פסקי דין על עו"ד אהוד ברעם | פסקי דין על עו"ד אפרים נוה | פסקי דין על עו"ד יורי גיא-רון | פסקי דין על ראש לשכת עורכי הדין |

2257/09 עתמ     11/08/2009




עתמ 2257/09 עו"ד אהוד ברעם, עו"ד אפרים נוה נ' עו"ד יורי גיא-רון, ראש לשכת עורכי הדין




1. אהוד ברעם
, עו"ד
2. אפרים נוה
, עו"ד המבקשים
נ ג ד

יורי גיא- רון, עו"ד
ראש לשכת עורכי הדין
בישראל
ע"י ב"כ עוה"ד א' רוזובסקי
ונ' ברהום

המשיב

החלטה

1. המבקשים, חברי הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, הגישו עתירה המכוונת לחוקיות הצבעה טלפונית בועד המרכזי, שנועדה ליום 2.8.09. בגדרה של עתירה זו הוגשה בקשה למתן צו ביניים שיאסור על קיום ההצבעה עד להכרעה בעתירה. קיום ההצבעה נדחה בשל צו ארעי שיצא מלפני בית משפט זה (כב' השופט י' זפט, ס"נ). הבקשה למתן צו ביניים, מונחת לפניי עם עמדותיהם הכתובות של הצדדים לעניין זה.

2. המבקשים טוענים, כי הצבעה טלפונית, שתתקיים ללא שקדם לה דיון ושכנוע הדדי בועד המרכזי, הינה בבחינת פגיעה של ממש בהליך הדמוקרטי – ייצוגי. לפיכך יש להגבילה רק לענין טכני שיש בו דחיפות או לענין מהותי שדחיפות ובהילות הכרעה בו הם בדרגה גבוהה. רשימת הנושאים על סדר היום במקרה דנן, מעידה על כך שאין הצדקה להצבעה טלפונית בכלל ובעצם ימי פגרת בתי המשפט בפרט. לענין מאזן הנוחות טוענים העותרים כי לא ייגרם למשיב נזק מדחיית ההצבעה; לעומת זאת אי מתן צו הביניים ירוקן את העתירה מתוכן, שכן ההצבעה תיערך קודם להכרעה בעתירה.

המשיב מצידו, מציג את המתווה לעריכת ההצבעה הטלפונית. סעיף 11ב(א) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 מסמיך את יושב ראש הועד המרכזי לנהל את ישיבות הועד המרכזי ולקבוע את סדר יומו. בשנת 2002 הותקן נוהל הצבעה טלפונית, נוכח התחייבות ראש הלשכה דאז בעתירה לבג"צ, לקבוע נוהל שיסדיר נושא זה (בג"צ 6455/02 עו"ד יראון פסטינגר נ' ראש לשכת עורכי הדין
, (לא פורסם, 6.11.02). לפי ס' 1 בנוהל: "הצבעה טלפונית תיערך במקרים בהם יש צורך בהחלטה דחופה של הועד המרכזי כאשר לא קבועה ישיבה במועד קרוב, כאשר קשה לקיים ישיבה של הועד המרכזי, או כאשר קשה לכנס את חברי הועד המרכזי לישיבה (למשל בפגרה)". ההצבעה הטלפונית בעניננו נקבעה במהלך הפגרה, שבשל קיומה קשה לכנס את חברי הועד המרכזי. הנושאים שהועמדו להכרעה הינם נושאים שקיים צורך לקבל הכרעה מיידית בעניינם; מה גם שבחלקם התקיים דיון בישיבה קודמת של הועד המרכזי. המשיב טוען כי הצבעה טלפונית הינה נוהג שגור ומפנה לשורה של הצבעות טלפוניות בשנים קודמות, בהן השתתפו גם העותרים. מטעם זה מנועים הם – לטעמו – לתקוף את חוקיות הנוהל. המשיב מדגיש כי מדובר בניהול פנימי של לשכת עורכי הדין, בו בית משפט זה לא יראה להתערב. הוא מוסיף כי יש לדחות את העתירה בשל כך שהמבקשים לא גילו את העובדות לאשורו, לא הציגו את נוהל ההצבעה הטלפונית ולא פרטו את הנוהל השגור להפעלתו. המשיב מוסיף וטוען כי הסעד המבוקש בעתירה זהה לזה המבוקש בבקשה למתן צו ביניים, וכי אם יינתן צו הביניים ישיגו העותרים את מטרתם גם בלא דיון בעתירה. גם שיקולי מאזן הנוחות מחייבים, להשקפתו, אי מתן הצו. הותרת הצו הארעי על כנו תשתק את פעילות הלשכה באותם נושאים העומדים על סדר היום. לעומת זאת, קיום הצבעה יאפשר לכל חברי הועד המרכזי להצביע על פי עמדתם.

3. המבקשים השיבו לטענות אלה של המשיב. לטענתם, נוהל ההצבעה הטלפונית הוא נוהל "נסתר", שלא היה מוכר להם. ומכל מקום קיום ההצבעה הנדונה אינו עונה על התנאים הקבועים בו. לטעמם, השימוש בנוהל במקרה זה על ידי המשיב חושף "את מניעיו האמיתיים – ריקון הועד המרכזי מתוכן". המבקשים מוסיפים כי השתתפותם בהצבעות טלפוניות קודמות, כאשר היה טעם ענייני לכך, אינה יוצרת מניעות וכי הנושאים העומדים על סדר היום אינם דחופים, ודחיית הדיון בהם לא תגרום נזק.

4. על בית המשפט הדן בבקשה לצו ביניים בחון שני עניינים: סיכויי העתירה להתקבל ו"מאזן הנוחות". ככל שסיכויי העתירה גבוהים יותר, כך ניתן למעט בדרישת מאזן הנוחות – ולהפך. עם זאת, אבן הבוחן העיקרית הינה מאזן הנוחות [ראו: בר"מ 2139/0 מר ושות' (1982) בע"מ נ' משרד התשתיות הלאומיות – נציבות המים (לא פורסם, 6.4.06)].
לאחר שקילת טיעוני הצדדים, אין בידי לומר כי לעתירה סיכויי הצלחה בולטים. מדובר בניהול פנימי של ענייני הלשכה, שנעשה על ידי הרשות שהוסמכה לכך, בגדר נוהל המסדיר אפשרות ל הצבעה טלפונית. מידת התערבותו של בית משפט זה בכגון אלה היא מוגבלת: בג"צ 10557/05 עו"ד יראון פסטינגר נ' ד"ר שלמה כהן (לא פורסם, 30.3.06). מכל מקום, אינני רואה לקבוע מסמרות בעניין זה, שכן גם בהנחה שהעתירה מעלה שאלה הראויה לדיון, יוכרע גורלה של בקשה זו לפי אבן הבוחן העיקרית שהינה – כאמור – מאזן הנוחות. מתן צו הביניים המבוקש ימנע מהועד המרכזי להחליט בנושאים שלהשקפתו של הגורם המוסמך, החלטה בהם חשובה לתפקודה של לשכת עורכי הדין. פגיעה זו תגרם קודם שהעתירה התבררה לגופה ונמצא כי יש עילה למתן הסעדים המבוקשים בה. אם נבחן את הצד השני של כפות המאזניים נגיע למסקנה כי אי מתן הצו המבוקש לא ימנע מן המבקשים קבלת סעד אפקטיבי, אם ימצא בית המשפט שידון בעתירה כי קיימת עילה לכך. ההיבט העקרוני של טענות המבקשים המכוונות לתקינות ההצבעה הטלפונית יוכל להתלבן במסגרת ההליך העיקרי בו יועמדו דברים על מכונם גם בלא שיינתן צו הביניים המבוקש. גם ברמה הקונקרטית – ההצבעה בנושאים שעומדים על הפרק לא תיצור מצב דברים בלתי הפיך, וככל שתתקבל העתירה יוכל בית המשפט לשקול מהו הסעד המתאים בנסיבות שלפנינו.
משכך, נוטה מאזן הנוחות לחובתם של המבקשים, ומטעם זה אני דוחה את הבקשה למתן צו ביניים, הצו הארעי בטל.

הוצאות הליך זה יילקחו בחשבון בפסיקת ההוצאות בסיום תהליך העיקרי, על ידי המותב שידון בו.
ניתנה היום, כ"א אב תשס"ט, 11 אוגוסט 2009
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

___________________
עוזי פוגלמן
, שופט
3

בתי המשפט

בית המשפט המחוזי תל - אביב עתמ 2257/09
בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים








עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 2257/09 עו"ד אהוד ברעם, עו"ד אפרים נוה נ' עו"ד יורי גיא-רון, ראש לשכת עורכי הדין (פורסם ב-ֽ 11/08/2009)