פסקי דין על חפציבה שיכון ופיתוח | פסקי דין על צ' לנדאו | פסקי דין על קבלנות והנדסה | פסקי דין על שמואל אלישיוב | פסקי דין על דוד אלישיוב | פסקי דין על משיח אלישיוב ואח' |

10650/08 עא     16/08/2009




עא 10650/08 חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ, צ' לנדאו, קבלנות והנדסה בע"מ נ' שמואל אלישיוב, דוד אלישיוב, משיח אלישיוב ואח'




החלטה בתיק ע"א 10650/08
st1\:*{behavior:url(#ieooui) }



בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים


ע"א 10650/08

רע"א 10651/08


בפני
:

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה




בענין
:
חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ
(בהקפאת הליכים)

המבקשת:
צ' לנדאו
, קבלנות והנדסה בע"מ


נ


ג


ד

המשיבים:

1. שמואל אלישיוב



2. דוד אלישיוב



3. משיח אלישיוב


4. שלום חי אלישיוב



בקשה לחילוט ערבות

בשם המבקשת:

עו"ד רנה שבולת


החלטה

1.
ביום 21.1.09 ניתן סעד ארעי לבקשת המשיבים (להלן -

אלישיוב
) המונע כל פעולה על-פי החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 7.12.08, אשר ניתנה במסגר
ת תיק פש"ר 4202/07 בש"א 4355/08, וזאת עד להכרעה בענין הבקשה לצו עיכוב ביצוע ההחלטה, עד להכרעה בערעור. החלטת בית המשפט נשוא הערעור, התייחסה לאישור הסכם התקשרות בין כונס הנכסים של חב' חפציבה (בהקפאת הליכים) עם המבקשת, חב' צ' לנדאו
בע"מ, בפרוייקט מחסיה 109 בבית שמש (להלן -
הסכם ההתקשרות
)
.

2.
ביום 24.2.09 החליט בית משפט זה להותיר את הסעד הארעי בעינו עד להכרעה בערעור, אולם בד בבד הוחלט, כי המשך תוקפו של הסעד הארעי כפוף להפקדת ערובה כספית בסך 1.5 מיליון ש"ח על-ידי אלישיוב בתוך 7 ימים, וזאת לכיסוי נזקי המבקשת באם ייגרמו נזקים כאלה עקב מתן הסעד הארעי (להלן -

הערבות
)
.

3.
ביום 25.3.09 ניתן

פסק דין
בבית משפט זה, בו נקבע כי דין הערעור להידחות, ודין הצו הזמני שניתן להתבטל.

4.
בעקבות דחיית הערעור וביטול הצו הזמני כאמור, עותרת המבקשת לחלט באופן חלקי את הערבות שניתנה בסך 1.5 מיליון ש"ח. היא מבקשת חילוט סכום של 741,241 ש"ח + מע"מ, בטענה כי במהלך התקופה שבה היה הסעד הזמני בתוקפו, נגרמו לה נזקים כבדים עקב אי-יכולתה להמשיך בעבודות הפרויקט נשוא הסכם ההתקשרות. היא פירטה את נזקיה אחד לאחד, וצרפה לכך חוות דעת רואה חשבון וכלכלן. לבקשה צורף גם תצהיר של מר דוד לנדאו בשם החברה המבקשת.

5.
בחנתי את תוכן הבקשה לחילוט ואלה מסקנותי:

6.
הערובה שנדרשו אלישיוב להמציא הינה בעלת מאפיינים של

"
ערבות
"
, אשר נועדה להבטחת כיסוי נזקי המבקשת אם ייגרמו, עקב מתן הסעד הארעי. "הערבות" מוגדרת בתקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
(להלן -
תקנות סדר הדין האזרחי)
,
ולצורך כך מפנה התקנה האמורה לחוק הערבות, התשכ"ז-1967.
הערבות היא התחייבות אדם לקיום חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי (סעיף 1(א) לחוק הערבות).

7.
כבר נפסק, כי המבקש לממש ערבות שניתנה להבטחת נזקים העלולים להיגרם כתוצאה ממתן סעד זמני יכול לילך במספר דרכים:

האחת

- לבקש מבית המשפט שנתן את הצו הזמני לדון בענין, לשמוע ראיות ולהחליט בבקשה;
השניה
- משהוגש ערעור, ניתן לבקש מבית המשפט שלערעור להחזיר את הענין לערכאה הראשונה על מנת שתדון ותחליט בבקשה;
השלישית
- להגיש תביעה נפרדת ועצמאית, כשהעילה לכך היא ההתחייבות שבכתב הערבות (רע"א 2421/98
בריל יהודית נ' צ'פלסקי
(לא פורסם, 30.6.98) (השופטת שטרסברג-כהן); ע"א 732/80
ארנס נ' בית אל-זכרון יעקב
, פד"י לח(2) 645 (1984)).

8.
ההלכה האמורה נקשרת לתקנה 371(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת:

"חילוט הערבון אינו גורע מזכותו של מי שהערבון חולט לטובתו
להיפרע בשל נזקיו באמצעות הערובה במסגרת ההליך, או בדרך של הגשת תובענה חדשה, לפי כל דין, ובלבד שלא ישולם פיצוי יתר
".


על השוני המהותי בין
ערבון לערבות
עמדה הפסיקה לאורך השנים, וענייננו במקרה זה מתמקד
בערבות
שניתנה לנזקים העלולים להיגרם עקב מתן צו עיכוב ביצוע

פסק דין
לצורך ערעור.

9.
במקרה של ערבות לנזקים אשר ניתנה במסגרת סעד זמני של עיכוב ביצוע

פסק דין
, על הנתבע המבקש לחלט את הערבות להוכיח אם היקף הנזק שנגרם לו, ואת הקשר הסיבתי בין מתן הצו הזמני לבין הנזק שנגרם, כנדרש בכל התדיינות אזרחית (רע"א 9308/08

אלול נ' רביב
(לא פורסם, 21.4.09) (השופט גרוניס, פיסקה 9) (להלן - ענין
אלול
)
).

10.
כאשר בקשת החילוט מחייבת הוכחת נזק וקיום קשר סיבתי, הכרוכים בהבאת ראיות מפורטות ומורכבות, וכאשר ההליך אשר במסגרתו ניתנה הערבות הוא ערעור שהסתיים במתן

פסק דין
, דרך המלך לברר את סוגיית החילוט, ובכללה שאלת הנזק והקשר הסיבתי בינו לבין הסעד הזמני, היא בהגשת תובענה עצמאית בענין זה לערכאה הדיונית.

11.
בענייננו, מדובר בהליך חילוט ערבות בו נדרש על-ידי המבקשת פיצוי בהיקף ניכר, בגין נזק לו היא טוענת עקב עיכוב עבודות הפרוייקט במשך כחודשיים. הנזקים הנטענים בשל הסעד הזמני נאמדים על-ידי המבקשת בסכום ניכר של 741,241 ש"ח + מע"מ. סכום הנזק הנטען בנוי מ-15 פריטים, המחייבים בחינה ובדיקה מדוקדקים. מתחייבת, אפוא, תשתית ראייתית מלאה להוכחת פריטי הנזק שהובאו, העשויה לכרוך הבאת עדים, חקירות שתי וערב, והצגת מסמכים ובחינתם במשפט. הליך מעין זה אינו מתאים להתברר בערכאת ערעור, וטיבו ואופיו מחייבים הגשת תביעה נפרדת ועצמאית בפני
ערכאה דיונית, הערוכה לקיים הליך שנועד לבירור עובדות (השוו: ענין

אלול
, שם, ב
פיסקה 9; רע"א 9111/07
די.בי.קיו נתונים

איכותיים בע"מ נ' די.סי.אל ישראל (1983) בע"מ
(15.7.09) (השופט מלצר) פסקה 9); רע"א 98/03
מפעלי גדנסקי נ' ברום תעשיות טקסטיל
, פד"י נז(3) 727, 730-733) (השופט טירקל)).

12.
בנסיבות ענין זה, החלופה המתאימה לבירור בקשת החילוט היא, אפוא, דרך של הגשת תובענה עצמאית לערכאה הדיונית המוסמכת.

13.
לאור האמור, בקשת החילוט שהוגשה לבית משפט זה נמחקת. המבקשת תוכל להגיש תובענה נפרדת לערכאה המוסמכת להוכחת נזקיה עקב מתן הסעד הזמני בהליך זה.


אין צו להוצאות.



ניתנה היום, כ"ו באב התשס"ט (16.8.09).



ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

08106500_r18.doc

יט

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








עא בית המשפט העליון 10650/08 חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ, צ' לנדאו, קבלנות והנדסה בע"מ נ' שמואל אלישיוב, דוד אלישיוב, משיח אלישיוב ואח' (פורסם ב-ֽ 16/08/2009)