פסקי דין על אלגרבלי מיכאל | פסקי דין על הדר חברה לביטוח | פסקי דין על המגן חברה לביטוח | פסקי דין על אבנר איגוד ביטוח נפגעי רכב |

3547/00 א     07/03/2002




א 3547/00 אלגרבלי מיכאל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, המגן חברה לביטוח בע"מ, אבנר איגוד ביטוח נפגעי רכב




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום הרצליה
א
003547/00


בפני

כב' השופט צבי דותן

תאריך:
07/03/02




בעניין:
אלגרבלי מיכאל



ע"י ב"כ
עו"ד
צ' בלאושטיין

התובע


נגד



1. הדר חברה לביטוח בע"מ

2. המגן חברה לביטוח בע"מ
3. אבנר איגוד ביטוח נפגעי רכב


ע"י ב"כ
עו"ד
י' רהט

הנתבעות



החלטה

בעקבות החלטתי הקודמת, הגישה ב"כ התובע בקשה בכתב, בצירוף תצהירים, לתיקון התביעה, והנתבעים הגישו את תגובתם.

כידוע, הגישה ביחס לתיקון כתבי טענות היא ליברלית ביותר (ע"א 3092/90 פד"י מו
(3) 214, בעמ' 218). נקבע בפסיקה כי המקרים שבהם אין אפשרות לפצות את הצד השני על ידי פסיקת הוצאות, הם נדירים ביותר (ר"ע 9/84 פד"י ל"ח (1) 566). גם אם, מתוך היסח הדעת, לא הועלתה הטענה בכתב התביעה, אין מניעה להתיר תיקון כתב התביעה על מנת לאפשר לתובע להעלות את מלוא טענותיו בפני
ביהמ"ש ולזכות במלוא הפיצוי המגיע לו. "כבר היה כזה לעולמים, שמחמת התרשלותו של עורך דין נכתב כתב תביעה שלא כהלכה, ומן ההכרח היה לתקנו לאחר מכן. אין ביהמ"ש משווה לנגד עיניו בכגון דא, בשלב שלפני תחילת בירור המשפט, אלא אך זאת בלבד שתבוא לבירור המחלוקת האמיתית השנויה בין בעלי הדין; ועל הטורח והטרדה שנגרמו לנתבע עלי ידי התרשלותו... ניתן לפצות את הנתבע בהוצאות": בר"ע 75/70 פד"י כד (2) 769, בעמ' 774.

ועוד נאמר בפסק הדין הנ"ל, כי בקשה לתיקון כתבי טענות תידחה "כאשר גלוי על פני הדברים, שבקשת התיקון היא טרדנית, למשל, כאשר ברור שאין שחר לטענה אותה מבקשים לחדש". את זאת אינני יכול לומר בשלב זה על הבקשה שבפני
י.
הכלל הוא, כי רשאי ביהמ"ש להתיר תיקון כתב טענות בכל שלב משלבי הדיון, ואפילו בדרגת הערעור. עם זאת, התיקון נתון לשיקול דעתו של ביהמ"ש, ולענין השימוש בשיקול הדעת יש חשיבות לשלב שבו מוגשת הבקשה. בענין זה נאמר בבר"ע 282/80 פד"י ל"ו (4) 130, בעמ' 134, כי "כאשר מדובר בהוספת עילה חדשה, שהראיות לגביה, לפי עצם מהותה של עילה זו, שונות הן מאלה שלענין העילה שהובאה בכתב התביעה המקורי, והבקשה לתיקון מוגשת בשלב שמסכת הבאת הראיות בעניין התביעה המקורית כמעט ונסתיימה, ובהרשאת התיקון יהא משום הכבדה רבה והארכת הדיון וסרבולו בצורה משמעותית על ידי פתיחת הדיון להבאת עדים וראיות נוספים. בכגון דא, אין להרשות את התיקון המבוקש". הלכה זו חזרה ונשנתה בפסקי דין מאוחרים יותר כגון ע"א 721/84 פד"י
מ"א (1) 748, בעמ' 755, ע"א 199/82 פד"י ל"ט (1) 225, בעמ' 235, ע"א 498/83 פד"י מ"ב (4) 269, בעמ' 274. לפי ההלכה הנ"ל, הדגש הושם על השלב שבו מוגשת בקשת התיקון: בקשת תיקון כאמור תידחה, אם הוגשה בשלב מאוחר של ההליך, כגון לאחר שמסכת הראיות בענין העילה המקורית כבר כמעט ונסתיימה, ובהרשאת התיקון יהא משום הכבדה וסרבול, באשר צריך יהיה לפתוח את הדיון להבאת עדים וראיות נוספים.

במקרה דנן, הוגשה הבקשה אמנם בשלב מאוחר, אולם בטרם הוחל בשמיעת הראיות, ובאופן שלא יאריך או יסרבל את הדיון, ולא יצריך שמיעתם מחדש של עדים שכבר נחקרו.
מכל מקום, גם אם תיגרם הארכת מה בדיון עקב כך, אין הדבר שקול בעיניי כנגד העוול אשר ייגרם לתובע אם לא יותר לו, מטעמים שבסדרי דין, להביא בפני
ביהמ"ש את מלוא הנזקים שנגרמו לו לטענתו. בספרו של כב' השופט זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד' 7, עמ' 353, נאמר כי "עבירת הזמן, כשהיא לעצמה, אין לה השפעה מכרעת, אם לא התחיל בינתיים הבירור והמשפט התקדם, אלא שפעמים ידרוש ביהמ"ש מהמבקש הסבר לצידוק האיחור". במקרה שבפני
י ניתן הסבר, והוא שמדובר בטעות קולמוס שנעלמה מעיני מי שניסח את כתב התביעה, והדבר הובא לתשומת ליבו רק משהועלתה הטענה בפתח הישיבה היום, טרם התחלת שמיעת העדויות.

אינני רואה כל סיבה מדוע לא יוכל בעל דין אשר הועלתה כלפיו טענת שינוי חזית, להעלות בתגובה לכך בקשה לתיקון כתב טענותיו, ומדוע לא
ייעתר ביהמ"ש לבקשה כזאת, אם אמנם יש בה ממש, ואם השתכנע כי מדובר בטעות קולמוס גרידא.

אשר לטענה כי ב"כ הנתבעים לא הכינו עצמם כראוי לענין זה, אינני מקבל את הטענה לאור דבריה של עו"ד ברטוב במהלך הדיון כי היא מבקשת (אמנם, מבלי שהדבר יחשב לה כהסכמה לשינוי חזית) לחקור את התובע גם על כל אותם סעיפים בתצהירו, שעניינם הפסדי שכר לעבר. מכאן שהיא נערכה לכך, ועל כן אינני סבור כי התרת התיקון תפגע במשהוא בזכויות הנתבעים.

לאור כל האמור לעיל אני מקבל את הבקשה ומאשר תיקון כתב התביעה באופן שייכלל בו גם ראש נזק של הפסדי שכר בעבר.

חרף העובדה שנעתרתי לבקשה, יש לחייב את התובע בהוצאות, הואיל והדבר גרם להארכת הדיון במידה ניכרת, וכן משום שיתכן שבשל תיקון זה, יהיה צורך לקיים ישיבת הוכחות נוספת על מנת לאפשר לנתבעים להביא ראיות מטעמם בענין זה.
התובע ישא בהוצאות כל אחד מן הנתבעים בסך 750 ₪ בצירוף מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.







א בית משפט שלום 3547/00 אלגרבלי מיכאל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, המגן חברה לביטוח בע"מ, אבנר איגוד ביטוח נפגעי רכב (פורסם ב-ֽ 07/03/2002)