פסקי דין על גבריאל כהן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

997-01/09 בל     04/08/2009




בל 997-01/09 גבריאל כהן נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בחיפה



4 אוגוסט 2009

ב"ל 997-01-09 כהן נ' המוסד לביטוח לאומי





בפני

כב' סגנית הנשיא איטה קציר

המערער
גבריאל כהן


נ
ג
ד

המשיב
המוסד לביטוח לאומי







פסק דין


1.
זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 21/12/08 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 10% נכות (להלן: ההחלטה).

2.
תמצית טענות המערער:

2.1
הוועדה לא מילאה אחר פסק הדין, למרות שנשאלה שוב את אותם השאלות, ובפרט לא התעמתה עם העובדה כי הוועדה משנת 2001, אשר קבעה למערער 0% נכות, בגין העדר הגבלה בתנועה, בעוד שכיום מבקשת הוועדה לנכות 10% נכות – קביעות אלה סותרות ולא ניתן הסבר לכך על ידי הוועדה.

2.2
הוועדה משנת 2001 בדקה את המערער, בעוד שהוועדה נשוא הערעור מחליטה להפחית בגין מצב קודם וזאת למרות שלא בדקה את המערער.

3.
תמצית טענות המשיב:

3.1
בניגוד לנטען בערעור – הערעור מופנה כנגד החלטת הוועדה, אשר ישבה מכח

פסק דין
בתיק בל 3382/07 מיום 29/6/08, אשר הורה לוועדה ליתן תשובה לשלוש שאלות, כמפורט בפסק הדין.
הוועדה התכנסה במשך שתי ישיבות. בישיבתה הראשונה, מיום 6/8/08, הסבירה הוועדה את הסתירה הנטענת בידי ב"כ המערער, בדבר קביעת ועדה אחרת בגין תאונה משנת 1987, בה נפסקו למערער 0% נכות. הוועדה מציינת כי מבדיקת מכלול הנתונים שבתיקו של המערער, לרבות בדיקות דימות שהיו בפני
ה, הן מלפני התאונה הנדונה, שארעה ביום 12/5/96, והן לאחריה, עולה כי מצבו של המערער זהה לפני התאונה ולאחריה. הוועדה גם מסיקה מסקנות מתוך תיקו הרפואי ובו תיעוד לכאבי גב חוזרים עוד טרם התאונה הזאת. הוועדה מסבירה כי למערער מחלה ניוונית, הגורמת לכאבי גב באים וחוזרים, אשר בחלק מן הזמן לא גורמים לו למגבלות ואף אפשרו לו לשוב לעבודה ולתפקד באופן תקין ובחלק מהזמן גורמים לו למגבלה.לכן, זה ההסבר הכיצד יתכן כי בעבר, בגין תאונה אחרת, נקבעו לו 0% נכות, שכן יתכן כי לאור הממצאים שמפרטת הוועדה, כי מצבו הקודם כלל לא נובע מתאונה, אלא ממצב תחלואי ובכל מקרה, הוועדה מסבירה את העליות והמורדות במצבו.הוועדה ביקשה לעיין בתיק תאונת העבודה משנת 1987 ובכרטיסו הרפואי הישן של המערער.

3.2
בישיבתה השניה, ביום 21/12/08, סוקרת הוועדה את המסמכים הרפואיים בתיק התאונה השני ומציינת כי אילו היה המערער נבדק על ידה לפני התאונה בשנת 1996, היתה מוצאת בו הוועדה ממצאים להחמרה זמנית וחולפת במספר רב של אירועים, כפי שפרטה הוועדה וקובעת כי יש לייחס רק חלק מנכותו לתאונת העבודה.
דיון והכרעה:
4.
השאלה להכרעה במקרה שבפני
נו היא האם מילאה הוועדה אחר ההוראות המפורשות שבפסק הדין.

הלכה פסוקה היא כי:

"משהוחזר עניינו/ה של המערער/ת לוועדה, עם הוראות, יהיה על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין" (דב"ע נ"ה/29-01, מנחם פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע כד 160, בעמ' 162).
5.
הוועדה, במקרה דנן, התכנסה בעקבות פסק הדין בתיק בל 3382/07, של כב' הרשם י. גלם מיום 29/6/08, בו נקבע כי בהתאם להסכמת הצדדים מוחזר התיק לוועדה באותו הרכב לאור העובדה, שפסק הדין מיום 8.1.07, לא קוים במלואו על ידי הוועדה, כאשר היה עליה לדון ולתת תשובתה באופן ברור ומדויק לשאלות הבאות:

א.


מדוע נכתה 10% מהנכות בגין התאונה מ- 12.5.96 בגין מצב קודם, שעה שהועדה עצמה קבעה כי התאונה משנת 1987 הותירה 0%.

ב.


מה הם הממצאים המוכיחים שבגינם ביצעה הועדה נכוי מצב קודם, לאור קביעת הועדה עצמה בשנת 2001 כי נותרו 0% נכות.

ג.


כמו כן נדרשה הוועדה להשיב במדויק לשאלת כב' השופט קוגן בפסה"ד מיום 19.9.05 דהיינו: אילו נבדק המערער על ידה טרם קרות תאונת העבודה מיום 12.5.96 האם היה נקבע לו שעור נכות על פי סעיף מסעיפי הליקוי בשים לב לכך שאותה ועדה מיום 6.1.02 שדנה בתאונה מיום 31.3.87 לא מצאה למערער כל הגבלה בתנועותיו.
6.
מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי היא אכן מילאה אחר הוראות פסק הדין.
7.
הוועדה התכנסה בשתי ישיבות. בישיבתה הראשונה ביום ה-6/8/08 עיינה הוועדה בפסק הדין שניתן בתיק בל 3382/07 ביום 29/6/08 במסגרת סיכום מסקנותיה (סעיף 23 לפרוטוקול), מציינת הוועדה:


"... בהחלטת ביה"ד מ-29/6/08 מתבקש הסבר מדוע ניכתה הוועדה 10% מהנכות שייחסה לתאונה נשוא ערר זה (12/5/96) בגין מצב קודם כאשר הוועדה (ועדה מחוזית מיום 6/1/02) קבעה 0% נכות בגין תאונה משנת 87.

הסבר: הוועדה דנה במצב הנפגע מבחינת התיפקוד כאשר חלפו שנים רבות מאירוע המוצהר היא מסתמכת על הצגת המימצאים שתועדו במסמכים לאחר האירוע. טיעונים רלוונטים לתחלואה זו מלפני ולאחר האירוע, לרבות בדיקות העזר, וצריכה לשקול בהתייחס לתאונה האם כל המיגבלה העכשווית שייכת לאירוע הנדון.
קביעת בא כוחו של הנפגע כי משהוכרה תאונת עבודה אין לוועדה זכות וסמכות להתייחס אלא לאירועים מתועדים מותירה בין אם נקבעה ובין אם היתה נקבעת לו היה עומד בדיון סותרות את רוח התקנות אשר מאפשרות לוועדה בחלוף הזמן להתייחס לראיות נסיבתיות מול המומחיות הרפואית הספציפית שלה ולתת את המשקל המלא למכלול התחלואה, ותוספת אותו אירוע תאונתי מוכר.
משכך הדבר, הוכיחה הוועדה בדיונים הקודמים כי משנות ה-80 היו הסתמנויות של כאבי גב תחתון לנפגע חלקן בעקבות אירוע הרמת משא כבד, אשר הביאו להגבלת תנועה מסוימת ולזמן קצוב ואפשרה את שובו לאותה רמת פעילות לאחר מכן
". (ההדגשה אינה במקור – א.ק).


מכאן שהוועדה מבהירה, בהתאם לנדרש ממנה על פי פסק הדין, מדוע ועדה משנת 2001 קבעה 0% נכות, בעוד שהיא עצמה מחליטה לנכות אחוזי נכות בגין מצב קודם והוועדה ממשיכה ומבהירה לעניין זה:
"כלומר אם היה נבדק לצורכי קישור לתקנות קביעת נכות בעת שהיה מוגבל אמיתית בתנועתו היתה נפסקת נכות ואם היה נבדק מאוחר יותר בזמן בו לא היו סימנים לא היתה נקבעת נכות. לכן אין להתייחס לתיעוד בדיקה אחת אלא למכלול ובמיוחד לעובדה שימים רבים בין התחלואה בתאונות או בלעדיהם היה מסוגל לבצע פעילות ואז כמובן לא הלך לרופא לצורך אישור מגבלה כלשהיא. הממצאים בבדיקות הדימות שעמדו לרשותנו החל מ-חצי שנה לפני התאונה הנדונה (26/12/95) ועד ל-
c.t
שבוצע שבעה חודשים אחריה (5/12/96) וזה של-
9/10/00 מראים כי שני הראשונים דומים ולכאורה התאונה הנדונה לא החמירה את המצב בדימות. לאור זאת הוועדה סבורה כי הרימה את נטל ההוכחה כי לנפגע מחלת גב ניוונית עם עליות ומורדות במצבו אשר חלק מהנכות שמיוחסת לתאונה הנדונה אמורה להיכלל במצב קודם והראייה האירועים שהביאו לביקורים קודמים לתאונה זו עם מצב דומה של כאבי הגב לרבות ביצוע
c.t
זהה לזה שהיה אחרי התאונה כחצי שנה קודם לה
...
". (ההדגשה אינה במקור – א.ק).

הוועדה כאמור מבהירה כי את קביעתה לעניין מצב קודם סומכת היא על ממצאי
c.t
וביקורים קודמים של המערער אצל רופאים לאחר שהתלונן על כאבי הגב, כאשר אלה היוו כמכלול הבסיס לקביעתה לעניין ניכוי בגין מצב קודם, בשונה ממצב נתון של ועדה שבדקה את המערער בשנת 2001 וקבעה למערער 0% נכות.
הוועדה מוסיפה כי לצורך דיון בשאלות שהועלו במסגרת פסק הדין, יסוכם הדיון לאחר עיון נוסף בתיק תאונת העבודה משנת 1987 ובכרטיס הרפואי המקורי מקופת החולים מלפני
שנת 1996.
8.
עם קבלת המבוקש, התכנסה הוועדה לישיבתה המסכמת ביום 21/12/08, ובמסגרת ממצאיה הרפואיים (סעיף 21 לפרוטוקול), מציינת הוועדה:


" בעיון בתיק נכות עבודה מ-31/3/87 עת היה הנפגע ונדון בוועדה ב-6/1/02 נמצאים מימצאי בדיקות ודימות אשר מוכרים מתיק התאונה הנדונה 5/96 לרבות בדיקת
emg
מ-29/8/96 אשר אינו מראה סימנים לפגיעה חריפה אלא כרונית.

קביעה זו של הוועדה הינה רפואית ובית הדין לא יתערב בה.
בתעודה הרפואית ה-
i
מוזכר את הכאב בגב תחתון עם הקרנה לרגל ימין וכן לפני מספר שנים אותו סיפור טופל במשך חודש ימים.
בפס"ד מתבקשת הוועדה להשיב כדלקמן:
אילו נבדק היה המערער על ידה בטרם קרות תאונת עבודה מ-12/5/96 האם היה נקבע לו שיעור נכות, הוועדה משיבה במפורש כי נמצאו מימצאים להחמרה זמנית וחולפת במצבו במס' רב של אירועים לפני האירוע הנדון אלו היתה בוחנת את מכלול הפגיעות בעבודה והשפעתם למצב גבו של הנפגע היתה סבירות גבוה לקביעת נכות בגין הגבלה בתנועות ע"ש מותני
". (ההדגשה אינה במקור – א.ק).
9.
במסגרת סיכום מסקנותיה (סעיף 23 לפרוטוקול), מציינת הוועדה:

"הוועדה מסכמת כי יש לייחס רק חלק נכותו לתאונות העבודה ובמיוחד זו המצוינת שכן גם עובר לתאונה זו היה מצב תחלואי דומה אשר כעבור מס' שנים הביא לניתוח". (ההדגשה אינה במקור – א.ק).
10.
כעולה מהאמור לעיל, הוועדה בחנה ביסודיות את עניינו של המערער טרם הגיעה למסקנותיה, ועת היו בפני
ה הממצאים שפורטו מעלה, תוך הסתמכות עליהם הגיעה למסקנותיה, תוך מתן הנמקה מפורטת וברורה. מדובר בהחלטה הנסמכת על מומחיותה המקצועית של הוועדה, תחום שלבית הדין אין סמכות להתערב בו, כאשר הוועדה ממלאת אחר הנדרש ממנה בהתאם לפסק הדין.
11.
קביעת הוועדה היא סבירה ומנומקת דיה. ניתן להבין מהפרוטוקול כיצד הגיעה למסקנותיה.
12.
לאור האמור לעיל ומשלא נמצאה טעות משפטית בפעולת הוועדה – דין הערעור להידחות.
אין צו להוצאות.
13.
הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
י"ד אב תשס"ט, 4 אוגוסט 2009, בהעדר הצדדים.














בל בית דין אזורי לעבודה 997-01/09 גבריאל כהן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 04/08/2009)