פסקי דין על יאיר לוי | פסקי דין על אילן לוי | פסקי דין על אילנה שגיא

3749/00 בשא     01/03/2002




בשא 3749/00 יאיר לוי, אילן לוי נ' אילנה שגיא




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום כפר-סבא
בשא003749/00


בפני
:
בפני
כב' הרשמת רחל קרלינסקי

תאריך:
01/03/2002




בעניין:

1 . יאיר לוי


2 . אילן לוי


ע"י ב"כ עוה"ד
עו"ד חנינוביץ אלישע

מבקש

נגד



אילנה שגיא



ע"י ב"כ עוה"ד
עו"ד מרום רענן

משיב




החלטה


1.
בפני
התנגדות לביצוע שטר על סך 15,000 ₪ משוך על ידי המבקש 1 בערבות על ידי המבקש 2 לפקודת המשיבה.

2.
בתצהיר הנספח להתנגדות מגולל המבקש 1 את נסיבות ההתקשרות עם המשיבה.


3.
השטר נשוא בקשה זו ניתן ונמסר למשיבה כשטר בטחון במסגרת הסכם שכירות דירה בגני אביב 634 ב' בלוד.

4.
הסכם השכירות נחתם בין המבקש יאיר לוי
ויחד עם זוגתו דאז הגב' זיוה לוי ובערבותו של המבקש 2.


5.
המבקש בתצהירו מוסיף ומתאר כי בשל סכסוך אשר פרץ בינו לבין אשתו נבצר ממנו לעיין בהסכם השכירות ומשום כך אינו מסוגל לשכור את תנאיו, זאת ועוד טוען המבקש כי כל טענותיו נתמכות על מכתבה של הגב' שגיא המשיבה.

6.
על פי מכתב הדרישה של המשיבה למבקש, עולה כי קיים חוב בגין שכ"ד לתקופות 15.5.00 עד 14.8.00 בסך 1,110 דולר. המבקש טוען כי אכן דמי השכירות לא שולמו על ידו וזאת מאחר ומדובר בפרק זמן אשר בו הוא לא התגורר בנכס נשוא חוזה השכירות עקב סכסוך עם זוגתו.
יתרה מכך טוען המבקש כי רעייתו אמורה היתה לקבל סכום כלשהו כסיוע בשכ"ד ולהעבירו למשיבה וככל הנראה לא עשתה כן. (סעיף 5 לתצהיר המבקש).

7.
עוד טוען המבקש 1 כי ידוע לו שרעייתו הגב' זיוה לוי פינתה את הדירה לפני יום 1.7.00, זאת ועוד טוען המבקש כי ידוע לו כי המשיבה קיבל חזקה בדירה והשכירה אותה לצדדי ג' החל מיום 15.7.00.
עובדה זו ידועה לו מאחר והמבקש הגיע לדירה כדי לקחת אי אלו חפצים שנשארו שם במהלך חודש 7/00 והופתע לגלות כי הדירה מאוכלסת זה מכבר.

8.
המבקש 1 ממשיך וטוען כי המשיבה לקחה את חפציו כמפורט בסעיף 5 ג' לתצהירו וכנגדם הוא טוען טענת קיזוז.

9.
המבקש 1 הן בתצהירו והן בחקירתו מיום 7.1.01 מודה כי הוא חב בתשלום של חודשיים, כמו כן הוסכם לגבי המבקש 1 כי ינתן

פסק דין
חלקי על סך 4,500 ₪ הכולל דמי שכירות, דמי אחזקה וחשמל עד תום תקופת השכירות ועל יתרת החוב תינתן רשות להגן.


10.
המבקש 2 טוען בתצהירו כי הוא אכן ערב לחיובו של מבקש 1 וכי הוא חוזר על טענותיו כפי שהובאו בתצהירו אולם אינו חוזר על הפירוט.

11.
ב"כ המשיבה ביום הדיון ויתר על חקירתו של המבקש 2 אולם בסיכומיו הוא מציין כי
"טענת הגנתו כפי שמצויין בתצהיר אינן טענות וכל האמור בתצהיר אין בו ולא כלום"
זאת ועוד טוען ב"כ המשיבה בסיכומיו היות והערב הסתמך על טענותיו של החייב העיקרי אשר על פי דין חייבות להיות בתצהיר ומשלא נעשה כך נתבקש בית המשפט שלא ליתן משקל לתצהירו.

12.
ראשית אתייחס בהחלטתי לסוגיה הראשונה האם יכול מבקש 2 להסתמך על טענות המבקש 1 מבלי לחזור ולפרטם בתצהיר.
"הכלל המנחה הוא שהנתבע עצמו הוא שצריך לתמוך בתצהירו את הבקשה
לרשות להתגונן, אלא אם כן ניתן הסבר מספיק למסירתו של התצהיר על ידי אדם אחר".
י. זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 6 1991 ) עמודים 636
זאת ועוד:
"הודעה על בקשת רשות להגן שלא היתה מלווה בתצהיר לא תפסל אם יוגש התצהיר לאחר מכן ונמצא בפני
השופט שעה שהוא דן בבקשה. משמע כלל בענין זה אינו כלל נוקשה ומותיר בידי בית המשפט שיקול דעת לסטות ממנו במקרים הראויים לכך".
ראה לענין זה ספרו של כב' השופט דוד בר אופיר, סדר דין בהלכה הפסוקה עמוד 101 וכן ע"א 118/93 גמבש חיים נ' בנק מרכנתיל לישראל בע"מ, פד"י כרך מח חלק 4 תשנ"ד עמודים 463, 464.
במקרה דנן טוען מבקש מספר 2 בתצהירו:
"הנני חוזר על טענותיו ומאמין לכל טענה מטענותיו. לי אין ידיעה אישית בקשר לטענות אלה".

מאחר ואלו פני הדברים והמבקש מס' 2 טוען כי אין לו ידיעה בקשר לכל המקרה, ומאחר וב"כ המשיבה ויתר על חקירתו מצאתי לנכון לקבל את תצהירו כאשר הוא נסמך על תצהיר מבקש 1.


היא כי בבקשת רשות להגן ייטה בית המשפט להעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית אפילו אם מדובר בהגנה דחוקה.
אין השופט צריך להשתכנע כי הטענות שבתצהיר נכונות הן. אין הוא צריך להכנס לגופו של עניין ואין לו צורך לבחון את
מהימנותן של הטענות. כן אין מקום לבדוק בשלב זה איך וכיצד יעלה בידי המבקש להוכיח טענותיו. בית המשפט יבחן רק את השאלה אם גירסת הנתבע בהנחה שתוכח יש בה עילת הגנה בפני
תביעת התובע.
ראה בספרו של כבוד השופט ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, בעמ' 96.

13.
זאת ועוד סעיף 7 לחוק הערבות תשכ"ז 1967 קובע:
"כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיובו, עומדת גם לערב".

טענת הגנה בדבר קיזוז יכולה להוות טענת הגנה בין אותם צדדים קרובים ובגינה יש ליתן רשות להגן. ראה לענין זה ע"א 1560/90 משה ציטאט נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פד מח' חלק 4 עמודים 498-510.
מאחר והמבקש 1 שהינו החייב העיקרי נתמך בבקשתו בטענה הנ"ל וקיבל רשות להגן ונוכח האמור בחוק הערבות כי טענות ההגנה של החייב כלפי נושה יפות גם לערב, מצאתי לנכון כי יש ליתן אף למבקש מס' 2 הרשות להגן.








בשא בית משפט שלום 3749/00 יאיר לוי, אילן לוי נ' אילנה שגיא (פורסם ב-ֽ 01/03/2002)