פסקי דין על אסתר לוי | פסקי דין על עובדיה לוי | פסקי דין על גיא בית און

2097-11/08 תק     21/01/2009




תק 2097-11/08 אסתר לוי, עובדיה לוי נ' גיא בית און








בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה

ת"ק 2097-11-08 לוי ואח' נ' בית און


21 ינואר 2009



בפני

כב' השופטת
חנה קלוגמן


תובעים

1
.
אסתר לוי

2
.
עובדיה לוי


נגד


נתבעים

1. גיא בית און




פסק דין


התביעה שלפניי עניינה
החזר שכר טרחת עו"ד ששילמה התובעת לנתבע.
התובעת שכרה את שירותיו של הנתבע לייצגה בהתנגדות לביצוע שטר שהגיש החייב כנגד בקשה לביצוע שהוגשה על ידי התובעים (להלן: "התביעה"

,"הבקשה" או ה"תיק").
הנתבע הוא עו"ד במקצועו , אשר קיבל על עצמו לייצג את התובעים.

תמצית טענות התובעים:
לטענת התובעים, הגיעו הם למשרדו של עו"ד אייל שני לצורך ייצוגם בתביעה. עו"ד שני ביקש מהנתבע לקבל עליו את הטיפול בתיק וכך הכירו התובעים את הנתבע.
בין התובעים לנתבע נערך הסכם שכר טרחה
בכתב יד על ניר, (שאינו נייר פירמה ), ולפיו עבור הטיפול בתביעה ישלמו לו
התובעים סך של 5,000 ₪ פלוס מע"מ. התובעים שלמו את מלוא שכר הטרחה כבר בפגישה הראשונה והנתבע הנפיק להם חשבונית על סך 5,700 ₪.
לטענת התובעים, הם היו מעוניינים שהנתבע ידאג לכך שיקבלו את כספם, אך הנתבע הסכים לנהל מו"מ עם הצד שכנגד במועד הדיון שהיה קבוע בבקשה.

בנוסף לכך, טוענים התובעים כי בקשו לקבל מהנתבע את המסמכים שהשאירו במשרדו, ובקשו שהנתבע יצלם את כל החומר ויחזיר להם את המקור. לטענתם הנתבע לא היה מוכן לעשות זאת ובסופו של דבר החליטו הם לקבל את שירותיו של עו"ד אחר. לטענת התובעים, העו"ד השני אשר מיצגם נאמנה ואף היה כבר בכמה דיונים , ביקש שכר טרחה נמוך יותר וחתם איתם על הסכם שכר טרחה מסודר. התובעים לטענתם , הרגישו מושפלים ומנוצלים ע"י הנתבע ולכן אבדו את האמון בו ובחרו בעו"ד אחר להמשך הטיפול בתיק.



בנסיבות אלו הגישו התובעים את התביעה להשבת שכר הטרחה ששלמו לנתבע שכן נאלצו הם לשכור את שירותיו של עו"ד אחר ולשלם לו שכר טרחה נוסף.

גרסת הנתבע:
לטענת הנתבע, הוא אכן קיבל על עצמו את ייצוג התובעים שהגיעו מלכתחילה למשרדו של עו"ד אייל שני השוכן בסמוך למשרדו הוא. לטענתו אין ביניהם שותפות אלא אך ורק נמצאים באותו חלל מבחינה פיסית.
לטענתו, התובעים הגיעו למשרדו מספר ימים לפני המועד שנקבע לדיון בבקשה.
לטענת הנתבע, נאלץ הוא בלו"ז קצר, ללמוד את החומר ולהתכונן לדיון. הנתבע אף הציג דפי עבודה שהכין לקראת הדיון. בדיון עצמו לטענת הנתבע, ניהל הוא מו"מ ארוך עם ב"כ הצד שכנגד במטרה ליישב את הסכסוך. בסופו של דבר, באותו דיון הוסכם כי הצדדים ימשיכו לקיים מו"מ ונקבעה ת.פ. ע"י כבוד השופטת סיגל רסלר- זכאי, לקבלת הודעת הצדדים לגבי המשך ההליכים.

לטענת הנתבע, היה הוא מוכן באותו מועד דיון לדון בבקשה לגופו של ענין ולטענתו, היה לו סיכוי טוב להביא לדחיית הבקשה של הצד שכנגד.
יחד עם זאת סבר הוא שנכון יהיה לנסות ולסיים את הסכסוך בין הצדדים ולהגיע לפשרה שבמהותה תגרום לתשלום לתובעים.

לטענת הנתבע, ייצג הוא את התובעים בדרך ראויה ומקובלת והיה מוכן להמשיך ולייצגם עד סיום ההליכים בתיק.

הנתבע טען כי התובעים בקשו ממנו לצלם כמות מסמכים רבה ביותר ולכן סירב הוא שכן , צילום בכמות כזו כרוך בעלויות.

הנתבע הכחיש כי התייחס לתובעים בצורה פוגעת ומעליבה אך גם התנצל במהלך הדיון אם התובעים קבלו הרגשה שכזו.
לטענת הנתבע, זכאי הוא לשכר הטרחה שקיבל שכן הוא ביצע עבודתו נאמנה והיה נכון לסיימה.

דיון:
המחלוקת בין הצדדים לגבי גובה שכר הטרחה התעוררה לאחר שהתובעים בקשו להחליף עו"ד. מלכתחילה, אינני סבורה ששכר הטרחה שהתבקש במקרה הנדון, איננו בגבולות השכר הראוי עבור טיפול בתיק כולו כפי שצוין בהסכם שכר הטרחה.



כך שלא אתערב בגובה שכר הטרחה , התערבות שעל בית המשפט לעשות רק כאשר מדובר בשכר לא ראוי שכן , בראש ובראשונה יש לכבד את ההסכמים שנכרתים בין הצדדים.

ישנם דרכים שונות לקביעת שכ"ט עו"ד, יש תמחור על פי שעות , יש תמחור כולל, יש תמחור לפי אחוזי הצלחה, או לפי אחוזי עסקה או שילוב שבין סוגי התמחור השונים.
במקרה הנדון, בחרו הצדדים בקביעת שכר טרחה כולל, אשר לעיתים מתגלה כעסקה טובה לנותן השירות ולעיתים למקבל השירות.
היתרון הגדול הוא בידיעה המדויקת של הסכום שנקבע.
כפי שכבר קבעתי לעיל, הרי שאיני רואה בסכום עצמו שכר מוגזם או בלתי ראוי המצדיק את התערבותו של בית משפט.

השאלה שבפני
י הינה למעשה, האם זכאים התובעים להחזר שכר הטרחה משלא הושלמה המלאכה ע"י הנתבע אשר קיבל את מלוא שכר הטרחה.

לא התרשמתי שהנתבע נהג בצורה לא ראויה , או פגע בזכויותיהם של התובעים בדרך בה ניהל את התיק. אני סבורה כי ראוי הוא שמו"מ לפשרה בין הצדדים ימוצה לפני שהצדדים מגיעים לידי התדיינות משפטית ארוכה ומייגעת.

לכן, גם אינני מוצאת כי נפל פגם בדרך התנהלותו של הנתבע בניהול התיק בתקופה בה ייצג את התובעים.

מכאן אני מגיעה לשאלה השלישית והיא האם לאור העובדה שהנתבע לא סיים את המלאכה , זכאים התובעים להחזר או
לפחות להחזר חלקי של התשלום המלא ששילמו.

התשובה לכך היא חיובית . התובעים זכאים
להחזר חלקי אך בוודאי שלא החזר מלא. הנתבע למד את החומר , קיים פגישה עם התובעים והתייצב לדיון בהתראה קצרה. על כך מגיע לו שכר ראוי. את השכר יש לגזור מהסכם שכר הטרחה שבין התובעים לנתבע ולא בהתאם להסכמי שכר הטרחה שיש לתובעים עם עו"ד אחר. אלא אם כן הייתי קובעת כי השכר הנקוב בהסכם הינו שכר בלתי ראוי.

בנסיבות המקרה, אני קובעת שעל הנתבע להשיב לתובעים מחצית מהסכום ששולם על ידם, דהיינו סך של 2,500 ₪ פלוס מע"מ.

מומלץ לעו"ד שני להשיב לנתבע שליש מהסכום שעליו להשיב לתובעים בהנחה שזכה הוא לקבל מהנתבע שליש משכר הטרחה בגין
העברת התיק.



מובהר בזאת כי האמור לעיל הינו בגדר המלצה בלבד, שכן עו"ד שני לא היה צד לתביעה שלפניי.

לאור האמור לעיל ישלם הנתבע לתובעים תוך 30 יום מהיום סך של 2,500 ₪ פלוס מע"מ.

המזכירות תשלח העתק מפס"ד לצדדים.







ניתן היום,
כ"ה טבת תשס"ט, 21 ינואר 2009, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 2097-11/08 אסתר לוי, עובדיה לוי נ' גיא בית און (פורסם ב-ֽ 21/01/2009)