פסקי דין על רדעי יצחק | פסקי דין על כהן יצחק | פסקי דין על מנורה חב' לביטוח |

1342/01 תק     17/01/2002




תק 1342/01 רדעי יצחק נ' כהן יצחק, מנורה חב' לביטוח בע"מ




בעניין:

10



בתי המשפט


בית משפט לתביעות קטנות חדרה
תק 001342/01


בפני
:
כב' השופט ראובן דן
תאריך:
17/01/2002




בעניין:
רדעי יצחק





התובע


- נ ג ד -





1 . כהן יצחק


2 . מנורה חב' לביטוח בע"מ




הנתבעים


פסק דין

1.
בתביעה זו תובע התובע מאת הנתבע, שהוא בעל טרקטור מסוג שופל, את הנזקים שנגרמו ע"י הנתבע באמצעות הטרקטור של הנתבע, כאשר הנתבע עבד עבור התובע במילוי חול ליסודות אשר נוצקו בביתו הנבנה של התובע מספר ימים לפני האירוע נשוא תיק זה.

2.
אין חולקין שהאירוע ארע ביום 2/4/94.

3.
יצויין כי התובע הגיש תביעתו רק ביום 21/2/01, כלומר שלושה חודשים לפני המועד בו תביעתו של התובע הייתה מתיישנת. התובע הסביר עובדה זו ע"י כך שהתיק היה מונח אצל עורך הדין שלו זמן רב ללא טיפול.

4.
באשר לעובדות – אין למעשה מחלוקת: אין חולקין כי מספר ימים לפני האירוע התובע יצק את היסודות לביתו, שהלך ונבנה באותה עת, והוא הזמין את הנתבע עם הטרקטור שלו כדי למלא חול בין חגורת היסודות התחתונה, ובין הקורות שכבר ניצקו לגובה. ראה לעניין זה התצלום ת/1/א. אין חולקין כי הנתבע הקים במקום רמפה מחול, כדי לעלות מעל החגורה התחתונה ותוך כדי פעולתו של הטרקטור במילוי החול במרווח בין החגורה התחתונה הוא פגע בקורות הפנימיות שהוקמו שם בגובה והן התרסקו. הקורות החיצוניות לא נפגעו, אלא היה צורך לפרקם. כל הקורות שנפגעו והתפרקו הוזזו הצידה – ראה לעניין זה התצלומים ת/1/ב.


5.
יאמר כי התובע הזהיר את הנתבע לפני שזה התחיל לעבוד "אמרתי לו שזה טרי (כלומר היציקה) ושיזהר כאשר הוא שופך את החול" (עמ' 4 שורה 1 לפרוטוקול). התובע לא היה נוכח כאשר הקורות נפגעו ושמע על כך מהקבלן שלו ומהמהנדס העד דוד דוניו.

6.
הנתבע העיד, בעמ' 4 שורה 21, כי הוא עובד עם השופל הזה מאז 18/2/94, וכי העבודה שביצע במקרה הנדון הייתה עבודתו הראשונה מסוג זה.

7.
הנתבע גם הודה כי התובע הזהיר אותו באשר לזהירות הדרושה מצידו (עמ' 5 שורה 1 לפרוקטוקול).

8.
על הסיבה המדוייקת ועל עצם האירוע של התפוצצות הקורות אין לנו אף עד ראיה אחד, למעט הנתבע, שמילא פיו מים בנקודה זו. באשר לנסיבות ההתפוצצות של הקורות יש לנו את עדותו של מהנדס הבית, האדריכל דוד דוניו, שבדק את כל הכרוך ביסודות יום לפני יציקתם, ויצא לשטח מיד לאחר הפגיעה בקורות, מספר ימים לאחר מכן כאשר נודע לו על הפגיעה בקורות. באשר לסיבת הפיצוץ אמר המהנדס דוניו בעמ' 8 שורה 8 ואילך: " הביטון לא התפוצץ מלחץ קטן, אלא מלחץ גדול כי הקורה מסוגלת להחזיק 2 טון עליה, כנראה שעלו שם עם משהו מאד כבד. עלו שם עם שופל על גלגלים, טרקטור כזה שוקל 10 טון". ובשורה 15 של אותו עמ': "כלי של 10 טון גם אחרי 28 יום של יציקת הביטון הביטון עלול להתפוצץ". כמו כן חוזר אותו עד באותו עמ' בשורה 20 : "אני לא יודע כתוצאה ממה הקורות הפנימיות רוסקו וקרסו זה היה מהעומס של הטרקטור, אני לא ראיתי אותך או מישהו שם רק ראיתי שזה היה מרוסק".

9.
מסקנתי היא לכן כי הסיבה להתרסקות הקורות הייתה העובדה כי הנתבע עלה למקום עם הטרקטור במשקל של 10 טון לביצוע העבודה, ומשקלו של הטרקטור הוא אשר גרם להתרסקות הקורות הפנימיות.

10.
באשר לנזק שנגרם – אין לי כל ספקות לאמיתות האמור בחוות הדעת ת/1 ואני קובע כי סכום הנזק, נכון ליום עריכת חוות הדעת ת/1, כלומר נכון ליום 26/5/94 היה בסך 8710 ₪.

11.
השאלה העיקרית היא באם התובע הוכיח במקרה זה את רשלנותו של הנתבע. הנתבע הודה כאמור כי הוא עבד עם השופל הזה רק מתאריך 18/2/94, וכי לפני כן היה נהג משאית (עמ' 4 סיפא לפרוטוקול) ברור לכן כי הנתבע היה חדש במקצוע של הפעלת טרקטור מעין זה, ואומר כי היה עליו לפחות לפנות לאחראים על הבניה, הקבלן ו/או המהנדס ולקבל מהם הנחיות מפורשות כיצד עליו לבצע את העבודה של מילוי החול, מבלי לגרום נזק, כפי ששמענו מהמנהדס דוניו טרקטור במשקל של 10 טון אסור היה לו לעלות במקום ההוא לביצוע העבודה.

בכל מקרה נראה לי כי חובתו של הנתבע הייתה להתייעץ עם אחד מבעלי המקצוע שמניתי לעיל, אם ובכלל היה מסוגל לבצע את העבודה עם הטרקטור שלו מבלי לגרום לנזק. אין לי ספק כי התובע לא נקט בכל צעד זהירות כזה ולכן לקח על עצמו את הסיכון בביצוע העבודה כאשר לא צפה מראש את הסיכון האמור, למרות שהיה חייב לצפות אותו.

12.
אוסיף גם כי הטרקטור מהסוג האמור הוא דבר מסוכן לפי הוראת סעיף 38 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), ונטל הראיה, שהנתבע לא היה רשלן בנסיבות העניין, מוטל לאור הוראות הסעיף האמור על הנתבע דווקא. אומר גם בעניין זה כי הנתבע לא הרים נטל זה.

13.
אבל אומר כי גם התובע תרם את תרומתו לאירוע. לתובע היה מהנדס בעל נסיון, העד דוניו, והדבר שהיה על התובע לעשות, לפני שהכניס את הנתבע עם טרקטור במשקל של 10 טון לעבוד במקום היה להתייעץ עם המהנדס שלו ולוודא אם טרקטור מסוג כזה בכלל מסוגל לבצע את העבודה מבלי לגרום נזק. התובע לא עשה כן ולכן אין מנוס אלא לקבוע כי התובע, ברשלנותו, תרם את חלקו לגרימת הנזק.

הייתי מעריך את רשלנותו התורמת של התובע בשיעור של 50%.

14.
הואיל והנזק שהתובע הוכיח מסתכם בסך 8710 ₪ נכון ליום 26/5/94 הרי שהסכום המגיע לתובע בגין נזק זה, הוא בשיעור של 50% מסתכם בסך 4355 ₪. לאור העובדה כי התובע השהה את תביעתו עד ליום 21/2/01, הרי שיש לפסוק לתובע ריבית והפרשי הצמדה רק ממועד הגשת התביעה.

15.
התוצאה מכל הנ"ל היא כי אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך
4355
ש"ח וסכום זה יישא ריבית צמודה והפרשי הצמדה למדד יוקר המחייה החל מיום 21/2/01 ועד לתשלום מלא בפועל.

כמו-כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הוצאות המשפט בסכום כולל של
1885
ש"ח (כולל הוצאות העדים) וסכום זה יישא ריבית צמודה והפרשי הצמדה למדד יוקר המחייה החל מהיום ועד לתשלום מלא בפועל.

16.
המזכירות תעביר עותקים מ

פסק דין
זה לבעלי הדין בדואר רשום.

ניתנה היום 17 בינואר, 2002 (ד' בשבט תשס"ב) בהעדר הצדדים.


ראובן דן
, שופט







תק בית משפט לתביעות קטנות 1342/01 רדעי יצחק נ' כהן יצחק, מנורה חב' לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 17/01/2002)