פסקי דין על דוד אולומוצקי | פסקי דין על ישראל אלטמן | פסקי דין על יהודה אריה אלטמן |

293-01/08 א     10/03/2009




א 293-01/08 דוד אולומוצקי נ' ישראל אלטמן, יהודה אריה אלטמן









בית משפט השלום בהרצליה


ת"א 293/01/08

10 מרץ 2009







בפני
כב' השופט מאיר שנהב
, סגן נשיא

התובע:
דוד אולומוצקי



ע"י עו"ד ע. אלון






נ ג ד

הנתבעים:
1. ישראל אלטמן
2. יהודה אריה אלטמן


ע"י עו"ד ב. רוזנשטרוך



פסק דין


1.

התביעה:


לפניי תביעת התובע, לחיוב נתבע מס' 1 לפנות שני מבנים בשטח כולל של 189 מ"ר בקומה ב' ברחוב עקיבא 20 בבני ברק (להלן: "המושכר"), שהושכרו לנתבע מס' 1, בשכירות בלתי מוגנת, עפ"י הסכם שכירות מיום 1.9.05 עד 31.8.07 (להלן: "ההסכם") וכן לחייב את נתבע מס' 1 יחד עם נתבע מס' 2
- שערב לתשלום חובותיו בגין דמי שכירות והמיסים העירוניים החלים על המושכר בתקופת השכירות.

2.

ההגנה:


הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה כנגדם שכן פינו את המושכר
באיחור קל, לאחר שקיבלו את הסכמת התובע ומסרו את החזקה בו לידי התובע, במצב בו קיבלוהו לידם יחד עם מטלטלין שהיו בו בעת קבלת חזקתם בו.
הנתבעים טענו כי התובע סרב לקבל מידם את מפתחות המושכר והוא השתהה בטיפול בנכס ולפיכך יש לדחות התביעה כנגדם.
3.

הכרעה:

לאחר עיון בתיעוד שלפניי שכלל כתבי טענות, תצהירי עדות ראשית ומוצגים, שמיעת
תשובות העדים במהלך חקירתם ועיון בסיכומי בעלי הדין, נוכחתי כי התובע לא נשא בנטל להוכחת תביעתו ולפיכך שוכנעתי לדחותה ואלה נימוקיי בקצרה:

א.
התובע הודה כי אכן נתן הסכמתו ואישר לנתבעים לאחר בפינוי המושכר (ראה פרוטוקול בעמ' 6 שורה 8).

ב.
במהלך חקירתו התובע נאלץ להודות כי טענתו באשר להותרת ציוד רב במושכר ע"י הנתבעים מתבססת על עדות מפי אחרים, עדות
שאינה קבילה ואין ליתן לה משקל.
התובע הודה כי ביקר במושכר לראשונה זמן רב תום תקופת השכירות

(כ- 10 חודשים לאחר מכן לנוכח פריצה שארעה במושכר ביום 22.7.08) ולפיכך לא ברור כיצד ניתן ליתן משקל כלשהו לטענותיו אלה (ראה דברי התובע בעמ' 6 שורות 12-14 לפרוטוקול).

ג.
התובע לא טרח להעיד עד כלשהו להוכחת מצב המושכר ואי פינוי מטלטלי הנתבעים שנותרו בו, ככל שנותרו.

ד.
במהלך חקירתו הנגדית של התובע קיבלתי רושם כי התובע מתחמק ממתן פרטים רבים, תוך מתן תשובות מבולבלות וסותרות באשר לסוג הציוד שהשאירו הנתבעים והיקפו ולפיכך לא ניתן לבסס קביעה עובדתית כלשהי על סמך עדות חסרת משקל.

ה.
התובע לא נתן הסבר סביר ומשכנע באשר לשיהויו הרב בביקורו במושכר לאחר תום תקופת השכירות ולא הסביר מדוע לא פעל באורח נמרץ לפינוי המטלטלין שנותרו בו ככל שנותרו כדי לאחסנם במקום אחר או להשליכם לאשפה כדי להכשיר את המושכר לשם השכרה לאחרים.

מוזרה במיוחד תשובת התובע שהודה כי לא חשב על פתרון מהפכני ומסובך זה.

ו.
במהלך הבירור המשפטי הודה התובע כי המושכר מיועד להריסה ונראה שבכך חשף את סיבת שיהויו בטיפול בהשכרת הנכס
וקשייו למצוא שוכרים חלופיים (ראה עמ' 8 שורה 8 לפרוטוקול).

ז.
מיותר לציין כי הנטל להוכחת עילות התביעה ויסודותיה מוטל על התובעים ובערבו של יום נוכחתי כי התובע לא נשא בנטל זה.

ח.
גם אם יש ממש בטענת התובע באשר להפרת הסכם השכירות ע"י הנתבעים והותרת ציוד בו שמנע את השכרת המושכר לאחר, על התובע מוטלת חובה ברורה כבעל המושכר, להקטין נזקיו, אם התובע בחר לשבת בחיבוק ידיים כדי להעצים נזקיו בנסיון להטיל על הנתבעים את תוצאת מחדליו אין לו אלא להלין על עצמו.

4.

סוף דבר:

לנוכח קביעותיי דלעיל וכשלון התובע להוכיח תביעתו, הנני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשאת בהוצאות הנתבעים ובשכ"ט בא כוחם בסכום כולל של 10,000 ₪ בצרוף הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום,
10
מרץ 2009, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 293-01/08 דוד אולומוצקי נ' ישראל אלטמן, יהודה אריה אלטמן (פורסם ב-ֽ 10/03/2009)