פסקי דין על יעקובוב יוחנן | פסקי דין על פרץ עמרם | פסקי דין על הוועדה המקומית לתו"ב נתניה | פסקי דין על נגר משה מאיה |
141/09 ערר 20/07/2009
ערר 141/09 יעקובוב יוחנן, פרץ עמרם נ' הוועדה המקומית לתו"ב נתניה, נגר משה מאיה
law data
law data
1
0
2009-06-10t10:23:00z
2009-07-29t13:08:00z
2009-07-29t13:08:00z
2
694
3472
מרטינס הופמן
28
8
4158
11.8122
6 נק'
6 נק'
0
3
false
false
false
false
microsoftinternetexplorer4
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}
\s
ערר מס' 141/09
הרכב ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד מיכל גלקין גולן
העמותה לקידום התכנון: אדר' מר שמואל חכים
נציג מתכנן המחוז: מר מוחמד נאטור
נציג
ציבור: מר ניסן קרופסקי
נציג ציבור: מר עמירם גלילי
העורר/ים:
יעקובוב יוחנן –נוכח
פרץ עמרם - נוכח
- נגד
-
המשיב/ים:
1. הוועדה המקומית לתו"ב נתניה
על ידי עו"ד
שולה רגב, אדריכל מיטרני
2. נגר משה מאיה
-נוכחים
החלטה
ערר זה הוגש
על החלטת הועדה המקומית לתו"ב נתניה (להלן: "הועדה המקומית") לאשר
תוספת שטח בבית מגורים כולל סגירת מרפסת, גגון וגדרות במקרקעין הידועים כחלקה 94
גוש 7940 ברחוב נחמיה בנתניה (להלן:"המקרקעין").
העוררים
מתגוררים בקומת הקרקע באותו בניין התנגדו לבקשה ומתנגדים להחלטה בעיקר עקב נזקי
ניקוז שנגרמו להם בעבר וכן עקב העובדה כי מחוץ לחלונות ביתם תבנה גדר התוחמת את
חלקם של המשיבים 2 על פי החלוקה המוסכמת בין השכנים.
אין חולק כי ההתנגדות של העורר הוגשה לפי תקנה 2 ב- ו -ג'
לתקנות התו"ב (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) התש"ל - 1970. והיא אינה
התנגדות לפי סעיף 149 לחוק התו"ב. במצב דברים זה לא חל סעיף 152 לחוק ועל כן
על דחיית התנגדות העורר אין זכות ערר לועדת הערר.
(ר' ד"ר שמואל רויטל דיני התו"ב מהדורה 22, כרך ראשון עמ' 402 )
המקור והבסיס החוקי לזכות הערר לועדת הערר, על החלטה של הועדה המקומית
בנושא היתרי בניה, מצוי בסעיף 152 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 בו נאמר:
"(א) (1) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדה המקומית או של
רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר לפי פרק זה או לדחות התנגדות לפי סעיף 149 (3)
רשאי לערור בפני
ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו החלטה בדבר הסירוב או
הדחייה."
בבג"צ 594/89, מועצה אזורית ערבה תיכונה ואח' נ. המועצה
הארצית לתכנון ולבניה ואח' פד"י מד (1) 565, מול האות ג', נאמר:
"הלכה היא שכשמתכוון המחוקק להעניק זכות
ערר, קובע הוא זאת בדבר חקיקה... בענייננו לא הוקנתה זכות כזו לגבי החלטות המועצה.
באותם המקרים בחוק התכנון והבנייה, כשרצה המחוקק ליתן זכות להתנגד או לערור, קבע
זאת במפורש, ומכאן שבאותם מקרים, כמו בענייננו, כשלא העניק זכות כזו - זכות זו
אינה קיימת".
לעניין היקפה של זכות הערר לפי סעיף 152 (א)(1) ראוי להפנות
לפסק דינו של כב' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה דר' ביין, בעת"מ 136/00 צומת
האלופים נ' ועדת הערר:
"אינני חולק שזכות הערר ניתנת רק
בנושאים שסעיף 149 דן בהם, דהיינו הקלה, שימוש חורג וחלוקה בסטיה מתכנית. כל מה
שאני אומר הוא שסעיף 149(3) המדבר על החלטת הועדה בהתנגדות של בעל קרקע או בניין או
מחזיק בהם כשהוא מאוזכר בסעיף 152 (א)(1), אינו יכול להתפרש פרשנות מילולית טכנית
שאינה מתקבלת על הדעת, לפיה אם עמדה הועדה על המשמר וגילתה סטיה מתכנית ובהמשך
מילאה חובתה ועשתה פרסום ובעקבות פרסום זה באה התנגדות ונדחתה, הרי רק אז תינתן
לנפגע זכות ערר, ואילו אם הועדה טעתה או אולי הוטעתה לחשוב שאין סטיה כזו, או שהיא
אמנם היתה ערה לצורך בהקלה אך על אף זאת נמנעה מפרסום, או אז, "יענש"
הנפגע בכך שהוא יאלץ לפתוח בהליך בבית המשפט שהוא יקר, מסורבל, ממושך ופחות יעיל
מאשר ההליך בפני
ועדת ערר."
וראה גם פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בעתירה מנהלית
8/97 קרבסי נעמי ואח' נ. ועדת הערר לתכנון ובנייה מחוז ירושלים ואח'
בו נאמר:
"למשיבים אין מעמד בהליכי מתן היתר שלא
נלוות אליו בקשה לשימוש חורג, הקלה או סטייה, זולת על פי הוראות תקנה 2 ב' ו - ג'
לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל-1970 ואם לא קוימו
הוראות תקנות אלו... זכותם לפנות במישרין לבית משפט זה..."
זכות הערר למתנגד ניתנה בחוק רק על החלטה הדוחה התנגדות. אין
זכות ערר על עצם ההחלטה לתת היתר, אלא אם מוכח כי אישור הבקשה להיתר כולל סטייה
מהוראות התכנית. במקרה זה לא מצאנו כי הבקשה נשוא הערר אינה תואמת תכנית ולא הוכח
כי היא כוללת סטיות ממנה. על כן, לא הייתה לעוררים אלה זכות לערר כדין.
מעבר לאמור התרשמנו כי החלטת הועדה המקומית מאוזנת ולוקחת
בחשבון שיקולי הניקוז והנזקים שנגרמו בעבר עקב חסימת המעבר בשעתו.
לפיכך הערר נדחה.
ההחלטה
התקבלה פה אחד על ידי כל חברי הוועדה.
__________
______________
ניתנה בתאריך 20/07/2009
סמדר
בטש הורוביץ
מיכל גלקין גולן, עו"ד
מזכירת
ועדת הערר
יו"ר
ועדת
הערר
(***) ניתן
לקבל את החלטות ועדות ערר ללא תמורה באתר האינטרנט של משרד הפנים
ערר ועדת ערר לתכנון ובניה 141/09 יעקובוב יוחנן, פרץ עמרם נ' הוועדה המקומית לתו"ב נתניה, נגר משה מאיה (פורסם ב-ֽ 20/07/2009)