פסקי דין על נפתלי כהן | פסקי דין על המוסד לבטוח לאומי

2336/05 בל     29/01/2009




בל 2336/05 נפתלי כהן נ' המוסד לבטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
בל 002336/05


בפני
:
כב' השופטת ורד שפר
, נשיאה
נציג ציבור (עובדים): מר יוסף לוי
נציג ציבור (מעבידים): מר שמריהו ברט


29/01/2009



בעניין
:
נפתלי כהן



ע"י ב"כ עו"ד
אורן סודאי ואח'

התובע



נ
ג
ד



המוסד לבטוח לאומי



ע"י ב"כ עו"ד
מהלשכה המשפטית
הנתבע


פסק דין

1.
התובע הגיש תביעה כנגד החלטת הנתבע שלא הכיר בליקוי שמיעה ממנו הוא סובל כנובע מתנאי עבודתה בחשיפה לרעש.


2.
תביעה זו, למעשה, תוכרע להלן בשנית לאחר שכבר נדונה בפני
בית דין זה אשר דחה אותה לגופה.

לפיכך,


ולמען הסדר והנוחות, נחזור ונפרט להלן את השתלשלות ההליכים בעינייננו.


3.
ההכרעה הראשונה של בית הדין בתיק זה התבססה בעיקרה על קביעת מומחה רפואי שמונה בהסכמת הצדדים לחוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין ליקוי השמיעה והטינטון ממנו סובל התובע לבין תנאי עבודתו.

4.
להלן העובדות הרלבנטיות, כפי שהונחו כתשתית בפני
המומחה הרפואי שמונה ע"י בית הדין -
א.
התובע יליד 1949.

ב.
מזה 30 שנה, התובע עובד כמפעיל ציוד מכני הנדסי כבד.
ג.
במסגרת עבודתו התובע חשוף לרעש מזיק.
ד.
לטענת התובע, במסגרת עבודתו הוא נוהג לעבוד כשדלת תא הנהג פתוחה ולכן רעש מנוע כלי העבודה נשמע יותר משמאל, לפיכך התובע טוען כי, אוזנו השמאלית חשופה יותר לאזור ממנו נובע הרעש המזיק.

ה.
התובע עבד 12-10 שעות ביום.



5.
ביום 27.12.06 ניתנה החלטה לפיה נתבקש המומחה מטעמו של בית הדין, פרופ' דב אופיר לתת חוות דעתו בתביעה הנדונה, בהתאם לעובדות שנקבעו, ולהשיב על השאלות שדלקמן –
א.
מהי המחלה או מהו הליקוי מהם סובל התובע, באוזניו?
ב.
האם התובע סובל מטינטון? במידה וכן – מה אופיו?
ג.
האם קיימים בתובע נתונים קליניים מוכחים המראים על סיכון מיוחד שהיה בתובע לחלות במחלה או הליקוי אילולא תנאי עבודתו?
אם כן – יש לפרט הנתונים הקליניים המוכחים במסמכים הרפואיים עליהם מבסס המומחה תשובתו?
ד.
האם השפיעו תנאי העבודה השפעה כלשהי על הופעת המחלה או הליקוי, ובאיזה מידה?

6.
דר' אופיר השיב בשלילה לשאלה האם הליקוי בשמיעה ממנו סובל התובע נגרם כתוצאה מחשיפה לרעש, וכך השיב לשאלות בית הדין:
"

1.
על פי בדיקות השמיעה בתיק, לתובע ליקוי שמיעה קל ביותר בתדרים הגבוהים באוזן ימין וליקוי שמיעה חמור בתדרים הגבוהים באוזן שמאל. גם על פי בדיקת הפלט האקוסטי לתובע תגובות תקינות בכל התדרים עד 5000 הרץ בימין, ומשמאל תגובות תקינות רק עד 1500 הרץ.
2.
לתובע גם תלונת טנטון.
3.
על פי בדיקת השמיעה מיום 16/11/99 התובע סבל ארוע פתאומי של ליקוי שמיעה משמאל. תופעה זו של ליקוי שמיעה פתאומי באוזן אחת ידועה ומוכרת ואינה נגרמת מרעש.
4.
בבדיקות השמיעה קיים ליקוי שמיעה אסימטרי, אשר אינו אופייני לחבלת רעש.

זו גם הסיבה מדוע נשלח התובע לבדיקת

bera
כיוון שגם הרופא

המטפל סבר כי אין זו פגיעת רעש ועל כן יש לחפש סיבה אפשרית אחרת לליקוי השמיעה של התובע.

אם השפיעו תנאי העבודה על ליקוי השמיעה והטנטון של התובע הרי זו השפעה מזערית. בחוות דעתו אין דר' ניר לוקח בחשבון את

הפרטים

הרשומים בבדיקת השמיעה מיום 16/11/99 ואת תוצאות בדיקת הפלט האקוסטי מיום

3/3/05

".


7.
לבקשת התובע, הופנו למומחה שאלות הבהרה שדלקמן –
א.
המומחה מציין שלתובע ליקוי שמיעה קל בתדרים הגבוהים מימין וליקוי חמור בתדרים הגבוהים משמאל. האם ניתן לקבוע בוודאות שליקוי השמיעה מימין אינו מתאים לליקוי מושרה רעש בצורה קלה והליקוי משמאל אינו מתאים לליקוי מושרה רעש חמור, בעיקר לאור צורת העקומות?
ב.
לאור היותו של התובע חשוף במהלך כל 30 שנות עבודתו למקור רעש הנמצא לשמאלו (תמיד) – מנוע הכלי נמצא משמאל לתא המפעיל – האם לא יתכן מצב של פגיעת רעש אסימטרית?

לענין זה מצורף, צילום מתוך הספר של

dobie
העוסק בהערכת ליקוי שמיעה מושרה רעש, עם הדגשת הפיסקה הרלוונטית האומרת שבתנאים כאלו כן צפויה פגיעת רעש לא סימטרית.
ג.
האם לאחר שבדיקת ה-

bera
שנעשתה, כמקובל בבירור ליקוי שמיעה אסימטרי, שללה סיבה רטרו-קוכליארית לליקוי השמיעה, ניתן בסבירות גבוהה מאוד למקם את הפגיעה באוזן הפנימית?

האם העובדה שבכל בדיקות השמיעה אבחנת דיבור (דיסקרימינציה) הינה סביב 100% מחזקת את ההנחה שהפגיעה באוזן הפנימית? האם תוצאות בדיקת ההדים הקוכליאריים אינן מוכיחות שהפגיעה הינה בתאי השיער באוזן הפנימית?
ד.
האם לאור העובדה שבמהלך 30 שנות עבודתו כמפעיל צמ"ה נחשף התובע למקור רעש שהיה תמיד לשמאלו, שעקומות השמיעה מתאימות בצורתן לעקומות
האופייניות לנזק מושרה רעש (על אף שהפגיעה משמאל קשה הרבה יותר) – וממצאי הבירור האוטו-נוירולוגי מיקמו את הפגיעה באוזן הפנימית (מקום הפגיעה בנזק נרעש) – לא יהיה לנכון לקבוע שהנזק השמיעתי של התובע נובע, לפחות ברובו, מהחשיפה לרעש בעבודתו?

8.
בתשובותיו לשאלות ההבהרה השיב פרופ' אופיר כדלקמן –
"

א.
על פי בדיקת הפלט האקוסטי לתובע תגובות תקינות בכל התדרים עד 5000 הרץ בימין, ומשמאל תגובות תקינות רק עד 1500 הרץ. בסיכום הבדיקה ביום
3/3/05, כותב דר' טסלר כי קיימת סבירות של 90% כי ליקוי השמיעה מימין לא אופייני לנזק מרעש. על כן ודאות אין פה, אבל סבירות של 90% מספיקה. בנוסף, קיימת ודאות כי לתובע היה ארוע פתאומי של טנטון ואטימות באוזן שמאל בשנת 1999. תופעה זו של ליקוי שמיעה פתאומי באוזן אחת ידועה ומוכרת ואינה נגרמת מרעש.
ב.
אין מדובר כאן בליקוי שמיעה אסימטרי. על פי בדיקת הפלט האקוסטי מדובר בהעדר כל נזק מרעש באוזן ימין ופגיעה משמעותית מרעש באוזן שמאל. מצב כזה אינו אפשרי. גם כאשר המנוע נמצא מצד שמאל לא יתכן שאוזן ימין לא נפגעת כלל. על כן, כל הנתונים מצביעים על כך כי אין זה סביר כי ליקוי השמיעה והטנטון של התובע, בשתי האוזניים, נגרמו מרעש מזיק.
ג.
יתכן מאוד כי הפגיעה היא אכן באוזן הפנימית אולם היא לא נגרמה מרעש. על פי בדיקת הפלט האקוסטי לתובע אכן פגיעה בתאי השער החיצוניים באוזן הפנימית באוזן שמאל בלבד. כבר הסברתי מדוע אין זה סביר כי פגיעה זו נגרמה מרעש. יש

סיבות נוספות אפשריות לפגיעה באוזן הפנימית.
ד.
ב"כ התובע חוזר ומתעלם בשאלותיו משתי עובדות חשובות:
1.
בסיכום הבדיקה ביום 3/3/05, כותב דר' טסלר כי קיית סבירות של 90% כי ליקוי השמיעה מימין לא אופייני לנזק מרעש. תבנית עקום השמיעה אינה מספקת לקביעת הקשר לרעש, כאשר לרשותנו בדיקות הרבה יותר מדויקות כמו למשל בדיקת הפלט האקוסטי.

קיימות סיבות נוספות אפשריות לפגיעה באוזן הפנימית, אשר לא כאן המקום למנותן.
2.
לתובע היה ארוע פתאומי של טנטון ואטימות באוזן שמאל בשנת 1999. תופעה זו של ליקוי שמיעה פתאומי באוזן אחת ידועה ומוכרת ואינה נגרמת מרעש

".

9.
תשובות המומחה דלעיל לא סיפקו את ב"כ התובע, אשר ביקש להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות. בית הדין נעתר לבקשה, ולמומחה הופנו הופנו השאלות הבאות:
א.
האם נכון שהנזק באוזן הימנית הינו תוצאה ו/או קשור למחלת האוזן התיכונה?
ב.
האם נכון שלמחלה של האוזן התיכונה יש אפקט הגנתי מפני נזק לשמיעה שמקורו מרעש?
ג.
האם ליקוי שמיעה פתאומי יכול להיות קשור, במקרהו של התובע, למחלה באוזן התיכונה?


לשאלות הנ"ל השיב המומחה כהאי לישנא –
"

א.
לא נכון באופן מוחלט. לא ברור מנין באה השאלה הזו. על פי כל בדיקות השמיעה, בדיקות הטימפנומטריה ובדיקות הרפלקס האקוסטי בתיק אין כל רמז לבעיית אוזן תיכונה.
ב.
זה נכון, אלא שלתובע, כאמור לעיל, אין כל בעיית אוזן תיכונה.
ג
.
הארוע


של ליקוי שמיעה פתאומי


וטנטון באוזן אחת שארע לתובע בשנת 1999 מתייחס לפגיעה חושית עצבית ואינו נגרם


ממחלת אוזן תיכונה

".

10.
בפסק הדין מיום 6.12.07 אמץ בית הדין במותב זה את קביעות המומחה דלעיל תוך שדחה את טענות ב"כ התובע כפי שהובאו בסיכומים שהוגשו מטעמו. להלן נביא את דברינו כפי שהובעו באותו

פסק דין
, ואשר


הביאונו לדחיית התביעה. דברים אלו ישמשו בין היתר כבסיס להכרעתינו בהליך זה שבפני
נו. להלן הדברים:

"

אין חולק כי התובע היה בזמן העבודה חשוף לרעש, אשר עלול היה לגרום לנזק בשמיעה. אולם, עצם העובדה כי הוא היה חשופה לרעש ו/או לרעש מזיק בעבודתו אינה בהכרח מלמדת כי ליקוי השמיעה ממנו הוא סובל לטענתו, הינו תוצאה מחשיפה לרעש.
בהתאם להלכה הפסוקה, "התשובה לשאלה המשפטית בדבר הקשר הסיבתי
בין הליקוי בשמיעה לבין החשיפה לרעש, מחייבת את בית הדין, החסר ידע רפואי, למנות מומחה רפואי מטעמו, אשר ישמש כ"זרועו הארוכה" לעניינים שברפואה. הלכה היא כי בעניינים שבגדר המומחיות הרפואית, יסמוך בית הדין ידיו על חוות דעתו של המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה משפטית או עובדתית לעשות כן." (עב"ל 332/05 שמחה הראל נ' המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם, ניתן ביום 18.01.06, דב"ע נה/166-0 המוסד לביטוח לאומי נ' אייל בר ששת, פד"ע לא 145).

בית הדין
נוהג לייחס משקל רב
לחוות הדעת
של
מומחה
מטעם בית
הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה
מטעם בית הדין
גדולה יותר
ומובטחת
במידה מירבית
מעצם העובדה,
שאין הוא מעיד
לבקשת צד ואין הוא מקבל
שכרו מידי
בעלי
הדין (דב"ע
411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי, כרך לב [1], 322)


לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה.
בית הדין רשאי למנות מומחה אחר אם מצא כי המומחה חרג, בחוות דעתו, ממסכת העובדות שקבע בית הדין, או אם יש טעם שלא להתחשב בחוות הדעת. בנוסף רשאי בית הדין למנות מומחה נוסף כאשר אינו מוצא בחוות דעתו של המומחה המקורי תשובות לכל השאלות שהוצגו ונראות חיוניות למתן פסק הדין, או כאשר הוא מבקש לקבל חוות דעת נוספת (סעיפים 13 ו -
14 להנחיות בדבר מומחים יועצים רפואים (פד"ע כב'

199

)

גם במאמרו של כבוד נשיא בית הדין הארצי לעבודה - השופט ס. אדלר; מומחים יועצים רפואיים בבתי הדין לעבודה, המשפט ב'

199,

נדון עניין מינויו של מומחה נוסף ועניין מינויו של מומחה אחר כאשר באותו מאמר מפורט כי מינויו של מומחה אחר משמעותו פסילת חוות דעתו של המומחה הראשון כאשר סיבות אפשריות לפסילה הינן שהמומחה נוהג ליתן חוות דעת למוסד לביטוח לאומי, שחוות דעתו מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי
בית הדין, שחוות דעתו מבוססת על הלכה משפטית לא נכונה או שהמומחה אינו מוכן להשיב על שאלות הבהרה.
ככלל מובהר באותו מאמר שהדרך הנכונה איננה לפסול חוות דעתו של מומחה אם ניתן לתקן את הפגם באמצעות הפנית שאלות הבהרה אל המומחה. (עיין שם בעמ'

109

).


ההלכה הפסוקה קבעה כי מינוי מומחה נוסף לא יעשה כדבר שבשגרה אלא
רקכאשר תחושת השופט היושב לדין הינה כי אין בידו להכריע במחלוקת
שבהליך שבפני
ו בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה וכי
נותרו ספקות או שאלות בלתי מוכרעות גם לאחר חוות הדעת.

בדב"ע נו/0/282 המוסד לביטוח לאומי נ' דוד לרוס (פסק דינו של כב' השופט אליאסוף, כתוארו אז, מתאריך

20.5.97, לא פורסם

) נפסק כי שיטת מינוי המומחים באה לסייע בידי בית הדין בהכרעתו בסוגיה משפטית אשר מתעוררת בה שאלה רפואית והשיטה לא נועדה "לתור" אחר חוות דעת רפואית מסוימת אלא להבהיר היבט רפואי של הנושא הנדון בבית הדין.

באותו

פסק דין
גם צויין כי כאשר ענין מסוים לא הובהר די צורכו עומדת בפני
הצדדים ובפני
בית הדין האפשרות להציג לאותו מומחה רפואי שאלות הבהרה.

בענייננו - לא ניתן לומר שחוות הדעת אינה מנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה. קביעות המומחה מוסברות היטב ומבוססות על העובדות והחומר הרפואי אשר עמד בפני
ו, והמומחה התייחס מפורשות לשאלות שנשאל.

למקרא חוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה כמכלול עולה בעליל המסקנה בדבר העדר קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע לבין חשיפתו לרעש מזיק.
ניכר מחוות הדעת ותשובות המומחה לשאלות ההבהרה, כי הסיבה העיקרית בגינה שלל המומחה קשר סיבתי זה, הינה הפגיעה האסימטרית באוזניו של התובע הבולטת יותר באוזנו השמאלית שלמעשה הינה כתוצאה מ"

אירוע

פתאומי של טינטון ואטימות באוזן שמאל בשנת

1999

", כאשר בהקשר לכך הפנה המומחה לבדיקת השמיעה מיום 16.11.99 ואת תוצאות בדיקת הפלט האקוסטי מיום 03.03.05, נתונים, שלדעתו, נעדרי כל התייחסות בחוות דעת דר' דן ניר שהוגשה מטעם התובע.

ואכן, מעיון בחוות דעת דר' ניר עולה, כי שתי הבדיקות הנ"ל אינן נמנות על המסמכים אשר עמדו בבסיס חוות דעתו.
כך כותב דר' ניר, בין השאר, בחוות דעתו:
"בהעדר כל סיבה אחרת לנזק קוכלארי, לא נותר אלא להסביר את הליקוי הקשה בשמיעה משמאל כנזק הנובע מחשיפת התובע לרעש בעבודתו, על אף הקושי באסימטריה בפגיעה השמיעתית. הסבר אפשרי לאסימטריה זו הינו עובדת חשיפתה המוגברת של אוזן שמאל לרעש המנוע במהלך 30 שנות עבודה עם דלת שמאלית פתוחה לכיוון מקור הרעש...

(ההדגשות אינן במקור)".
ברם, העובדה הנוגעת לחשיפתה המוגברת של אוזנו השמאלית של התובע כמסבירה, לכאורה, דבר האסימטריה, נשללה על ידי פרופ' אופיר, לאמור

– "אין מדובר כאן בליקוי שמיעה אסימטרי. על פי בדיקת הפלט האקוסטי מדובר בהעדר כל נזק מרעש באוזן ימין ופגיעה משמעותית מרעש באוזן שמאל. מצב כזה אינו אפשרי. גם כאשר המנוע נמצא מצד שמאל לא יתכן שאוזן ימין לא נפגעת כלל. על כן, כל הנתונים מצביעים על כך כי אין זה סביר כי ליקוי השמיעה והטנטון של התובע, בשתי האוזניים, נגרמו מרעש מזיק".

הבהרה זו, אם כן, ניתנת על ידי פרופ' אופיר בהשיבו לשאלת ההבהרה שהופנתה אליו מטעם ב"כ התובע, וברי כי הסבריו של פרופ' אופיר בנוגע לאסימטריה זו המצוטטת לעיל, היינו ש"אין מדובר כאן בליקוי שמיעה

אסימטרי

"

מתייחסת לליקוי שמיעה אסימטרי שמקורו מחשיפה לרעש מזיק, בעוד שהאסימטריה ו/או העדר הסימטריה בפגיעה השמיעתית הקיימת באוזניו של התובע מקורה מהאירוע הפתאומי משנת 1999 כאמור, ועל כן לא נפלה כל סתירה בקביעותיו של המומחה ביחס לתובע כטענת ב"כ התובע.


כמו כן, לא התרשמנו שהמומחה ביסס את מסקנותיו בדבר העדר הקשר הסיבתי על הבדיקה האקוסטית כבדיקה יחידה כנטען על ידי ב"כ התובע, אם כי, ובלשון המומחה –

"...כל הנתונים מצביעים על כך כי אין זה סביר כי ליקוי השמיעה והטנטון של התובע, בשתי האוזניים, נגרמו מרעש מזיק".

משכך - לא מצאנו כל נימוק או טעם המצדיקים הימנעות מאימוץ חוות הדעת, וגם לא צורך במינוי מומחה נוסף.

באשר


לטנטון, ובהתאם להלכה הפסוקה, מדובר בדרך כלל בתלונה סובייקטיבית שאין לה זכות


קיום עצמאית, במובן זה, שאם נשלל קיומו של ליקוי שמיעה ו/או קיומו של קשר סיבתי


בין החשיפה לרעש לבין ליקוי השמיעה, כך נשלל גם הקשר הסיבתי בין הטינטון הנטען


לבין החשיפה לרעש (דב
"

ע


נז/7-0 גנטוס


נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי
,

כרך ל(3), 208, עב"ל 1190/01

רמי


אמירי נ' המוסד לביטוח לאומי
,
תק
-

אר 2003 (2), 95, עב"ל 584/06

המוסד


לביטוח לאומי נ' אפרים מערבי
,
ניתן


ביום 29.01.07.)

"

.



11.
התובע


ערער על פסק הדין לבית


הדין הארצי לעבודה (עבל 798/07 ניתן


ביום 26.06.08), אשר נתן תוקף של

פסק דין
להסכמת הצדדים לפיה, יושב עניינו של התובע


לבית הדין על מנת שתופנה לדר' אופיר
שאלת ההבהרה הבאה -


בחוות דעתך המשלימה על דרך מתן מענה לשאלות ההבהרה, ציינת בין היתר כי "אין מדובר כאן בליקוי שמיעה אסימטרי. על פי בדיקת הפלט האקוסטי מדובר בהעדר כל נזק מרעש באוזן ימין ופגיעה משמעותית מרעש באוזן שמאל".
הינך מתבקש להסביר, כיצד הינך מסתמך לעניין אוזן ימין על בדיקת הפלט האקוסטי וזאת כאשר נאמר במפורש על גבי טופס הבדיקה, כי הבדיקה אינה מזהה ליקויים קלים ועל אלו בדיקות נוספות הינך מסתמך?

12.
על שאלת ההבהרה הנ"ל השיב דר' אופיר כהאי לישנא -

"

בבדיקת הפלט האקוסטי לתובע תגובות תקינות בכל התדרים עד 5,000 הרץ בימין, תגובות תקינות רק עד 1,500 הרץ משמאל. כפי שכבר הסברתי, אין מדובר בליקוי שמיעה אסימטרי. על פי בדיקת הפלט האקוסטי מדובר בהעדר כל נזק מרעש באוזן ימין ופגיעה משמעותית בשמיעה באוזן שמאל. גם כאשר המנוע נמצא מצד שמאל, לא ייתכן שאוזן ימין כלל לא נפגעת מן הרעש.

עלי לחזור ולהסביר כי אין אנו עוסקים כאן בבירור סף השמיעה של התובע אלא באיזו מידה קים אצל התובע נזק מרעש. אין זה אותו הדבר. תתכן אצל אדם פגיעה באוזן הפנימית עם ליקוי שמיעה אולם ליקוי שמיעה זה לא נגרם מרעש. יש סיבות נוספות אפשריות לפגיעה באוזן הפנימית. בדיקת הפלט האקוסטי אינה יכולה ואינה מיועדת לקבוע סף שמיעה. בדיקת הפלט האקוסטי היא בדיקה רגישה ביותר הבודקת תיפקוד תאי השער החיצוניים שבאוזן הפנימית. תאים אלו הם הראשונים להפגע בחשיפה לרעש. לכן, בדיקת הפלט האקוסטי בודקת נזק מרעש. תגובה תקינה של אותם תאי השער החיצוניים בכל התדרים עד 5000 הרץ באוזן ימין שוללת את האפשרות כי לתובע נזק מחשיפה לרעש באוזן ימין. לפיכך, נותרנו עם נזק באוזן שמאל בלבד

".

13.
מטעם ב"כ התובע הוגשה הודעה בגדרה ביקש להכריע בתביעה על בסיס חוות דעתו של המומחה הרפואי לרבות תשובותיו לשאלות ההבהרה.

14.
מטעם ב"כ הנתבע הוגשו סיכומים בהם הודגש כי יש לאמץ את קביעות המומחה כאמור בחוות דעתו ותשובותיו לשאלות ההבהרה האחרונות ולדחות את התביעה.
15.
כבר הפנינו דלעיל לעניין משקל חוות דעת המומחה הרפואי המתמנה מטעם בית הדין.

כאמור, על פי חוות דעת המומחה אין קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע לבין תנאי עבודתו, התרשמותינו הנה כי המומחה היה מודע לכל הנתונים בעניינו של התובע ותשובותיו היו מנומקות, עקביות, סבירות ויש בהן מענה לכלל השאלות שהופנו אליו.
על מסקנתו בדבר העדר אותו קשר סיבתי חזר המומחה בתשובתו לשאלת ההבהרה האחרונה שהפנתה אליו, תוך שחזר והדגיש את עניין אי הסמטריה בנזק השמיעתי הקיים אצל התובע כאשר האוזן הימנית כלל לא ניזוקה מרעש בעוד שבאוזן השמאלית קיימת פגיעה שמיעתית קשה, ולדעתו העדר אסימטריה זו הינו ההסבר בדבר העדר אותו קשר סיבתי "
גם כאשר המנוע נמצא מצד שמאל...
".

16.
משכך, ולאור מסקנותיו של המומחה בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה – לא נותר אלא לשוב ולדחות את התביעה שבפני
נו.
בהתחשב בכך שמדובר בתובענה מתחום הבטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

17.
כל

צד רשאי להגיש ערעור על פסה
"
ד

לביה
"
ד

הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום ד' בשבט, תשס"ט (29 בינואר 2009) בהעדר הצדדים.


___________________
______________
_______________

ורד שפר
, שופטת


נציג ציבור (עובדים)
נציג ציבור (מעבידים)

נשיאה








בל בית דין אזורי לעבודה 2336/05 נפתלי כהן נ' המוסד לבטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 29/01/2009)