פסקי דין על אריה פלדמן | פסקי דין על יצחק וינברג

3646/08 תט     28/07/2009




תט 3646/08 אריה פלדמן נ' יצחק וינברג










בית משפט השלום בחיפה

ת"ט 3641/08, ת"ט 3646/08 ויינברג נ' פלדמן


28 יולי 2009



בקשה מס' 1

בפני

כב' הרשמת
גילה ספרא-ברנע

המבקש
אריה פלדמן
ע"י ב"כ עוה"ד אלפסי ליאת


נגד

המשיב
יצחק וינברג

ע"י ב"כ עוה"ד עפר ירון


החלטה


בתיקים שבכותרת אוחד הדיון בשתי הבקשות לביצוע שטר כדלקמן:

תיק הוצל"פ מס' 02-16925-02-9 נפתח לביצועו של שטר חוב ע"ס 550,000 ₪ לז.פ. 27/5/96, וההתנגדות לביצועו נפתחה בבש"א 3646/08.

תיק הוצל"פ מס' 02-26352-04-0 נפתח לביצועו של שטר חוב ע"ס 90,000 ₪ לז.פ. 25/7/98, והוא נשוא בש"א 3641/08.

ביום 13/7/08 ניתנה החלטה בדבר קבלת בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדויות בתנאי הפקדה, אוחדו התיקים, ונקבע דיון בהתנגדויות במאוחד.

הפיקדון בסך 30,000 ₪ הופקד.

ביום 7/1/09 התקיים דיון, בו נחקר המבקש אודות תצהירו, והצדדים הגישו סיכומים בכתב.

טענות המבקש

1.
הבקשה לביצוע שטר לא מולאה בחלק ו' שלה, המיועד לפירוט עילת התביעה, וכבר מטעם זה דינה להימחק או למצער להצדיק מתן רשות להתגונן.

2.
המבקש טוען כי מסר את השטרות למשיב בשנת 1995, עת הקימו שתי חברות, לשם פעילותן הכלכלית ולקבלת אשראי בבנק. עוד טוען המבקש כי השטרות נמסרו על החלק, וכל הפרטים מולאו על ידי המשיב במועד מאוחר יותר, וללא שניתנה תמורה בגינם.

המבקש טוען כי לאחר תקופה קצרה חדל מלהיות בעל מניות בחברות, והעבירן למשיב והכל בהסכמת המשיב.

דיון

כמבוא יצויין כי כל הטענות העובדתיות המפורטות בסיכומי המשיב אין להן מקום. המדובר בדיון בהתנגדות לביצוע שטר בו, בדומה לדיון בבקשת רשות להתגונן, נבחנת רק הגנתו של המבקש.

המשיב לא נחקר על תצהירו שתמך בתגובה, וכל העובדות שנאמרו שם ועליהם הוסף בסיכומים, לא הוכחו, ואינן מהוות חלק ממסכת השיקולים בעת מתן החלטה בבקשות שבפני
י.

אדגיש במיוחד את הבעייתיות העולה מעדות ב"כ המשיב בסעיף 19 לסיכומים, המהווה נסיון להכניס לחומר הראיות תצהיר אדם אחר, שלא הוגש, וזאת בניגוד לכל דין.

במסגרת החלטתי היום תידון רק השאלה האם הציג המבקש הגנה אפשרית, והאם לא נסתרה או התגלתה כ"הגנת בדים". כידוע בשלב זה אין בית המשפט נכנס לשאלת מהימנות דברי המצהיר. החומר המשמש יסוד להחלטה הוא רק תצהיר המבקש יחד עם חקירתו הנגדית: "הלכה חוזרת ונשנית היא שבבחינתה של בקשת רשות להתגונן מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן. הנתבע אינו נדרש להוכיח את גרסתו, אלא רק להראות הגנה אפשרית. בית המשפט לא ייכנס לבחינת שאלות של מהימנית. ואפילו חוסר אמון בטענות ההגנה איננו יוצר כשלעצמו בסיס לאי מתן הרשות. הדיון אינו אלא בחינה ראשונית של העניין, ואין הוא משפט ואף לא קדם משפט. הרשות תוענק אם התצהיר על פניו, יחד עם החקירה הנגדית כשמתקיימת חקירה, מגלה טענה שאם תוכח במשפט תהווה הגנה בפני
התביעה... (ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד, דינים עליון ל"א 934)" (
ד. בר אופיר, "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה
שמינית, עמ' 207-208
).

אני קובעת כי המבקש עמד בנטל, והציג הגנה ראויה לבירור כלפי מלוא התביעה, ומקבלת את בקשותיו בשני התיקים.

1.
העדר פירוט העילה בבקשת הביצוע

על אף מספר הזדמנויות שניתנו למשיב, לא טרח להגיב לטענה מקדמית של המבקש, שעלתה כבר בבקשתו הראשונה, לפיה לא מילא המשיב את הוראת תקנה 103(4) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979. עיון בבקשות הביצוע בשני התיקים מגלה כי באף אחת מהן לא נכתבה ולו מילה אחת בחלק ו', המיועד לפירוט עילת התביעה. די בכך היה כדי להביא למחיקת התביעה, ולמצער לקבלת ההתנגדות ללא תנאי וללא דיון (ע"א 211/73 שורפה נ' וקסלר, פ"ד כח (1) 512, וע"א 146/85 גמליאל נ' מנורה, פ"ד מא (3) 746). לא זו אף זו, גישת בית המשפט היתה תמיד מקלה בעניין תיקון כתבי טענות, ובמיוחד בעניין לא מהותי כגון זה נקבע בע"א 146/85 הנ"ל כי העניין ניתן לתיקון. אף על פי כן בחר המשיב לא להעלות בשום שלב מאז הגשת ההתנגדות ועד הסיכומים, בקשה לתיקון כתב התביעה.

מאופי הדיון נראה כי מטרת המשיב, בכך שלא פירט את עילת תביעתו, היתה לאפשר לו להעלות טענות שונות בדבר התמורה שניתנה עבור השטרות, החל בהלוואות, דרך שותפות בחברות שונות ובאוטובוסים שניקנו על ידי חב' אחרת, 4 שנים אחרי מסירת השטר, עבור דרך שותפות ברכישת בית משרדים בפתח תקווה וכלה ב"סעיף סל" של קבלת כספים במזומן בסך 2,000,000 ₪ (סעיפים 12 עד 19 לסיכומי המשיב). התוצאה היא שההתנגדות לביצוע שטר מתקבלת כבר מהטעם הראשון של העדר פירוט עילת התביעה בבקשה לביצוע שטר.

2.
טענות לגוף העניין

לפנים מן הצורך, ולמען הזהירות בלבד, יצויין כי גם ללא טענת סף זו, היה מקום לקבל את ההתנגדויות.


א.
הודאת המשיב כי אין הוא מתכוון לממש את תביעתו בגין השטרות

לא נסתרו ואף זכו לחיזוקים טענות המבקש לפיהן השטרות לא היו אמורים להיות מוגשים נגדו לביצוע. השיק שזמן פירעונו היה בשנת 1996 הוגש לביצוע רק בשנת 2002, והשטר שזמן פירעונו היה בשנת 1998 הוגש לביצוע רק בשנת 2004. לא זו אף זו, למרות שהמבקש בעצמו אישר את קבלת האזהרות במועדים הסמוכים לפתיחת התיקים, המשיב אישר כי למעט פעולת עיקול אחת, משנת 2005 לא נעשה דבר עד ינואר 2008, ערב הגשת הבקשה דנן.

השיהוי הניכר של 6 שנים בהגשת השטרות לביצוע, ועוד כ-3 שנים בפעולות הוצל"פ, מחזק את טענות המבקש כי המשיב התחייב בפני
ו שלא לפעול לביצוע השיקים, וזו טענת הגנה ממשית. המבקש השיב על כך בחקירה, מסר את שמות העדים. טענות המשיב בשלב זה לא הוכחו, ולא מהוות סתירה לטענות המבקש ולתוצאה המתבקשת של הימנעותו מלפעול במשך שנים.


ב.
אי מתן תמורה

המבקש הציג אסמכתאות לכך שאדם אחר בשם ליבוביץ אלי, דרש ממנו את פרעון הכספים בסך 90,000 ₪ והחזיק את טופס ההפקדה. טענה זו מהווה הגנה מצויינת לכאורה בפני
טענת המשיב כי הוא זה שהפקיד את הסכום לחשבון המשותף של המבקש ושל מר זאב קליפר.
נסיון המשיב להציג כעת טענות שונות בדבר תמורות שונות שמסרו למבקש עבור השטר בסך 550,000 ₪, שהתמצו בחשבונית על סך 250,000 ₪ משנת 1999 שכלל אינה נחזית קשורה למבקש, והעסקה בגינה נחתמה בשנת 2000, לא יועילו בשלב זה. השטר נמסר בשנת 1996 ולא סביר שהתמורה בגינו ניתנה בשנת 1999 או 2000.

המשיב גם אישר את הטענה כי המבקש יצא מהפעילות בחברות "אנוף" ו"פיקז" בסמוך להקמתן, כנטען על ידו, ולא הכחיש כי מניות המבקש עברו למי מבני משפחתו, כך שטענות המבקש כי אינו חייב דבר בקשר עם השטרות שניתנו לצורך הפעלת החברות, עומדות בעינן.


ג.
טענות הגנה נוספות

לאור קבלת ההתנגדויות ללא הגבלה, עקב אי פירוט עילת התביעה בכספי הביצוע, אין צורך לדון בכל אחת מן הטענות, אך אסכם ואומר כי לא נסתרה טענת המבקש כי השטרות מולאו ותוקנו על ידי המשיב ללא הסכמתו, כי לא חתם על הקבלה על סך 250,000 ₪ וכי אינו קשור לעסקה
שבין חב' מטיילי עירון לחב' ו.י.ר, התברר כי בין המבקש למשיב ולגורמים שונים היו עסקאות כלכליות שונות עם או בלי קשר לשטרות נשוא התביעה, ויש לברר את העובדות לאשורן. סדר הדין המקוצר אינו מתאים להליך זה כלל.

הסיכום הוא שבקשת הביצוע לא מגלה עילה, ובנוסף בקשת המבקש מעמידה לו הגנה לכאורה מפורטת ומבוררת, העומדת בדרישת המינימום בשלב זה, ואף מעבר לכך.

ההתנגדויות לביצוע שטר מתקבלות, ללא תנאי, והתביעה מועברת לפסים רגילים.

אני שבה וממליצה למשיב ולבקש ולתקן את כתב התביעה.

בנסיבות העניין, ולאחר שהיה על ב"כ המשיב להסכים למתן רשות להתגונן בכל שלב עד להגשת הסיכומים, אני מחייבת את המשיב לשלם למבקש הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין הבקשות בסך 2,000 ₪ + מע"מ.

הפקדון שהפקיד המבקש יוחזר אליו לידי באת כוחו, לאחר שלא מצאתי לנכון להתנות את הרשות להתגונן בתנאים.

ניתנה היום,
ז' אב תשס"ט, 28 יולי 2009, בהעדר הצדדים.


חתימה







תט בית משפט שלום 3646/08 אריה פלדמן נ' יצחק וינברג (פורסם ב-ֽ 28/07/2009)