פסקי דין על ענתבי יוסף | פסקי דין על ענתבי שושנה | פסקי דין על בוכמן יזהר | פסקי דין על סרור ברוך |

212503/02 א     30/10/2003




א 212503/02 ענתבי יוסף, ענתבי שושנה נ' בוכמן יזהר, סרור ברוך




1
בתי המשפט
א 212503/02
בית משפט השלום תל אביב-יפו
30/10/2003
תאריך:
כב' השופטת נועה גרוסמן

בפני
:

1 . ענתבי יוסף

2 . ענתבי שושנה

בעניין:
המבקשים
עו"ד מולודיק אריה

ע"י ב"כ
נ ג ד
1 . בוכמן יזהר
- אין הופעה
2 . סרור ברוך
- טוען 2

הטוענים
עו"ד גב' דייגי

ע"י ב"כ
החלטה

רקע:
בפני
בקשה לטען ביניים.
ביום 13.11.02 הוגשה בקשה לטען ביניים.
ברצון המבקשים לשלם עבור עבודות החשמל אשר בוצעו למענם, ואף הפקידו שיק לתשלום אצל בא כוחם.
בקשתם לביהמ"ש הינה למי משני הטוענים עליהם לשלם את סכום החוב עבור עבודות החשמל.
ביום 19.12.03 הגיש הטוען מס' 2 הודעת פרטים מטעמו. בהודעה כאמור, גורס הוא כי החוב של המבקשים הינו כלפיו, וזאת בעקבות חוזה עבודה שנחתם בינו לבין המבקשים בדבר ביצוע העבודה.(סעיף 2 להודעת טוען מס' 2).
לטענתו, משביצע הוא את העבודה למבקשים לא קיבל הוא את תמורתה.(סעיף 4 להודעת טוען מס' 2).
מוסיף טוען 2 בטענותיו כי סוכם בינו לבין הטוען 1 כי הוא אשר יקבל את התמורה המוסכמת בעבורה ביצוע העבודות ישירות מהמבקשים, וזאת מפאת חוב אשר חייב טוען מס' 1 לטוען מס' 2.(סעיף 6 להודעת טוען מס' 2).
הודעת פרטים מטעם טוען מס' 1 בוששה להגיע.
ביום 26.10.03 התקיימה ישיבה אשר נעדר ממנה הטוען מס' 1.
עו"ד מולודיק האיר את עיני לעובדה כי קשה לאתר את הטוען מס' 1 מכיוון שמחליף הוא דירות בתדירות גבוהה. כמו כן הוסיפה המבקשת כי הכתובת אשר בה נמסרה ההודעה לטוען מס' 1 , ניתנה להם ע"י מנהל העבודה של הטוען מס' 1, מר ולדי.
ב"כ טוען מס' 2, טענה כי הטוען מס' 1 לא הגיש הודעת פרטים. המועד להגשה חלף כך, שגם אם קיבל את ההזמנה לדין הדבר אינו רלוונטי.
אין וודאות לגבי ידיעת הטוען מס' 1 על הודעת פרטים וכן על קיום הדיון, מכאן עומדת בפני
המחלוקת למי יש לתת את צו הגודר בטען הבניים, כאשר הראיות היחידות שיש בתיק לגבי החוב בין המבקשים לטוען מס' 1 הינן כתב התביעה הקטנה אשר הגיש הטוען מס' 1 כנגד המבקשים בבית המשפט לתביעות קטנות בת"א, ת.ק. 10415/03.

המסירה לטוען 1:
במקרה דנן,יש להכריע בשתי סוגיות העולות , האחת היא לעניין זימונו של הטוען 1 בטען הביניים והשנייה הינה לגבי העובדה כי לא נשמע קולו של הטוען מס' 1.
אין אישור מסירה בתיק מאת הטוען מס' 1.
בתיק קיים אישור מסירה לכתובת הראשונה אשר היתה ידועה למשיבים, ונמצאת ברח' קרני 17/א תל אביב, אולם אישור זה חזר כ"לא ידוע". אישור מסירה שני לכתובת השניה ברח' רבינא בתל אביב , הודבק על הדלת לאחר שקידה ראויה.
ב"כ המבקשים והמבקשים בעצמם עשו כל שיכלו החל מבירור מענו של הטוען מס' 1 ושליחת הבקשה דנן לשתי הכתובות, וכלה בבירור מקום מושבו של הטוען מס' 1 בעזרת מנהל עבודתו מר ולדי, אשר מסר למבקשים את כתובתו החדשה, מרח' רבינא בתל - אביב. 60221
ניתן לראות את מעשיהם של המבקשים בחיפושיהם אחר הטוען מס' 1 כשקידה ראויה וסבירה למוצאו, אך עם כל זאת לא עלה בידיהם לבצע לטוען מס' 1 מסירה אישית.

בספרו של המלומד, ד"ר יואל זוסמן, נשיא ביהמ"ש העליון (עד לשנת 1980), "סדרי
הדין האזרחי", מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר שלמה לוין, שופט בית המשפט העליון,ירושלים מאי - 1995 נאמר בעמ' 125:
" 'מען' לעניין המצאת כתב בי - דין כולל את שם הישוב, שם הרחוב, מספר הבית ומספר המיקוד, ולרבות מספרי הטלפון והפקסימיליה באותו מען, אם ישנם; ובהעדר שם לרחוב או למספר הבית - סימן זיהוי אחר".
"התוצאה של קביעת המען היא, לפי תקנה 480, כי לא יהיה עוד צורך בעתיד למסור את המסמכים הנוגעים למשפט, בהתאם לתקנות, לתובע באופן אישי, ובהעדרו לאדם מבני משפחתו המתגורר עמו, אלא די במסירתם במען שנקבע ויטול אותם שם מי שיטול. במקום המצאה אישית באה המצאה מקומית".

מן האמור לעיל קובעת אני כי הטוען מס' 1 נחזה כמי שידע על קיומה של הבקשה לטען ביניים, על כל המשתמע מכך.
טענותיו של הטוען מס' 1, כלפי המבקשים,הועלו בתביעה, אשר הגיש בבית המשפט לתביעות קטנות בת"א, ת.ק.10415/03, שם מסר הטוען מס' 1 כתובת שונה: "ת.ד. 17366 בעיר תל אביב".
ההימנעות ממסירת הכתובת בת.ק. 10415/03 הנ"ל, אשר שם ציין הטוען מס' 1 רק מספר תא דואר, זה כשלעצמו מעיד על הבעייתיות של איתורו.על פי הצהרות בא כוחם של המבקשים, שנתמכו בכתבי בי- דין שהגיש, מועד הדיון בתביעה הקטנה, נדחה עד להכרעה בטען הביניים.
מכאן, שגם דרך ההליך בת.ק. היה הטוען מס' 1 צריך היה לדעת על קיום ההליך דכאן.

בבש"א 340/89 בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח בע"מ נ' יהודית שפוך ואח', דינים עליון, כרך י"ד 375:
"

פסק דין
" הינו "כתב בי-דין" (תקנה 1) ועל המצאתו חלות הוראות פרק לב' לתקנות. לפי סימן ג' לאותו פרק ניתן להמציא כתב בי-דין בדואר עם אישור מסירה (תקנות 495 - 496). שאלה היא מה דינו של כתב בי-דין שנמסר תוך סטיה מהוראות התקנות?
הכלל הבסיסי קובע כי, בעניין המצאת מסמכי בי-דין, יש להקפיד על הוראות התקנות כלשונן ואם נפל פגם בהמצאה - אין ההמצאה תקפה, אפילו ידע בעל הדין על תוכנו של פסק הדין (דר' י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד' 5, עמ' 209 - 212; ע"א 244/73 פיורקו נגד פרץ פד' כ"ז (2) 832, 835 וכן ראה המ' 235/77 ע"א 518/77, ורד נגד קנופלר פד' לא' (3) 553). אולם הלכה נוקשה זו רוככה במיקצת ובית המשפט מוכן כיום לבחון - על פי הוכחות ישירות או נסיבתיות - אם כתב בי-דין נמסר כהלכה אף שלא בדרך הטכנית הקבועה בתקנות (ע"א 203/84 יעיש נגד אהרון, פד' מ (1) 328, 333 335 ד'-ה')".
אשר על כן, יש לקבוע, כי הטוען מס'1 ידע, או שהיה עליו לדעת, על קיומו של ההליך בטען הביניים, ובכל זאת לא עשה דבר בעניין זה.

הכרעה עניינית:
ניתן לראות את גרסתו של הטוען מס' 1 מתוך התביעה בתביעות קטנות אשר עומדת כנגד המבקשים, ואשר צורפה לתיק זה.
הטוען מס' 1 הינו קבלן שיפוצים אשר ביצע עבודות חשמל ותיקונים למבקשים.(סעיף 1 לכתב התביעה הקטנה).
בין הטוען מס' 1 למבקשים נערכה תכתובת לגבי הצעת מחיר ביצוע העבודות, ביצועם ודרישת התשלום בגינם.(נספחים א',ב' ו- ד' לכתב התביעה הקטנה).
הטוען מס' 1 בת.ק. 10415/03 מציין כי הוסכם בינו לבין המבקשים שבעבור ביצוע עבודות החשמל ישלמו הם ישירות לחשמלאי אשר עבד במקום מטעמו.(נספח ג' לכתב התביעה הקטנה).
כמו כן, אין ספק כי החשמלאי אשר עבד בדירתם של המבקשים מטעם הטוען מס' 1 הינו הטוען מס' 2.(נספח ד' לכתב התביעה).
הטוען מס' 2 כאמור בהודעתו מציין כי הינו קבלן לעבודות חשמל ודרך הטוען מס' 1 קיבל את העבודה אצל המבקשים.
טענות אלו לעניין תשלום התמורה בגין ביצוע העבודה, עולות בקנה אחד, מכאן, קובעת אני כי דין המבקשים לשלם לטוען מס' 2 בעבור ביצוע העבודה.

צו גודר:
על המבקשים לשלם את חובם לטוען מס' 2 .
כדי ביצוע התשלום יצאו המבקשים ידי חובתם כלפי הטוען מס' 1, התובע בת.ק. 10415/03.
כל צד ישא בהוצאותיו.
ניתנה היום ד' בחשון, תשס"ד (30 באוקטובר 2003) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

גרוסמן נועה, שופטת
212503/02א 120 אדוה אזולאי








א בית משפט שלום 212503/02 ענתבי יוסף, ענתבי שושנה נ' בוכמן יזהר, סרור ברוך (פורסם ב-ֽ 30/10/2003)