Google

עוג'ר א.נ. עורכי דין - סגל אורי, סגל אסתר

פסקי דין על עוג'ר א.נ. עורכי דין | פסקי דין על סגל אורי | פסקי דין על סגל אסתר |

11/03 עא     06/11/2003




עא 11/03 עוג'ר א.נ. עורכי דין נ' סגל אורי, סגל אסתר




11
בתי המשפט
עא 000011/03
בית משפט השלום אשדוד
6/11/03
תאריך:
כב' השופט חדש חיים
-סגן נשיא
בפני
:
המערערת
עוג'ר
א.נ. עורכי דין

בעניין:

עוג'ר

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד

המשיבים
1 . סגל אורי

2 . סגל אסתר
אל עמי שאול

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
עניינו של

פסק דין
זה, הוא ערעור על החלטת כב' הרשמת (כתוארה אז) מ' וולפסון (להלן: "הרשמת"), לפיה נדחתה בקשתה של המערערת להטלת עיקול זמני על נכסיהם של המשיבים, קרי על סכום כסף הנמצא בחשבון נאמנות (להלן: "חשבון הנאמנות") וכן על דירת הקוטג' שבבעלותם (להלן: "הדירה").

א. רקע וטענות

1. כנגד המשיבים הוגשה תובענה בבית משפט השלום באשקלון.

1.1 התובענה הוגשה ע"י קבלן הבניין, אשר בנה את הדירה.

1.2 לצורך ייצוגם בתובענה וכפי הנראה, גם בהליכים הנלווים לה, כרתו המשיבים עם המערערת - חברת עורכי דין - הסכם שכ"ט.

2. במסגרת ההליכים בביהמ"ש באשקלון, מונתה המערערת, ביחד עם ב"כ התובע בתובענה, שהוגשה בבימ"ש אשקלון, כנאמן על סכום כסף, שלגביו הוגשה בקשה לעיקול זמני ובהסכם פשרה הוחלט להפקידו בחשבון נאמנות שיוחזק ע"י עורכי הדין של שני הצדדים.

3. בשלב כלשהו ובטרם החלו בשמיעת הראיות בתובענה הנ"ל, פיטרו המשיבים את המערערת מתפקידה כבאת כוחם ומינו במקומה את ב"כ הנוכחי - עו"ד אל עמי.

4. בין המשיבים למערערת נתגלעה מחלוקת, באשר לשיעור שכר הטרחה לו זכאית המערערת, בגין הטיפול בתובענה בבימ"ש אשקלון.

5. בעקבות המחלוקת שלעיל, הגישה המערערת תובענה כספית ע"ס 276,360 ₪, בבימ"ש זה.

5.1 במקביל להגשת התובענה, הוגשה בקשה לעיקול זמני במעמד צד אחד.

5.2 כאמור לעיל, הבקשה נדחתה ומכאן הערעור שלפני.

6. בהחלטתה, קבעה כב' הרשמת כדלהלן:

6.1 בבקשה להטלת עיקול זמני, יש לבסס תשתית ראייתית לתביעה, אולם גם להעדר סיכוי לבצע את פסק הדין ולכך לא מספיקה אמירה סתמית, כי אי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין; 60221

6.2 לא ברורה הסכנה, באם ימומשו הנכסים נשוא בקשת העיקול, בטרם מתן

פסק דין
לגופה של המחלוקת;

6.3 המערערת לא פירטה מהו הסכום בחשבון הנאמנות ומהם התנאים לפתיחת החשבון ולתפיסת הנכסים.

6.4 לכאורה, למשיבים נכסים ועל כן, מצבם הדחוק אינו מהווה טעם למתן עיקול זמני.

7. לטענת המערערת, טעתה כב' הרשמת בהחלטתה, שכן ברור היה מה הסכנה באם נכסי המשיבים ימומשו לפני מתן פסק הדין.

7.1 בבקשה, הובהר, כי הנכסים שעליהם נתבקש להטיל עיקול, הם כל רכושם של המשיבים וכי הכספים בחשבון הנאמנות והדירה - חד הם.

7.2 המשיבים אף הודו, כי מצבם הכלכלי הוא קשה והם הגיעו לפת לחם.

7.3 בהעדר תגובה של המשיבים, לא יכולה הייתה כב' הרשמת לציין, כי למשיבים "לכאורה" נכסים וכי כב' הרשמת אף לא ציינה, באילו נכסים מדובר.

8. עוד לטענת המערערת, כב' הרשמת לא נתנה דעתה לנספחים שצורפו לבקשה, אשר מלמדים, כי המשיבים מצויים בהליך משפטי אשר עלול להסתיים בפשרה - לפיה הכספים בחשבון הנאמנות יועברו לצד שכנגד והמערערת תמצא עצמה מול שוקת שבורה.

8.1 כמו כן, מן הנספחים ניתן ללמוד על היקף חובותיהם של המשיבים.

9. לטענתה, בסעיף 10 לתצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה לעיקול זמני, פורט מהו הסכום הנמצא בחשבון הנאמנות.

10. לטענת המשיבים, יש לדחות את הערעור, שכן המערערת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח חשש סביר, כי אי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

11. עוד לטענת המשיבים, המערערת לא הרימה כל תשתית לקביעת הסכום המגיע לה, לטענתה, וכל שעשתה היה לפרט באופן לקוי סכומים שונים בגין פעולות שונות, שעל מרביתן לא צורפו מסמכים.

12. עוד לטענת המשיבים, גם אם הצליחה המערערת להקים זכות לכאורית, לזכאות בסכום כלשהו, היא לא הניחה תשתית ראייתית מספקת שעל בסיסה ניתן להשתכנע, כי אי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסה"ד.

12.1 הראיות לכאורה, אותן הביאה המערערת, שאף יש בהן טעם לפגם, כיוון שהושגו מכח היותה של המערערת באת כוחם של המשיבים, הינן מידיעתו האישית של המצהיר מטעם המערערת, כתבי בי-דין ומכתבו של ב"כ המשיבים, אשר נערך לצרכי מו"מ לפשרה בלבד ואף הוכתר בכותרת "מבלי לפגוע בזכויות", על כן אין בו כדי להוות ראיה כלשהי לטענות התובעת.

13. בנוסף, טוענים המשיבים, שמהבקשה לעיקול עולה, כי למשיבים נכסים, דהיינו הכספים שבחשבון הנאמנות וכן הדירה ובכל מקרה, המערערת לא הביאה ראיות ואף לא טענה, כי בכוונת המשיבים להבריח נכסים.

13.1 על כן, יש להניח, כי הנכסים יעמדו לרשותם גם לאחר מועד מתן פסק הדין.

ב. דיון

1. עיינתי, חזור ועיין, בחומר הרב שהוגש לתיק דנן וכן בחומר שהונח לפני כב' הרשמת בעת שנתנה החלטתה נשוא הערעור וסבורני, כי דין הערעור להידחות.

2. הלכה ידועה היא, כי הליך הערעור אינו מהווה "מקצה שיפורים" לטענות שנטענו בהליך שבגינו מוגש הערעור, אלא, על המערער להיצמד לטענות שטען בערכאה קמא.

2.1 ההחלטה, שבגינה מוגש הערעור, נבחנת בעדשה אשר רואה רק את אשר נחשף בפני
המותב אשר נתן אותה.

3. לא למותר לציין, כי אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתה של הערכאה קמא.

4. הפסיקה והחקיקה בעקבותיה מחמירות באופן עקבי את הקריטריונים הנדרשים לצורך הטלת עיקול זמני:

4.1 חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שינה את נקודת איזון האינטרסים בין מבקש העיקול לבין המשיב, הן לעניין הזכות לכאורה לקבל את הסעד, והן לעניין ההכבדה הצפויה על ביצוע פסק הדין באם לא יינתן הצו.

4.2 אין עוד מסתפקים ברצון המבקש לייחד נכס זה או אחר לצורך ביצוע פסק הדין, אלא יש צורך להוכיח שבאי מתן הצו ישונה לרעה מצבו של המבקש עד למועד פסק הדין.

4.2.1 לעניין זה רלוונטית השאלה, האם אומנם עומד המשיב להבריח את נכסיו או לעשות מעשה אחר שיכשיל את ביצוע פסק הדין.

5. מהחלטתה של כב' הרשמת עולה, כי היא סברה שהונחה תשתית ראייתית המבססת את התביעה, אולם עובדה זו איננה מצדיקה הטלת עיקול זמני מאחר ולא בוסס העדר הסיכוי לבצע את פסק הדין אם וכאשר יינתן במידה והצו לא יינתן.

5.1 לא הובהר לה מה הסכנה, כי כספי הנאמנות ו/או דירת המערערים ימומשו לפני מתן פסק הדין;

5.2 המערערת לא פרטה מה הסכום שנמצא בחשבון הנאמנות ומה התנאים לפתיחת החשבון ולתפיסת הכספים;

5.3 לכאורה, למשיבים נכסים ועל כן מצבם הדחוק אינו טעם למתן צו כמבוקש.
6. לא מצאתי כי כב' הרשמת טעתה בהחלטתה:
6.1 התצהיר המצורף לבקשת העיקול מפרט באריכות תשתית ראייתית לתביעה, אולם דל מלהוכיח, כי אי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין.

6.2 גם אם כספי הנאמנות והבית חד הם: כטענת המערערת - ודבר זה לא הוכח כל עיקר בפני
כב' הרשמת - לא הונחה כל תשתית ראייתית לכך שהמשיבים עומדים למכור את בית או להחכירו או להבריח נכסים אחרים, באם יש להם, או להכשיל את ביצוע פסק הדין בכל דרך שהיא;

6.3 יתרה מכן, לתצהיר מנהלה צרפה המערערת מסמך המכותר בכותרת: "מבלי לפגוע בזכויות", כתוב בו במפורש כי נערך לצורכי פשרה - ואין זה מן הראוי להעניק לו משקל רב, כאשר הבקשה נידונה במעמד צד אחד.

7. בקשה לעיקול זמני נידונה ככלל, במעמד צד אחד ובאם סבר בית המשפט, כי אין ליתן צו במעמד צד אחד, עליו לקבל את עמדת הצד השני.

8. ברם, באם סבר, עפ"י החומר המונח לפניו, כי אין כלל ליתן צו כאמור, אין עליו להיזקק לתגובת המשיב, שכן בית המשפט רשאי ליתן צו עיקול זמני.

9. באם בקשתו של בעל דין והנספחים המצורפים אליה סתומים או בלתי ברורים, אין לבעל הדין לצפות, כי ביהמ"ש יזמן אותו למתן הבהרות ואין לו, אלא, להלין על עצמו.

10. כמפורט לעיל, הערעור נדחה.

11. הנאמנים רשאים לשחרר את כספי הנאמנות מחשבון הנאמנות.

12. המערערת תשלם למשיבים הוצאות ושכ"ט עו"ד, בסך 2,500 ₪, בצרוף ריבית והצמדה כחוק, מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

ניתן היום י"א בחשון, תשס"ד (6 בנובמבר 2003) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.
חדש חיים
- שופט
סגן נשיא
000011/03עא 139 אילה.








עא בית משפט שלום 11/03 עוג'ר א.נ. עורכי דין נ' סגל אורי, סגל אסתר (פורסם ב-ֽ 06/11/2003)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים