פסקי דין על יוסי פרץ | פסקי דין על יעל דיין

2247/05 תק     29/01/2006




תק 2247/05 יוסי פרץ נ' יעל דיין




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט לתביעות קטנות חיפה
תק 002247/05


בפני
:
כב' השופט י. רטנר
תאריך:
29/01/2006




בעניין
:
יוסי פרץ







התובע

נ
ג
ד


יעל דיין






הנתבעת



פסק דין


1.
זוהי תביעה לתשלום דמי תיווך.

2.
התובע הינו מתווך מקרקעין במקצועו, בעל משרד תיווך.

לטענת התובע הוא תיווך בעסקת מקרקעין של מכירת דירה בין מר שמעון בניטה (להלן:
"בניטה או "המוכר") לבין הנתבעת. התובע טוען כי מגיע לו מהנתבעת דמי תיווך, אותם
היא מסרבת לשלם.

3.
הנתבעת טוענת שביצעה את עסקת המקרקעין נשוא התביעה עם בניטה באופן ישיר, ללא

כל תיווך של התובע. לפיכך, היא מסרבת לשלם לו דמי תיווך בגין העיסקה.

4.
שמעתי את עדויות התובע, מתווכת נוספת מטעם התובע, הנתבעת ובניטה. כמו כן עיינתי במסמכים שהוגשו לבית המשפט. הגעתי למסקנה שהתובע לא הרים את הנטל להוכיח את תביעתו ודינה להידחות.

5.
התובע טען כי הוא המתווך אשר טיפל אישית במכירת הדירה והוא זה שהיה בקשר עם הנתבעת.

לעומת זאת הנתבעת טענה, שכל הקשר עם המשרד התובע היה באמצעות גב' חנה
ברלן בלבד, שהיתה מתמחה בתיווך מקרקעין (להלן: "ברלן"). לאור הבדלי הגרסאות ברלן הוזמנה לעדות. ברלן מסרה בעדותה, שהיא זו שפגשה את הנתבעת בקרבת מקום לדירה והיא זו שהביאה את הנתבעת לבנין בו נמצאת הדירה. כמו כן התברר שברלן החתימה את הנתבעת על כתב ההתחייבות.
ברלן טענה שבאותו יום בו נקבעה הפגישה, התובע לא הרגיש טוב ולכן הוא ביקש ממנה להתלוות אליו, על מנת להראות לנתבעת את הדירה והוא המתין במכונית.
סתירה זו בין טענת התובע, שהוא זה שטיפל אישית בנתבעת, לבין גרסת ברלן,כאמור, מחלישה את גירסתו.

6.
הנתבעת טענה כי כאשר הגיעה עם ברלן לבנין היא סירבה לעלות לדירה, מאחר וכבר ראתה אותה. לטענתה היא היתה עם בניטה בקשר לפני זה, באופן ישיר, באמצעות מודעה באינטרנט ולכן לא היתה זקוקה לשירותי התיווך של הנתבע. העובדה שבניטה פירסם את הדירה למכירה באמצעות העתונות ובאמצעות אתרי אינטרנט, עוד לפני שנוצר קשר בינו לבין התובע, אינה שנויה במחלוקת. לפיכך גירסת הנתבעת, כי היתה בקשר עם בניטה עוד לפני הפגישה עם ברלן הגיונית.

7.
התובע הגיש תביעה קודמת, בבית משפט זה, כנגד בניטה (ת.ק. 2246/04), בגין העסקה נשוא התביעה (להלן: "ההליך הקודם"). בית המשפט קיבל את התביעה (

פסק דין
מיום 10.7.05) וחייב את בניטה לשלם לתובע את דמי התיווך (להלן: "פסק הדין הקודם"). התובע טוען שיש לחייב את הנתבעת בתביעה זו, כפי שבניטה חוייב בפסק הדין הקודם.
אינני מקבל טענה זו. פסק הדין הקודם אינו מחייב את הנתבעת, באשר לא היתה צד להליך. יתרה מזו, הנתבעת לא העידה בהליך הקודם וגירסתה לא נשמעה.
בפני
בית משפט זה נשמעו כל המעורבים בעסקה: התובע, ברלן, בניטה והנתבעת.
התשתית הראיתית שהוצגה בפני
בית המשפט רחבה יותר מזו שהובאה בהליך הקודם ויש לבחון אותה באופן עצמאי.
בפסק הדין הקודם צויין שעדותה של הנתבעת (דנן) לא נשמעה והדבר נזקף לחובת בניטה. יתכן אם כן, שאם בית המשפט בהליך הקודם היה שומע את עדות הנתבעת, הוא היה מגיע למסקנה שונה.

8.
בית המשפט בהליך הקודם ראה בעדותה של ברלן עדות אמינה. זאת במיוחד לאור פרטי השיחה שכביכול התרחשה בין הנתבעת לבין אשתו של בניטה. לעומת זאת בבית משפט זה נשמעו הן עדותה של ברלן והן עדותה של הנתבעת. מדובר בגירסה מול גירסה. לא מצאתי נימוק להעדיף את גרסת ברלן על פני גרסת הנתבעת. נהפוך הוא, בהליך הקודם ברלן העידה שאשתו של בניטה היא מורה ועל רקע זה היתה הכרות בינה לבין הנתבעת שגם היא מורה. בהליך דנן בניטה העיד שאשתו אינה מורה. יש בכך להחליש את גרסת ברלן לעומת גרסת הנתבעת.

9.
התובע הגיש תמליל קלטת של שיחת טלפון בינו לבין בניטה. התובע טוען שבשיחה זו בניטה הודה בפני
ו שהוא הביא את הנתבעת לדירתו. אני דוחה טענה זו. התרשמתי שמדובר בשיחה וכחנית ולא נעימה במיוחד בין הצדדים. לא מדובר בהודאה מצד בניטה, אלא בטענה שלא התחייב בפני
התובע לדבר, גם בהנחה שהוא הביא את הנתבעת לדירה. הא ותו לא.

10.
ב

פסק דין
הקודם לא נקבע שבניטה אינו אמין. מאחר ובניטה לא הביא לעדות את אשתו או את הנתבעת ולא הוכיח שפרסם את הדירה באינטרנט, בסופו של דבר הועדפה גרסת התובע. בבית משפט זה פני הדברים הם שונים. התברר, באופן שאין חולק עליו, שבניטה כן פרסם את דירתו למכירה בעתון ובאינטרנט, שכן משרדו של התובע הגיע אליו לאחר פרסום זה והתובע הוא זה שפנה לבניטה ולא להפך. בנוסף עדותו של בניטה היתה אמינה על פניה. לאחר שחוייב בפסק הדין הקודם לא היה בתוצאות הליך זה בכדי לפגוע בו כלכלית. למרות זאת בניטה עמד על גרסתו, שהקשר עם הנתבעת נוצר שלא באמצעות התובע.

11.
התנהלותו של התובע בפני
בימ"ש מטילה ספק בגירסתו. בישיבת בית המשפט הראשונה התובע לא דאג שברלן תגיע לעדות, למרות שהוא ידע שהיא עד מפתח מבחינתו. לפיכך בית המשפט קבע ישיבה נוספת והורה לתובע לזמן לעדות הן את ברלן והן את בניטה. בישיבת בית המשפט השניה התובע לא זימן את בניטה, למרות הוראת בית המשפט. לפיכך נקבעה ישיבה שלישית, לשמיעת בניטה. התובע לא זימן מיוזמתו את כל הגורמים הרלוונטים לעסקה ויש בכך בכדי להחליש את גרסתו. אומנם התובע טען, בישיבה הראשונה, כי ברלן לא הגיעה לבית המשפט עקב חופשת לידה, אך לאור חשיבות עדותה היה עליו לבקש את דחיית הדיון על מנת שתוכל להשמע.

12.
אני מקבל את עדות הנתבעת כי חתמה על טופס ריק (הזמנת שירותי תיווך - ת/1), מתוך אמון בברלן שתמלא בו את פרטי הדירה ובלי לדעת שהוא מתייחס לדירה שכבר ראתה. אני מקבל את גרסתה, שלא ראתה את הדירה נשוא התביעה באמצעות ברלן ולכן אין לאכוף עליה את ההתחיבות לשלם דמי תיווך ביחס לדירה זו.

13.
התובע לא הוכיח כי הוא היווה את הגורם היעיל בקשירת העסקה נשוא התביעה והוא לא הוכיח כלפי הנתבעת את זכותו לדמי תיווך.


14.
העובדה ששני בתי המשפט הגיעו למסקנות הפוכות מעוררת קושי מסויים. עם זאת על בית המשפט לפסוק בהתאם לראיות שהובאו בפני
ו, גם אם מסקנתו שונה ממסקנת בית משפט אחר שדן באותו ענין לפניו. יתרה מזו פסק הדין הקודם דן במערכת ביחסים שבין התובע לבין בניטה.

פסק דין
זה דן במערכת היחסים בין התובע לבין הנתבעת. מדובר במערכות יחסים שונות, הגם שהן מתייחסות לאותה דירה, ולא מן הנמנע שתהיינה מסקנות שונות.

15.
התובע הוא זה שיזם את שני ההליכים - גם נגד בניטה וגם נגד הנתבעת, והוא זה שפיצל את הענין לשתי תביעות. ייתכן שהתובע ביצע את הפיצול בכדי להכניס את כל אחת מהתביעות לגדר הסמכות של בית משפט זה. התובע היה יכול היה לבקש לאחד את הדיון בשתי התביעות בפני
אותו שופט, על מנת למנוע פסיקות סותרות. משלא עשה כן אין לתובע אלא להלין על עצמו.


16.
בשולי הדברים יצויין שמתעורר ספק מסויים בזכותו של התובע לדמי תיווך, על סמך כתב ההתחייבות, באשר הוא לא מכיל את מספרי תעודת הזהות של המתווכים שטיפלו בעסקה. זאת נוכח הוראות החוק הבאות:

סעיף 9(א) לחוק המתווכים במקרקעין התשנ"ו-1996 קובע:

"מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין. שבה נכללו כל הפרטים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת"



סעיף 1 לתקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב) התשנ"ז-1998 קובע:

"בהזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין לפי סעיף 9(א) לחוק, ייכללו לפחות הפרטים הבאים:

(1)
שמות, כתובות ומספרי זיהוי של המתווך ושל הלקוח;

(2)
סוג העיסקה שפעולת המתווך מבוקשת לגביה, כגון: "שכירות", "מכירה";

(3)
תיאור הנכס נושא פעולת התיווך;

(4)
מחיר העסקה המבוקשת, בקירוב;
(5)
הסכום המוסכם של דמי התיווך או שיעור דמי התיווך המוסכם מתוך המחיר שבו תתבצע העסקה, והאם המחיר - לפי אחד מאלה - כולל מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ה-1975".

17.
יתכן ולא היה בפגם זה למנוע מהתובע דמי תיווך, אם הפרטים החסרים היו נמסרים בשלב מאוחר יותר. אין צורך לדון בשאלה זו, לאור הקביעה כי התובע לא זכאי כלל מהנתבעת לדמי תיווך.

18.
התביעה נדחית.

19.
בהתחשב בכך שברור התביעה נערך זמן רב, על פני 3 ישיבות של בית המשפט, עקב מחדליו של התובע, אני מעמיד את הוצאות המשפט על סך 1,500 ש"ח.
התובע ישלם לנתבעת 1,500 ש"ח. סכום זה ישולם תוך 21 יום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

20.
זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה תוך 15 יום.

21.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

ניתן היום כ"ט בטבת, תשס"ו (29 בינואר 2006) .

י. רטנר
, שופט


הקלדנית: ליאת






תק בית משפט לתביעות קטנות 2247/05 יוסי פרץ נ' יעל דיין (פורסם ב-ֽ 29/01/2006)