פסקי דין על רוני רון | פסקי דין על מרי פיזם |

4982/09 בשפ     21/07/2009




בשפ 4982/09 מדינת ישראל נ' רוני רון, מרי פיזם




החלטה בתיק בש"פ 4982/09



בבית המשפט העליון


בש"פ 4982/09



בפני
:

כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין


המבקשת:
מדינת ישראל



נ


ג


ד



המשיבים:

1. רוני רון



2. מרי פיזם


בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים
לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

בשם המבקשת:
עו"ד יעל שרף
בשם המשיבה 2:
עו"ד מרב גרינברג


החלטה


1.
זוהי בקשה להארכת מעצרם של המשיבים, החל מיום 22.6.2009, ב-90 ימים או עד למתן פסק-דין בעניינם, לפי המוקדם מביניהם. מעצרו של המשיב 1 הוארך זה מכבר, בהסכמתו. גם מעצרה של המשיבה 2 הוארך בהסכמתה, לאחר שביקשה לדחות את הדיון בבקשה זו, וזאת עד למתן החלטה בבקשה. משכך עומד לפני כיום עניינה של המשיבה 2 (להלן:
המשיבה

).

2.
כתב האישום שהוגש כנגד המשיבה מייחס לה רצח בכוונה תחילה של בתה בת הארבע, רוז פיזם ז"ל. רוז היא בתם של המשיבה ושל בנו של המשיב 1, בנג'מין. תחילה גרו המשיבה, בנג'מין ורוז בצרפת, ובשנת 2004 עברה המשפחה לישראל, והם התגוררו בביתו של המשיב 1. בשנת 2005 נפרדו בנג'מין והמשיבה, ובנג'מין שב לצרפת עם רוז. המשיבה המשיכה להתגורר בישראל, והתפתחה מערכת יחסית רומנטית בינה לבין המשיב 1. בשנת 2007, קיבלה המשיבה חזקה על רוז, בעקבות הליכים משפטיים שניהלה בצרפת. רוז עברה להתגורר עם המשיבים בישראל. כתב-האישום מפרט כי זמן קצר לאחר מכן, החליטו המשיבים כי הם אינם מעוניינים שרוז תמשיך להתגורר אצלם. המשיבה ביקשה מהמשיב 1 שידאג להוצאת רוז מביתם ואיימה כי תתאבד אם לא יעשה כן. רוז עברה להתגורר אצל אימו של המשיב 1, ויויאן. ביום 12.5.2008 ביקשה ויויאן מהמשיב 1 שייקח את רוז מביתה, משום שעליה להיעדר מן הבית בשעות הערב. ויויאן התנתה את חזרתה של רוז לביתה בכך שהמשיב ידאג לרישומה למסגרת חינוכית כלשהי. המשיבה דרשה מהמשיב 1, בבכי ובצעקות, שלא יחזיר את רוז לביתם. המשיב 1, בסופו של דבר, אסף את רוז מביתה של ויויאן. לפי האמור בכתב האישום, תיכננו המשיבים להרוג את רוז. במועד כלשהו, שאינו ידוע, נטלו המשיבים תיק נסיעות גדול מדירתם והכניסו אליו בגדים וחפצים שונים שהיו שייכים לרוז. לאחר מכן, במועד שאינו ידוע אף הוא, גרמו המשיבים, או מי מהם, למותה של רוז. המשיבים, או מי מהם, הכניסו את רוז לתיק, לאחר מותה או בעודה בחיים, והמשיב 1 השליך את התיק לנחל הירקון.

3.
עם הגשת כתב-האישום, הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי מרכז בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים נגדם. המשיב 1 הסכים למעצרו עד תום ההליכים. בית-המשפט קיבל את הבקשה לעצור את המשיבה, בחלקה, וקבע כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת האמור בכתב-האישום, אולם הורה על עריכת תסקיר בעניין המשיבה טרם הכרעה בשאלת חלופת המעצר. לאחר קבלת התסקיר, קבע בית-המשפט כי לא הוצעה לו חלופת מעצר הולמת והורה על מעצרה של המשיבה עד תום ההליכים. בקשה לעיון חוזר בעניין זה נדחתה. משחלפה תקופת תשעת החודשים שראשיתה ביום הגשת האישום, מבקשת המדינה להאריך את מעצרה של המשיבה בתשעים ימים נוספים.


המבקשת טוענת כי המעשה המיוחס למשיבה – רצח בכוונה תחילה של בתה – מעיד
על מסוכנות מצדה. המבקשת טוענת עוד כי ישנו חשש מפני הימלטות המשיבה מאימת הדין, נוכח העונש הצפוי לה אם תורשע וכי חשש זה מתחזק לאור היותה אזרחית צרפת ובעלת זיקה אליה. המבקשת מוסיפה כי בית המשפט המחוזי קבע, בשתי החלטות, כי לא ניתן לשחרר את המשיבה לחלופת מעצר. כן מדגישה המבקשת כי הגם ששמיעת הראיות החלה בחלוף תקופה לא קצרה ממועד הגשת כתב האישום, הרי שנעשים מאמצים לקיים דיונים רצופים והתיק מתקדם באופן משמעותי.

4.
דיו הבקשה להתקבל. המשיבה מואשמת בעבירה של רצח בכוונה תחילה. בית המשפט המחוזי החליט, לאחר בחינה מדוקדקת של חומר הראיות, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתה של המשיבה. עבירת הרצח מקימה חזקת מסוכנות, כך מורה סעיף 21(א)(1)(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ולא בכדי כך, שהרי ביצוע מעשה רצח, המתתו המכוונת של אדם, מעיד על מסוכנות רבה, הנשקפת מעצם המעשה. אדם המסוגל ליטול חייו של אחר – אדם מסוכן הוא. אדם שנכון ליטול חייה של ילדה רכה בשנים – מסוכן מאין כמוהו הוא; כבר נקבע כי על-מנת להפריך חזקה זו, וכדי להשתכנע כי יש בחלופת מעצר כדי לאיין את מסוכנותו של נאשם במעשה רצח, נדרשות נסיבות יוצאות דופן וחריגות. לעניין זה ראוי גם לזכור מהו העונש שבפני
ו ניצב נאשם ברצח אם יורשע. קשה על-כן עד מאוד להרתיעו מהפרת תנאי מעצרו או מביצוע עבירות נוספות (בש"פ 982/07
מדינת ישראל
נ' שמעון אביסדריס

(טרם פורסם, 20.2.2007); בש"פ 2646/97
עודה נ' מדינת ישראל
, פ"ד נא(1), 523). מטבע הדברים ועל דרך הכלל, אף אם הוחלט כי נתקיימו אותן נסיבות חריגות ונדירות המאפשרות שחרור נאשם ברצח לחלופת מעצר, הרי שעל החלופה המוצעת להיות חלופה הדוקה מאין כמוה.

5.
בנסיבות המקרה שלפני, החליט בית המשפט קמא כי ניתן, באופן עקרוני, לשחרר את המשיבה לחלופת מעצר, אולם החלופות שהוצעו אינן מתאימות לשם הגשמת מטרות המעצר. כך הוחלט לגבי חלופת המעצר בגרסתה הראשונה, וכך הוחלט אף לאחר שהציעה המשיבה שינויים באותה חלופה. גם אני סבור כי החלופה המוצעת אינה ראויה. כך למשל, המקום שהוצע אינו סגור בכל שעות היממה והמפקחים שהוצעו הביעו ספקות באשר ליכולתם לפקח על המשיבה בכל שעות היום. מכל מקום, אין בחלופה המוצעת כדי לאיין, בנסיבות המקרה הזה, את החשש מפני הימלטות מן הדין.


בנסיבות אלה, אני מורה על הארכת מעצרה של המשיבה החל מיום 22.6.2009, ב-90 ימים או עד למתן פסק-דין בעניינה, לפי המוקדם מביניהם.


ניתנה היום, כ"ט בתמוז התשס"ט (21.7.2009).



המשנה-לנשיאה



_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

09049820_p05.doc

גח

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il






בשפ בית המשפט העליון 4982/09 מדינת ישראל נ' רוני רון, מרי פיזם (פורסם ב-ֽ 21/07/2009)