Google

אילוז מאיר - "מטבחי אלי" - אלי בראון

פסקי דין על אילוז מאיר | פסקי דין על "מטבחי אלי" - אלי בראון

1206/00 תק     03/07/2001




תק 1206/00 אילוז מאיר נ' "מטבחי אלי" - אלי בראון




8
בתי המשפט
תק 001206/00
בית משפט לתביעות קטנות אשדוד
03/07/2001
תאריך:
כב' השופט אריאל חזק
בפני
:

אילוז מאיר

בעניין:
התובע
נ ג ד
"מטבחי אלי" - אלי בראון
הנתבע

החלטה

זוהי תביעה לתשלום על פי חוזה לפיצויים ואכיפת חוזה בגין הפרה יסודית של חוזה להרכבת מטבח עלידי הנתבע לתובע.

לטענת התובע, הנתבע הפר את התחייבויותיו כלפיו וזאת בהסתמך על ההסכם בין הצדדים.
ההפרה מתבטאת בכך שעל פי החוזה הצבעים של הדלתות אמורים להיות זהים לשאר המטבח , דבר שלא סופק בפועל.

לטענת הנתבעת, התובע הוא שהפר את החוזה. ההפרה מתבטאת לטענתו בכך שהתובע פנה אל הנתבע לשם ביצוע העבודה רק לאחר 75 יום מיום חתימת ההסכם בעוד שהעבודה היתה אמורה להתבצע עד ל 45 יום מיום ההסכם.

הסכום הנתבע ע"י התובע הינו 15,000 ₪ בנוסף לאכיפה. הסכומים מורכבים מ 5,000 ₪ , פיצוי מוסכם, 10,000 ₪ , פיצוי על נזקים בפועל + אכיפה.

בכתב ההגנה מציין הנתבע סכום בסך של 29,950 ₪ ומורכב מיתרת חוב, תיקונים שנעשו ופיצוי מוסכם , שיש בדעתו לתבוע מן התובע. סכום זה לא נתבע בפועל ע"י הנתבע.

דיון:

איחור בהזמנה -

לטענת הנתבע , האיחור בהזמנה היווה הפרה ועל כן זכאי הוא לביטול החוזה וכן לפיצוי המוסכם הקובע בחוק.

בחוזה נאמר " זמן משוער לביצוע העבודה בין 3 שבועות לחודש מיום חתימת ההסכם הנ"ל
( תאריך 30/6/98 שלי - א.ח)

מאחר והפנייה לנתבע נעשתה בתאריך 20/8/98 להזמנת המטבח, לטענת הנתבע איחור זה היווה הפרה יסודית.

נראה כי אין לקבל את טענתו של הנתבע כי מדובר בהפרה אשר הקנתה לו אפשרות לבטל את החוזה ביטול מיידי שכן איחור דנן לא נחשב כהפרה יסודית.

אף אם נאמץ את דעת הנתבע שמדובר בהפרה יסודית הרי על פי התנהגותו הביע דעתו כי ויתר על התרופות שהחוק מעניק ובכך הסכים להמשיך את קיום החוזה.

מההזמנה אשר צורפה לכתב ההגנה מתאריך 20.08.98 ניתן להסיק כי הנתבע היה מוכן לספק את ההזמנה תוך 60 יום מיום ההזמנה,ומכך שהנתבע החל להתקין את המטבח, ניתן להסיק על רצון הצדדים בהמשך קיום החוזה. 60221

מכל מקום, משלא עמד הנתבע על דעתו שברצונו לבטל את העסקה, בשלב זה הרי שבכך הביע דעותו שברצונו להמשיך ולקיים את החוזה ואין לקבל טענתו בעניין.
הפרה מצד הנתבע -
בהסכם בין הצדדים אשר פירט את צבעי המטבח נאמר
"כל עבודה תתבצע על ידי סנדביץ אדום.
פרט לכל הדלתות של המטבח כולל הויטרינות שיהיו עשוים מעץ מייפל טבעי גושני עבה.
בכל האזורים הפתוחים שלא מכוסים על ידי הדלתות ועשויים מעץ הסנדביץ, יהיו מצופים מפורמיקה באותו גוון של דלתות המייפל ( הדגשה שלי - א.ח.)

המחלוקת בין הצדדים הינה האם הצבעים זהים.

מהתמונות אשר הוצגו בפני
, נראה על פניו כי הצבעים לא זהים כלל.
לאור זאת התובע היה זכאי לדרוש את החלפת דלתות הארון בהסתמך על החוזה נשוא התיק.
בנוסף לאמור לעיל צוין בחוזה התנאי הבא:
"במידה ויהיו ליקויים בעבודה מכל סוג שהוא המבצע ( הנתבע - שלי) נתחייב לתקן או להחליף כל חלק ( דלת ארון או כל חלק שהוא במטבח) שאינו תואם את ההסכם שבין הצדדים".

אי הסכמת הנתבע להחליף את הדלתות מהווה הפרה יסודית. ניתן להניח שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה. אין להניח שאדם יהיה מוכן להישאר עם ארון מטבח עם דלתות שלא תואמות לצבע המבוקש ובשל אי עמידה בתחייבות עליו להישאר עם ארון ללא דלתות כלל במשך תקופה ארוכה - מעל לשנתיים.

מכאן אני קובע כי הנתבע הפר את ההסכם.

פיצויים מוסכמים

סעיף הפיצויים בהסכם קובע:
"כל צד שייפר את ההסכם ישלם לצד השני 5,000 ₪
חוץ מהנזקים שנגרמו לאחד מן הצדדים".

התמקדותנו כעת היא ברישא של הסעיף . אף שסעיף זה קובע פיצוי מוסכם ללא הבחנה בין סוג ההפרות השונות, אין בכך מלבטל את האמור בו.

הכלל לקבלת הפיצויים המוסכמים שנקבע בסעיף 15 לחוק החוזים ( תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א 1970 הוא היחס לנזק שניתן לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת מההפרה (הדגשה שלי - א.ח.)

פיצוי על סך של 5,000 ₪ אם אין היווה כ 16.66% מערך ההסכם, כאשר ההפרה נמשכת מעל לשנתיים, נראה כסכום סביר ואף יטען הטוען כי אינו סביר הרי שלא הגיעה לדרגת החריג המקנה לביהמ"ש שיקול דעת להפחית כאשר מדובר ביחס של "... ללא כל יחס סביר..."
הנתבע עצמו הסתמך על סעיף הפיצוייים ודרש בהסתמך על סעיף זה את הפיצויים המוסכמים על סמך הפרה שלטענתו אירע מצד התובע.

יש לזכור כי בהסתמכו על פיצויים מוסכמים התובע לא אמור להוכיח נזק כלשהו וזאת משום החזקה שהנזק נגרם.

פיצויים מעבר לפיצוי המוסכם
סעיף הפיצויים בהסכם קובע כאמור לעיל כי:
"כל צד שייפר את ההסכם ישלם לצד השני 5,000 ₪ חוץ מהנזקים שנגרמו אם נגרמו לאחד מן הצדדים".

בהסתמכו על הסיפא, מבקש התובע פיצוי נוסף מעבר לפיצוי המוסכם.
נראה כי דרישה זו דינה להידחות, שכן היא נוגדת את ס' 15 (ב) לחוק הקובע כדלקמן:
הסכם על פיצויים מוסכמים אין בו כשלעצמו כדי לגרוע מזכותו של הנפגע לתבוע במקומם פיצוים לפי סעיפים 10 עד 14 או לגרוע מכל תרופה אחרת בשל הפרת החוזה".
הואיל ובענייננו התביעות חלופיות, לא ניתן לדרוש גם את הפיצוי המוסכם וגם פיצוי נוסף מעבר לאותו פיצוי.

שילוב בין השניים היה מעמיד את התובע במצב טוב יותר ממצב בו קויים החוזה, ואין לאפשר מצב זה.

בנסיבות העניין, משהובהר מצד הנתבע כי אין באפשרותו לאכוף את החוזה כפי שנחתם בחוזה , החלטתי לקבל את התביעה בחלקה ולחייב את הנתבע בסך הפיצוי המוסכם.
הנתבע ישלם לתובע סך של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 9/3/00 וכן הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.

ניתנה היום י"ב בתמוז, תשס"א (3 ביולי 2001) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

מותר לפרסום מיום 03/07/01.

א. חזק, שופט

001206/00תק 339 אורית חיון








תק בית משפט לתביעות קטנות 1206/00 אילוז מאיר נ' "מטבחי אלי" - אלי בראון (פורסם ב-ֽ 03/07/2001)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים