פסקי דין על יצחק פרץ | פסקי דין על גלית פרץ | פסקי דין על קו רקיע חברה לתיכנון ובניה בע''מ

5135/06 א     05/03/2009




א 5135/06 יצחק פרץ, גלית פרץ נ' קו רקיע חברה לתיכנון ובניה בע''מ








בית משפט השלום בחיפה

ת"א 5135-06 פרץ ואח' נ' קו רקיע חברה לתיכנון ובניה בע''מ


05 מרץ 2009



בפני

כב' השופטת
חנה לפין הראל


תובעים

1
.
יצחק פרץ

2
.
גלית פרץ


נגד


נתבעת

קו רקיע חברה לתיכנון ובניה בע''מ




פסק דין

התובעים, יצחק וגלית פרץ
(להלן: "התובעים"), רכשו דירה מאת הנתבעת ב- 8.7.1997.

הדירה נבנתה על ידי הנתבעת, חברת קו רקיע חברה לתכנון ולבניה (להלן:"הנתבעת").

הדירה נבנתה ברח' השקד 2/2 בנהריה, והיתה חלק ממבנן יחידות דיור אותן בנתה הנתבעת, לאחר שזכתה במכרז של מינהל מקרקעי ישראל.

התביעה כאן היא בגין הפרת החוזה בין התובעים לנתבעת – איחור במסירת הדירה של 201 ימים, ובגין ליקויי בניה ואי התאמות, אשר נתגלו לתובעים בין בעצמם ובין על ידי המומחה מטעמם – מר שטיינר.

התובעים מעריכים את נזקיהם כדלקמן:
1.
פיצוי מוסכם בגין איחור במסירה – 3,014$.
2.
נזק על פי חוות הדעת – 95,472 ₪.
3.
עוגמת נפש – 20,000 ₪.
4.
הוצאות בגין דיור חלופי, הובלה והוצאות נלוות – 6,531 ₪.

התובעים טענו, כי ברור להם שקיימת ירידת ערך, אך לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת שמאי,
לטענתם, מחמת מצוקה כלכלית.

התובעים פנו אל הנתבעת לא פעם, ונתנו לה את האפשרות על פי החוק לבצע את התיקונים, אך לשווא. הנתבעת, בתירוצים שונים התחמקה מלמלא את חובתה.

הנתבעת טענה בכתב הגנתה, כי התביעה התיישנה שכן התביעה הוגשה ב-2.3.06, ואילו שבע השנים חלפו ביום 30.11.05 – שכן מועד המסירה על פי האמור בהסכם היה 29.11.98. (להלן הסכם המכר , או החוזה).

בנוסף, התביעה התיישנה שכן, על פי חוק המכר (דירות) תשל"ג-1973 (להלן: "החוק") חלפו כל המועדים של תקופות הבדק והאחריות המפורטים בתוספת לחוק.

עוד טוענת הנתבעת, כי התובעים מנועים מלטעון טענות כלשהן, לגבי אי התאמה ו/או ליקויים לאחר שנה מיום המסירה, וזאת על פי החוזה בין הצדדים סעיפים 3 ח' ו-3 ט'.

טענות אחרות של הנתבעת הן, כי יש לחשב את עלות התיקונים על פי העלות במהלך השנה הראשונה, וכי התובעים השתהו בהגשת התביעה ובכך גרמו לנתבעת נזקים, כי חוות הדעת של מר שטיינר שנעשתה בשנת 2003 – אינה רלוונטית, וכי התובעים ויתרו על תביעת פיצוי בגין עוגמת נפש כמפורט בסעיף 5 להסכם.

מעל לכל מוכחשת חוות דעת המומחה מטעם התובעים. לטענת הנתבעת מדובר בתיקונים וליקויים זניחים.

ביום 22.7.07 מונה אינג' מנחם המר כמומחה מטעם בית המשפט, אשר הגיש את חוות דעתו, למרות שלא שולם לו חלקה של הנתבעת בשכרו.

במהלך הזמן התברר, כי הנתבעת אינה מתכוונת להתייצב לדיון, מצבה הכלכלי קשה, והיא עומדת בפני
הליכי פירוק או הפסקת פעילות.

למרות התראות והחלטות חוזרות ונשנות, לא צלח הניסיון להביא את הנתבעת ו/או מי מטעמה
אל בין כותלי בית המשפט בתיק זה, פרט לבא כוחה ד"ר פיי שהמשיך להתייצב עד אשר שוחרר.

עו"ד חנא, ב"כ התובעים, ביקש במצב דברים זה, בו אין הנתבעת מוכנה כלל להיות יריב לדיון, להורות על הגשת סיכומים ומתן

פסק דין
בהתאם לחוות דעת המומחה –אינג' המר ועל פי החומר בתיק – הליך מקובל בתיקים מעין אלו.

הנסיבות שנוצרו, הביאו את ד"ר פיי – ב"כ הנתבעת לפנות תחילה בבקשה לקבוע התיק לסיכומים, ואחר כך להגיש בקשה להשתחרר מייצוג הנתבעת.

ב"כ התובעת הגיש סיכומים, אך הנתבעת לא עשתה כן. למעשה ניתן לפסוק הדין בהעדר התייצבות, עם זאת, לאור בקשת ב"כ התובעים, נכון בעיני לסקר בקצרה את סיכומי התובעים וחוות דעתו של מר המר.


סיכומי התובעים:

יש לדחות את טענת ההתיישנות, לעניין זה טען ב"כ התובעים בתגובה מיום 9/5/06 ועיקר טענותיו אשר שימשו בסיס להחלטה הם כדלקמן:

כל עוד נמשכת ההפרה לא החל מרוץ תקופת ההתיישנות. מדובר בהפרה מתמשכת של ההתחייבות למסור את הדירה במועד מסוים, ולפחות עד אשר נמסרה הדירה אין מתחיל מניין תקופת ההתיישנות.

ב"כ התובעים מפנה לע"א 9413/03 אילן אלנקווה נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה, וכן לע"א 35/71 חברת ישראל אוסטרליה להשקעות פרדסנית ומטעים בע"מ ואח' נ' מושב בן דרור, פד"י נ"ז(1)225 בעמ' 284.

בעיניננו יש לחשב את תקופת ההתיישנות החל מ- 21.9.99 ועל כן ממילא ביום הגשת התביעה טרם חלפו 7 שנים.

התובעים מבקשים לאמץ את חוות דעת המומחה אינג' המר ככתבה וכלשונה ולפסוק פיצויים בגין ליקויים בסך 70,977 ₪ כפי שקבע אינג' המר.

ישנן מספר סוגיות בהן מר המר לא החליט, שכן הן שאלות שיש להכריע בהן קודם עובדתית כמו:
האם הוחלפה נורת התאורה בממ"ד או לא, הוצאות דיור חלופי, וחיפוי צד המרפסת אשר בוצע על ידי הדיירים.

היות ומר המר קבע, כי יהיה צורך לפנות את הדירה במשך שבועיים לצורך התיקונים, יש לפסוק לתובעים סכום של 350$ שהם ממוצע שכר לשבועיים, ובנוסף פיצוי בגין עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לתובעים עד אשר נכנסו לדירה, נאלצו לגור בשכירות באותה תקופה.

ב"כ התובעת מבקש בסיכומיו לפסוק פיצוי של 108,097₪.

מומחה בית המשפט – מר המר וחוות דעתו.

ככלל, בית המשפט יקבל את חוות דעת המומחה אשר מינה, ורק בנסיבות חריגות יסטה ממנה. (ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא , פד"י נ"ו 949,936 ,(2002), צוטט בפסק דינו של השופט עמית בת"א (חי) 1436/98 והפסיקה שם.

עיינתי בחוות דעתו של אינג' המר ולא מצאתי כי יש מקום לסטות מממצאיו ומעלות התיקון בצידם.

באותם עניינים בהם לא הכריע, כפי שיפורט, אלא בחר להשאיר להכרעת בית המשפט , יוחלט אמנם על ידי.

אינג' המר
ביקר בדירה ב- 9.10.07 בנוכחות התובעים, ולרשותו עמדו כתב התביעה לרבות הסכם המכר , מפרט טכני, תוכניות מכר, אישור עיריית נהריה לאספקת חשמל, מים וכן טלפון והתכתבויות בין הצדדים ובאי כוחם. בנוסף חוות הדעת מטעם שני הצדדים.

ליקויים אותם מצא מר המר הם בתחומים שונים: יש לרצף מחדש את שטח הדירה, קיים חוסר
ניכר באדמה גננית ,במסגרת מילוי החוסר יש לטפל בנושא בידוד קורות המסד מן הקרקע.
חלון בחדר שינה נבנה לכיוון מזרח במקום לכיוון צפון , ויש לשנות מיקום החלון על כל הכרוך בכך. קיים ליקוי בדלת הכניסה ויש להחליף את ארונות המטבח שאינם מתאימים למפרט הטכני. ליקוי משהמעותי נוסף הוא בנושאי טיח ואיטום . קייים ליקוי בחיפוי חדר האמבטיה, יש לפרקו והתקין חיפוי אחרולבצע איטום מושלם. קיימים ליקויים נוספים
אך ברי חשיבות נמוכה יותר.

אינג' המר קבע כי עלות התיקונים בנושאים בהם מצא ליקויים, מסתכמת ב- 70,977 ₪ ובכלל זה פיקוח הנדסי ומע"מ. סכום זה נכון ליום 26.12.07, מר המר ציין, כי מדובר במחירי קבלן מזדמן.

כאמור מספר נושאים הופנו להכרעת בית המשפט .

ואלו הנושאים:
1.
בניית קירות מסוימים מבטון בניגוד למפרט.
2.
שינויים בקירות באזור חדר הממ"ד.
3.
חדר אמבטיה וחדר כביסה נבנה הפוך לתוכניות.

בנושאים אלו מצא, כי אמנם היתה בניה בניגוד לתקנות ו/או לתוכניות, אך לדעת מר המר לא נגרם נזק.
יתר על כן, לדעתו, ירידת ערך נטענת בגין אותן אי התאמות מתקזזת עם הגדלת שטח הדירה כפי שמצא ב- 3.28 מ"ר.

לעניין זה, יש פאן נוסף לא פחות חשוב ,והוא בניה על פי חוק, תקנות ותקנים. יש לעמוד על כך, כי חברות הבניה תבנינה על פי חוק. משאין הן עושות כך, גם אם אין נזק ממשי נראה לעין, זכאים רוכשי הדירות לפיצוי.

בנושאים אחרים היתה מחלוקת עובדתית כמו התקנת תאורה וריצוף ללא רובה, חיפוי קיר בצד המרפסת.
היות ולא נשמעו ראיות, וגם לא נקבעה עלות תיקון אם צריך, תהנה הנתבעת מן הספק בעניין זה.
מבחינה זו לא אחייבה בסכום תיקונים מוגדר.

התיישנות:
אינני מקבלת את טענת ההתיישנות:
התביעה הוגשה ב- 2.3.06, הדירה נמסרה לתובעים ב-21.9.99. ביום זה עדיין לא חלפו 7 שנים, ולו מטעם זה בלבד יש לדחות את טענת ההתיישנות.

יש להוסיף כי אמנם כל עוד הדירה אינה מוכנה למגורים ויש בה ליקויים רציניים, לא מתחיל המניין לתקופת ההתיישנות, נמשכת הפרת החוזה בין התובעים לנתבעת.
דירה לקויה איננה דירה מוכנה למגורים. היות הדירה מוכנה למגורים הוא המצב הקובע את יום המסירה, ולאו דווקא האקט הסמלי של מסירת מפתח גם אם הוא מלווה בפרוטוקול המסירה.

סעיפי הויתור בחוזה:
הסעיפים 3 ח' ו-ט' וכן סעיף 5 הם תנאים מקפחים בחוזה אחיד. אין לקבל התנאות אלו על הוראות חוק קוגנטיות וזכויות התובעים על פי דין, ועל כן טענות הנתבעת כי התובעים מנועים מלתבוע בגין הליקויים או בגין עוגמת הנפש, נדחית.

יתר על כן , בדירה נשוא התביעה אשר כל שטחה הוא כ-60 מ"ר ,קיימים ליקויים חמורים ובכלל זה בנייה בניגגוד לתקנות , והתובעים זכאים לפיצוי מוגדל בגין עגמת הנפש.

סיכומו של דבר הנני מקבלת את התביעה.

הנני פוסקת כי הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים כדלקמן:
1.
בגין עלות התיקונים – 70,971 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 27.12.07 ועד ליום מתן פסק הדין.
2.
בגין איחור במסירת הדירה – 3,014 $, בחישוב השער היציג ביום המסירה 21.9.99 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מאותו יום ועד ליום מתן פסק הדין.
3.
בגין עוגמת נפש ופיצויים, הפרת חוזה,בניה בניגוד לתוכניות ולתקנות – 20,000 ₪,
4.
הוצאות בגין דיור חלופי והובלה –2,500 ₪.

כל הסכומים ישולמו תוך 30יום מיום חתימתי על פסק הדין, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בנוסף תשא הנתבעת בהוצאות המשפט, שכ"ט המומחה מטעמה, שכ"ט מר המר. סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתם ועד ליום התשלום בפועל.

כמו כן תשא הנתבעת בשכ"ט עו"ד בשיעור 17% + מע"מ מסכום הפיצוי שהתקבל.

ב"כ הצדדים יכינו פסיקתא לחתימתי בתוך 14 יום מהיום.

נקבע לתזכורת מעקב ליום 1.4.09

המזכירות תמציא העתק מ

פסק דין
זה לצדדים.

ניתן היום,
ט'
אדר תשס"ט, 05 מרץ 2009, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 5135/06 יצחק פרץ, גלית פרץ נ' קו רקיע חברה לתיכנון ובניה בע''מ (פורסם ב-ֽ 05/03/2009)