פסקי דין על גלעד גולדשמידט | פסקי דין על יעקב לוי | פסקי דין על אורלי לוי |

9041/07 תאמ     26/02/2009




תאמ 9041/07 גלעד גולדשמידט נ' יעקב לוי, אורלי לוי








בית משפט השלום בחיפה

תא"מ 9041-07 גולדשמידט נ' לוי ואח'


26 פברואר 2009



בפני

כב' השופט
אליקים אברהם


תובע

1
.
גלעד גולדשמידט
, עו"ד ת.ז. 031593924


נגד


נתבעים

1. יעקב לוי
ת.ז. 24080616
2. אורלי לוי
ת.ז. 23538341




פסק דין

מבוא
התובע, עורך דין במקצועו הגיש תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סכום של 22,066 ש"ח בגין שכר טרחה המגיע לו לטענתו בשל שרותים שונים שסיפק התובע לטענתו לנתבעים.


אין מחלוקת כי בין הצדדים נחתם הסכם שכר טרחה ביום 1.12.04 אלא שהתובע העמיד סכום
תביעתו על סכום נמוך מהמוסכם ולכך אתייחס בהמשך.


הנתבעים הגישו בקשה למתן רשות להתגונן, אישרו את קיומו של ההסכם אך טענו כי הנתבע הפר את ההסכם, גרם להם נזקים כספיים רבים ועוגמת נפש. בתצהיר התמיכה לבקשה טענו הנתבעים כי הנתבע ייצג אותם יצוג רשלני, גרם לחיובם בהוצאות משפט, בנוסף טענו הנתבעים כי שילמו לתובע על חשבון שכר טרחתו סכום של 6,920 ש"ח שהוא סכום הגבוה לטענתם מהסכום המגיע לו.


בהמלצת בית המשפט ניתנה לנתבעים רשות להגן והדיון בתיק עבר להליך של דיון מהיר.


משלא הגיעו הצדדים להסדרת המחלוקת מחוץ לכותלי בית משפט העידו התובע והנתבעת מס' 2 (להלן-"הנתבעת") ולאחר מכן סיכמו הצדדים טיעוניהם בכתב.

המחלוקת
בראש ובראשונה יש לבחון טיבה של עילת התביעה- האם תביעה חוזית, האם שכר ראוי, שאלה המתעוררת לאור סכום התביעה שאינו קשור כלל להסכם שבין הצדדים.


לאחר קביעת הסכום לו זכאי לכאורה התובע יש לבחון האם צודקים הנתבעים בטענתם בדבר הפרת ההסכם, יצוג רשלני והאם יש לקזז מהסכום סכומים שונים שלטענתם שולמו לתובע.


דיון
מהותה של התביעה
בין הצדדים נכרת הסכם, נספח א' לתביעה שתוכנו אינו במחלוקת, אלא שעיון בכתב התביעה כמו גם בתצהיר העדות הראשית מראה כי התובע לא דורש תשלומים מכח ההסכם ואולי לא במקרה. בסעיף 20 לכתב תביעתו מעמיד התובע תביעתו על מחצית מהסכום המוסכם בשל טענה כי לא רשם שעות עבודה. לא הצלחתי להבין מהו הקשר בין סכום מוסכם לבין רישום שעות עבודה וגם ההנחייה העלומה אליה מפנה התובע שניתנה ע"י לשכת עורכי הדין לא הוצגה ולא ברור מדוע היא חלה ומחייבת.


תמוה בעיניי מדוע מי שערך הסכם וסבור כי מגיע לו הסכום המוסכם, תובע רק מחצית מאותו סכום וההסבר מצוי בהתנהגות התובע כפי שהוכחה במשפט. לכך אוסיף כי מהעובדה שבהסכם לא ננקב מועד לתשלום ואופן התשלום מתקבל הרושם כי כוונת הצדדים היתה כי התשלומים ייעשו לאחר שיפעל עורך הדין- במקצועיות ובנאמנות והנתבעים יראו פירות לעמלו.


לאחר שמיעת העדויות עדיפה בעיניי עדותה של הנתבעת על עדות התובע ובמידה לא קטנה הנני סבור כי תביעתו של התובע מהווה עזות מצח, התובע לא רק שהפר את ההסכם שערך עם הנתבעים הוא גם גרם להם נזק בשל רשלנותו.

לאור עדותו של התובע בה הודה ברשלנותו מן הראוי לפתוח באיזכור מושגי יסוד באשר לתפקידו של עורך הדין ואפנה לסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961
המכונה "החובה כלפי הלקוח וכלפי בית המשפט" ולפיו "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט".


אשוב ואדגיש כי אין צורך בבירור שאלות עובדתיות בנושא זה שכן התובע מודה בהם אם כי הוא הסתיר קיומם בכתב תביעתו.

ביום 1.12.04 נחתם בין הצדדים הסכם
"לטפול משפטי" בפרשת לוי-חמו, מכוחו הגיש התובע תביעה נגד משפחת חמו לבית משפט השלום בחדרה ת.א. 1191/05, (משום מה העתק התביעה לא הוצג כראיה ע"י התובע).


לישיבת קדם המשפט הראשונה שהתקיימה ביום 1.1.06 הגיע התובע כשסדרה רבה של מחדלים מאחוריו עד כדי קביעה של בית המשפט (נספח א' לתצהיר הנתבעים) כי "נראה שהתובעים שהגישו את התביעה אינם ערוכים כלל לניהולה. למעשה נראה כי התובעים הם שגורמים לעיכוב שבבירור התובענה לגופה". בשל מחדליו של התובע חויבו מרשיו-הנתבעים בתיק זה לשלם הוצאות משפט בלי קשר לתוצאות ההליך בשיעור של 1,000 ש"ח בצירוף מע"מ. ישיבת קדם המשפט השניה נקבעה ליום 6.4.06 בנוכחות התובע.


לישיבת קדם המשפט השניה מיום 6.4.06 לא טרח להתייצב התובע, (נספח ב' לתצהיר הנתבעים),
במהלך אותה ישיבה בוטל עיקול שהוטל על זכויות הנתבעים באותה תביעה, בין השאר בשל מחדליו של התובע כפי שפורט באותה החלטה ושוב חויבו הנתבעים בתשלום הוצאות משפט
והפעם בסכום של 2,500 ש"ח בצירוף מע"מ.


לישיבת קדם המשפט השלישית שקוימה ביום 10.5.06 (נספח ג' לתצהיר הנתבעים) הגיע התובע אלא שמהר מאוד הסתבר כי התובע המשיך בשיטתו ובשל מחדלו שכונה ע"י בית משפט "מחדל משמעותי" שוב נפגעו זכויותיהם של הנתבעים שבפני
י והם חויבו בפעם השלישית ברציפות באותו תיק בתשלום הוצאות משפט- הפעם בסכום של 1,000 ש"ח בצירוף מע"מ ובהמשך לאותו דיון מציין בית המשפט כי "בכך ממשיכים התובעים בהתנהלות הקלוקלת..." והוא מחייבם בסכום הוצאות נוסף של 2,500 ש"ח.


על מנת להמחיש כי לא מדובר בשאלות שבמחלוקת אפנה לעדות התובע כמתואר בעמ' 7 "לגבי ההחלטות לא הכחשתי את הפרוטוקולים. את שאלת אותי עליהם ואני הודאתי. אי הגשת מסמכים בזמן זו התרשלות אי התייצבות זו התרשלות ומעולם זה לא קרה לי...לשאלת בית המשפט אני משיב שאני מודה שנפסקו נגדם הוצאות בסך של 7,000 ₪ + מע"מ שמקורם בהתרשלות שלי אך אני לא מודה שנגרם נזק".

לאחר אותה ישיבה ניתק התובע קשר עם הנתבעים ואמינה עליי גרסת הנתבעת המתוארת גם במכתביה מיום 23.5.06 ו-28.5.06 (נספח ד' לתצהיר הנתבעים) בהם היא זועקת לעזרה והתובע מחריש. יצויין כי התובע טען בחקירתו הנגדית (עמ' 6) כי לא קיבל את אותם מכתבים אלא שהוא לא עימת את הנתבעת בחקירתה הנגדית אם הטענה כי היא ניסתה ליצור עימו קשר בכל הדרכים האפשריות ללא מענה מצידו וגם מסיבה זו עדיפה בעיני גרסת הנתבעת על גרסת התובע.


עורך דין נועד בראש ובראשונה לשרת את לקוחו בנאמנות ולסייע לו למציאת פתרון לבעיותיו המשפטיות. התובע באדישות וברשלנות גרם נזק לנתבעים, סדרת מחדליו שהתבטאה לכל אורך הדרך בה טפל לכאורה בתיק גרמה לנתבעים נזק ברור- הוא יצר כלפי בית משפט רושם כי הנתבעים- התובעים באותו תיק- אינם מעוניינים לקדם את תביעתם, הוא הביא להחלטות רצופות שחייבו את הנתבעים בתשלום הוצאות ופגעו בסיכויי הצלחת תביעתם.

מוזרה בעיניי טענתו של התובע כי כל עוד לא שולמו ההוצאות לא נגרם לנתבעים נזק, כנראה נשכח מהתובע כי החלטות שניתנות ע"י בית משפט חייבים לקיים וכי על החלטות שכאלה לא חלה התיישנות ומכאן שהנזק נגרם מיד עם קבלת אותה החלטה והגורם היחידי לגרימתו הוא התובע שמעל בתפקידו כמי שצריך לשרת בנאמנות את הנתבעים.


גם העלמותו של התובע
כפי שמתוארת בתצהיר הנתבעת ובמכתביה נספח ד' רק מצביעה
על התובע כמי שהפר בצורה בוטה את הסכם ההתקשרות ולא רק שאינו זכאי לתשלום ולו של שקל אחד, לו היתה מוגשת תביעה שכנגד הייתי סבור כי הנתבעים זכאים לפיצוי על מלוא הנזקים שגרם להם התובע לרבות לפיצוי משמעותי בגין נזק שאינו נזק ממון.


לסיכום- מבחינה חוזית-הפר התובע את הסכם הייצוג, הלקוח משלם לעורך הדין עבור קבלת שירות הכולל ייצוג, הכנת תצהירים, גילוי מסמכים ,התייצבות לדיונים והעיקר קיום החלטות בית משפט. התובע הפר חוזה התקשרות ואין הוא זכאי לתשלום כל שהוא מכוחו.


מבחינה נזיקית התרשל התובע כאמור כלפי הנתבעים והם זכאים לקזז כל סכום נזק שהוא גרם להם ברשלנותו, נזק הכולל את כל סכומי ההוצאות שנפסקו נגדם (סכום כולל של 15,000 ש"ח)
ואם לכך אוסיף נזק שאינו נזק ממון בשיעור של 10,000 ש"ח הרי שתביעת התובע "נבלעת" בסכומי הנזקים שגרם.


לאור האמור לעיל דין התביעה להדחות.


למרות דחיית התביעה אציין כי לא אוכל להתעלם גם מהדרך בה בחר התובע להסתיר סכומים שקיבל על חשבון שכר טרחתו ולו נהג בהגינות חייב היה לקזזם מראש כבר בשלב הגשת כתב התביעה.

התובע קיבל
1,120 ש"ח
כמתואר בקבלה מס' 62 נספח ה' לתצהיר הנתבעים, הנתבעת העידה כי מדובר בתשלום ע"ח שכר טרחה ואני מאמין לה. התובע שבחר להעלים קבלת הסכום הנ"ל, טען בחקירתו הנגדית כי מדובר בתשלום עבור הוצאות אלא שהוא לא הציג אסמכתא כל שהיא לתמיכה בעדותו המהווה טענה בע"פ נגד תוכנו של מסמך בכתב. לו היה ממציא התובע למשל את החשבונית שהוציא בקשר לאותם סכומים ניתן היה ללמוד לגבי אמיתות גרסתו. אי הצגת החשבונית כמוה כהודאה כי תוכנה אינו תומך בטענתו ולכן לו היו חייבים הנתבעים תשלום כל שהוא לתובע, הם היו זכאים לקזז את הסכום של
1,120 ש"ח נכון ליום 26.1.05.

התובע מודה בסעיף 7 לתביעתו כי קיבל שני שיקים בסכום של 400 ש"ח כל אחד "על חשבון שכ"ט", בישיבת ההוכחות שינה לפתע התובע גרסתו וטען כמתואר בעמ' 3 כי 400 ש"ח שולמו עבור הוצאות. אין הסבר לתובע מדוע שינה גרסתו ואין לתובע אסמכתא המצביעה על הוצאה בגינה חויבו הנתבעים בשל אותו תשלום וההנחה היא כי מדובר בתשלום ע"ח שכר טרחה כפי שהצהיר התובע בתביעתו וגם סכום זה היו זכאים הנתבעים לקזז לו היו חבים לתובע סכום כלשהו.


הטענה כי שולמו לתובע 5,000 ש"ח באמצעות דוד חקיקת שהעביר לכאורה לתובע את הסכום הנ"ל בשם הנתבעים, לא הוכחה. אמנם הוגש תמליל שיחה שבין הנתבע מס' 1 לבין חקיקת (נ/1) אלא ששני הצדדים לשיחה לא העידו והנתבעת לא ידעה דבר מידיעה אישית בקשר לאותה שיחה. בנסיבות אלו שהוגש התמליל בהסתייגות לגבי תוכנו, הרי שלא הוכחה טענת
הנתבעים ואין ראיה לתשלום 5,000 ש"ח ע"י מר חקיקת לתובע.


סיכום
לאור האמור לעיל הנני דוחה התביעה נגד הנתבעים.


הנני מחייב התובע לשלם לנתבעים שכר טרחת עו"ד בשיעור של 3,500 ש"ח בצירוף מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.


ניתן היום,
ב'
אדר תשס"ט, 26 פברואר 2009, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 9041/07 גלעד גולדשמידט נ' יעקב לוי, אורלי לוי (פורסם ב-ֽ 26/02/2009)