פסקי דין על מגדל היהלום ניהול ואחזקה בע"מ | פסקי דין על בר-און רענן | פסקי דין על כהן ורד | פסקי דין על אסקופא |

137965/01 בשא     25/02/2002




בשא 137965/01 מגדל היהלום ניהול ואחזקה בע"מ נ' בר-און רענן, כהן ורד, אסקופא בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
בשא137965/01

בתיק עיקרי: א
098271/00

בפני
:
כב' השופטת מארק – הורנצ'יק דליה
תאריך:
25/02/2002



בעניין:
מגדל היהלום ניהול ואחזקה בע"מ
(תובעת)




מבקש

נ
ג
ד


1. בר-און רענן
עו"ד (נתבע)
2. כהן ורד
עו"ד (נתבעת)
3. אסקופא בע"מ
(צד ג')




משיב

החלטה

1.
זוהי בקשה להורות על סילוק התביעה על הסף.

לחלופין, עותרת המבקשת לסילוק על הסף של פרק ז' לתביעה, עמ' 25 סעיפים 3.1 – 3.6.

2.
התובעים, המשיבים 1,2 הם עורכי דין, אשר שכרו ביום 7.6.1993 משרדים בקומה 21 של מגדל היהלום, רח' ז'בוטינסקי 3 רמת גן.

בחודש מאי 1996 הודיעו התובעים על כוונתם לממש את מלוא תקופת האופציה על פי הסכם השכירות ולהמשיך ולשכור את המשרדים עד ליום 14.7.2002.

3.
צד ג' היא שהשכירה לתובעים את המשרדים, ואילו המבקשת, הנתבעת, הנה חברת ניהול האחראית על התחזוקה והניהול השוטפים של קומות המשרדים בבניין בו מצויים המשרדים אותם שכרו התובעים במגדל היהלום.

4.
בתביעתם, טוענים התובעים כי בשל מעשיה ומחדליה של המבקשת – נגרמו להם נזקים, בין היתר טוענים הם, כי נגבו מהם כספים ביתר, בגין דמי ניהול, אולם הם אינם עותרים לפיצוי כספי במסגרת תביעה זו.

5.
פרק ז' לכתב התביעה עוסק בסעדים להם עותרים התובעים.

בסעיף ז (3.1) לתביעה עותרים התובעים לסעד הצהרתי כי העבודות אותן אישרה המבקשת לחברת אסקופא בע"מ
, לבצע עד יום 31.5.01, ואלה שהתעתדה לבצע לאחר מכן בקומה 21 של מגדל היהלום – בוצעו ללא היתר בנייה וללא אישור מכבי-אש ומבלי שינתנו האישורים הנדרשים על ידי הרשויות המוסמכות.

6.
בסעיף ז (3.2) לתביעה, עותרים התובעים לסעד הצהרתי כי פעולותיה של המבקשת – הנתבעת, המתוארות בכתב התביעה פגעו בזכויות החוזיות של המשיבים, ואף מרעות את תנאי השכירות – כל זאת עד ליום 31.5.01.

7.
בסעיף ז' (3.3) לתביעה – עותרים התובעים לסעד הצהרתי כי פעולותיה של הנתבעת, על פי כתב התביעה מנוגדות להוראות הדין.

8.
בסעיף ז' (3.4) עותרים התובעים לקביעה כי שומה היה על המבקשת להחליף את כל השטיחים בפרוזדורים של קומת 21 של מגדל היהלום, לשטיחים חדשים, ברמה הולמת, המתאימים למגדל משרדים יוקרתי – לחלופין, כי היה על המבקשת לכפות על אסקופא לעשות כן.

9.
בסעיף ז' (3.5) לתביעה עותרים התובעים לסעד הצהרתי כי שומה היה על המבקשת להימנע מלפגוע בדרך כלשהי במהלך העבודה התקין של המשיבים במשרדם אשר במגדל היהלום, בזכויותיהם על פי דין ועל פי ההלכה הפסוקה, והן הזכויות החוזיות של המשיבים.

10.
בסעיף ז' (3.6) לתביעה, עותרים התובעים כי בית המשפט יצהיר כי היה על המבקשת ליתן הוראות שתמנענה מכל צד ג' שהוא, ביצוע כל פעולה של הריסה או בנייה בקומה 21 של מגדל היהלום מבלי לקבל אישורם בכתב של המשיבים.

11.
ולבסוף, בסעיף ז' (3.6) עותרים המבקשים לסעד הצהרתי כי הוראות ניהוליות ו/או התקנון ו/או כל מסמך אחר שהוא אינו תקף ככל שהוא פוגע באופן כלשהו בזכויותיהם ההסכמיות של המשיבים.

12.
בפרק ו' לכתב התביעה בתת סעיף 7 בעמ' 24 טוענים המשיבים כי בכוונתם לתבוע בעתיד את השבת מכלול הכספים אשר לטענתם נגבו מהם ביתר, בגין דמי ניהול, לאחר בדיקת חשבונותיה של המבקשת.

בפרק ז' לכתב התביעה, בתת סעיף 3.7 עמ' 25 עותרים המבקשים לסעד של מתן חשבונות. בפרק ז' לכתב התביעה, תת סעיף 2 עמ' 24 טוענים התובעים כי יש לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויים בגין הנזקים ועגמת נפש שגרמה להם, לטענתם, המשיבה.

13.
עיון מדוקדק בכתב תביעתם של התובעים מעלה כי תביעתם למתן

פסק דין
הצהרתי איננו אלא מבחן לבירור החבות הכספית כלפיהם בשעה שניתן לברר את אותם עניינים במסגרת תביעה כספית.

14.
שותפה אני לגישה הליברלית להענקת סעד הצהרתי.

עם זאת אין מקום לעתירה מסוג זה כאשר ברור שההצהרה איננה מעניקה את הסעד הממשי הסופי הדרוש, וכאשר ההצהרה המבוקשת היא חלק אינטגרלי מסעד אחר. כך הוא הדבר בתביעה שבפני
, כפי שניווכח מן העובדה שהתובעים עצמם מגדירים את מועד התגבשות נזקיהם – ביום 31.5.01 ואשר אותם הם מתעתדים לתבוע.

מקומן של כל הטענות הללו במסגרת תביעה כספית רגילה.

15.
הכלל הוא שאין להעניק סעד הצהרתי במקום שבו נראה כי ההצהרה היא תחליף לתביעה כספית. כאמור, העולה מתביעת התובעים הוא כי נגרם להם נזק שהתגבש ביום 31.1.01.

16.
את הפיצויים בגין נזקים בעבר – אם נגרמו - על התובעים להתכבד ולתבוע בתביעה כספית רגילה, וככל שהם טוענים לנזקים עתידיים – עליהם להמתין ולתובעם אם וכאשר ייגרמו.

17.
בתביעה הכספית שתוגש, אם תוגש, ממילא תידון ותוכרע שאלת זכות התובעים למתן חשבונות,
ולאחר מכן תדון שאלת הזכות לתבוע את הכספים שלגביהם מבקשים את החשבונות.

18.
ממילא בתביעה למתן חשבונות לא תדונה השאלות המתעוררות בתביעה כאן, כגון – האם אושרו עבודות בניגוד לדין, האם נפגעו זכויות המשיבים עקב ביצוע העבודות, האם היה מקום להחליף שטיחים או לא, האם אושר ביצוען של עבודות הריסה – טענות שבינן לבין תביעה למתן חשבונות אין ולא כלום. אופייה הדו שלבי של תביעה למתן חשבונות איננו אפשרי לבירור במסגרת תביעה למתן סעד הצהרתי, ויוכל להתברר רק במסגרת תביעה כספית.

19.
החבות הכספית שתצמח לתובעים אם יזכו בתביעתם בעקבות התובענה למתן חשבונות יכול שתנבע מן החשבונות עצמם.

20.
אף התובעים עצמם מודעים לכך וטוענים בעצמם כי התובענה למתן חשבונות שכרכו הם בגדר התביעה למתן סעד הצהרתי נועדו לבסס את מכלול הנזקים. אלא מה שילמדו לעניין נזקיהם, ככל שנגרמו, יכול שינבע מתוך החשבונות. אין בין התביעה למתן חשבונות לבין מכלל הטענות הנטענות בכתב התביעה למתן סעד הצהרתי ולא כלום. יתר על כן בתביעה למתן חשבונות – חובה לפרש את סכום הכסף הנתבע לפי המשוער.

בע.א. 502/88 שמעון נ. עזבון שמעון ז"ל, פד"י מד(3) 833 – נקבע כי במקרה בו התובע לא העריך את שווי תביעתו יש לחייבו לפרש בכתב התביעה את הסכום הנתבע לפי המשוער. עניין זה יבוא בגדר תביעתם הכספית של התובעים.

21.
בפרק ז' לכתב התביעה, בתת סעיף 4.1 עמוד 26 עותרים המבקשים לפיצול סעדיהם.

22.
באותו עמוד לכתב התביעה, בסעיף 43, נטען על ידי המשיבים כי בית המשפט התיר להם לפצל את סעדיהם.

23.
ההיתר שניתן (בש"א 98721/00 – החלטה מיום 11.12.00) ניתן ביחס לתביעה עובר לתיקונה וכפי שהוגשה לבית המשפט ביום 22.7.01.

24.
ההיתר שניתן לפיצול סעדים לא ניתן לתביעה לאחר תיקונה.

אופיים של הסעדים הנתבעים כעת במסגרת התביעה המתוקנת אינם כאופיים של הסעדים שנתבעו במסגרת התביעה במקורית.

25.
בניגוד לתביעה המקורית, בה נוסחו הסעדים – כצופי פני עתיד – הרי בתביעה הנוכחית – הסעדים המבוקשים מנוסחים בלשון עבר, וההצהרה המבוקשת ביחס אליהם הינה עד ליום 31.5.01. סעדים המכוונים אל ארועים מן העבר אינם על פי טיבם סעדים הצהרתיים.

26.
סעד הצהרתי על פי טיבו וטבעו נועד לשריין זכות עתידית, ותכליתו למנוע, בין היתר, הכחשה עתידית של נשוא ההצהרה. מאחר, והמשיבים מבקשים הצהרה בדבר זכות שלטענתם גובשה עד ליום 31.5.01 – אין מדובר בסעדים הצהרתיים ועל כן אין גם מקום להתיק לתובעים לפצל עוד את סעדיהם.

27.
יתר על כן, אף בתגובתם לבקשת הנתבעת, התובעים לא הצביעו על קיומו של אינטרס לגיטימי כלשהו המצדיק את פיצול התביעה למספר תובענות שונות: תביעה כספית; תביעה למתן חשבונות; תביעה למתן סעד הצהרתי, כך עולה מן הדברים כי אין מטרתם אלא חסכון באגרת משפט.


ברע"א 2611/93 בנק לאומי נ. מייקל מוזס, התייחס כב' השופט תאודור אור באומרו:

"האינטרס של חיסכון בתשלום אגרות כשלעצמו, אינו אינטרס מספיק על מנת להצדיק תביעה לסעד הצהרתי. לכך יש להוסיף שאם יזכה המשיב בסעד הצהרתי הרי כדי לקבל סעד אופרטיבי יידרש ממנו להגיש תובענה כספית למתן כזה, וממילא יהיה עליו לשלם את האגרה".

28.
נדירים הם המקרים בהם ייעתר בית המשפט לבקשה לסילוק תובענה על הסף. אלא שכפי שעולה בבירור מכתב התביעה – הסעדים נתבעים בקשר למסכת עובדתית נטענת שקרתה זה מכבר.

29.
הסעדים ההצהרתיים הנתבעים, אינם צופים פני עתיד ואין בהם לשריין בתוך כך זכות עתידית כלשהי. מכאן כי המימד ההצהרתי המיוחס לסעדים הנתבעים איננו אלא כסות.

30.
ההצצה לתוכנם של הדברים – מעיד על מהותם: תביעה בגין זכות נטענת שנתגבשה לכאורה בעבר – עד ליום 31.5.01 – כך לפי הנטען,ועל כן אין המדובר עוד בסעדים הצהרתיים.

31.
ועל עניין שכזה שבה כב' השופטת שטרסברג כהן, נאמנה לעמדתה, ואמרה ברע"א 84/98 צעד בריא – אלוש אורתופדיה ואח' נ. סנסוגרף בלג'ין :


"המדיניות הראויה הנקוטה בנושא של תביעות ל

פסק דין
הצהרתי, אמורה להבטיח הליך מהיר ויעיל שיסיים את הסכסוך בין הצדדים, ולא פתיח למשפט נוסף לשם קבלת הסעד האופרטיבי. כמו כן אמורה היא להבטיח לבל יבואו בשערו של הליך זה אלה המבקשים לעקוף את דרך המלך ולהבטיח לעצמם יתרון של דיון מוקדם, כאשר הלכה למעשה מבקשים הם לאכוף הסכם אשר לטענתם איננו מקויים ע"י הצד שכנגד. תביעות לאכיפת הסכם ופיצויים עקב הפרתו יש להגיש בדרך
הרגילה של תביעה
לאכיפה ו/או לפיצויים ולבקש את מלוא הסעד אותו מצפה התובע לקבל בסופה של הדרך. אין לאפשר הגשת תביעות הצהרתיות חלקיות ללא חלק אופרטיבי, כאשר סביר להניח שביהמ"ש יזקק להליכים נוספים כדי ליישב את הסכסוך בין הצדדים".

32.
סיכום

תוכנם
וטיבם של הסעדים הנתבעים בתובענה זו אינם אלא תביעה ל

פסק דין
הצהרתי משום שלהלכה ולמעשה אין מדובר בסעדים אופרטיביים הניתנים לביצוע
אלא בקביעה שאופיין הוא כשל אופיים של סעדים הצהרתיים. אלא שעל פי תוכנם הסעדים המבוקשים בכתב התביעה אינם הצהרתיים כי אין בהם כדי לצפות פני עתיד (זוסמן, סדרי דין, מהדורה שביעית, עמ' 556).

33.
בכתב תביעתם עותרים התובעים להגדרת זכויות הצדדים על דרך של תביעה, ולמעשה הצהרה של שורה של מעשים או מחדלים המיוחסים על ידם לנתבעת עד ליום 31.5.01. היה ויצלח ההליך הנוכחי, תשולם האגרה וייתבעו הנזקים הממשיים – לא תצלח התביעה, הסיכון הוא בהוצאות אולם החסכון הוא בכספי האגרה.

34.
בידי התובעים זכות לכאורה לתבוע פיצויים. הם אף הודיעו על כוונתם לעשות כן כשעתרו במסגרת תביעתם לפיצול סעדים. מנגד לנתבעת אינרטס שלא יטריחו אותה פעמיים בשל אותן נסיבות ולמערכת המשפט אינטרס להמנע מניהול כפל התדיינויות.

35.
אשר על כן הבקשה מתקבלת; אני מורה על סילוק על הסף של פרק ז' לתביעה עמ' 25 סעיפים: 3.1, 3.2, 3.3, 3.4, 3.5, 3.6 לכתב התביעה.

בהתאם – אני מחייבת את התובעים בהוצאות הנתבעת – מגדל היהלום ניהול ואחזקה בע"מ
, ובשכ"ט עו"ד בסך של 5,500 ₪ בצירוף מע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.


המזכירות תשגר העתקי החלטה זו לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום י"ג באדר, תשס"ב (25 בפברואר 2002) בלשכתי בהעדר הצדדים



מארק – הורנצ'יק דליה
, שופטת












בשא בית משפט שלום 137965/01 מגדל היהלום ניהול ואחזקה בע"מ נ' בר-און רענן, כהן ורד, אסקופא בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/02/2002)