פסקי דין על ידיעות אחרונות | פסקי דין על ורד לוביץ' - עיתונאית | פסקי דין על כתבת y-net ואח' | פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על רוני רון | פסקי דין על מרי פיזם |

10953-09/08 פח     09/08/2009




פח 10953-09/08 ידיעות אחרונות, ורד לוביץ' - עיתונאית, כתבת y-net ואח' נ' מדינת ישראל, רוני רון, מרי פיזם





לפני
הרכב כב' השופטים:
כב' השופט אברהם טל
, סג"נ – אב"ד
כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר

כב' השופטת רות לורך
המבקשים
1. ידיעות אחרונות

2. ורד לוביץ' - עיתונאית
, כתבת y-net
3. הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ
4. עופרה אידלמן - עיתונאית, כתבת עיתון "הארץ"
5. נילי טל הפקות בע"מ
6. נילי טל - בימאית ויוצרת סרטים
7. רשות השידור
8. חברת החדשות הישראלית בע"מ
נגד

המשיבים

1. מדינת ישראל

2. רוני רון

3. מרי פיזם


החלטה

השופט א. טל, סג"נ, אב"ד
1. המבקשים, נציגים של כלי תקשורת, מבקשים להתיר פרסום שתי קלטות שחזור וקלטות חקירה של המשיבים 2 ו- 3 (הנאשמים בתפ"ח 10953-09-08), באמצעי התקשורת השונים, לאחר שהוצגו במהלך שמיעת הראיות בפני
בית המשפט, לפי ס' 13 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002 (להלן: "החוק"), וכן להורות למאשימה למסור להם את קטעי התיעוד החזותי (הדיסקים) הרלוונטיים.
המאשימה ונאשמת 2 מתנגדים לבקשה ונאשם 1 השאיר את ההחלטה לשיקול דעת ביהמ"ש.
מפאת זהות נימוקי הבקשות וההתנגדויות וזהות השיקולים המנחים בהתרת פרסום קלטות חקירה ושיחזור – אדון בבקשות במאוחד.

2. ביום 26.5.09, במהלך שמיעת הראיות, הוקרנו באולם בית המשפט שני שחזורים שביצע הנאשם 1 במסגרת חקירת המשטרה, וכן הוקרנו קטעים מחקירתה של הנאשמת 2 ע"י החוקרת אורית זילברשטיין.
ישיבה זו התקיימה בדלתיים פתוחות ובאולם נכחו, בין היתר, נציגים של כלי התקשורת. פרטים וציטוטים מדברי הנאשם 1 במהלך השחזורים אף פורסמו באמצעי התקשורת השונים סמוך לאחר הקרנתם באולם.

3. עיקר הנימוקים עליהם מתבססים המבקשים מתייחסים לחופש הביטוי, חופש הפרסום ועקרון הפומביות, וכן לזכותו של הציבור להיות מעורב בפרשה זו שמעוררת, לטענתם, עניין רב.

המבקשות 2, 4 ו- 6, המסקרות, בין היתר, את ההליך המשפטי בפרשה זו, רואות עצמן כמי שחבות חובה מקצועית להביא לידיעת הציבור פרטים הקשורים בפרשת מותה של הילדה רוז פיזם ז"ל.

נימוקי הבקשות

4. בהתחשב בעקרונות חופש הביטוי, חופש הפרסום ופומביות הדיון – המהווים חלק בלתי נפרד מהשיטה המשפטית החוקתית בישראל, וכן לאור הצורך בפרשנות מצומצמת של סעיף 13 לחוק, ונסיבות המקרה – האיזון ההולם בין הערכים השונים מצדיק התרתו של הפרסום החזותי/קולי המבוקש.

ב"כ המבקשת 7 מפנה לעקרון פומביות הדיון המעוגן בס' 3 לחוק יסוד: השפיטה, וביטויו בס' 68(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, כאשר סעיף 13 לחוק, לטענתו, מהווה חריג לעקרון זה ויש לפרשו בצמצום.

5. אמנם, לנאשמים עומדת זכותם להליך הוגן וכן הזכות לפרטיותם, אך מאידך, קיימים שורה של ערכים בעלי משקל רב, שבהם יש להתחשב במסגרת שיקול הדעת השיפוטי והם עקרון חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת את שמתרחש בין כתלי בית המשפט (ב"ש 94093/04 רשת תקשורת והפקות וניסים משעל נ' מ"י, תק-מח 2004(4) 6003).
בצד האיזון העקרוני, יש אף מקום ליתן משקל לנסיבות הקונקרטיות ולערוך איזון בהתאם לכך (ע"פ 10994/08 מ"י נ' רון תורג'מן, תק-על 2009(2) 1812 בפסקה 50, להלן: "פס"ד תורג'מן").

6. נוכח חומרת הפרשה, ייחודה והעניין הציבורי שיש בה, צריכים להתקיים טעמים כבדי משקל על מנת להצדיק את הפגיעה בזכותו של הציבור להיחשף לראיות שהוצגו בבית המשפט, בדלתיים פתוחות.

7. עקרון פומביות הדיון מבטיח משטר שיפוטי תקין ומאפשר קיומה של ביקורת על המערכת השיפוטית. מכוח עיקרון זה צומחת הזכות לפרסם חומר אשר הוצג בהליך הפלילי הפומבי, בין כתלי בית המשפט.
חשיפת ההליך המשפטי לעיני הציבור היא חלק מתפיסת ההגינות של ההליך השיפוטי ומגבירה את אמון הציבור ברשויות השלטון.
הציבור אינו נחשף למתרחש באולם הדיונים ונדרשת שקיפות מלאה, תוך שמירה על זכות הציבור לדעת – אלא במקרים חריגים, ומטעמים ממשיים בלבד (ע"פ 353/88 וילנר נ' מ"י, פ"ד מה(2) 444, בעמ' 451, רע"א 3614/97 אבי יצחק נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ ואח'
, פ"ד נג(1) 26, ור"ע 176/86 פלונית נ' אלמוני, פ"ד מ(2), 497).
גישה זו משתקפת גם בפסיקה שלאחר חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו (ע"א 5185/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' מרום, פ"ד מט(1) 341).

8. הגבלת פרסום תיעוד החקירה והשחזור צריכה להתפרש בצמצום רב, בעיקר לאור העובדה כי החומר נצפה ע"י הציבור שישב באולם בית המשפט.
מקום בו יש לבית המשפט שיקול דעת לפגוע בעיקרון יסוד זה, עליו לעשות כן תוך הטיית הכף אל עבר פומביות הדיון (ע"א 2800/97 ליפסון נ' גהל, פ"ד נג(3) בעמ' 719).

9. בפרשה נושא הבקשות אין לייחס חשיבות לשיקול העומד ביסוד איסור הפרסום, לפיו הפרסום יסיט את המשפט מאולם בית המשפט אל הזירה הציבורית שכן עסקינן בפרשה שפורסמה מלכתחילה בכלי התקשורת, תוך מתן דיווח מלא לציבור. הפרשה צפויה להמשיך ולהיות מסוקרת, בשל אופייה, במקביל לניהול המשפט, גם בזירה הציבורית.
הקלטות הוקרנו באולם בית המשפט, בנוכחות אזרחים ונציגי התקשורת. פרטים מהן כבר פורסמו והוקרנו, ואין ליתן יתרון לנוכחים באולם בית המשפט על פני הציבור כולו. על התקשורת חלה החובה לדווח, ולהעביר את המידע לציבור, לאחר שהקלטות הוקרנו בפומבי ונתקבלו כראיות.
המבקשים מפנים לפס"ד תורג'מן, לפיו כאשר הראיה נחשפה בבית המשפט עשויה להשתנות נקודת האיזון נוכח עקרון פומביות הדיון ותגבר הנכונות להתיר הפרסום.
השאלה האם הקלטות הוקרנו באולם בית המשפט, בדיון פתוח לעיני הציבור, מהווה אחד השיקולים בבחינת אישור פרסום החומר בכלי התקשורת.
עוד קבע בית המשפט בפס"ד תורג'מן כי המדינה לא הצביעה על חשש ממשי שתתרחש פגיעה משמעותית, בשלב זה של ההליך, באם תפורסם קלטת החקירה. בענייננו, חשש זה התפוגג עת הוקרנו הקלטות באולם בית המשפט.

10. פרסום הקלטות דרוש על מנת שתועבר לציבור תמונה שלמה ומלאה, לאחר שפרטי החקירה והשחזור כבר פורסמו בתקשורת, כמו גם תוכנן של עדויות שנשמעו במסגרת פרשת התביעה.

חובת המבקשים, בהם אמצעי תקשורת חדשותי, היא לחשוף ולהביא בפני
הציבור מידע שפרסומו חיוני לקיומו של משטר דמוקרטי וחברתי תקין (ב"ש 296/86 בן ציון ציטרין נ' בית דין המשמעתי של לשכת עורכי הדין ואח'
, פ"ד מא(2), 337, בעמ' 358).

אם ביהמ"ש ימצא כי קיים חשש ממשי מחשיפת פרטים מסוימים, הוא מוסמך להורות כי פרטים אלו, והם בלבד, לא ישודרו.

השלב שבו מצוי ההליך המשפטי לא מעלה חשש מפני הרתעת עדים, תיאום עדויות או שיבוש מהלכי משפט.

11. פרסום הפרטים והבאתם לידיעת הציבור מהווה אינטרס ציבורי שכן מדובר בפרשה יוצאת דופן בחומרתה ובנסיבותיה החריגות, הזוכה לסיקור תקשורתי נרחב מאז הותר פרסומה.
עוד בטרם הגשת כתב האישום התנדב הציבור, תוך השקעת מאמצים ומשאבים, בניסיון לאיתור הפעוטה. מעורבותו הגדולה של הציבור בניסיונות לאיתור הגופה במימי הירקון מצדיקה אף היא התרת הפרסום, הפרשיה מעוררת שאלות חברתיות וערכיות וגם בכך יש עניין ציבורי רב.
אי התרת הפרסום תפגע פגיעה בלתי מידתית ובלתי סבירה בעקרונות היסוד, ואין הצדקה לפגיעה בעקרונות אלה.

12. בקרב הציבור נשמעת טענה בדבר אזלת היד של המשטרה בחקירת הפרשה. פרסום הקלטות עתיד לשפוך אור על התנהלות המשטרה וקיימת חשיבות להביא העניין לידיעת הציבור.

בהעדר חשש ממשי לפגיעה משמעותית בתקינות ההליך השיפוטי, בשלב זה של המשפט, ונוכח העניין הציבורי הרב שיש בפרסום הפרשה – מתבקש בית המשפט להורות, לכל הפחות, על העברת חומר החקירה למבקשים, שכן לא ניתן להגביל פרסום מילולי של תוכן קלטות השחזור, וכן להתיר פרסום תוכנן המילולי.

כמו-כן, מתבקש בית המשפט לאפשר פרסום קלטות החקירה והשחזור ובכך לאפשר לציבור להתרשם באופן בלתי אמצעי מתיעודם.

לחילופין, מבוקש להתיר פרסום חלק מן הקלטות ו/או חלקים מתוכן, ו/או פרסום ברדיו בלבד.
תגובת המשיבים

תגובת המשיבה 1 (המאשימה)

13. המשיבה 1 מתנגדת להתרת פרסום התיעוד החזותי והקולי בהתבסס על סעיף 13 לחוק.
בהתאם לפס"ד תורג'מן, נקודת האיזון בין האינטרסים המנוגדים (עיקרון הפומביות למול הבטחת תקינות ההליך השיפוטי) משתנה, בין היתר, בהתאם לשלב בו מצוי ההליך המשפטי. בפס"ד תורג'מן הותר הפרסום לאחר שניתנה הכרעת הדין, לא כך בענייננו, שבו טרם הסתיימה פרשת התביעה.

14. הנימוק לפיו חלקים מהחקירה/שחזור הוקרנו באולם בית המשפט אינו מהווה נימוק להתרת פרסום הקלטות שכן אין דומה הצגת הקלטות בפני
בית המשפט לפרסומן באמצעי תקשורת המוניים.
כמו-כן, פרסום סלקטיבי של קטעי חקירה עלול להציג בפני
הציבור פיסות מידע בלבד, מתוך כלל הראיות, אשר עלולות להאיר את הפרשיה באור שונה ואף מוטעה. כתוצאה מכך, אמונו של הציבור בבית המשפט עלול להיפגע.

ב"כ המשיבה 1 מפנה בענין זה לבש"פ 4275/07 רשות השידור נ' מדינת ישראל
תק-על 2007(3), 4236 (להלן: "פרשת זדורוב").

15. המשיבה לא מוצאת ערך מוסף בפרסום התיעוד החזותי, באשר המידע מועבר מיידית לציבור ע"י נציגי התקשורת, אשר נוכחים באולם בית המשפט במהלך הדיון.

לאור האמור, המשיבה 1 מתנגדת לפרסום תיעוד חזותי או קולי של החקירות, לפחות עד תום ההליכים בתיק. יחד עם זאת, היא לא מתנגדת לפרסום התכנים בדרך אחרת, (כגון הקראת תמלילי החקירה ע"י קריין), בהיעדר איסור על כך בחוק.

תגובתה משיבה 3 (נאשמת 2)

16. המשיבה 3 מתנגדת להתרת פרסום חומר החקירה המבוקש ומפנה להוראת סעיף 13 לחוק לפיו הכלל הוא כי אין לפרסם קלטות החקירה, ללא הגבלת זמן, ובלא קשר לשלב בו נמצא המשפט, ואילו מי שמבקש לפעול בניגוד לכך, ולהפעיל את החריג לכלל עליו הנטל לשכנע כי בידיו טעם מיוחד וחריג המצדיק פרסום החומר.

17. ב"כ המשיבה 3 מדגישה את התכלית העומדת מאחורי איסור הפרסום, וכן מציינת את הערכים המוגנים העומדים ברקע האיסור – טוהר ההליך השיפוטי ותקינותו, פרטיותם על הנחקרים והשפעת הדיון הציבורי על ניהול ענייני והוגן של ההליך השיפוטי.

18. בתיק זה בפרט קיים חשש מפני פגיעה בנאשמים, לאחר שהפרשה זכתה לסיקור תקשורתי נרחב כבר בשלבי החקירה המוקדמים ובטרם החל השלב הדיוני. התקשורת חרצה את דינם של הנאשמים עוד בטרם החל משפטם, פרטיהם האינטימיים ופרטי קרוביהם נחשפו בתקשורת ויש למנוע פגיעה נוספת ובלתי מידתית בנאשמים.

19. אין טעם המצדיק פרסום חזותי וקיים חשש כי הטעם האמיתי העומד מאחורי בקשה זו הוא רדיפה אחרי אחוזי צפייה גבוהים, שיקול רכילותי ומציצנות, המתכסים באצטלה של עקרונות חופש הביטוי והפרסום.
בנסיבות העניין, ולאחר שלא נמצא אינטרס ציבורי המצדיק פגיעה בנאשמים, ניתן להסתפק באמצעים אלטרנטיביים שפגיעתם פחותה.

מאחר והמבקשים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם בס' 13 לחוק ולא הצביעו על טעם מיוחד המצדיק החלת החריג לכלל, ובהתחשב בהתנגדות המשיבים, מתבקש בית המשפט שלא להיעתר לבקשה ולא להתיר פרסום הקלטות עד לסיומו של ההליך המשפטי.

20. בדיון שהתקיים בבקשה ביום 24.6.09 חזרו ב"כ המבקשים 1-6 על עיקרי הבקשות ונימוקיהן, תוך שהם מדגישים את עקרון פומביות הדיון ואת העובדה כי החומר הוקרן בבית המשפט וכל שהם מבקשים הוא העברת המידע לכלל הציבור, שלא יכול היה להיות נוכח בדיון, על אף הזכות שהיתה נתונה בידו.
הם הפנו להחלטת ביהמ"ש המחוזי בי"ם בעניין פרסום חקירתו של מר טלנסקי במשפטם של אהוד אולמרט ושולה זקן (ב"ש 4553/08 חב' החדשות הישראלית בע"מ ואח'
נ' מדינת ישראל
ואח'
, מיום 18.6.08, לא פורסם), כאשר שם המשפט אפילו לא החל.

21. ב"כ המבקשת 7 חזר על עיקרי הבקשה מטעם רשות השידור, תוך שהוא מדגיש את הצמצום בשיקול הדעת שניתן לבית המשפט לאחר פס"ד תורג'מן.
הלכת זדורוב נכונה לשלב שעד הגשת כתב האישום, לאחר שהתנהל דיון בדלתיים פתוחות, וחומר הראיות הוצג בפומבי. במקרה זה נוטה נקודת האיזון לטובת חופש הביטוי, והנטל יהיה על המתנגדים להוכיח מדוע יש להגביל את חופש הביטוי.
טענת תקינות ההליך השיפוטי היא טענה כללית, אשר תהיה נכונה לכל דיון משפטי, והמשיבים לא הראו נימוק מיוחד שמבחין את הפרשה הנדונה מפרשיות אחרות. אין מקום להגביל את חופש הביטוי על סמך אמירה כללית, מעבר לכך שניהול המשפט אינו מושפע מדעתו של הציבור.

22. ב"כ המבקשת 8 טען כי על המתנגד לפרסום, אשר מהווה חריג לעיקרון הפומביות, הנטל להוכיח כי קיים חשש ממשי לפגיעה חמורה. בתגובה לכך טענה ב"כ המשיבה 1 כי ס' 13 לחוק הוא הכלל ועל מנת להתיר את הפרסום יש להראות טעם לחרוג מהכלל. בענייננו אין טעם מיוחד או עניין ציבורי המצדיקים זאת, לאור ההשפעה האפשרית של הפרסום על עדים ועל הציבור כולו.
חומר החקירה מכיל עשרות רבות של קלטות, ופרסום דקות ספורות, באופן סלקטיבי, מתוך שעות של חקירה עלול להציג בפני
הציבור תמונה שגויה, ואם בסופו של דבר הכרעת בית המשפט תהיה שונה מהרושם שיתקבל בציבור – הרי שיש בכך פוטנציאל לפגיעה באמון הציבור בבית המשפט.

23. ב"כ המשיבה 3 עמדה על תכליתו של ס' 13 לחוק בהקשר לנטל הראייה, וטענה כי על המבקשים מוטל הנטל בבקשתם לפעול בניגוד להוראת הסעיף.
השיקול היחיד שעומד מאחורי הבקשות, הוא שיקול של "רייטינג". ההליך מצוי בעיצומו והמבקשים לא הראו טעם לחרוג מהוראת סעיף 13 לחוק.
הפרסום הסלקטיבי עלול לפגוע בנאשמים, כפי שכבר קרה בתחילתו של ההליך, עוד בטרם הוגש כתב האישום.
דיון

טיב האיסור על פרסום קלטות החקירה ותכליותיו:

24. ס' 13 לחוק חקירת חשודים קובע:

"איסור פרסום קלטת – עונשין –

המפרסם תיעוד חזותי או קולי של חקירה, כולו או חלקו, בלא רשות בית המשפט, דינו – מאסר שנה; לענין סעיף זה, "חקירה" – לרבות חקירה בידי רשות אחרת המוסמכת לחקור על פי דין, שהוצא לגביה צו לפי סעיף 16(ג)".

החוק נועד להבטיח את תקינות ההליך של חקירת חשודים ואת זכויות הנחקר במהלך חקירתו, שכן הצורך בתיעוד החקירה נקבע כדי לשפר את יכולתו של בית המשפט להתרשם מהדברים שאמרו הנאשמים בחקירותיהם במטרה להגיע לחקר האמת.

25. ככלל, ס' 13 לחוק אוסר על פרסום תיעוד חזותי או קולי, אך הוא אינו אוסר פרסום תוכנה של חקירה בדרכים אחרות, כגון פרסום מילולי.
הפער האיכותי בין פרסום תוכן מילולי מתוך חקירה לבין פרסום תיעוד חזותי/קולי, מבחינת פוטנציאל הפגיעה, מצדיק לגישתו של המחוקק את הטלת האיסור האמור. יחד עם זאת, מקנה החוק לבתי המשפט שיקול דעת האם להתיר פרסום חזותי או קולי של חקירת חשודים, באופן חריג ותוך איזון האינטרסים השונים.

26. האינטרסים העומדים בבסיס האיסור על פרסום קלטות חקירה

(א) זכותו של הנחקר לפרטיות ולשמירה על כבודו:

הזכות לפרטיות ושמירת כבודו של הנחקר מעוגנת כזכות חוקתית, במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכן בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. ערכים אלו ראויים להגנה רחבה, ויש להימנע מפגיעה בהם, אלא כאשר יש הכרח לעשות כן, ובאופן מידתי.

(ב) החשש מפני פגיעה ביעילות חקירות המשטרה:

התרת פרסום הנעשה בחקירה עלול להרתיע נחקרים מלשתף פעולה בחקירות המשטרה. החשש מפני פרסום פרטים הנאמרים במסגרת החקירה, אף מחוץ לכתלי בית המשפט, ובאופן פוגעני, תוך פרסום הקלטת בתקשורת, עלולה להרתיע ממסירת גרסה מפורטת.
(ג) תקינות ההליך המשפטי:

פרסום קלטת חקירה עלול להסיט את המשפט מאולם בית המשפט אל הזירה הציבורית ולהפוך אותו "למשפט הציבור והתקשורת". הסכנה הטמונה בכך היא כי יופעלו לחצים חיצוניים על המערכת המשפטית, וכן תהיה השפעה פסולה על עדים שטרם העידו (ראה סעיף 43 לפסק דינה של כב' השופטת פרוקצ'יה, בפס"ד תורג'מן).

27. האיסור לפרסם קלטות חקירה מכרסם במספר עקרונות יסוד ואינטרסים רמי מעלה שיש לדאוג כי הפגיעה בהם תהיה מזערית, ובראשם עקרון פומביות הדיון שעניינו חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת.

עיקרון הפומביות זכה למעמד חוקתי סטטוטורי, בהיותו מעוגן בס' 3 לחוק יסוד: השפיטה, הקובע כדלקמן:

"פומביות הדיון –
בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק".

וכן בסעיף 68 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, הקובע כי:

"(א) בית משפט ידון בפומבי.
(ב) בית משפט רשאי לדון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך...".

עיקרון זה מהווה השתקפות של ערכים מוגנים בשיטה הדמוקרטית, כגון חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, והוא נועד להבטיח משטר שיפוטי תקין ומתן אפשרות להעברת ביקורת ציבורית על מערכת המשפט והחוק.

שקיפות חקירות המשטרה וחשיפת הדיון המשפטי לעיני כלל הציבור מחזקת את אמון הציבור ברשויות השלטון ומהווה אמצעי ביקורת על התנהלות ההליך החקירתי והשיפוטי.

עיקרון זה משתרע הן על דיוני בית המשפט והן על מסמכים וראיות המהווים חלק מההליך הדיוני (ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נה(2) 433, בעמ' 437).

28. במסגרת הפעלת שיקול דעתו של בית המשפט האם להתיר פרסום קלטת חקירה יש לתת משקל למעמדם של השיקולים השונים, תוך התייחסות לנסיבות הקונקרטיות של ההליך המשפטי, ובהתייחס לשלב שבו הוא מצוי.
השיקולים שעל ביהמ"ש לשקול בהחלטתו אם להתיר פרסום הם השיקולים הבאים:

(א) השלב בו מצוי ההליך המשפטי

נקודת המוצא, כפי שעולה מסעיף 13 לחוק, היא כי התרת פרסום תיעשה בכפוף לנסיבות חריגות ומיוחדות, ככל שמדובר בשלב מוקדם של חקירה.
ככל שההליך המשפטי מצוי בשלב מוקדם, וטרם שמיעת העדויות, כך יגבר האינטרס למנוע את הפרסום, מחשש להשפעה על עדים שטרם העידו ושמירה על ניהולו התקין של המשפט. כאשר הוגש כתב אישום וההליך הפלילי החל להתנהל משתנה נקודת האיזון שבין האינטרסים והיא נוטה להתרת הפרסום.

(ב) מידת העניין הציבורי וקיומו של טעם מיוחד

בית המשפט יבחן את מידת העניין הציבורי שעומד בבסיס הבקשה, ולצורך כך על המבקשים להראות קיומו של טעם מיוחד ונסיבות המצדיקות התרת הפרסום תוך חריגה מן הכלל שקבוע בסעיף 13 לחוק.
בע"א 439/88 רשם מאגרי מידע נ' ונטורה, פ"ד מח(3) עמ' 808, בעמ' 826, התייחס בית המשפט למושג "עניין ציבורי" במשמעות חוק הגנת הפרטיות, וחזר על הקביעה כי עניין ציבורי משמעותו פרסום המביא עמו תועלת לציבור, ואין די במידע שיש בו "עניין ציבורי", כזה המספק מזון לסקרנים או ממלא יצרם של רכלנים. כמו כן צוטטה העמדה כי "פרסום עשוי להביא תועלת לציבור אם תורם הוא לגיבוש דעתו בעניינים ציבוריים, ואם יש בו כדי לגרום לשיפור אורחות חייו" (ז. סגל "הזכות לפרטיות למול הזכות לדעת" עיוני משפט ט' (תשמ"ג – מד) 175, 196).
(ראה גם תפ"ח (חיפה) 4067/07 ערוץ 2 נ' מדינת ישראל
, מיום 22.6.08, לא פורסם).

בפס"ד תורג'מן קבעה כב' השופטת פרוקצ'יה כי

"לא די בכך ש"העניין לציבור" בפרסום יהיה ערטילאי נדרש, כי פרסום קלטת החקירה יהיה בעל חשיבות ממשית לצורך בחינת התנהלות הגורם השלטוני, והמשטרה בכללו, וכי ישרת אינטרס ציבורי חשוב וממשי..." (סעיף 55 לפסה"ד).

(ג) עמדתו של הנחקר

בבקשה להתרת פרסום יש להתחשב אף בעמדתו של הנחקר לעניין הפרסום, כמו גם בזכויותיהם לפרטיות של גורמים אחרים המעורבים בחקירה, להם לא ניתנת ההזדמנות להשמיע דעתם.
בבש"פ 4275/07 רשות השידור נ' מדינת ישראל
וזדורוב ניתן ביום 17.9.07 מפי כב' השופט י. אלון, עמ' 14 לפסה"ד (להלן: פס"ד זדורוב), נקבע כי התנגדות נחקר לפרסום מהווה שיקול נכבד ביותר שלא להתיר אותו.

29. ס' 13 לחוק מהווה סעיף ספציפי, הגובר על עקרונות כלליים. יתר על כן, סעיף זה כבר כולל בתוכו נוסחת איזון, כפי שמצא המחוקק לנכון לקבוע, בהתחשב בכל אותם אינטרסים מנוגדים שצויינו לעיל. מהאמור עולה כי נטל הראייה במקרה זה מוטל על המבקשים לסטות מן הכלל של איסור הפרסום, ולנהוג באופן החריג של התרת הפרסום.

בפס"ד זדורוב נקבע כי "... הכלל שקבע המחוקק לעניין זה הינו באיסור הפרסום, וכי התרתו אמורה להיות מסויגת כחריג לכלל. לאמור, על מבקש ההיתר לשכנע כי מתקיימות נסיבות המצדיקות חריגה מכלל האיסור" (עמ' 13 למטה).
ומן הכלל אל הפרט

30. במקרה שבפני
נו לא עמדו המבקשים בנטל להוכיח כי יש לפעול בהתאם לחריג לכלל איסור הפרסום ולהתיר את הפרסום המבוקש.

באשר לשלב בו מצוי ההליך המשפטי בעניין שלפנינו, אמנם שמיעת עדי המאשימה כמעט הסתיימה אך טרם החלה פרשת ההגנה, כך שהחשש הקיים מפני תיאום עדויות או השפעה על עדים עודנו קיים.

בית המשפט יטה שלא לאפשר פרסום קלטות חקירה בשלב טרומי של הדיון או בשלב בו טרם הובאו כל הראיות והעדים בפני
ביהמ"ש, זאת במטרה לאפשר לנאשם משפט הוגן. (ר' תפ"ח (ת"א) 1011/05 חדשות 10 בע"מ נ' לוי לליק, תק-מח 2005(3) 4036, בעמ' 4039, (להלן: "פס"ד לליק").

בפס"ד תורג'מן קבעה כב' השופטת פרוקצ'יה שהכף נוטה באותו שלב זה של ההליך, אף בטרם נגזר דינו של הנאשם להתרת הפרסום שכן "אנו מצויים עתה בשלב דיוני שלאחר הסדר הטיעון והרשעת תורג'מן בדין ובטרם נגזר דינו. בשלב זה אין חשש לפגיעה ממשית בהליך השיפוטי, מאחר ולא צפויות עדויות נוספות במשפט שעשויות להיות מושפעות מהפרסום" (סעיף 60 לפסה"ד).

מהחלטת בית המשפט המחוזי בת"א (מפי כב' השופטת אופיר-תום) בת"פ 40138/08 פלג ואח'
נ' מדינת ישראל
ואברהם הירשזון מיום 3.3.09 (לא פורסם), עולה כי פרסום קלטות חקירת הנאשם, מר אברהם הירשזון, הותר רק לאחר שנסתיימה עדותו של הנאשם, וההליך כולו עתיד היה להסתיים בתום ישיבה אחת נוספת.
בימ"ש הדגיש באותו עניין כי אין דין הבקשה שנידונה באותו מועד כדינה שבועיים קודם לכן, בטרם סיים הנאשם את עדותו, ונדרש להתמודד עם הדברים שהוצגו בפני
ו מתוך הקלטת. אז נדחתה הבקשה, ופער הזמנים היווה שינוי נסיבות של ממש שגרם להחלטה לפיה הותר פרסום אותם חלקים מן התיעוד החזותי שהוגש ע"י התביעה לבית המשפט ואשר הוצגו בפני
הנאשם במהלך עדותו.

31. המבקשים תולים יהבם בזכות הציבור לדעת, תוך שהם מייחסים חשיבות ציבורית מיוחדת לתיק שבפני
נו.
אין ספק כי זכות הציבור לדעת הנה זכות מהותית אך המבקשים לא הביאו נימוק המצדיק את החלת החריג לכלל איסור הפרסום.
המחוקק ביקש ליצור איזון ראוי בין האינטרסים השונים, העומדים זה מול זה, כך שבסופו של יום נקבע כי האיזון הראוי מוביל לכלל של איסור פרסום.
אין בזכותו של הציבור לדעת משום טעם מיוחד לחרוג מכלל זה, שכן אינטרס זה הוא אינטרס שנכון לכל פרשה, אינו ייחודי רק לתיק דנא, וכבר שוקלל במסגרת האינטרסים המוגנים.

32. הפסיקה שהביאו המבקשים כתמיכה לטענתם באשר להיות זכות הציבור לדעת טעם מיוחד המצדיק את הפרסום המבוקש לא דומה למקרה שבפני
נו.

בב"ש 91709/04 חברת החדשות נ' מדינת ישראל
מיום 7.6.04 (להלן: "פס"ד גונן שגב") התבקש פרסום קלטות החקירה של מי שהיה שר בממשלת ישראל – מר גונן שגב. באותו עניין הודגש, כי בהיותו של הנאשם אישיות ציבורית מוכרת יש משום אינטרס ציבורי בפרסום החקירה.
כב' השופט כבוב קבע כי

"במלאכת האיזון העדינה בין אינטרסים וערכים אלה אין להתעלם מגורם בעל משקל רב ואולי מכריע בנסיבות אלה והוא עובדת היות המשיב אישיות ציבורית ידועה ומוכרת שבעברה מילוי תפקיד בכיר ביותר בשירות הציבור, תפקיד שר בישראל שמואשם בעבירות חמורות ביותר – ולפיכך לבקשה יש היבט ציבורי רב ערך שאינו מתקיים לגבי נחקרים רגילים".

גם באותו מקרה הותר הפרסום של קטעים רלוונטיים לכתב האישום, שאינם בעלי אופי "רכילותי גרידא", או "קטעים שעלולים להשחיר פניו של הנאשם שאין להם קשר לחקירה עצמה".

בב"ש 90083/06 חדשות 10 נ' מדינת ישראל
מיום 10.1.06 (להלן: "פרשת עמר") הותר פרסום חומר ממהלך החקירה לאחר שנקבע כי לאישיות הנחקרים ולדרך פעולת רשויות האכיפה יש משקל נכבד במלאכת האיזון שבין האינטרסים המתנגשים, אשר מטים את הכף לעבר מתן אישור לפרסם את מהלך החקירה.
הנחקרים באותו מקרה היו בנו ורעייתו של הראשון לציון, כב' הרב שלמה עמר, וכב' השופט כספי קבע כי

"המדובר, כפי שהוזכר כבר, בפרשייה חמורה, לכשעצמה, שזכתה לעניין ולהד ציבורי נרחבים ביותר. העניין הציבורי הרב הזה נעוץ, לא רק בחומרת המעשים שנתבצעו, אלא גם בשל מעורבות משיבים 2 ו- 3, בני משפחת הראשון לציון, כנזכר.
העניין הרב שיש לציבור בדמויות המעורבות בפרשייה הזו איננו רכילותי גרידא, כנטען, ואף איננו נובע, כך נראה, מתוך יצר של מציצנות וסיפוק הסקרנות בלבד. הדרך שבה נהגו רשויות האכיפה במעורבים מבני משפחת הרב, הפכה להיות, גם היא, שיח ציבורי של ממש".

33. הפרשה נושא הבקשה שבפני
נו אמנם זוכה, עפ"י הנטען, לסיקור נרחב באמצעי התקשורת החל מהעלמה של רוז ז"ל, אולם אין המדובר בחקירת אישיות ציבורית בכירה או בעלת השפעה מיוחדת על החברה הישראלית. משכך אין בטענה שהפרשיה מעוררת עניין בקרב הציבור ומסוקרת בהרחבה בתקשורת משום טעם מיוחד המצדיק פרסום, בעיקר כאשר ניתן להסתפק בנסיבות העניין באמצעים אחרים שפגיעתם מתונה יותר, כמו התרת פרסום מילולי של תוכן השחזור והחקירות.

34. המבקשים טוענים שבמקרה זה, כמו במקרה נשוא פס"ד תורג'מן, הושמעו במהלך החקירה, במיוחד בשלבים שבהם טרם נמצאה גופתה של רוז ז"ל, טענות כלפי תפקודה הכושל של המשטרה ויש בפרסום החומר המבוקש כדי להפריך או לאושש טענות אלה.
גם אם פורסמו טענות כלפי תפקודה של המשטרה בקשר לחקירה נושא התיק שבפני
נו, אין בכך כדי להצדיק את הפרסום המבוקש. השלב שבו נמצא ההליך שבפני
נו (תום פרשת התביעה) לא זהה לשלב הכמעט סופי (לאחר הרשעה ובטרם מתן גז"ד), שבו נמצא ההליך נושא פס"ד תורג'מן כאשר הותר פרסום קלטות החקירה.
35. גם בכל הקשור לחשש לפגיעה בפרטיות המצב בעניינינו שונה מזה שהיה בפס"ד תורג'מן שכן במקרה שבפני
נו מתנגדת הנאשמת לפרסום החומר המבוקש, לרבות קלטות של חקירותיה, ואילו הנאשם תורג'מן ביקש לפרסם את קלטת חקירתו על מנת להוכיח את טענתו בדבר הפגמים שנפלו בחקירתו ולכן לא היה חשש לפגיעה בפרטיותו (סעיף 60 לפסה"ד).

36. אין לקבל טענת המבקשים כי בהקרנת הקלטות באולם ביהמ"ש, בהתנהל הדיון בדלתיים פתוחות, יש משום נסיבה המצדיקה הקרנתן בפני
כלל הציבור, באמצעי התקשורת.
הקרנת הקלטות בבית המשפט לא מאיינת את החשש מפני השפעה פסולה על תקינות ההליך השיפוטי, ואת החשש מפני פגיעה לא מידתית בזכות לפרטיות של הנחקרים, במיוחד של הנאשמת.
אין לסטות מן הכלל בדבר אי התרת פרסום קולי וחזותי אך בשל הקרנת הקלטות באולם בית המשפט. כך הדבר במיוחד כאשר מותר פרסום מילולי של תכני חקירה, אשר מוצגים במסגרת זו באולם בית המשפט, לעיני כלל הציבור ונציגים של כלי התקשורת.
בקיום הדיון בדלתיים פתוחות ובמתן אפשרות של העברת המידע לציבור מיד באופן מילולי, יש משום איזון נאות בין האינטרסים השונים, דהיינו בין עקרונות חופש הביטוי והפרסום, פומביות הדיון וזכותו של הציבור לדעת מחד לבין טוהר ההליך השיפוטי ופרטיותם של הנחקרים מאידך.
בענין זה יש להתחשב בכך כי השפעת פרסום מלל אינה כהשפעת צפייה בקלטת חקירה ו/או שחזור אותנטית. לכן הפגיעה הפוטנציאלית בנחקרים תהיה רבה לאין שעור במידה ויותר פרסום חזותי של הקלטות מזו אשר עלולה להיגרם בעקבות צפייה בהן באולם בית המשפט, שכן אין הקרנה באולם ביהמ"ש כהקרנה בשעת השיא באמצעי התקשורת וההד התקשורתי הוא בעל השפעה שונה לאור מספר האנשים שנחשפים לחומר המשודר והמוקרן.

37. בענין זה יש לזכור, כי הציבור אשר נחשף באופן סלקטיבי למהלך החקירות, בהיותו צופה בחלק קטן בלבד מתמלילי החקירות, כפי שבוחרים כלי התקשורת להציג בפני
ו, אינו מקבל תמונה מלאה ממהלך החקירות. משכך קיים חשש להטעיית הציבור ובעקבות כך לפגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ותקינותו וכן קיים חשש לפגיעה באמון הציבור בבית המשפט.

בפס"ד לליק נקבע כי "אין זה ראוי שהציבור יהיה השופט של הנאשם על סמך קטעי עדויות או פרסומים חלקיים ומגמתיים שפורסמו בתקשורת. זכות הציבור לדעת איננה זכות הציבור לשפוט".

38. לעמדת הנחקרים יש משקל רב בבחינת בית המשפט את הבקשה להתיר הפרסום (ראה פס"ד זדורוב בעמ' 14). יחד עם זאת, אין זה השיקול היחיד, וגם אותו יש לאזן עם מגוון העקרונות האחרים הניצבים על כף המאזניים.

ב"כ נאשם 1 הותיר ההחלטה נושא הבקשה לשיקול דעת בית המשפט, אך גם אם נחקר הסכים לשידור מהלך חקירתו לא בהכרח יענה בית המשפט לבקשה (ראה פס"ד זדורוב), קל וחומר כאשר הנחקר מותיר את שיקול הדעת בידי בית המשפט.

יש לזכור, כי ביהמ"ש מופקד על שמירת פרטיותו וזכויותיו של נאשם, ואף אם זה לא הביע התנגדות לפרסום, חייב בית המשפט לשקול את טובתו.
לפיכך, מקום בו צופה בית המשפט כי תתכן פגיעה בנאשם – אל לו לאפשר זאת, גם במחיר של כרסום בזכות הציבור לדעת.

39. ב"כ הנאשמת 2 התנגדה להתרת הפרסום, הן זה אשר נוגע לשיחזורים שביצע הנאשם והן לפרסום קלטות החקירה של הנאשמת.
אין ספק כי להתנגדות שהביעה הנאשמת יש משקל נכבד גם באשר לפרסום קלטות השחזור של הנאשם שכן לא זו בלבד שלחקירת הנאשם יש השפעה ישירה על עניינה, בהיותה בת זוגו, אם ילדיו ונאשמת יחד עמו בתיק, פרסום קלטות השיחזור של הנאשם עלול להביא לפגיעה בפרטיותה ובזכותה להליך הוגן. לכל אלה יש להוסיף גם את עמדת המאשימה לפיה אין להתיר הפרסום, לפחות בשלב זה של המשפט, בשל החשש לפגיעה בתקינות ההליך המשפטי.

סיכום

40. לאור כל האמור לעיל אני מציע לחברי הנכדים במותב לדחות הבקשות לאפשר פרסום חזותי ו/או קולי של הקלטות נושא הבקשה, ולקבל את הבקשות לאפשר פרסום מילולי של תמלילי הקלטות ו/או פרסום קולי של תוכן הקלטות שלא בקולותיהם של הדוברים בהן.

לצורך האמור לעיל, תאפשר המשיבה 1 למבקשים לצלם את תמלילי החקירות נושא הבקשה.
אברהם טל
, סג"נ
אב"ד

כב' השופטים ד"ר אחיקם סטולר
ורות לורך
אנו מסכימים לחוות דעתו של כב' האב"ד ולתוצאה אליה הגיע.
ד"ר אחיקם סטולר
, שופט

רות לורך
, שופטת
ההכרעה

אנו דוחים את הבקשות לפרסום חזותי ו/או קולי של הקלטת נושא הבקשה.
אנו מתירים פרסום מילולי של תמלילי הקלטות ו/או פרסום קולי של תוכן הקלטות שלא בקולותיהם של הדוברים בהן ולצורך כך תאפשר המשיבה 1 למבקשים לצלם את תמלילי החקירות נושא הבקשה.
המזכירות תעביר ההחלטה לב"כ הצדדים ולדוברת בתי המשפט.

ניתנה היום, כ' באב תשס"ט, 09 אוגוסט 2009, בהעדר הצדדים.
אברהם טל
, סג"נ
אב"ד

ד"ר אחיקם סטולר
,
שופט

רות לורך
, שופטת
בית המשפט המחוזי מרכז
תפ"ח 10953-09-08
מדינת ישראל
נ' רון ואח'

עמוד 26 מתוך 27









פח בית משפט מחוזי 10953-09/08 ידיעות אחרונות, ורד לוביץ' - עיתונאית, כתבת y-net ואח' נ' מדינת ישראל, רוני רון, מרי פיזם (פורסם ב-ֽ 09/08/2009)