פסקי דין על אופיר ערן | פסקי דין על מ.י. לשכת תביעות חיפה-משטרת ישראל

30305/08 תד     27/02/2009




תד 30305/08 אופיר ערן נ' מ.י. לשכת תביעות חיפה-משטרת ישראל








בית משפט השלום לתעבורה בחיפה

ת"ד 30305-08 מ.י. לשכת תביעות חיפה-משטרת ישראל
נ' אופיר ערן



27 פברואר 2009


בקשה מס'
3
בפני

כב' השופט
שלמה בנג'ו

המבקש
אופיר ערן


נגד

המשיבה
מ.י. לשכת תביעות חיפה-משטרת ישראל


החלטה



בפני
בקשה לביטול

פסק דין
מיום 23/12/08 שניתן בהעדר המבקש לאחר שהוזמן כדין אך הזימון למשפט לא נדרש מבית הדואר.

הבקשה המקורית לביטול

פסק דין
הוגשה ביום 3/2/09 כשהיא נעדרת תצהיר ומסמכים המאמתים את הנטען בה. חרף זאת, לא ראיתי למוחקה ואפשרתי למבקש לצרף תצהיר ומסמכים אשר יאמתו את הנטען על ידו, וכן יתייחסו לשינויי הכתובת להם גרס המבקש, כדי שניתן יהיה ללמוד מהם באם אכן היתה למבקש סיבה מוצדקת להעדר מהדיון.

המבקש לא מילא אחר החלטתי ולא צירף תצהיר ומסמכים כפי שאפשרתי לו, ולכן הוריתי על מחיקת הבקשה.

עתה חזר המבקש והגיש ביום 23/2/09 בקשה לביטול פסק הדין, תוך שהוא מצרף מסמך נושא כותרת "תצהיר עדות ראשית של נתבע", הנחזה להיות חתום על ידו, אך לא מאומת כדין, אליו צירף עותק ממה שנחזה להיות עמוד ראשון לחוזה שכירות שנערך ונחתם ביום 26/7/08 המעיד לטענת המבקש על מעבר המבקש לכתובתו החדשה ברח' האילנות בהרצליה.

למרות שינויי הכתובת, מאשר המבקש, "בתצהירו", כי דברי דואר אשר נשלחו אליו לכתובתו בחיפה מגיעים אליו לכתובתו החדשה. וכדבריו: "מסמך הנשלח לכתובתי בחיפה יגיע לכתובתי בהרצליה בעקבות הפניה של דואר ישראל אבל יקח לו יותר זמן..." (סעיף 34 לבקשה).

עיון מדוקדק באישור המסירה מלמד, כי
אכן מצויינת עליו הכתובת לה טוען המבקש ברח' האילנות
בהרצליה, וכן מתנוססת עליו חותמת בית הדואר בחיפה מיום 21/9/08 המעידה על שליחת ההזמנה למבקש, אלא שאישור המסירה "חזר" מהרצליה תוך ציון הערה "לא נדרש". עוד יצויין, כי אישור המסירה "הספיק" לעבור את כל תהליכי המיון והקבלה בבית המשפט ונסרק עוד ביום 10/11/08, כאשר נשוב ונזכיר כי ישבית ההקראה הייתה ביום 23/12/08, ללמדך כי לא יתכן מצב שהזימון הגיע אל המבקש לאחר תאריך הדיון.

מן המקובץ עולה, כי למרות שהזמנה נשלחה כדין ועקבה אל כתובתו החדשה של המבקש הוא בחר שלא לקבלה מהדואר, ולכן אין לו אלא להלין על עצמו. אציין כי החוק מחייב נהג להודיע לרשויות על שינוי כתובתו (ראו: סעיף 17 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965; סעיף 2 לחוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005), ובמקרים בהם עתר נהג לבטל

פסק דין
, בטענה כי לא קיבל את דבר הדואר בשל שינוי הכתובת, ולא הודיע כחוק על שינוי הכתובת, קבע בית המשפט העליון, כי הוא לא יוכל להישמע בטענה כי דברי דואר שנשלחו לכתובת השגויה לא הגיעו לידיו.

(ראו: רע"פ 2096/07 ד"ר צפורה רייני כוכבי נ' מדינת ישראל,
תק-על 2007(2), 1940).
במקרה דנן, ברור מטענות המבקש, במשולב עם הנתונים שעל גבי אישור המסירה, כי המבקש הוזמן כדין, ניתן לו יומו, ואם הוא בחר להמנע מלקבל את ההזמנה אין לו אלא להלין על עצמו. יפים לכאן הדברים שנאמרו ב
ע"פ 05 / 9407 קינג אללה נ' מדינת ישראל (לא פורסם):

"בית המשפט העליון פסק לא אחת, כי לנוכח ריבויים של מקרי אי ההתייצבות, במיוחד בתיקי תעבורה, יש לקבוע כי ברגע שהנאשם הוזמן כדין, ניתנה לו האפשרות להיות נוכח במשפטו ולנסות להוכיח את חפותו. ומשלא התייצב, אין לו אלא להלין על עצמו, ודי בכך כדי שיהיה לו יומו בבית המשפט."

לפיכך, לא התרשמתי כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש כמשמעות דיבור זה בסעיף 130 (ח) לחוק הסדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב 1982 ולכן לא קמה עילה לבטל את פסק הדין.

עוד אציין, כי הבקשה הוגשה לראשונה ביום 3/2/09 ונמחקה מהטעמים דלעיל. הבקשה הוגשה בשנית רק ביום 23/2/09, שוב ללא תצהיר כדין, וזאת כאשר עוד ביום 29/12/08 הומצא גזר הדין לידי המבקש כעולה מאישור המסירה המצוי בתיק בית המשפט, כך שאין כל ספק שגם 30 הימים הנקובים בסעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב – 1982,
חלפו זה מכבר, ואין בבקשה שבפני
כל טעם לאיחור או עתירה להארכת מועד, כך שגם מהטעם הזה דינה
להידחות.

אוסיף ואציין, כי לאור גרסת המבקש אודות קרות התאונה, כפי שהוא פירט אותה בבקשתו, לא קמה עילה לביטול פסק הדין כדי למנוע עיוות דין, שהרי המבקש מודה באחריותו לתאונה אם כי הוא טוען כי אין להטיל את כל האחריות הזו עליו. ברם, אין בכך, לטעמי, כדי להביא לביטול פסק הדין, וכפי שהבהיר ביהמ"ש העליון ב
רע"פ 04/ 1773 אלעוברה אסמעיל נ' מדינת ישראל (לא פורסם):
"
לא היתה סיבה מוצדקת לאי-התייצבות המבקש…. הדבר גם אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין, כפי שביאר בית המשפט המחוזי בעצם העקיפה הודה המבקש. העובדה שהמבקש כפר בפני
השוטר שרשם את הדו"ח ובפני
בית המשפט אין משמעותה שיש לבטל את פסק הדין כדי למנוע עיוות דין. לשיטה זו - כל מי שכופר ולא התייצב זכאי לביטול פסק-דין, ולא היא".

מגרסתו של המבקש עולה כי הוא נהג ברשלנות, נכנס לצומת כאשר הוא לא הבחין במונית למרות שלדבריו זו נסעה במהירות, ולא נתן לה זכות קדימה כפי שמחוייב היה לעשות. יצוין, כי המונית הגיעה מהכיוון הנגדי לכיוון נסיעת המבקש, דהיינו ממולו, התאונה ארעה מיד עם כניסת המבקש לצומת (כך לפי גרסת המבקש), דבר המלמד על כי המבקש נכנס לצומת כאשר המונית התקרבה לצומת והמבקש לא הבחין בה עקב רשלנותו, או הבחין בה וניסה בכל זאת לבצע את הפניה בהנחה שהמונית תאט. כך או כך, התרשל המבקש בנהיגתו ועבר את העבירות בהן הורשע.

עוד אציין, כי העונש שהושת על המבקש
הוא 3 חודשי פסילת המינימום הקבועים בחוק, מהם נוכו
60 ימי הפסילה מינהלית שהושתו על המבקש עם קרות התאונה. כן הוטלו עליו 3 חודשי פסילה מותנים לשלוש שנים, וכן קנס בסך 2500 ₪. אין לטעמי בעונש המתון שהושת על המבקש בדין, כדי ללמד על חשש לעיוות דין.

לפיכך, מכל הטעמים דלעיל, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום,
ג'
אדר תשס"ט, 27 פברואר 2009, בהעדר הצדדים.





הוקלד על ידי כב' השופט שלמה בנג'ו
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.







תד בית משפט שלום 30305/08 אופיר ערן נ' מ.י. לשכת תביעות חיפה-משטרת ישראל (פורסם ב-ֽ 27/02/2009)