פסקי דין על "בנק לאומי לישראל" בע"מ | פסקי דין על סלמה אליהו | פסקי דין על סלמה אתי | פסקי דין על כהן אבי ואח' |

3469/93 א     19/07/2004




א 3469/93 "בנק לאומי לישראל" בע"מ נ' סלמה אליהו, סלמה אתי, כהן אבי ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
א
003469/93


לפני
כב' השופט ר' כרמל
סגן-נשיא


19/07/2004




בעניין:
"בנק לאומי לישראל" בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
עו'ד ראנד רות

התובע



נ
ג
ד




1 . סלמה אליהו


2 . סלמה אתי

3 . כהן אבי

4 . בן גיגי שלום

5 . סלמה חיים


ע"י ב"כ עו"ד
עו'ד גבע אהרון

הנתבעים







פסק דין

1.
תביעתו של התובע כנגד הנתבעים הינה בקשר עם חשבון בנקאי אשר נפתח והתנהל עבור הנתבע מס' 1 (להלן "הנתבע"). לטענת התובע, נותר הנתבע חייב לתובע במועד הגשת התביעה סכומי כסף שונים, בין היתר בנוגע עם חשבון חח"ד אשר פרטיו מפורטים בסעיפים 2 ו- 3 לכתב התביעה. נטען כי הנתבע קיבל מהתובע בחשבון החח"ד לשנת 89' אשראי בסך 100,000 ₪, סכום אותו התחייב הנתבע לסלק ב- 60 תשלומים רצופים החל מיום 8.8.89. לטענת התובע הנתבע לא עמד בתנאי ההלוואה ולא סילק את התשלומים ויתרת חשבונו עמדה לפרעון מיידי, יתרה שערכה ביום הגשת התביעה הגיעה לסך של 48,859 ₪. בנוסף, נטען כי התובע היה חייב לחשבון החח"ד סך של 135,000 ₪ נכון ליום 3.3.93. בנוגע עם הנתבעים האחרים הטענה היא כי אלה ערבו כלפי התובע לסילוק הסכומים שהגיעו לתובע מאת הנתבע כמפורט להלן: בנוגע לנתבעת 2 נטען כי ערבותה הינה ללא הגבלה בסכום, בנוגע לנתבעים 3 ו- 4 נטען כי הם ערבו לנתבעת בסכום של 16,000 ₪ קרן ובנוגע לנתבעים 3 ו- 5 נטען כי הם ערבו ביחד ולחוד לסילוק כל הסכומים שהגיעו לתובע מאת הנתבע עד לסך של 15,000 ₪ קרן. כנגד הנתבע ניתן פסק-דין ביום 25.6.96 ופסק הדין בעניינו הוא חלוט. בקשר עם הנתבעים האחרים ניתן

פסק דין
ביום 15.12.02 אשר קיבל את התביעה כנגד אותם נתבעים, כאמור בסעיף 10 לפסק הדין, אלא שבקשר עם כך הוגש ערעור ונדחתה הקביעה לפיה חובם של הנתבעים נכון ליום 17.3.93 מגובש בדפי החשבון ת/2 ונושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מאותו מועד, ונקבע כי יתרות החוב בחשבונות כפי שהיו מעת לעת נושאות הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום שנוצרו ועד התשלום בפועל. הדיון הוחזר איפוא לבירור בדרך שיראה לנכון מהו חובם של הנתבעים האחרים לפי האמור לעיל ובפסק הדין שבערעור.

2.
ב"כ הנתבעים 4 -2 טען כי המחלוקת אינה בדבר גובה הריבית בה יש לחייב את יתרות החובה שבחשבון החייב אלא השאלה היא שאלת יתרת החוב ככול שהיא קיימת, כאשר הריבית שתחושב תהא הריבית כדין. לעניין זה הצהיר ב"כ הנתבעים 2 עד 4 בהמשך להודעתו לפיו תוגש חוו"ד מקצועית מטעם הנתבעים באשר לחוב: "את חוות הדעת נמציא . . . ואני כבר מצהיר כי אני מוכן לקבל את תוצאותיה".
ב"כ הנתבע 5 הצטרף להצהרה זו. לפיכך, ובהתאם, המציאו הנתבעים את חוות דעתו של מר דוד גולן, כלכלן יוצא הביקורת החשבונאית. מסקנתו של מר דוד גולן: בחוות הדעת, כפי שהומצאה לבית המשפט, "התוצאה הינה נכון לתאריך 21.3.93 הינה שהחשבון על פי ההנחיות כרשום מעלה מצוי ביתרת זכות על סך 89,899.30 ₪" (לטובת הנתבעים). בתחילת חקירתו עמד מר גולן על כך כי החשבון מצוי ביתרת זכות: "89,000 ₪ יתרת זכות שהבנק צריך להשיב לנתבע החזר". לדברי מר גולן את החישוב הוא ביצע לפי 5.5% ריבית, זאת לפי הנחיה שמסר לו הנתבע מס' 1. אולם, לאחר חקירה, לוחצת אפשר לומר, חל מהפך בחוות הדעת של המומחה והוא אישר כלהלן: " שאני אמרתי שיש יתרת זכות לנתבע בצד אחד זה לא אומר שאין יתרת חוב בחשבון אחר שנובע מהחשבון הזה ואולי יש יתרת הלוואה שאני רואה שהיא מועברת לחובות מסופקים". בהמשך, וגם לכך הגיע מר גולן, עקב בצד אגודל, אישר מר גולן שהנתבע 1 חייב לבנק 85,000 ₪ ויתכן אף למעלה מכך. עובר לכך אישר מר גולן כי בשנת 92' החוב עמד על 40,000 ₪ והסכום הנוסף בסך 45,000 ₪ מקורו בהלוואה שקיבל הנתבע. על הדרך הפתלתלה בה נקט מר גולן אפשר לעמוד מהדברים הבאים: "ש. חוזר איתך לשנת 89' - לפי חשבונך ב- 11.6.89 הנתבע היה בחוב של 74,000 ₪. ת. נכון. ש. ואז ביום 12.6.89 הוא הופך בחשבונך ליתרת זכות של 25,000 ₪, זה כתוצאה ממה? ת. העמדת הלוואה על סך 100,000 ₪". ב"כ התובע עימת את מר גולן עם אמירות שנאמרו לגביו (של מר גולן) בפסקי דין אחרים אשר התייחסו לחוות דעת שמר גולן העניק, זאת בקשר למהימנותו ומקצועיותו, אלא שלכך אין צורך שכן ב"כ הנתבעים 4-2 מסכים בסיכומיו כי מקובלים עליו דברי ב"כ התובע בסיכומיו לפיהם: "חוות הדעת של המומחה . . .
דוד גולן, פסולה ואי אפשר ללמוד ממנה דבר . . .
מכאן, לנוכח הקביעה לעיל אין בפני
בית המשפט כל חוות דעת שעליה ניתן לבסס את חשבון החוב הנתבע מס' 1 לתובע" (סעיפים 4 ו-5 לסיכומי הנתבעים 4-2). ב"כ הנתבעים 2 עד 4 מבקש, בדרך זו, להשתחרר מהאזיקים שהניח העד מטעמו על ידי הנתבעים 2 עד 4, אלא שאין בידי לקבל עמדה זו: העובדה שחוות דעתו של המומחה מטעמו, שאינה אלא עדותו הראשית, קועקעה ולא נותר ממנה מאומה ובמקומה צמחה עדות אחרת, הסותרת את עדותו הראשית, במהלך חקירתו הנגדית, אין בכך כדי למנוע מלקבל כראיה את הממצאים שצמחו מאותה חקירה נגדית. מר גולן ביקש להציג רק פן אחד של המאזן וזאת הוא עשה בחוות הדעת, היא עדותו הראשית, והפן האחר התגלה והתברר במהלך חקירתו הנגדית. המסקנה מכאן היא שבכל הנוגע ליתרת החוב של הנתבעים 5-3, ערבותם בתוקף על מלוא סכומה שכן, כאמור, יתרת חובו של הנתבע גדולה כמה מונים מערבותם. באשר למועד ממנו יש לחשב את שיעור ההצמדה והריבית - ניתן לקבל את הסכמתו של ב"כ התובע המופיעה בחישוב שהגיש מטעם התובע (ביום 8.1.04) בו נאמר כי בכדי לחסוך התדיינויות מיותרות ואחרות, ואומנם לצורכי פשרה, ובכדי לחסוך דיונים מיותרים, מסכים ב"כ התובע שהנתבעים 5-3 ישלמו את סכום ערבויותיהם בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מחודש פברואר 89' הוא מועד מאוחר להיווצרות החוב. לפיכך, נתבע 3 - חב בסכום של 31,000 ₪ בצירוף הפרשה הצמדה וריבית כדין מהמועד הנ"ל ועד התשלום המלא בפועל, נתבע מס' 4 - חב את הסכום של 16,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהמועד הנ"ל והנתבע מס' 5
- חב את הסכום של 15,000 ₪ מהמועד הנ"ל. באשר לנתבעת מס' 2 - אשר ערבה למלוא חובותיו של הנתבע מס' 1, לאחר שנקבע כי לא ניתן לקבל את החישוב המוביל ליתרה כפי שמפורט הדבר בת/2, הראיה הקיימת באשר לנתבעת זו הינה היתרה שאינה נופלת מ- 85,000 ₪ כאשר סכום זה גם הוא ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין, מחודש ינואר 93' ועד התשלום המלא בפועל.
יובהר כי ברור הדבר שיתרת חובה של נתבעת 2 הינה גדולה בהרבה מהסכום הנ"ל והיא מגיעה לסך של 135,557 ₪ + הסך של 45,859 ₪ (סה"כ 181,412 ₪) המהווים את יתרת החוב בחשבון ובהלוואה, כאשר מסכומים אלה יש לנכות את שיעורי ריבית הפיגורים ולצרף ריבית כדין. אלא, בעקבות הקביעה לפיה לא ניתן להסתמך על דפי החשבון ת/2 כראיה לאמיתות תוכנם, לפחות כשהדבר נוגע לשאלת הריבית, ולאחר שלא באה ראיה אחרת קמה הראיה ליתרת חובה של הנתבע 1 לו ערבה נתבעת 2 ללא הגבלה, מחישובו של דוד גולן.

הערה
:
בהחלטה מיום 3.6.04, היה על התובע לסכם בתוך 10 ימים מאותו מועד ועל הנתבעים לסכם בתוך 20 יום מאותו מועד. כן נאמר באותה החלטה כי צד שלא יגיש סיכומיו במועד יחשב כמי שוויתר על הסיכומים. הנתבע 5 לא המציא את סיכומים עד היום. משמעות הדבר כי הוא וויתר על הגשת סיכומים מטעמו. על אף זאת זקפתי לזכותו את טענות יתר הנתבעים.

בנוסף לאמור לעיל, ישאו הנתבעים 5-2 ביחד ולחוד בשכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪ וכן בהוצאות משפט (בלבד שהוצאות המשפט לא שולמו על ידי הנתבע 1 כאמור בפסק הדין שניתן בעניינו).

ניתן היום, א' באב, תשס"ד (19 ביולי 2004), בהעדר הצדדים.

המזכירות

תשלח עותק מפסק הדין לבאי כוח הצדדים.



ר' כרמל
, שופט

סגן - נשיא

קלדנית: מאיה כהו










א בית משפט שלום 3469/93 "בנק לאומי לישראל" בע"מ נ' סלמה אליהו, סלמה אתי, כהן אבי ואח' (פורסם ב-ֽ 19/07/2004)