פסקי דין על ת"ת בפי ישרים | פסקי דין על אברהם ביטון

1547/02 עב     09/11/2003




עב 1547/02 ת"ת בפי ישרים נ' אברהם ביטון




1
בתי המשפט
בש"א 016616/03
עב 001547/02
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
09/11/2003

כב' השופטת דיתה פרוז'ינין

נציג עובדים - מר צור
בפני
:

1. ת"ת בפי ישרים

2. יוסף גרביאן
בעניין:
המבקשים
ר. סיקרון

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
אברהם ביטון
המשיב
בעצמו
החלטה

1. לפנינו בקשה לדחיה על הסף של תביעת המשיב (התובע) על-פי תקנה 45(א)(1) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן - תקנות בית-הדין).

2. ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו, כעולה מן התיק:
א. הצדדים חתמו על שטר הבירורין, על-פיו הם מסכימים להתדיין בפני
בית-דין לדיני ממונות (נספח א' לבקשה לסילוק על הסף).
ב. בעקבות זאת התקיים ביום ה' טבת תשס"ב דיון בבית הדין הנ"ל (נספח ב' לבקשה), וביום כ"ד בשבט תשס"ב ניתן

פסק דין
(צורף לכתב ההגנה).
ג. ביום כ"ח בניסן תשס"ב ניתנה ההבהרה לפסק הדין הנ"ל (נספח ג' לבקשה), על-פיה:
"עפ"י החלטת ביה"ד עליך לשלם את הסכום שנקבע ע"י ביה"ד בסך 1,150 דולר, ללא החתמת הר' אברהם ביטון
על שום טופס, ומיידית בשער יציג במזומן, וירשם כשאר הוצאות שוטפות של המוסד"
ד. ביום י"ג באלול תשס"ג ניתן בידי המשיב מכתב בזו הלשון (צורף לתגובת המשיב לבקשה):
"הבהרה לכתב שחרור
מאחר והנתבע לא קיים את הפסק הרי שוחררת מבית הדין, וניתנה לך רשות להתדיין בבי"ד לעבודה על כל התביעה"

3. ב"כ המבקשים טוען, כי יש לדחות את התביעה על הסף בשל מעשה בית דין, ובהיעדר עילה. זאת, מאחר שהצדדים הסכימו לבירור המחלוקת ביניהם בדרך של בוררות, ובעקבות זאת ניתן פסק בורר. הסעד שביקש המשיב בבית דין זה זהה לסעד שהתבקש בהליך הבוררות. על כן, פסק הבורר שניתן, מהווה מעשה בית דין, ויוצר השתק עילה והשתק פלוגתא בין הצדדים. לפיכך, סמכות בית-הדין לעבודה הינה לאשר את פסק הבורר או לדון בבקשה לביטולו. המשיב אף איחר את המועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות ותביעתו נעדרת עילה.

4. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, לא קיימו המבקשים את פסק הבורר, ולכן בדין העביר הבורר (ביה"ד הרבני) את התובענה לבית-הדין לעבודה. כמו כן, הודיע המבקש 2 כי אין בכוונתו לקיים את פסק הבורר, וסירב לקבל את הפסק לידו. בהתנהגותו זו, טוען המשיב, חזר בו המבקש 2 מהסכמתו להתדיין בפני
בורר. מוסיף המשיב וטוען, כי בהשתתפותם בישיבות בית-הדין לעבודה בהגשת כתב הגנה, הכירו המבקשים בסמכות בית דין זה לדון בתובענה, והקנו לבית הדין את הסמכות לדון בה.
5. סעיף 1 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן - חוק הבוררות) קובע כי:
"1. לעניין חוק זה -
הסכם בוררות - הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של בורר ובין אם לאו..."

סעיף 21 לחוק הבוררות קובע כי:
"דין פסק בוררות
בכפוף לסעיפים 24 עד 28 ובאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות, מחייב פסק בוררות את בעלי הדין וחליפיהם כמעשה בית-דין"

הצדדים חתמו על שטר בוררין, כאמור בסעיף 1 לחוק הבוררות (סעיף 2.א לעיל), והבורר - היינו בית הדין לענייני ממונות - פסק את דינו במחלוקת ביניהם. כלומר ניתן פסק בורר.
פסק בוררות מחייב את בעלי הדין ואת חליפיהם כמעשה בית דין. תוקפו המחייב של הפסק אינו נובע מאישורו על-ידי בית המשפט, אלא מקורו בהסכמת הצדדים. משמע, שגם פסק בורר שלא אושר מחייב את הצדדים לו. יתר על כן, הפסק נחשב, כשלעצמו, כמעשה בית דין ממש כ

פסק דין
של בית משפט, ואם תוגש תביעה חדשה לבית משפט לאחר מתן הפסק - תידחה התביעה עקב מעשה בית דין (פרופ' ס. אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, מהדורה שלישית, ע' 384-383, וראו ע"א 527/80 שטורך נ' רגב בע"מ, פ"ד לח (4) 51, 53; דב"ע נו/9-4 ההסתדרות במרחב תל אביב יפו - עיריית תל אביב, ניתן ביום 22/2/96).
יתר על כן, אם התעלם אחד מן הצדדים מההסכם והגיש תובענה לבית המשפט, תידחה התביעה על הסף מחמת מעשה בית-דין, גם אם נתבקש בה סעד שונה מזה שלגביו התנהלה הבוררות (ע"א 8/83 גורדון נ' כפר מונאש, פ"ד לח (4) 797, 801).
למשיב ניתן אמנם מכתב המתיר לו להתדיין בבית דין זה (סעיף 2.ד לעיל), אולם אין בכוחו של "כתב השחרור" לבטל את פסק הבורר. כפי שכבר צויין, פסק הבורר כמוהו כ

פסק דין
, ומשניתן פסק-הבוררות, סיים הבורר את מלאכתו, ואין הוא מוסמך להתיר לאחד הצדדים להתדיין שוב באותו עניין.
לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל.

6. לא נוכל להתעלם מן העובדה שהמבקשים לא קיימו את פסק הבורר, ולא צייתו אף לאמור בהבהרה לפסק הבוררות (סעיף 2.ג לעיל), ועתה הם מבקשים לחסום את דרכו של המשיב לקבל סעד בבית-דין זה. יתר על כן, המשיב הגיש את תביעתו לבית-הדין ב- 22/4/02, התקיימו דיונים אחדים בתביעה זו, ואף נקבע מועד לישיבת הוכחות, שלא התקיימה בשל אי התייצבות המבקשים. רק ביום 11/9/03, כשנה וחצי לאחר הגשת התביעה, הוגשה הבקשה לסילוק על הסף. בנסיבות אלה, אף שהבקשה התקבלה, רואים אנו לנכון לחייב את המבקשים בהוצאות בשל האיחור הרבה בהגשתה, ובשל התמשכות ההליכים שלא לצורך.
המבקשים ישלמו הוצאות המשיב בסך של 3,500 ₪. סכום זה כולל בתוכו גם את ההוצאות שנפסקו בישיבה מיום 21/5/03.
המשיב יכול לפעול על-פי סעיף 23 לחוק הבוררות, ולפנות בבקשה לאישור פסק הבוררות. הדיון הקבוע ליום 25/11/03 בטל.

ניתנה היום חשון תשס"ד (9 נובמבר, 2003) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
ד. פרוז'ינין - שופטת
אב"ד

נציג עובדים
מר צור
016616/03בשא730 אילנית ג'והרי









עב בית דין אזורי לעבודה 1547/02 ת"ת בפי ישרים נ' אברהם ביטון (פורסם ב-ֽ 09/11/2003)