותו בעל דין, יתפרש כנגד אותו בעל דין וכנגד קבלת גרסתו (ראו, למשל: ע"א 465/88 - הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח' . פ"ד מה(4), 651 ,עמ' 658-659; ע"א 548/78 שרון נ' לוי, פ"ד לה(1) 736, 760).
מאחר שנפש הינו חברו של התובע ולאור כך שהתובע הודה שהוא ביקר באתר הבניה בתדירות גבוהה, מתחייבת הנחה, שאם גרסת התובע נכונה, היה נפש תומך בה. לפיכך, היה על התובע להביא את נפש, על מנת שיסביר מדוע ביקר באתר הבניה לעיתים כה תכופות ומה עשה במקום. לכן, אי הבאת נפש פועלת לרעת התובע.
48. לאור הצעת העבודה ולאור האמור לעיל, סבורה אני, שההסכמה בין התובע לעיני, לא כללה פיקוח צמוד על הבניה, אלא כללה רק פיקוח עליון של עיני, כמי שתכנן את השלד.
אולם בכך לא סגי.
49. עיני חתם על הבקשה להיתר (נ/2), כ"מתכנן שלד הבנין" וכ"מהנדס האחראי לביצוע השלד" מטילה עליו חובות, על פי דין - על פי תקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה), תשנ"ב- 1992 (להלן-"תקנות הפיקוח העליון").
גם בהיתר הבניה – ת/17, אשר ניתן ביום 15.6.98, נכתב עיני כמתכנן שלד הבנין וכאחראי על ביצוע השלד (להלן: "המתכנן") ואין חולק שעיני מעולם לא הודיע לועדה המקומית לתכנון ובניה, שהוא אינו אחראי, כאמור ולא דאג שקונסטרוקטור אחר יחתום, במקומו.
50. עיני אינו מכחיש את חתימתו, אולם הוא טוען, שחתם רק "חתימת ביניים" וכי, למעשה, הוא לא היה המהנדס האחראי על ביצוע השלד.
לדבריו, בשלב הגשת הבקשה להיתר בנייה טרם נקשרו התובעים עם קבלן ביצוע ולכן, לבקשת התובעים והאדריכל ו"מטעמים ביורוקרטיים", הוא חתם כאחראי לביצוע השלד, למרות שעל פי ההסכם בינו לבין התובעים, הוא התחייב לבצע רק תכנון של הקונסטרוקציה ולבצע פיקוח עליון ולא פיקוח צמוד. בענין זה מפנה עיני גם לתמורה שקיבל עבור התכנון (1,500 $ + מע"מ), שלטענתו אינה מתאימה לתמורה שיש לקבל עבור פיקוח צמוד.
51. יצויין, שעיני טען, שחתימתו על הבקשה להיתר בניה נעשתה עוד לפני הגשת החישובים הסטטיים (ת/7), אולם עיון ב- ת/7 מעלה, שהוא נערך ביום 14.4.98, ואילו עיון בבקשה להיתר - נ/2, מעלה, שעיני נכתב בה, כאחראי לביצוע השלד, עוד ביום 25.3.98.
52. כן טוען עיני, שחתימתו על הבקשה להיתר, היתה כפופה להצהרת התובעים, על גבי אותה בקשה עצמה, לפיה הם טרם מינו אחראי ראשי לביקורת, דהיינו – מפקח צמוד וכי הם מתחייבים לעשות כן בהתאם לתקנות ולהודיע לרשות המקומית טרם תחילת העבודה.
53. עיני טוען עוד, שלמרות זאת, לאור נסיבות חתימתו, כפי שהובאו לעיל, הוא לא היה חייב לפעול על פי החוק, תקנות התכנון או תקנות הפיקוח, שכן על פי ההסכם בינו לבין התובעים, הוא התחייב לבצע "פיקוח עליון" בלבד, שמשמעותו, איננה פיקוח צמוד, אלא ביצוע מספר ביקורים באתר.
54. אינני יכולה לקבל טענה זו -
תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 (להלן: "תקנות התכנון") מגדירות "מתכנן שלד הבנין" , כ"מי שהורשה להגיש חישובים סטטיים לרשות מוסמכת על פי תקנות המהנדסים, ושחתם על הבקשה להיתר ועל נספחיה כאחראי לתכנון שלד הבנין נושא הבקשה ולביצוע פיקוח עליון על הקמתו".
לחתימתו של עיני על הבקשה להיתר, יש, איפוא, נפקות על פי דין – על פי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק" או "חוק התכנון והבניה") ותקנותיו. כלפי הרשויות, עיני הוא המהנדס האחראי על ביצוע השלד, מתחילת הבניה ועד סיומה.
55. על פי תקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה), התשנ"ב-1992 (להלן: "תקנות הפיקוח"), מוטלת על מתכנן שלד הבנין חובת פיקוח עליון (סעיף 2 לתקנות הפיקוח).
הפעולות המתחייבות מחובה זו של פיקוח עליון מפורטות בסעיפים 4 עד 6 לתקנות הפיקוח ועל פיהן חייב היה עיני, בין היתר, לוודא התאמת ביצוע הבניה באתר למסמכי ההיתר על נספחיו ובכללה התאמה לתכניות הקונסטרוקציה, לערוך בקורת של אופן ביצוע האלמנטים הראשיים של שלד המבנה לרבות הרכבתם ומתן אישור ליציקת התקרות ולבצע פעולות רבות נוספות. אין חולק שעיני לא ביצע את המוטל, על פי תקנות אלה, על המתכנן והאחראי לביצוע השלד.
56. כאמור לעיל - עיני וקלר טענו, שעל מנת לחסוך בהוצאות החליט התובע לא לקחת מפקח צמוד, אלא לפקח על הבניה בעצמו ובעזרת חברו בשם נפתלי נפש (להלן: "נפש") וקיבלתי טענה זו. בחקירתו בפני
י הצהיר עיני, שהוא התריע בפני
התובע על כך שבחר בקבלן שאינו מומלץ וכי הוא נוטל על עצמו עבודה שאינה מוכרת לו, אולם התובע אמר לו, שיש לו מפקח שיעזור לו ששמו נפתלי נפש. האדריכל תמך, במידת מה, בגרסתו של עיני (עמ' 83- 84 לפרוטוקול מיום 18.11.08).
אינני מקבלת את עדותו של עיני, לפיה הוא אמר לתובע שעליו לשכור שירותיו של מפקח צמוד. לגרסת עיני, הוא ראה שהתובע אינו ממנה מפקח צמוד לבניה או אחראי לביצוע השלד, אלא התובע עצמו מפקח על הבניה, בעזרת חברו, נפש. בנסיבות אלה, לו היה עיני אומר לתובע למנות מפקח, הרי משראה שאין הוא עושה כך, וודאי היה דואג להסיר את אחריותו, כמהנדס אחראי, אחריות שידוע לו היטב, שהיא מוטלת עליו מכח חתימתו על הבקשה להיתר.
אף את עדותו של בלנדר בענין זה אינני מקבלת. בלנדר אמר, לראשונה בעדותו, מבלי שהדבר הוזכר על ידו קודם לכן (גם לא בתצהירו), שאחרי שעיני חתם על הבקשה להיתר הוא הביע הסתייגות וביקש שיחליפו את חתימתו. לא רק שמדובר בעדות כבושה, שכן המחלוקת בנושא זה היתה ברורה, מלכתחילה, ולא סופק הסבר סביר לכך שדברים אלה נזכרו ע"י בלנדר, לראשונה, בעדותו ואף דברי לפיהם "היה ברור לו" (לתובע), שהמפקח שימונה ע"י התובעים יחתום במקומו אינם משכנעים.
57. גם הצהרת התובעים, על גבי הבקשה להיתר, לענין מינוי עתידי של אחראי ראשי לביקורת, אינה פוטרת את עיני מאחריותו, על פי חתימתו ואיננה גורעת מאחריות זו. טענת עיני לפיה היה "ברור לו, שהמפקח שימונה ע"י התובעים יחתום על המסמכים של "אחראי לביצוע", לאו טענה היא. היה על עיני לוודא שאדם אחר חתם כאחראי על ביצוע השלד, או להודיע לוועדה לתכנון ובניה על הסרת אחריותו.
אחריות עיני, ללא קשר לחתימתו על הבקשה להיתר -
58. בטרם אפנה לבחון מה משמעות חתימתו של עיני על הבקשה להיתר ומה משמעות העובדה שהוא לא הסיר, מעולם, את חתימתו ולא דאג שמהנדס אחר יטול את האחריות המוטלת עליו מכח חתימתו, אומר, שבכל מקרה, סבורה אני שעיני לא קיים את חובתו החוזית, על פי ההסכם בין הצדדים, לפקח פיקוח עליון. בנוסף לכך, אחראי, עיני, כלפי התובעים, באחריות נזיקית, בשל כך שהוא התרשל בביצוע תפקידו כקונסטרוקטור, כל זאת – ללא קשר לחתימתו על הבקשה להיתר וגם לו לא היה חותם עליה.
פיקוח עליון, שלא על פי חוק התכנון והבניה ותקנותיו, משמעו פיקוח על ביצוע העבודות בהתאם לתכנון - ת"א (מחוזי נצרת) 552/98 - כרדוש ג'ריס ואח' נ' עיריית נצרת ואח' (6.9.07). במסגרת זו, לא היה עיני חייב לבצע פיקוח יום יומי על כל שלבי בנית השלד ואף לא היה צריך להיות נוכח ביציקת כל הכלונסאות (אלא רק ביציקת חלק מהן), אולם היה עליו לבקר במקום מספר פעמים במהלך בנית השלד, על מנת לפקח על היציקות העיקריות והיותר מהותיות, לבדוק אם קיימת בבניה חריגה מהותית מתכנית הקונטרוקציה ולהתריע בקרות מצב כזה. כך היה עליו לעשות גם עם השלמת השלד, על מנת לוודא שהוא נבנה על פי תכניות הקונסטרוקציה.
59. אין חולק שעיני לא פיקח על ביצוע כל היציקות המשמעותיות. כאשר נשאל, למשל, על הכלונסאות אמר: "אני לא יודע על הביצוע" (עמ' 45 לפרוטוקול ישיבת יום 12.10.08 ובעמ' 46 לפרוטוקול עדות אמר: "הייתי, לענין קידוח הכלונסאות, בביקור אחד של פיקוח עליון".
60. והעיקר - אין חולק שקיים חלל טכני, למרות שלדברי עיני, הוא לא תכנן חלל כזה (עמ' 47 ו- 51 לעדותו). למרות זאת ולמרות שדו"ח הביסוס היה בידי עיני, על ההדגשים שבו לענין בעיות הרטיבות וההכרח בהגבהת הקרקע ולמרות שביקר באתר הבניה מספר פעמים לא מבוטל, הוא לא העיר דבר על כך שהקרקע מתחת למבנה לא הוגבהה, כנדרש, לא העיר דבר על קיומו של החלל הטכני, לא התריע בפני
משמעותו של חלל זה, לענין חדירת רטיבות ליסודות ולא דרש שימלאו את החלל, לא במהלך הבניה ולא בסיום בניית השלד.
61. זאת היה עליו לעשות במסגרת אותו פיקוח עליון עליו התחייב בהצעה וכך היה עליו לעשות גם מכח היותו גורם מקצועי משמעותי בתכנון שלד המבנה, ללא קשר לחתימתו על הבקשה להיתר.
בכך הפרת התחייבותו החוזית ובכך גם רשלנותו הנזיקית, כאמור - ללא קשר לשאלה מה מחויבותו על פי חתימתו על הבקשה להיתר.
עם זאת, אומר מספר מילים על משמעות חתימתו על הבקשה להיתר ועל האחריות הנגזרת מכך, גם כלפי התובעים.
62. סבורה אני, שלמרות התחייבותו החוזית, לקיים פיקוח עליון בלבד ולא פיקוח צמוד, לא ניתן לפטור את עיני מחובתו על פי הדין, מכח חתימתו על הבקשה להיתר ולא ניתן להגביל חובה זו רק כלפי צדדים שלישיים.
לא בכדי נקבעה בחוק ובתקנות דרישה לחתימת מהנדס אחראי, על הבקשה להיתר. קביעה זו נעשתה לטובת הציבור, לטובת האינטרס הציבורי, שבניינים ייבנו כהלכה ובאופן בטיחותי. יש להדגיש, שאינטרס זה אינו רק האינטרס של האדם עבורו נבנה הבית, שכן בתים אינם נשארים לעולם בידי בעליהם אלא הם נמכרים לאחרים. הדרישה בדין, למהנדס אחראי, באה להבטיח, שבניינים ייבנו כראוי ובאופן בטיחותי וזאת – באמצעות הטלת חובות פיקוח ובדיקה, כמפורט בתקנות הפיקוח, הבאות להבטיח שהמבנה ייבנה כראוי, באופן בטיחותי ועל פי התכניות שאושרו.
לפיכך, בחתימתו על הבקשה להיתר, ללא שנטל על עצמו את המחויבויות על פי דין, הנובעות מכך וללא שקיים, בפועל, את החובות המוטלות על מי שחותם על בקשה להיתר (עליהן אין חולק), הפר עיני חובות חקוקות ואף נהג ברשלנות.
63. לענין השאלה אם חובות אלה חלות על עיני גם מול התובעים (לאור ההסכם שנחתם עמם), הפנה אותי בא כוחו של עיני, אל פסק הדין שניתן ע"י כבוד השופטת ד"ר רבינוביץ ברון איריס, בת.א. 8193/04, בבימ"ש השלום בנתניה, שלישמן נ' עמרני ואח' (2.10.08), אשר עובדותיו, בענין זה, דומות לעובדות המקרה דנן. בימ"ש קבע, שם, כי "בנסיבות ההתקשרות והחתימה", כפי שתוארו ע"י ביהמ"ש, נמצא שהמהנדס לא הפר את אחריותו כלפי התובעים "בשים לב שהשאלה הינה ביחס לאחריותו כלפי התובעים ולא כלפי צדדים שלישיים כלשהם".
יש לאבחן את פסה"ד הנ"ל מענייננו, שכן שם נקבע, שהתובעים לא הודיעו למהנדס מתי נעשות היציקות ולא הזמינו אותו, על מנת שיוכל לפקח עליהן. בענייננו לא הועלתה טענה עובדתית כזו, לפיה לא ידע עיני מתי מבוצעות היציקות.
64. זאת ועוד – עמדתו של בימ"ש השלום, בפסה"ד הנ"ל, בדבר משמעות חתימתו של המהנדס כמהנדס האחראי על ביצוע השלד לא היתה נחרצת, כלל ועיקר, כפי שניתן להבין מדבריו בהמשך:
"גם אם ניתן לומר כי הנתבע 1 (המהנדס), הפר את חובת הזהירות שלו כלפי התובעים, הרי שאני מקבלת את טענת הנתבע 1 בדבר תחולת סעיף 64 לפקודת הנזיקין בעניננו".
סעיף 64 לפקודת הנזיקין הוחל, שם, בשל כך שהתובעים לא הודיעו למהנדס מתי נעשות יציקות הקירות התומכים, בהם התגלו הכשלים (למרות שכשהודיעו לו על מועדי ביצוע היציקות האחרות הוא היה נוכח בהן). משלא הודיעו לו על מועדי יציקות הקירות התומכים, ברי שהוא לא יכול היה לפקח על ביצוע יציקות אלה ואינו יכול להיות אחראי לכשלים בביצועם.
בענייננו לא כך הדבר. עיני לא טען שהוא לא הוזמן ליציקות ולא טען שהוא לא ביקר באתר הבניה, במהלך ביצוע הבניה ומהראיות שהובאו ברור שהוא ידע על קיומו של החלל הטכני והיה ער לבעיית הרטיבות ולהמלצות דו"ח הביסוס בענין זה, לרבות קיומו של החלל הטכני וההכרח בהגבהת הבית, כפי שאפרט, בהמשך.
לפיכך, כאמור, יש לראות את עיני אחראי לכשלים בביצוע השלד, אשר גרמו לנזקי התובע, בין מכח ההסכם ביניהם, בין מכח עוולת הרשלנות ובין מכח העוולה של הפרת חובה חקוקה.
כפי שיובהר, להלן, גם על התובעים מוטל אשם, אולם אשר זה אינו מאיין את אשמו של עיני.
אחריותו של קלר :
65. בניגוד לטענת התובעים, מקבלת אני את עדותו של קלר לפיה הוא ביקר בשטח בטרם הכין את דו"ח הביסוס. עדותו של אלזרדל תומכת, במידת מה, בדברי קלר בענין זה (עמ' 64 לפרוטוקול מיום 18.11.08) וממילא קבעו המומחים, שאין כל פגם בדו"ח ושהוא מתאים למצב הקרקע במקום.
קלר טען שלא ניתן היה לדעת, על פי התכניות, שהועברו אליו ואושרו על ידו, שיווצר חלל טכני. בסופו של דבר (ראו עמוד 51 לפרוטוקול), גם עיני עצמו לא חלק על טענתו של קלר לפיה, על פי תכנית ההגשה וגם על פי תכנית ק/1 (ת/11), שהועברו לקלר, לא היה ניתן להבין שמתוכנן חלל טכני.
אני מקבלת, איפוא, את טענתו של קלר, לפיה הוא לא ידע שמתוכנן חלל טכני מתחת לבית, טענה התואמת את ההנחיה שניתנה ב– ת/6, כמצוטט לעיל.
66. לא הוכח שהסטיות שבתכנית ק/1 (שאושרה ע"י קלר, לדבריו - לאחר דיונים עם אלזרדל ועיני), מהמלצות דו"ח הביסוס, היוו גורם כלשהו לנזקים. גם ברמה העקרונית, אין כל פסול, בביצוע שינויים בתכניות, לאחר התיעצות ואין בכך, בלבד, כדי להצביע על רשלנות. זאת, גם לאור עדותו של יוגר, לפיה יועץ הביסוס אינו בודק את הקונסטרוקציה, אלא רק ממליץ המלצות לגבי שיטת הביסוס והקונסטרוקטור הוא הפוסק האחרון.
67. קלר טוען, שהוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על תכנון החלל הטכני וכי הוא הורה, במפורש, בדו"ח הביסוס, להגביה את הקרקע מהסביבה על מנת למנוע היקוות מים וכן לנקז את האתר כולו.
עיני הודה בחקירתו בפני
י, שתכנית ק/2 (ת/10א'), לא הועברה לקלר:
"ש. בסעיף 12ז' דיברת על ק/2 ואני מקריא לך. האם נכון שק/2 לא עבר מעולם לקלר?
ת. תכנית ק/2 לא נמסרה, אבל בשיחה עם אלזרדל זה עלה. היא לא נמסרה לאישור. ק/2 היא תכנית הריצפה הראשונה וזה החלק התכנון הקונסטרוקטיבי. החפיפה בינינו זו תכנית ק/1" (עמוד 50 לפרוטוקול מיום 12.10.08).
מכאן, שיש לקבל את טענת קלר, לפיה לא ידע על קיומו של החלל הטכני, אלא בדיעבד.
68. קלר טוען עוד, שבמסגרת פיקוח עליון, הורה אלזרדל, מטעמו, בעת ביקורו באתר ביום 29.6.98, לבצע את המילוי בין הכלונסאות בהתאם להמלצות בדו"ח הביסוס וביום 30.6.98, אף הוציא אלזרדל הנחיה כתובה (ת/6), הוא דו"ח אלזרדל. לפיכך, אין הוא אחראי, לטענתו, לאי ביצוע ההמלצות שניתנו על ידו.
מקבלת אני את טענתו של קלר, לפיה, לו היתה הנחייה זו מבוצעת, לא היה נותר חלל מתחת למבנה. אולם, הנחיה ברורה זו לא בוצעה.
69. אינני מקבלת את הטענה, לפיה סעיף 11 לדו"ח אלזרדל מתייחס להוראות המילוי לפי המלצות דו"ח הביסוס, אך לא למילוי חללים מתחת למבנה, או להימנעות מהשארת חלל מתחת למבנה וכי כוונת הוראתו של אלזרדל לא היתה למלא את החלל.
70. עיני מציין, בסיכומיו, שיוגר אמר בחקירתו שהכתוב אינו ברור ושיכולות להיות מספר אפשרויות, תוך שהוא מפנה לדברי יוגר בעמ' 45 לישיבת יום 17.9.07. ציטוט זה הינו, למרבה הצער, ציטוט חלקי בלבד מדבריו של יוגר, אשר הסביר, מיד בהמשך דבריו (בעמ' 45), שבמכתב כתוב שמולא רק מטר אחד "ויש בקשה להמשיך עוד מילוי". גם בתשובותיו לשאלות ההבהרה כתב יוגר שבדו"ח אלזרדל ניתנו הוראות למילוי החלל.
71. קריאת מכתב אלזרדל (בו קיימת התייחסות למילוי מסביב למבנה), ביחד עם דו"ח אלזרדל ועם הביסוס, בו נכתב, במפורש, שיש להגביה את הקרקע מתחת למבנה ובו ניתנו הוראות לגבי הרווח שיש להשאיר בין הרצפה למילוי, מחייבת מסקנה, לפיה הכוונה בסעיף 11 היתה למילוי החלל שנוצר מתחת למבנה.
לא רק זאת, אלא שלגבי ההוראות שבסעיף 11 לדו"ח אלזרדל טוען ב"כ התובעים בסיכומיו, דבר והיפוכו, כפי שיובהר בסיום הפרק הדן באחריותו של עיני.
72. ב"כ התובעים מנסה ללמוד מדו"ח שכתב קלר לאחר ביקורו במקום, בשנת 2003 (נספח ז' לתצהירו של קלר), שגם אז הוא לא הקנה כל חשיבות לחלל הטכני כגורם לנזק.
לא כך הוא. במכתב זה נכתב, במפורש, שהגורמים לסדקים הם (בין היתר), "הצטברות מים מתחת למבנה" (ההדגשה אינה במקור) ו- "... העובדה שפני הקרקע בתחום המבנה נמוכים מהסביבה, מביאה להצטברות מים ואולם נראה שהגורם העיקרי, הוא הצטברות של כמויות מים עצומות בקרבה רלבנטית למבנה".
73. בדו"ח הביסוס נרשם, במפורש, שהפיקוח, שיבוצע מטעם יועץ הביסוס, יהיה פיקוח עליון, במהלכו יבוצע ביקור אחד או שניים באתר הבניה.
אין חולק שביקורים אלה בוצעו ושניתנו הנחיות לביצוע, שכללו מילוי, אשר ב"כ התובע עצמו טוען, בסיכומיו, שהעובדה שבניגוד למכתבו של אלזרדל מיום 30.6.98, לא בוצע מילוי נוסף, הביאה להיווצרות החלל הטכני (סע' 35ב' ו- 50 לסיכומיו).
74. העובדה שקלר ידע בדיעבד, ככל שידע, על העובדה שנוצר חלל טכני, איננה מטילה עליו אחריות, לאור הנחיתו של אלזרדל מטעמו, למילוי, בסעיף 11 לדו"ח אלזרדל.
75. עוד טוען עיני, שקלר לא התריע, במועד, על האפשרות להיקוות האגמים. טענה זו רחוקה מלהיות מדוייקת. ראשית – האגמים ניקוו רק בשנת 2003, כאשר הבנין תוכנן בשנת 1998. שנית – בדו"ח הביסוס קיימת התייחסות מפורשת לכך שמדובר בקרקע רווית מים ואין חולק, שאילו המלצות הדו"ח היו מיושמות, הבעיה לא היתה מתעוררת.
76. עוד נטען, שיש ללמוד מכך שבין הפתרונות שקלר הציע, בשנת 2003, הוא לא הציע למלא את החלל מתחת למבנה, שקלר לא ייחס לחלל הטכני, את המשמעות הדרושה. בביהמ"ש הסביר קלר שהוא לא חשב שצריך להתייחס למה שכל אחד ראה. אמנם, אין זו תשובה מספקת אולם מכאן ועד לקביעה שלא ניתנו הנחיות לפיהן יש להגביה את האדמה, או שלא ניתנו הנחיות למלא בין הכלונסאות, בניגוד לכתוב בדו"ח הביסוס ובדו"ח אלזרדל, רב המרחק.
77. אינני מקבלת את טענת התובע, לפיה העובדה שדו"ח הביסוס לא שלל, לחלוטין, תכנון מרתף, הינה בבחינת "החטא הקדמון", שכן קלר ציין אילו אמצעים יש לנקוט אם בכל זאת, למרות שהוא איננו ממליץ לעשות כן, יתוכנן מרתף, אולם אמצעים אלה לא ננקטו. קלר הבהיר שהחלל הטכני איננו המרתף, אלא חלל הנמצא מתחתיו.
אחריותו של עיני:
78. כאמור - המהנדס י. דוד וכן המהנדס יוגר קבעו בחוות דעתם, שחרף ההנחיה בדו"ח הביסוס, לפיה יוגבהו פני הקרקע מהסביבה, בכדי למנוע היקוות מים, הדבר לא בוצע (ראו סעיף 6 בחלק "ממצאים והערות" ל-במ/3 וכן בעמוד 10 ל-במ/1 בחלק "ממצאים").
79. מתכנית ק/2 (ת/10א'), שנערכה על ידי עיני, ניתן היה להבין שיווצר חלל טכני. על עיני היה להבין שקיומו של חלל זה מנוגד לאמור בדו"ח הביסוס. כן היה עליו להבין, מהאמור בדו"ח הביסוס, שמניעה של חלחול מים אל מתחת למבנה, הינה קריטית והיה עליו לתכנן את המבנה בהתאם לכך.
העובדות בשטח, לרבות תכנית ק/2, מצביעות, כי לא כך פעל וזאת – החל משלב התכנון ובמהלך הביצוע.
80. בענין שבין אחריותו של עיני לבין אחריותו של קלר, טוען ב"כ התובעים, כפי שציינתי לעיל, דבר והיפוכו;
מחד, טוען הוא, שעיני התרשל בכך שלא מילא אחר הוראות דו"ח הביסוס ומנגד טוען הוא, שהוראות דו"ח הביסוס לא היו תקינות.
מחד, טוען הוא כנגד מכתבו של אלזרדל, מיום 14.6.09, אשר אישר שתכנית ק/1 מתאימה, באופן עקרוני, להנחיות המפורטות בדו"ח הביסוס, למרות שאין חולק שבתכנית זו לא ניתן היה להבחין בחלל הטכני ומנגד – הוא מסתמך על סעיף 11 לדו"ח אלזרדל וטוען, בהדגשה, שבניגוד להנחיה שניתנה במכתב זה לא בוצע מילוי נוסף בין הכלונסאות, דבר שהביא להיווצרות החלל הטכני.
אם בניגוד להנחיה לא בוצע מילוי נוסף בין הכלונסאות, דבר שהביא להיווצרות החלל הטכני, פשיטא – שהתובעים עצמם טוענים שבסעיף 11 ניתנה הוראה למילוי החלל. הכיצד יכולים, אם כן, התובעים לטעון שלא ניתן להבין את סעיף 11 כהנחיה כזו ? לבא כוחם הפתרונים.
אחריות האדריכל :
81. האדריכל אינו אחראי לחלל הטכני. תכנון הקונסטרוקציה אינו בתחום אחריותו, אלא בתחום אחריות הקונסטרוקטור.
82. אמנם, מתחת למבנה, בסמוך לקורות המסד, הונחו צינורות אינסטלציה, כפי שניתן לראות בתמונות במ/5 וכפי שאישר יוגר (עמוד 2 לפרוטוקול הישיבה מיום 7.10.07), צינורות שהינם באחריות האדריכל, אשר אין חולק שהיה מודע לכך שיש חלל מתחת לבנין, כפי שאישר בלנדר בעדותו, לפיה הוא היה מודע לכך שיש מרווח מתחת לרצפה אולם לא כחלל טכני אלא כמרווח טפסנות ששם ביקש קבלן האינסטלציה להעביר צנרת (עמוד 83 שורות 12-13 לפרוטוקול). אולם, אין בכך כדי להטיל עליו אחריות כלשהי לאותו חלל.
נושא תכנון השלד איננו נמצא באחריותו של האדריכל ואין לראות אותו כאחראי רק בשל כך, שהוא תכנן את הצינורות בהתאם למצב הקיים, על פי התכנון ההנדסי.
בין כך ובין כך, ממילא מדובר בהרחבת חזית (לה התנגדו הנתבעים), שכן בכתבי התביעה לא הועלו טענות אלה.
83. ב"כ התובעים מפנה למכתבו של האדריכל מיום 10.7.98 (נספח יב' לתצהירו של עיני), בו מציע האדריכל (לבקשת קבלן האינסטלציה) פתח ברצפת המחסן, דרכו תהא גישה לחלל המסד. הצעה זו אינה מטילה על האדריכל אחריות לחלל או לנזקיו, מה גם שלא נטען שפתיחת הפתח היוותה גורם כלשהו לקרות הנזקים.
לנושא של עצם עשיית הפתח יש משמעות רק לענין התנהלות התובע ותרומת אחריותו, הן משום שיש בו כדי להראות את המודעות של התובע לחלל והן משום שהפתח תוכנן, ללא שיתוף הקונסטרוקטור או קלר, כאחת מאותן פעולות שביצע התובע, כ"יזם".
84. מנגד - אחראי האדריכל לכך שתכנונו לא התחשב בבעיית המים, שהיתה, כאמור, ידועה ושמצאה ביטוי ברור בדו"ח הביסוס. נושא הניקוז והרחקת מי גשם ומי ברזים מקרבת המבנה נמצא בתחום אחריותו של האדריכל, אשר תכנן גם את הפיתוח הסביבתי. לפיכך, חייב היה בלנדר לתכנן את המשך צינורות מי הגשם למרחק של לפחות 5 מ' ומחדלו לעשות כן גרם למי הגשמים להגיע ישירות ליסודות.
85. בהתאם לסעיף 2.6.7 לת.י. 940 (ביסוס בניינים) (סומן ת/13): "מנקזים את מי הגשם מגג המבנה ומרחיקים אותם מהמבנה בעזרת צינורות נאותים; אין מעבירים צינורות ביוב מתחת למבנה, לא על הקרקע ולא טמונים בתוך הקרקע...". גם בדו"ח הביסוס (ת/12) בסעיף 3.3 נכתב: "מי המרזבים יורחקו בצורה מסודרת למרחק של לפחות 5 מ' מהמבנה". כך גם ציין יוגר בחוות דעתו (ראו בפרק ממצאים והערות ל-במ/3 וכן סעיף (ה) ל-במ/4) ובעדותו בפני
י. הדבר לא נעשה.
86. תפקידו של הקונסטרוקטור הוא רק לציין בתכניות את מיקום צינורות הגשם ודבר זה נעשה על ידו. יוגר אישר בתכניות שערך עיני מסומנים צינורות מי הגשם וכן אישר, שבתכניות שהכין בלנדר הוא רואה צינורות שיוצאים מעל פני השטח, ללא המשך פיתוח צינורות הצמ"ג, כפי שהומלץ ע"י קלר.
אמנם, ייתכן שהפתרון שמצא האדריכל – ניקוז מי גשמים אל רחבות מרוצפות מחוף לבית, יכול להיות פתרון מתאים למקרים אחרים, אך אינו הפתרון הנכון, כאשר הבית בנוי בקרקע חרסיתית, בה שוררים תנאי רטיבות כה חריגים, כפי שעלה מהראיות שבפני
י ומעדויות המומחים.
87. בעובדה שהקונסטרוקטור מצא את תכנית ניקוז מי הגשם של האדריכל מספקת (כפי שהעיד עיני בעמ' 56 לישיבת יום 12.10.08), אין כדי לפתור את האדריכל מאחריותו, כאשר נמצא כי לא כך הדבר.
88. לפיכך, מוטלת אחריות גם על האדריכל. עם זאת, לאור קביעות המומחים לפיהן עיקר הנזק נגרם בשל אי הגבהת הקרקע בטרם נבנה המבנה ובשל קיומו של החלל הטכני, חלקו של האדריכל בנזקים אינו גבוה ואני מעמידה אותו על שיעור של 10%.
אחריות הקבלן :
89. המהנדס י. דוד אישר בעדותו, שלפי דו"ח הערכת שלמות כלונסאות שנערך על ידי שעל ביום 5/2004 (סומן ת/4) ואשר הוגש מטעם קלר, הכלונסאות במבנה קצרים ב: 2-3 מ' מהמתוכנן. כשנשאל לגבי אחריותם של עיני והקבלן בנידון השיב:
"ש. מר עיני אחראי על ביצוע השלד והמתכנן- האם אתה מסכים איתי שהוא התרשל לאור זאת שהכלונסאות קצרים באופן משמעותי ממה שנדרש על ידי ישראל קלר.
ת. קודם כל הקבלן התרשל כי לא הוא לא ביצע על פי התכנית. בתור אחראי על תכנון השלד היה צריך לנקוט במנגנון פיקוח שהדבר לא יקרה למרות רשלנות הקבלן... " (עמוד 28 לפרוטוקול מיום 20.12.06).
90. התובעים טוענים לכשלים בתכנון כמות הכלונסאות ומיקומם וכן לכשלים בביצוע, המתבטאים בסטייה של הכלונסאות ובקיצורם.
טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם דעתם של המומחים (ראו בענין זה עדותו של המהנדס י. דוד בעמ' 34 לפרוטוקול ישיבת יום 20.6.06) ולא שוכנעתי שפגם כלשהו בתכנון הכלונסאות גרם לנזקים במבנה או תרם להם.
91. כשלים בביצוע, ביציקת חלק מהכלונסאות – קיצורם וכן תזוזות וסטיות ביציקתם, תרמו לנזקים, תרומה מסויימת בלבד, לא גדולה. כך עולה מעדותו של יוגר (עמ' 53 לפרוטוקול ישיבת יום 17.9.07 ועדותו של קלר (עמ' 77 לפרוטוקול ישיבת 18.11.08). שני המומחים קבעו שכשלים אלה אינם הגורם העיקרי והישיר לנזק, אלא תנאי רטיבות חריגים, אולם לא שללו תרומה של קיצור הכלונסאות, לנזקים.
92. יציקת הכלונסאות לפי התכניות הינו באחריות הקבלן. כמו כן אחראי לענין זה גם הקונסטרוקטור, שכן עליו להיות נוכח ביציקות ובוודאי שהיה עליו להיות נוכח ביציקות של לפחות חלק מהכלונסאות (ראו: ת"א (מחוזי חיפה) 1202/92 - רוני ניסנבאום נ' טורין סימונה ואח' (30.6.96). כך במיוחד, כאשר מדובר בבניה בקרקע חרסית, כשבאזור שוררים תנאי רטיבות חריגים, כפי המקרה דנן.
אחריות העירייה :
93. התובעים נכנסו לגור בבית בחודש פברואר 2000. למעשה – רק כשלוש שנים לאחר מכן (בחודש מרץ 2003), החלו תלונות התובעים בדבר סדקים ובדבר "אגמים" של מי גשמים שניקוו בקרבת המבנה, בחלקות סמוכות לו.
התובעים אף פנו לעירייה, בענין זה ודרשו שתדאג לניקוז המים. העיריה פעלה לשאיבת המים וניקוז האגמים עוד בחורף 2003, גם אם לא מיד לאחר פניית התובעים. מאז, כפי עדות התובע (בעמ' 35 לישיבת יום 12.10.08), אין עוד אגמים באזור וכן נבנו מסביב בתים נוספים.
94. עיני טוען, שהעירייה אחראית לאגמים אשר נקוו בקרבת ביתם של התובעים, להעדר ניקוז האגמים והאזור, דבר שגרם לחלחול האופקי של המים אשר הגיעו ליסודות המבנה. לשיטתו, אחריותה לנזקי התובעים עולה על אחריות יתר הנתבעים בתיק.
95. העירייה טוענת, מנגד, שהואיל והמגרשים הסמוכים למגרש התובעים שייכים לאנשים פרטיים (ראו עמוד 42 לפרוטוקול הישיבה מיום 12.10.08) ומאחר שלא מוטלת עליה אחריות לשטחים פרטיים, אין היא אחראית למי האגמים שחלחלו לשטחו המבנה.
96. כאמור, על פי חוו"ד המומחים, להיקוות המים באגמים והעדר ניקוז מתאים, חלק משמעותי ברטיבות שחלחלה אל יסודות בית התובעים. יוגר הסביר, שברגע שהגביהו את השטח באזור המים נשענים על שכבת החרסית ומצטברים ומתחילה תנועה אופקית של מים, היכולים להגיע למרחקים גדולים וכי חלחול אנכי קטן פי 10 מחלחול אופקי.
עם זאת, ציין יוגר, שגם לו היו מנקזים את האגמים, לא ניתן לומר שהנזק למבנה היה נמנע, שכן קיימים כמה מקורות הרטבה, אולם הנזק היה בהחלט קטן יותר.
97. עיני טוען, שהעירייה לא הוכיחה שעשתה את הדרוש לפתרון בעיית הניקוז וכי העד מטעמה – מר טלמון בלבד, למרות שנושא האגמים אינו בתחום טיפולו. בנוסף, העירייה לא הגישה מסמכים כלשהם, אשר יעידו מה נעשה לפתרון הבעייה ואף לא, למצער, את תכניות פיתוח האיזור. מכל מקום – אין חולק שהעירייה שאבה את המים עוד בחורף 2003.
98. עיני טוען שהעירייה לא מילאה חובתה על פי סעיף 242 לפקודת העיריות, לנקוט אמצעים להסרת כל מטרד או למניעתו ולדאוג לבדיקות שמטרתן לברר מה הם המטרדים הקיימים. לטענתו, אחריותה הינה משמעותית ועולה על אחריות שאר הנתבעים.
99. ספק בעיני אם לכך כוונת סעיף 242, אולם גם אם ניתן לומר, עקרונית, שהיה על העירייה לנקז את מי האגמים, במסגרת חובתה לטפל בשטחי ציבור וגם אם, לו היתה מנקזת את מי האגמים, מיד עם היקוותם, היה נמנע חלחול המים לשטח המבנה, או חלקו, ספק אם היה מקום להטיל אחריות על העירייה, לאור כך שהמבנה אינו גובל בשטחי האגמים, אלא בשטחים פרטיים.
אולם, גם אם נלך לשיטת עיני ונאמר שאין בנימוק זה כדי לפטור את העירייה מחובתה, הרי מחדלי התובעים וחלק מהנתבעים (כפי שמובהר בפס"ד זה), להגביה את השטח, בטרם הבניה, מהווים הסיבה המכרעת לנזק ולכן יש להחיל את סעיף 64(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
100. תכנון הבית ובנייתו נעשו בשטח שתנאי הרטיבות החריגים בו היו ידועים. קלר הבהיר זאת בעדותו:
"ש. כתבת תנאי ניקוז גרועים כי ראית שיכול להיווצר בעיה של איגום מים בתקופת החורף. המלצות שלך הביאו בחשבון בעיה תיכנון האם נכון.
ת. כן. בוודאי שנכון. המים האלה אינם הפתעה" (עמוד 81 לפרוטוקול הישיבה מיום 18.11.07)
בדו"ח הביסוס, התייחס קלר לבעיית הרטיבות, בהרחבה ובהדגשה ונתן בידי התובעים והקונסטרוקטור פתרונות מתאימים, אשר, לו היו מבוצעים, היו מונעים את הבעיה ואת הנזקים.
כך גם אישר יוגר בעדותו בפני
י באמרו: "ת. היועץ קרקע רצה להגביה את השטח לפי ההמלצות שלו, אם היו מגביהים את השטח לא היתה נוצרת בעית ניקוז, אבל לא הגביהו את השטח. לגבי הקונסטרוקטור, ברגע שהוא מודע על קיום החלל הטכני היה צריך לדעת ששם יעמדו מים בגלל הטופוגרפיה והבעיה של החלל.." (עמוד 18 לפרוטוקול מיום 7.10.07).
אחריות התובעים :
101. בנסיבות הענין, יש להטיל אחריות גם על התובעים.
לתובע אין כל הכשרה בבניה או בפיקוח על הבניה. חרף זאת, הוא בחר שלא לשכור שירותי פיקוח צמוד ו"פיקח" על הבניה, תוך שהוא מתייעץ עם נפש, אשר שימש יועץ לתובע, לא מונה, רשמית, כמפקח צמוד.
102. יוגר העיד, שבמקרים כאלה יש להטיל את האחריות על היזם והוא הופך בעצם להיות למפקח (ראה עמוד 12 לפרוטוקול הדיון מיום 7.10.07). גם המהנדס י. דוד אף אישר בעדותו כי מחובתו של בעלי המבנה להעזר באיש מקצוע בתחומים שאין לו לבעלים את הבקיאות בהם. משלא נעזר בשירותיו של איש מקצוע בעניין, הופך הוא לאחראי (ראו עמוד 36 לישיבה מיום 20.12.06).
אין חולק, שהתובע הוא זה שהרטיב את הקרקע ואף דאג לזמן את קבלן עבודות העפר לצורך ביצוע המילוי (ראו סעיף 43 ל-ת/16 וכן עמ' 36-37 לפרוטוקול הדיון מיום 12.10.08). את ביצוע הליך ההרטבה נטלו התובעים על עצמם, אלא שהם ביצעו את הגבהת הקרקע, שלא על פי ההנחיות המפורטות שניתנו בדו"ח הביסוס (סעיף 3.3. לדו"ח). התובע לא יכול היה לומר שהוא ביצע את ההרטבה באופן תקני. לא בדק את עומק ההרטבה ואת תכולת הרטיבות והוא אף לא יכול היה לומר מהו טיבו של חומר המילוי שהשתמש בו.
103. בדו"ח הביסוס של קלר (ת/12) הובהרה חשיבות הרטבת הקרקע והחומר בו משתמשים. מאחר שמדובר בקרקע חרסיתית המושפעת בנפחה מתכולת הרטיבות, ניתנו בד"ח הביסוס הנחיות מפורטות (ראו פרק 3.3. ל- ת/12).
לא רק זאת, אלא שבסעיף 4 לדו"ח אלזרדל נכתבה הערה לפיה סוג המילוי שפוזר בשטח אינו תואם את המלצות דוח הביסוס ויש להחליפו במילוי אחר (שפרטיו צויינו בסעיף וכן צויין אופן ביצוע המילוי). לא שמעתי מהתובע שהוא שת ליבו להערה זו וביצע את האמור בה.
104. מכל האמור לעיל, עולה, שהתובע נטל על עצמו תפקידים שונים, משמעותיים, בבניה, בעוד שהוא איננו איש מקצוע המוסמך לבצעם. התובע, כיזם הבניה ובעל ההיתר, לא מינה אחראי ראשי לביצוע הבנייה ולא מילא חובתו להודיע לרשויות מיהו האחראי (עמוד 33 לפרוטוקול מיום 12.10.08). מחדל זה הינו בניגוד לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל – 1970 ויש להטיל על התובע אשם תורם בגינו.
105. עם זאת, מאחר שעיקר הנזק נגרם בשל מחדלים של עיני ואי מילוי חובותו, כקונסטרוקטור, ללא קשר לשאלת שכירת שירותיו של מפקח על הבניה ולא בשל ופעולותיו ומחדליו של התובע, לאור כל האמור לעיל, סבורה אני שיש לייחס לתובע אשם תורם בגין מחדליו ופעולותיו דלעיל, בשיעור של 30% בלבד.
דיון בסוגיית הנזק:
כללי -
106. פתרון בעיית הרטיבות כרוך במילוי החלל הטכני וביצירת מערכת ניקוז טובה. בנוסף, יש צורך לתקן את הסדקים ושאר נזקי תזוזת היסודות.
בהתאם לחוות דעתו של יוגר (במ/4), עלות מילוי החלל הטכני הוערכה בסך 100,000 ₪. לכך יש להוסיף פיקוח הנדסי אשר הוערך על ידי המהנדס יוגר בסך 8,000 ₪ כמו כן יש לקחת בחשבון את עלות תיקון המשטח הסדוק – כ- 12,500 ₪ (עמוד 50 לפרוטוקול הישיבה מיום 17.9.07) (לכל הסכומים יש להוסיף מע"מ).
עלות תיקון ושיפור מערכת הניקוז הינה בסך 25,000 ₪ (סעיף 2(ה) ל-במ/4).
תיקון הסדקים -
107. הצדדים חלוקים בשאלה אם הסדקים במבנה הינם סדקים באלמנטים קונסרוקטיביים. המהנדס י. דוד קבע, שהסדקים אינם קונסרוקטיביים והעריך את עלות תיקונם ב- 15,000 ₪ + מע"מ.
לענין הסדקים מפנים התובעים אל תמונות שצורפו לחוות דעתו של המהנדס שטרנברג (מוצג ת/3), וכן לתמונות שצילם המהנדס יוגר (מוצג במ/5), בהן תועדו הסדקים.
כן מפנה ב"כ התובע לעדותו של י. דוד בעמ' 30 לפרוטוקול ישיבת יום 20.12.06, שם אישר י. דוד שקיימים במבנה סדקים אלכסוניים שעוברים דרך אלמנטי הבניה של קירות הבלוקים וכי אם סדק כזה חותך את הקיר הוא מנתק חלק אחד מהחלק השני, אולם מתעלם מכך שהמומחה דיבר על קירות בלוקים ומתעלם מעדותו של י. דוד, לפיה ישנם סדקי גזירה של אלמנטים לא קונסטרוקטיביים (עמ' 32 לישיבת יום 20.12.06). ב"כ התובעים לא הציג בפני
י. דוד תמונה של סדק באלמנטים קונסטרוקטיביים, למרות שבידיו תמונות של כל הסדקים במבנה.
108. לטענת התובעים, לא ייתכן שעלות תיקון סדקים אלה הינה 15,000 ₪, בלבד (בתוספת מע"מ), כפי שהעריך י. דוד והם מבקשים להעמידה על הערכת המומחה מטעמם, המהנדס שטרנברג, שקבע כי עלות התיקון היא 104,200 ₪ + מע"מ.
109. כאמור – אינני מוצאת מקום לסטות מחוו"ד המומחים. גם בענין הסדקים לא הונח בפני
י נימוק מספיק לסטייה מחוות דעתו של המהנדס י. דוד ומעדותו, לפיה מדובר בסדקים אסתטיים בלבד, שאינם באלמנטים מבניים. ראו עדותו בעמוד 31-32 לפרוטוקול הדיון מיום 20.12.06:
"ש. אותן תמונות בהן רואים את האריחים קרועים זה מצב אסתטי.
ת. אני מדבר מנקודת מבט של קונסטרוקטור. אני מבחין בין שני סוגים של סדקים. סדקים באלמנטים שאינם מבניים. כלומר אין להם תפקיד במערכת הנשיאה של הבניין, בטיחות המבנה. וסוג שני של סדקים שנמצאים באלמנטים מבניים שמשפיעים על בטיחות המבנה ועלולים ליצור מצב של סכנה ליושבים במבנה. בשפה המקצועית שלנו קוראים לסדקים שאינם קונסטרוקטיביים סדקים אסתטיים. כאשר ביקרתי במבנה הסתכלתי גם בתוך המבנים וראיתי שהם לא מבניים.
ש. מר יוגר קבע בחוות הדעת שלו שמדובר בסדקי גזירה, סדקים עוברים עם נתק ואתה מאשר את הממצאים האלה. איך בחדר האמבטיה אתה אומר שהסדק אסתטי כאשר מים זורמים מקיר לקיר או חודר אוויר ולכלוך מצד אחד לצד אחר.
ת. הסדק הזה הוא לא סדק קונסטרוקטיבי. גם סדק גזירה לא תמיד הוא קונסטרוקטיבי. יכולה להיות פעולת גזירה של אלמנט לא קונסטרוקטיבי..".
110. גם בעדותו של יוגר בעמ' 49 לפרוטוקול ישיבת יום 17.9.07, שם אישר יוגר ששני סדקים עליהם הצביע ב"כ התובע הינם סדקים באלמנטים קונסטרוקטיביים, אין כדי לערער את עדותו של י. דוד, שכן לא נקבע שסדקים אלה הינם סדקים משמעותיים, המערערים את יציבות המבנה.
111. לענין עלות תיקון הסדקים יש להביא בחשבון גם את דעתם של שני המומחים, לפיה, גם בתכנון ובביצוע מושלמים, לא ניתן למנוע סדקים במבנים הבנויים על סוג הקרקע עליה בנוי הבית והתנאים במקום. לפיכך, גם לולא היה כשל בתכנון ובביצוע, היה על התובעים לתקן סדקים במבנה ולצבוע אותו לאחר מספר שנים ובמקרה כזה היה עליהם לעשות כן על חשבונם. גם ענין זה הובא על ידי בחשבון עת קיבלתי את הערכת המחיר הנ"ל.
ירידת ערך:
112. התובעים טוענים, שמוטלת עליהם חובה לגלות את הכשלים המהותיים ביסודות המבנה לכל רוכש פוטנציאלי וקונה סביר יסכים לרכוש נכס זה רק לאחר הפחתה במחירו, במיוחד לאור חובת המעקב אחר התזוזות במשך 2 חורפים.
התובעים מבקשים להסתמך על חוות דעתו המשלימה של השמאי קלדרון (ת/15) אשר העריך את ירידת הערך בשיעור של כ- 10%, דהיינו – בסך של 50,000$ ארה"ב.
אין ספק שעל התובעים לגלות לכל רוכש פוטנציאלי את הכשלים ותיקונם ולהציג בפני
ו גם את התביעה דנן ותוצאותיה ואת חוו"ד המומחים. ברי, שגם לאחר ביצוע התיקונים יביא הדבר להפחתה משמעותית במחיר שקונה סביר הייה מוכן לשלם עבור הבית ושיעור של 10%, שנקבע ע"י קלדרון הינו סביר וחוו"ד אחרות לא הוגשו.
לפיכך, אפסוק לתובעים סך השווה ל- 50,000 $ ארה"ב, בגין ירידת ערך.
הוצאות :
113. כן מבקשים התובעים כיסוי הוצאות המומחים מטעמם ומומחי ביהמ"ש, כולל יעוץ הנדסי במהלך המשפט, כפי המפורט בתצהיר התובע, בסכום כולל של 23,998 ₪. ההוצאות נתמכו בקבלות, שצורפו לתצהיר ולפיכך אפסוק להם הוצאות אלה.
עגמת נפש:
114. התובעים עותרים לפיצוי בגין עגמת נפש אשר סבלו ממנה עקב הליקויים שנתגלו בביתם. קביעת היקפו ומידתו של הנזק הלא ממוני, שבגין התרחשותו אחראי המפר תיעשה בהתאם לאמות מידה של סיבתיות וצפיות - ע"א 348/79 חנה גולדמן נ' יצחק מיכאלי, פד"י לה(4) 31, 41 וכן על פי היקף הנזק הממוני שנגרם.
ראו, למשל: ת.א. (י-ם) 873/93 רפאל דהן נ' ממן אשר בע"מ ואח' (6.6.99), בו נאמר: "....מטרת הפיצויים בגין עוגמת נפש אינה להעניש את הנתבעים על מעשיהם, אלא לפצות את התובעים על סבלם. במסגרת הקריטריונים לקביעת גובה הפיצוי יכללו סוגי הליקויים, עוגמת הנפש הכרוכה בתיקונם, התייחסותו של הקבלן וגובהו של הפיצוי...".
בנסיבות הענין, לאור טיב הנזקים ומהותם ולאור הפעולות שיש לבצע לשם תיקון הנזקים והמעקב אחר הצלחת פעולות אלה, אני פוסקת לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 60,000 ₪, נכון למועד הגשת התביעה.
דיור חלופי והפסד השתכרות:
115. התובעים טוענים, יהא עליהם לפנות את הבית למשך שבועיים לצורך ביצוע התיקונים והם עותרים לפסיקת פיצוי כספי בסך של 10,000 ₪ וכן טוענים הם להפסד השתכרות בסך של 40,000 ₪ בשל הזמן שנדרש להם לטפל בבעיה.
בהתאם לחוות דעתו של המהנדס יוגר אין צורך בפינוי התובעים לצורך ביצוע התיקונים (במ/4) ואינני רואה מקום לסטות מכך.
לעניין הטענה לפיצוי בגין הפסד השתכרות, צירף התובע לתצהיר עדות ראשית מטעמו פקודת משכורת להנהלת חשבונות של חברה בשם "חיים פרטוק
חשבונאות בע"מ" (להלן-"החברה").
אין בכך כדי להוכיח הפסדים כלשהם, שנגרמו בגין הבעיות במבנה או בגין הגשת התביעה, שכן לא הומצאו מסמכים על אבדן ימי עבודה או אבדן הכנסה, בגין כך.
לפיכך אין מקום לפסוק פיצוי לתובעים בגין הפסק השתכרות או אבדן הכנסה.
חבות הנתבעים ביחד ולחוד :
116. ב"כ התובעים טוען שיש להטיל על כל הנתבעים, אחריות, ביחד ולחוד, לכל נזקי התובעים. אינני סבורה שיש לנהוג כך, במקרה זה, שכן הונחה בפני
י תשתית סבירה לחלוקת הנזק.
לא כל הנתבעים אחראים לכל הנזקים ובמקרה בו העובדות מצביעות על אחריות שונה, כפי המקרה דנן, אין מקום להטיל על כל אחד מן הנתבעים את תשלום הנזק במלואו, אלא יש להטיל חובת תשלום על כל נתבע, בהתאם למעשיו ולמחדליו הוא.
חלוקת האחריות :
117. קבעתי, שעיקר הנזק נגרם בשל היווצרות החלל הטכני, בהתחשב בתנאי הרטיבות שבאזור ובהמלצות דו"ח הביסוס ולכך אחראי הקונסטרוקטור – הנתבע מס' 1.
גורם נוסף לנזק, אם כי משני, הוא העדר מערכת ניקוז מתאימה לתנאי השטח. ענין זה הינו באחריות האדריכל בלבד ואני מעריכה שיעור תרומתו לנזק ב- 10%.
קבעתי שכשלים בביצוע, המצויים באחריות הקבלן, דהיינו - קיצור הכלונסאות וכן סטיות ותזוזות ביציקתן, תרמו תרומה מסוימת, בלבד, להיווצרות הסדקים. בהתחשב בכך וכן בהתחשב במשמעות כשלים אלה (כפי שהם נתפסים בעיני קונה סביר), לענין ירידת הערך, אני מעריכה את תרומתו של נתבע זה לנזקים בשיעור של 10%.
סוף דבר:
118. א. אני דוחה את התביעה כנגד הנתבע מס' 2.
התובעים ישלמו לנתבע מס' 2 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ + מע"מ, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
ב. אני דוחה את ההודעה ששלח הנתבע מס' 1 אל עיריית עפולה.
הנתבע מס' 1 ישלם לעיריית עפולה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ + מע"מ, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
ג. אני מקבלת את התביעה כנגד הנתבעים 1, 3 ו- 4.
119. נזקי התובעים הינם כדלקמן:
א. עלות תיקון הנזקים - 160,500 ₪ +מע"מ, תוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.6.06 ועד לתשלום המלא בפועל.
ב. פיצוי בגין ירידת ערך – סך השווה ל- 50,000 $ ארה"ב, לפי השער היציג של הדולר, נכון להיום (3.973) = 198,650 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
ג. פיצוי בגין עגמת נפש – 60,000 ₪, נכון להיום, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
ד. הוצאות בסך 23,998 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, לגבי כל הוצאה – מהיום ששולמה (על פי קבלות) ועד לתשלום המלא בפועל.
ה. אגרות המשפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום בו שולמו ועד לתשלום המלא בפועל.
120. מהסכום הכולל שיתקבל לאחר שיערוך הסכומים האמורים בס"ק א, ד, ו- ה, להיום, יש להפחית 30% בגין אשמם התורם של התובעים.
בתשלום היתרה יישאו הנתבעים 1, 3 ו- 4 בשיעורים כדלקמן:
הנתבע מס' 1 – בשיעור 80%.
הנתבע מס' 3 בשיעור 10%.
הנתבע מס' 4 בשיעור 10%.
121. בנוסף, ישלמו הנתבעים 1, 3 ו- 4 לתובעים, שכר טרחת עו"ד בסך 50,000 ₪ בצרוף מע"מ ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל - כל אחד לפי שיעור חלקו בנזקים, כפי שנקבע לעיל.
ניתן היום, ו' תמוז תשס"ט, 28 יוני 2009, בהעדר הצדדים.
בית משפט השלום בחיפה
28 יוני 2009
ת"א 5990-04 פרטוק ואח' נ' עיני ליאור ואח'
1 מתוך 33
א בית משפט שלום 5990/04 חיים פרטוק, דוריטה פרטוק נ' אינג' עיני ליאור, אינג` קלר ישראל, אדריכל רן בלנדר, מוחמד שלבי (פורסם ב-ֽ 28/06/2009)