פסקי דין על עמי בן צבי | פסקי דין על עו"ד פביאן סלמן - כונס נכסים | פסקי דין על אריה בן ישראל | פסקי דין על אליהו אהרליכסטר ואח' |

1517/04 ברע     15/07/2009




ברע 1517/04 עמי בן צבי נ' עו"ד פביאן סלמן - כונס נכסים, אריה בן ישראל, אליהו אהרליכסטר ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט
בבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו
ברע001517/04

בפני
:
כבוד השופטת יהודית שטופמן



15/07/2009



בעניין
:
עמי בן צבי



ע"י ב"כ עו"ד
יצחק הוס

המערער


נ
ג
ד


1. עו"ד
פביאן סלמן - כונס נכסים

2. אריה בן ישראל

ע"י ב"כ עו"ד

בן ישראל ארז
3. אליהו אהרליכסטר
4. ד"ר יהודה שנהב


ע"י ב"כ עו"ד
גדי רז רוקח

המשיבים


פסק דין


א.
בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 25.4.02 של ראש ההוצל"פ (כתוארו אז) (כב' הרשם יוחנן גבאי) בתיק הוצל"פ 0123701887, לפיה נדחתה בקשת המערער לביטול מכירת מניותיו בחברת כוכב הים האדום בע"מ.


אני מחליטה ליתן רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

ראשית, סבורה אני כי ראוי להסביר את העובדה שהדיון בבר"ע שהוגשה ביום 1.3.04 מסתיים רק בחודש יולי 2009.
העיכוב הניכר בשמיעת הבר"ע מקורו, בראש וראשונה, בעובדה שכנגד המערער ניתן צו כינוס ביום 12.7.04 וביום 28.12.05 הוכרז המערער פושט רגל.
רק ביום 28.1.07 ניתנה בבית משפט של פש"ר (תיק פש"ר 5184/04) רשות למערער להמשיך בהליכים שבפני
ורק ביום 9.7.07 הודע לבית המשפט כי עו"ד
הוס, ב"כ המערער, רשאי להמשיך ולייצגו בהליכים אלה.
בשלב זה, התנהל הליך ביניים בעניין צירופו של ד"ר שנהב כמשיב בבר"ע.
וכך, למרבה הצער, ניתן

פסק דין
בבר"ע שהוגשה ביום 1.3.04 רק בחודש יולי 2009.

ומכאן לענייננו.

ב.
העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן:
ביום 23.6.98 מונה המשיב 1 ככונס נכסים (להלן: "כונס הנכסים") על 13.2% ממניותיה של חברת כוכב הים האדום בע"מ (להלן: "החברה"), שהיו בבעלות המערער (להלן: "המניות").
ביום 14.7.99 עתרו הזוכים בתיק הוצל"פ 0149429988 כי כונס הנכסים יפעל גם מטעמם. ביום 3.8.99 התקבל אצל הכונס צו עיקול על נכסי המערער בסכום של 54,509 ₪ לטובת בנק לאומי בתיק הוצל"פ 1401119979.
ביום 30.8.00 אישר ראש ההוצל"פ את בקשת הכונס לפנות לרו"ח לקבלת חוו"ד בעניין שווי המניות.
ביום 30.11.00 התקבל אצל הכונס צו עיקול נוסף על נכסי המערער בסכום של 501,075 ₪ לטובת ח.ל. מימון ושירותים בע"מ בתיק הוצל"פ 0108713978.
ביום 22.5.01, הגיש רו"ח יצחק בלנגה לכונס, חוות דעת לפיה למניות המוחזקות ע"י המערער אין כל שווי כלכלי, וביום 20.6.01 עותק מחוות הדעת הומצא למערער.
הכונס פרסם מודעות המזמינות את הציבור להציע הצעות לרכישת המניות. בעקבותיהם התקבלה הצעת המשיב 4, ד"ר יהודה שנהב (להלן: "ד"ר שנהב") שהציע לרכוש את המניות בסכום של 90,000 ₪. כן התקבלה הצעה נוספת לרכישת המניות בסכום של 102,000 ₪. ד"ר שנהב העלה את הצעתו ל 103,000 ₪ והצעתו זכתה.
כונס הנכסים הודיע למערער על פרטי ההצעה וזכות הפדיון העומדת לו. כן, פנה כונס הנכסים, בהתאם לתקנון החברה, לבעלי המניות בהצעה לרכוש את המניות בסכום זהה. המערער, על אף שביקש וקיבל ארכה עד ליום 2.9.01, לא ביקש לפדות את המניות.

ביום 4.9.01 הוגשו ע"י הכונס בקשות לאישור מכירת המניות והטלת הוצאות כינוס ושכ"ט הכונס על המערער. עוד באותו היום, אישר ראש ההוצל"פ את המכר.
המערער, מנגד, שילם באותו מועד ממש, קרי ביום 4.9.01, את יתרת החוב בתיק וביקש לסגור את תיק ההוצל"פ. ביום 5.9.01 רשם המערער משכון על מניותיו לטובת משה ויינריך, ממנו לווה המערער, לטענתו, כספים לתשלום יתרת החוב.
ביום 10.9.01 הוטל עיקול על מניות המערער בגין חוב בסכום של 138,137 ₪ לטובת החברה ותיק ההוצל"פ בגין חוב זה, צורף לתיק ההוצל"פ נשוא הערעור דנן.

ביום 28.9.01 קבע ראש ההוצל"פ כי:
"התיק ייסגר לאחר תשלום הוצאות הכינוס ושכ"ט הכונס בסך 6% מסכום החוב בתיק (לפני שבוצע התשלום) בצירוף מע"מ כדין".

ביום 11.10.01 הגיש הכונס בקשה להבהרת החלטה ולמתן הוראות, בין היתר, בשאלות: מהו פרק הזמן המוקצב לתשלום ההוצאות ושכ"ט כונס? האם משמעות ההחלטה היא ביטול ההחלטה מיום 4.9.01 וביטול המכר? האם על המערער לשלם את החוב הפסוק לחברה בתיק הוצל"פ שצורף ושבגינו עוקלו מניות המערער?

ביום 5.11.01, בהעדר תגובה מטעם המערער, קבע ראש ההוצל"פ, כדלקמן:
"מאחר שהחייב לא שילם עד היום את הוצאות הכינוס ושכ"ט כונס הנכסים, ימשכו ההליכים בתיק עד לגביית מלוא החוב. המניות יועברו לקונה שרכשם."

ביום 12.11.01 הגיש המערער בקשה דחופה ביותר לביטול ההחלטה מיום 5.11.01, בין היתר, מהטעם שמלוא יתרת החוב בתיק שולמה על ידו, והוא מעוניין לשלם את שכ"ט כונס הנכסים והוצאות הכינוס ואף ניסה לעשות כן, עובר להגשת הבקשה. המערער ביקש לבטל את ההחלטה למכירת המניות שתביא, לטענתו, לגרימת נזק בלתי הפיך ולמצב אבסורדי של מכירת מניותיו בעבור תשלום שכר טרחת הכונס והוצאות הכינוס.
ד"ר שנהב שילם את מלוא התמורה בגין המניות, וביום 13.11.09 נרשמו המניות על שם ד"ר שנהב ברשם החברות.

ביום 20.1.02 התקיים דיון בפני
ראש ההוצל"פ בסיומו התבקשו הצדדים לסכם טענותיהם בסוגיה.
ביום 8.4.02 התקבל אצל הכונס צו עיקול בסכום של 11,085 ₪ לטובת חברת נאות רבקה בע"מ בתיק הוצל"פ 0174412014.


ביום 25.4.02 ניתנה ההחלטה נשוא הבר"ע שבפני
, בה נקבע כדלקמן:
"לאחר שעיינתי בסיכום הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה לביטול ההחלטה, מהנימוקים המפורטים בסיכומי כונס הנכסים"

ביום 2.5.02 התקבל אצל הכונס עיקול נוסף בסך 240,000 ₪ לטובת חברת כוכב הים בע"מ במסגרת תיק הוצל"פ נוסף.

ביום 13.6.02 אושרה בקשת הכונס לפסיקת שכ"ט ולמתן הוראות חלוקה ובהתאם הועברה התמורה לידי המעקלים השונים כל אחד על פי חלקו: סך של 4,217 ₪ לבנק הבינלאומי; סך של 38,765 ₪ לח.ל. מימון ושירותים בע"מ; סך של 857 ₪ לנאות רבקה בע"מ; סך של 18,657 ₪ לחברה; סך של 10,686 ₪ לחברה.
(כזכור, הוטלו שני עיקולים לטובת החברה).

ביום 9.10.02 דחתה כב' הרשמת (כתוארה אז) יהודית שיצר את בקשתו של המערער להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 25.4.02 (בש"א 13144/02). ערעור שהגיש המערער לביהמ"ש המחוזי התקבל ביום 23.2.04 (ע"א 3483/02) ובהתאם הגיש המערער ביום 1.3.04 בקשת רשות ערעור זו.

ג.
המערער טוען כי משכן את מניותיו על מנת לשלם את יתרת החוב, ועתר, בהתאם להחלטת ראש ההוצל"פ, לשלם את הוצאות הכינוס ושכ"ט הכונס ולסגור את תיק ההוצל"פ. ברם, ראש ההוצל"פ אישר את מכירת המניות לד"ר שנהב. המערער טוען כי בנכס הושקעו 10,000,000$ וכי ההצעה של ד"ר שנהב לרכישת המניות בסכום של 103,000₪, אינה משקפת את ערכן הממשי וכי משמעות החלטת ראש ההוצל"פ היא נישולו של המערער מהחברה ללא תמורה ממשית.
המערער טוען כי נפלו פגמים משמעותים בהליך המכר וקיים חשש לקנוניה בהליך רכישת המניות, המצדיקים את ביטול המכר.
המערער טוען כי לא ניתן להתבסס על "חוות הדעת" שנערכה ע"י רו"ח בלנגה, שקבעה כי למניות אין שווי כלכלי, שכן זו אינה ערוכה כחוו"ד. המערער טוען כי חווה"ד אינה כוללת התייחסות לנכס העיקרי של החברה, קרי השטח עליו נבנה האתר, שאת שוויו יש לאזן אל מול הפסדי החברה. בנוסף, לטענת המערער, אם מפחיתים את דמי הניהול והפחת השנתי הגבוהים, המצוינים בחוות הדעת האמורה, מתקבל רווח נאה. המערער טוען כי היה על ראש ההוצל"פ להורות על הזמנת שומה עדכנית להערכת שווי מניות החברה, ומעלה תמיהה מדוע מתנגד ד"ר שנהב, הטוען כי מדובר במניות חסרת ערך, לביטול מכר המניות. המערער טוען כי לא הגיש חוו"ד נגדית הן בשל העלות הכלכלית הכרוכה בכך, והן מהטעם שעד היום לא קיבל לידיו את ספרי החברה.
המערער טוען לפגמים בהליכי המכר. בין היתר, נטען כי כונס הנכסים לא ערך התמחרות וממילא לא הזמין את החייב להתמחרות, כפי שחייב היה לעשות עפ"י דין. לו היתה נערכת התמחרות, כך לטענת המערער, יתכן שהיה מתקבל מחיר גבוה מהמחיר שהוצע.
המערער טוען לפגמים נוספים בהתנהלות הכונס שמנע את פדיון המניות על ידי המערער, למרות שכל החוב שנותר הוא תשלום בסכום נמוך בגין הוצאות הכינוס ושכ"ט הכונס. כן מציין המערער כי כונס הנכסים לא המציא למערער עותק מבקשת ההבהרה שהגיש לראש ההוצל"פ, בה הודיע, לראשונה, על מעקלים נוספים וביניהם החברה.
המערער טוען עוד, כי עולה חשש לקנוניה בין כונס הנכסים, שפעל כאמור לעיל, לבין המשיב 2, בעל מניות בחברה לבין ד"ר שנהב ידידו, שרכש את המניות חסרות הערך, כביכול, שאינו נתבע להשתתף בהפסדי החברה ומניותיו אינן מדוללות.

ד.
כונס הנכסים טוען כי לא התגלו פגמים בהליך הכינוס, שכל שלב בו ננקט ואושר ע"י ראש ההוצל"פ. הכונס טוען כי לאחר הפרסום הוצעו רק שתי הצעות לרכישת המניות, ולאחר שד"ר שנהב העלה את הצעתו ל- 103,000 ₪, סירב המציע השני להשוות את ההצעה, ועל כן לא היה טעם בקיומה של התמחרות עם מציע אחד בלבד. הכונס טוען כי במסגרת בר"ע זו מעלה המערער טענות עובדתיות חדשות, שלא נטענו בפני
ראש ההוצל"פ, ולא הוכחו על ידו, אף במסגרת הליך זה.
הכונס טוען כי רק במסגרת בר"ע זו, חולק המערער לראשונה על מסקנות חווה"ד לעניין שווי המניות, אך לא הגיש חוו"ד סותרת התומכת בטענותיו, וזאת על אף שהוכח כי מסמכי החברה היו ברשותו ומצבו הכלכלי מאפשר לו לממן חוו"ד נגדית.
כונס הנכסים טוען כי בשל העיקולים שהוטלו, חייב היה לפעול מעבר לאינטרס הצר של גביית החוב בתיק ההוצל"פ הספציפי. הכונס טוען כי המערער, שהיה מודע לעיקולים אלה, משכן את המניות בניגוד לדין. עוד טוען הכונס, כי ניתנה למערער הזדמנות לפדות את המניות, אך הוא בחר שלא לפדות את המניות בסכום ההצעה.
כונס הנכסים דוחה את טענות המערער בדבר קנוניה וטוען כי פעל באובייקטיביות מלאה במטרה למקסם את תמורת הנכס.
בנוסף, טוען הכונס כי דין הבר"ע להדחות בשל אי צרוף רוכש המניות (שצורף בשלב יותר מאוחר) ויתר הנושים שהיו בעלי דין בהליכי ההוצל"פ, וזאת מהטעם שהמניות נמכרו ותמורתן חולקה, בין הנושים, עפ"י הוראות ראש ההוצל"פ.

ה.
המשיב 2, בעל מניות בחברה, דוחה את טענות המערער בדבר קנוניה למכירת המניות. המשיב 2 טוען כי עד מועד עריכת חווה"ד, לא הכיר כלל את רו"ח בלנגה.
ד"ר שנהב, שרכש את המניות, הוא אומנם ידידו, אך הטענה לפיה מדובר ב'איש קש' היא חסרת שחר, שכן הוצע למשיב 2 לקנות את המניות, ולו רצה יכול היה לרכוש את המניות בעצמו.
המשיב 2 טוען עוד, כי הוכח שמסמכי החברה היו ברשות המערער והמניות אינן רכושו היחיד, ומכאן שהיה באפשרותו של המערער להגיש חוו"ד נגדית. כמו כן, טוען המשיב 2 כי אין כל בסיס לטענות המערער בדבר הכנסות החברה ושווי מניותיה. עוד טוען המשיב 2 כי המערער לא פעל בהתאם להחלטת ראש ההוצל"פ ולא שילם את הוצאות הכינוס ושכ"ט הכונס.

ו.
ד"ר שנהב, שרכש כאמור את המניות והן נרשמו על שמו עוד בחודש נובמבר 2001, טוען כי היה על המערער לצרפו, מלכתחילה, כמשיב לבר"ע. ד"ר שנהב טוען כי צירופו באיחור של כחמש שנים, כשלעצמו, מצדיק את מחיקת הבר"ע. ד"ר שנהב טוען עוד כי אין המדובר במקרה קיצוני בו הוכחו פגמים היורדים לשורשו של עניין בהליך המכר, המצדיקים, כך עפ"י הפסיקה, ביטול מכר המניות חמש שנים לאחר אישורו.
ד"ר שנהב דוחה את טענות המערער לעניין שווי המניות, בין היתר, מהטעמים הבאים: המערער לא המציא חוו"ד נגדית ולא תקף את ממצאי חווה"ד בזמן אמת; עפ"י ממצאי חווה"ד החברה מפסידה כספים רבים מידי שנה; לא הוצעה הצעה גבוהה יותר; המערער לא הביא בפני
הכונס הצעה גבוהה יותר לרכישת המניות ולא ניצל את זכותו לפדותן; הצעת המערער לביטול המכר וסגירת התיק מתבססת על מחיר המניות שהוצע בעבורן.
ד"ר שנהב טוען כי בבקשתו לביטול המכר, הציג המערער מצג לפיו אין כל פגם במחיר בו נמכרו המניות ובחווה"ד שהוגשה לעניין זה, ולכן מושתק המערער כיום מלטעון טענות סותרות.

ז.
ענייננו, בבקשת המערער להורות על ביטול מכר מניותיו בחברה לרוכש, ד"ר שנהב, לאחר שכבר ניתן אישור ראש ההוצל"פ למכר, הרוכש שילם את מלוא התמורה והתמורה חולקה בין נושי המערער.

המערער העלה טענות רבות באשר להתנהלות כונס הנכסים שהביאה, בסופו של יום, לאישור מכר המניות לד"ר שנהב.

תכלית תפקיד כונס הנכסים היא, מכירת הנכס באופן כזה שבאמצעות השאת התמורה, יקבל החייב את מירב התמורה בגין נכסיו והנושים יקבלו את מירב התמורה לה הם זכאים. בהליך מימוש הנכס בלשכת ההוצאה לפועל, עניין לנו באיזון בין אינטרסים נוגדים הבאים תחת קורת גגו של כונס הנכסים. על כן, נקבעו בפסיקה כללים, שנועדו לשמור על הגינות ההליך הכינוס ונגישותו להשתתפות מציעים רבים ככל האפשר, תוך הגנה על האינטרסים הלגיטימיים של המעורבים בדבר.

מהשתלשלות העניינים המפורטת בהרחבה לעיל, לא מצאתי פגמים בהתנהלות הכונס או פגמים בהליך המכר או חשש לקנוניה בהליך רכישת המניות, המצדיקים ביטול המכר.

כונס הנכסים פעל כדין ובאישור ראש ההוצל"פ, בפנותו לקבלת חוו"ד בענין שווי המניות לרו"ח יצחק בלנגה, אשר קבע כי אין שווי כלכלי למניות המערער.

אין חולק, כי עד שלב הבר"ע שבפני
, המערער שחווה"ד הומצאה לו, לא חלק, על זהות עורכה או אופן עריכתה או תוכנה של חוות הדעת האמורה, ולא המציא חוו"ד נגדית.

כשבפני
ו חווה"ד הקובעת כי למניות אין ערך כלכלי, פרסם הכונס מודעות המזמינות את הציבור להציע הצעות לרכישת המניות. בעקבות פרסום המודעות, נתקבלו שתי הצעות לרכישה, אך לאחר שד"ר שנהב העלה הצעתו לסכום של 103,000₪ סירב המציע השני להשוות את הצעתו. ולפיכך, לא היו צורך והצדקה בעריכת התמחרות.
המערער היה מעורב בהליכי המכר, ואלה אף עוכבו לבקשתו עד ליום 2.9.01, על מנת לאפשר לו, בין היתר, לממש את זכותו לפדיון המניות.

ביום 4.9.01 אירעו שני אירועים שהם המקור לבעייתיות בתיק זה: מחד אושרה בקשת כונס הנכסים לאישור המכר לד"ר שנהב. מנגד, שילם המערער את יתרת החוב בתיק ועתר לסגור את תיק ההוצל"פ. ראש ההוצל"פ נענה לבקשת המערער וקבע, כאמור, כי התיק ייסגר לאחר תשלום הוצאות הכינוס ושכ"ט הכונס.

המערער לא פעל בהתאם להחלטה זו ולא שילם את הוצאות הכינוס ושכ"ט הכונס. גם לאחר שהומצאה למערער ביום 23.10.01, כך לטענתו, בקשת הכונס להבהרת החלטה, בחר המערער שלא לשלם את הוצאות הכינוס ושכ"ט הכונס.

ראש ההוצל"פ המתין עד ליום 5.11.01 ובדין קבע כי משלא שילם המערער עד אותו היום את הוצאות הכינוס ושכ"ט הכונס, ימשכו ההליכים בתיק עד לגביית מלוא החוב, והמניות יועברו לקונה שרכשם.

המערער כאמור הגיש ביום 12.11.01 בקשה לביטול ההחלטה, מהטעם שיתרת החוב בתיק שולמה על ידו, והוא מבקש לשלם את הוצאות הכינוס ושכ"ט הכונס. המערער ביקש לבטל את ההחלטה שתגרום, לטענתו, לנזק בלתי הפיך ולמצב אבסורד של מכירת מניותיו בעבור תשלום שכר טרחת הכונס והוצאות הכינוס.

על פני הדברים נראה כי יש, כביכול, ממין האבסורד בכך שמניות המערער נמכרו בשל אי תשלום הוצאות הכינוס ושכ"ט הכונס. נראה, כביכול, כי המדובר בתוצאה שאיננה מידתית, אולם טענות אלה של המערער, אין לקבלן.

לא ניתן להתעלם מהעובדה שהדיון מתקיים לאחר שמונה שנים מיום מתן ההחלטה, גם בשל מחדלי המערער, ובענייננו, המדובר ב"מעשה עשוי" במובנו המובהק ביותר. לענין זה ראה ע"א 718/07 הרב דניאל ביטון נ' חברת העובדים השיתופית הכללית בארץ ישראל בע"מ (טרם פורסם, 6.10.08), שם נפסק כי שינוי נסיבות שאירע מאז מתן ההחלטה ועד לערעור, יצר "מעשה עשוי" שהפך את הערעור לאקדמאי ולתיאורטי לחלוטין, מזה זמן רב.

לא נראה שניתן לבטל היום החלטה על אישור המכר אפילו אם התחושה היא, שכביכול, נמכרו המניות בשל אי תשלום הוצאות הכינוס.

זאת ועוד, בבקשתו לביטול החלטה זו, כמו גם בבר"ע שבפני
, מתעלם המערער לחלוטין מהעיקולים הרבים שהוטלו בתיק ההוצל"פ. עיקולים שצוינו כבר בבקשת כונס הנכסים להבהרת החלטה, ומכאן שהיו ידועים למערער.

סבורה אני, כי מהאמור לעיל עולה, שכונס הנכסים פעל כדין, כפקיד בית המשפט, לטובת הכינוס ובמסגרת חובת האובייקטיביות המוטלת עליו, כשדאג ליידע את ראש ההוצל"פ במסגרת בקשת ההבהרה וסיכומיו בבקשה לביטול ההחלטה, בדבר עיקולים נוספים המוטלים על המערער במסגרת תיק ההוצל"פ. כידוע, על כונס הנכסים לפעול בנאמנות, יושר, הגינות ותום לב ולא ברשלנות. כונס הנכסים אינו שליחו של הנושה שמטעמו הוצע ככונס, ואינו רשאי להתעלם מאינטרסים של מעורבים אחרים (ע"א 1034/92 רמות זכרון בע"מ (בכינוס) נ' ד"ר אליעזר וולף (טרם פורסם, 20.1.93)

בענייננו, התמורה שהתקבלה ממכירת המניות בסכום של 103,000₪, שימשה, איפוא, לא רק לתשלום הוצאות הכינוס ושכ"ט הכונס, אלא שימשה גם להקטנת חובות פסוקים שעמדו כנגד המערער, בגינם הוטלו עיקולים על מניות המערער. במועד מכירת המניות הגיעו העיקולים לסכום כולל של כ- 690,000 ₪ (נכון למועד הגשת סיכומי כונס הנכסים). בנסיבות אלה, סבורה אני כי
בדין לא בוטל מכר המניות ואין לראות את אישור המכר בפריזמה הצרה של מימוש המניות לשם תשלום שכ"ט הכונס והוצאות הכינוס, משאין הדבר כך.

יתרה מזו, המניות נרשמו על שם ד"ר שנהב והכספים שהתקבלו תמורת מכר המניות חולקו, כבר בשנת 2002, לנושים השונים, שלא צורפו כצדדים לבר"ע, וביטול המכר כיום יפגע בהם ובד"ר שנהב, ללא הצדקה וללא כל עילה מן הדין.

לא מצאתי כל ממש בטענות המערער, בדבר קנוניה בהליך רכישת המניות.

כאמור, המערער לא ערער במועד על ממצאי חווה"ד ושווי המניות שנקבע בה, וגם כיום לא הביא כל ראיה ולא הציג בפני
ביהמ"ש חוו"ד נגדית, התומכת בטענתו לפיה למניות ערך גבוה מהמחיר שהוצע תמורתן. ההשקעה הגבוהה בנכס אינה מעידה תמיד על שווי 13.2% ממניותיו, במיוחד משמדובר בעסק הצובר הפסדים. המציע -הזוכה ד"ר שנהב, הוא אומנם ידידו של המשיב 2, אך אין די בכך כדי להצביע על קנוניה במכירת המניות. טרם אישור המכר, הציע כונס הנכסים למשיב 2, כבעל מניות ובהתאם לתקנון החברה, לקנות את המניות במחיר שהוצע, ולכן לא נזקק המשיב 2, לכך שד"ר שנהב ישמש כ"איש קש", כטענת המערער, לצורך קניית המניות.

בנסיבות אלו, משלא עלה בידי המערער להצביע על פגמים מהותיים שנפלו בהליכי המכר או על חשש לקנוניה בהליך רכישת המניות, לא מצאתי מקום להורות על ביטול ההחלטה לפיה אושרה מכירת המניות.

ח.
סוף דבר- הערעור נדחה.

המערער ישלם למשיב 1, למשיבים 2 ולמשיב 4 הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד
בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ (סה"כ 6,000 ש"
ח
בתוספת מע"מ) שישולמו מתוך הערבון שהופקד בתיק זה.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.
ניתן היום 15 ביולי, 2009 (כ"ג בתמוז תשס"ט) בהעדר הצדדים.



י' שטופמן, שופטת








ברע בית משפט מחוזי 1517/04 עמי בן צבי נ' עו"ד פביאן סלמן - כונס נכסים, אריה בן ישראל, אליהו אהרליכסטר ואח' (פורסם ב-ֽ 15/07/2009)