פסקי דין על גד קומרן | פסקי דין על צפרירה קומרן | פסקי דין על רונה קומרן | פסקי דין על קומבינט ברוקרים ויועצים לביטוח מנהלי סיכונים | פסקי דין על או.אי.אם חברה להשקעות | פסקי דין על hp capital ltd |

200957/03 הפ     13/11/2003




הפ 200957/03 גד קומרן, צפרירה קומרן, רונה קומרן, קומבינט ברוקרים ויועצים לביטוח מנהלי סיכונים נ' או.אי.אם חברה להשקעות בע"מ, hp capital ltd




1
בתי המשפט
הפ 200957/03
בית משפט השלום תל אביב-יפו
13/11/2003
תאריך:
כב' השופט ד"ר ורדי קובי

בפני
:

1. גד קומרן

2. צפרירה קומרן

3. רונה קומרן

4. קומבינט ברוקרים ויועצים לביטוח מנהלי סיכונים

5. קומ ארד החזקות
בעניין:
המבקשים
נ ג ד
1. או.אי.אם חברה להשקעות בע"מ

2. hp capital ltd
המשיבות
פסק דין
1. בפני
תובענה להצהיר כי הסכם הפשרה מיום 24/4/03 נספח א' לתובענה (להלן: "הסכם הפשרה") תקף וכי ההודעה על ביטול הסכם הפשרה ששלחו המשיבות ניתנה שלא כדין ואין בה כדי לבטל את הסכם הפשרה.
כן מבוקש להצהיר כי על המשיבות מוטלת החובה לפעול בכל האמצעים על מנת לבטל את העיקולים על חשבון הבנק של המבקשת 2.

לטענת המבקשים הם קיימו כמעט את כל התחייבויותיהם עפ"י הסכם הפשרה כשנותר להם לשלם מתוך סך של 127,000 דולר סך של 10,000 דולר ב- 4/04 + הוצאות בלבד והמשיבות מנסות לבטל את הסכם הפשרה, ללא עילת ביטול מוצדקת כדי לגבות מהם את סכום החוב בתיק ההוצל"פ בסך 1,850,000 ₪ שזהו החוב במידה והסכם הפשרה יבוטל.

אין מחלוקת שמדובר ב"סיבוב שני" של ניסיון לבטל את הסכם הפשרה לאחר שביום 30/6/03 נשלחה למבקשים ע"י המשיבות הודעה על ביטול הסכם הפשרה (נספח כ' לתובענה) ובעקבות תובענה שהגישו המבקשים לביהמ"ש, הגיעו הצדדים להסכמה בדיון בפני
ביום 10/7/03, שקיבלה תוקף של

פסק דין
, לשחרור העיקולים ולפעולה בהתאם להסכם הפשרה.

לטענת המבקשים בהתאם לסעיף 3 להסכם הפשרה הם פנו ב- 14/7/03 למשיבות וביקשו פירוט של הוצאות (נספח ה' לתובענה) וביום 3/8/03 נשלחה אליהם ע"י המשיבות פירוט ההוצאות המסתכמות ב- 73,725 דולר נכון ליום 1/8/03 (נספח ז' לתובענה).

לטענת המבקשים מדובר בסכום ההוצאות המבוקש בסכום אסטרונומי של כ- 60% מהסכום שהיה עליהם לשלם בהסכם הפשרה ובין היתר שכ"ט עו"ד בסך של כ- 127,544 ₪ (קרן), שכר טרחת עו"ד שנפסק בהוצל"פ לפי הסכום שנפתח בתיק ההוצל"פ ולא לפי הסכום בהסכם הפשרה.

לטענת המבקשים הם הגישו לכן בקשה לראש ההוצל"פ לקביעת שכה"ט שעל המבקשים לשלם למשיבות בהתאם להסכם הפשרה (נספח ט' לתובענה) וכן ביקשו מהמשיבות אסמכתאות לכל התשלומים המופיעים בטבלה ששלחה להם המשיבות (נספח י' לתובענה), תוך הודעה במכתב זה שישלמו תחת מחאה את 1/12 מההוצאות.

לטענת המבקשים ביום 7/9/03 קיבלו מהמשיבות הודעה על ביטול הסכם הפשרה כשמדובר בביטול שלא כדין וחוסר תום לב, בלא שניתנה להם אורכה סבירה, בניגוד לצדק בלא שהמבקשים הפרו את הסכם הפשרה ובזמן שהמבקשים שילמו עבור ההוצאות תשלום אחד בסך 3,500 ₪ ב- 23/7/03 ותשלום נוסף בסך 16,757 ₪ ביום 7/9/03 לאחר שעדין לא הומצא להם פירוט של ההוצאות ולאחר שהעיקול על חשבון הבנק של המבקשת 2 טרם בוטל ע"י המשיבות (בניגוד להסכם הפשרה). 60221

לטענת המשיבות הסכם הפשרה בוטל כדין עקב הפרת הסכם הפשרה ע"י המבקשים.
לטענת המשיבות בהסכם הפשרה הם מחלו למבקשים על כ- 70% מסכום החוב בתיקי ההוצל"פ וכן על זכותן לגבות שכ"ט עו"ד בסך של 91,000 דולר שנספק לטובתן בבוררות (סכום שתוקן על ידן במהלך הדיון לסכום מופחת).

לטענת המשיבות המבקשות הפרו את הסכם הפשרה בעבר ולפנים משורת הדין הן הסכימו לוותר על הביטול בפעם הראשונה ב- 7/03.
לטענת המשיבות המבקשים הפרו את הסכם הפשרה לגבי תשלום ההוצאות כשהם ידעו ויכלו לברר מה יהיה שכ"ט עוד בהוצל"פ.
לטענת המשיב אין קשר בין ביטול העיקול לבין אי ביצוע התשלום ביום24/8/03.

לטענת המשיבות, לפנים משורת הדין הן הסכימו להעניק ארכה נוספת למבקשות עוד ביום 4/9/03, אך גם אז לא שולם התשלום עקב שהיית המבקש 1 בחו"ל.

לטענת המשיבות המבקשים הפרו את הסכם הפשרה והביאו על עצמם את ביטול הסכם הפשרה שבוטל על ידן כדין.
2. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים ובסיכומי הצדדים החלטתי לקבל את התובענה וזאת מן הנימוקים כדלקמן:

א. הסעיף המרכזי שהינו במחלוקת בין הצדדים הינו סעיף 3 להסכם הפשרה שבו מפורטות ההוצאות שעל המבקשים לשלם למשיבות
ב- 12 חודשים שווים ורצופים הכוללים תשלומים לבורר, לחברת תמלול, אגרות ביהמ"ש ואגרות הוצל"פ, סכומים ששולמו בגין אחסנת המיטלטלין ושכ"ט עו"ד שנפסק בביהמ"ש המחוזי (עד תקרה של 6,000 ₪).
כן נאמר בסעיף 3 להסכם הפשרה שהמבקשים ישלמו "את שכר טרחת עו"ד ו/או כונס הנכסים שנפסק ו/או ייפסק בהוצל"פ בתיק ההוצל"פ המפורטים לעיל".

כן נאמר בסעיף 3 סיפא להסכם הפשרה:
"צד ב' יהיה רשאי לדרוש במכתב הוכחה לביצוע התשלומים להם טוען צד א', דרישה כאמור לא תהווה עילה לעיכוב ביצוע של עשרת התשלומים החודשיים הראשונים. צד א' ימציא כנגד הדרישה האמורה של צד ב', תוך זמן סביר קבלות ו/או הוכחות על ביצוע התשלומים האמורים".

למעשה אין מחלוקת שהמבקשים קיבלו מהמשיבות ארכה לתשלום ההוצאות עד 4/9/03 שהיה יום ה' ושההוצאות שולמו ביום 7/9/03 שהיה יום א' וזאת למעט שכ"ט עו"ד בגינו הגישו המבקשים בקשה לראש ההוצל"פ לקבוע את שכה"ט.

יש להדגיש שמדובר באיחור קל של כ- 3 ימים (ואין זה משנה אם התשלום היה ב- 7/9/03 או ב- 8/9/03 כטענת המשיבות שהזדרזו וביטלו את ההסכם ב- 7/9/03 בבוקר) כשמתוכן היו ימי שישי ושבת וזאת בזמן שהמבקש 1 שהה בחו"ל.
כל זאת בזמן שהמבקשים עצמם כתבו למשיבות ביום 4/9/03 שעקב הסכום הגבוה שדרשו מהם שהיכה אותם בתדהמה ואי שחרור העיקול על חשבון הבנק של המבקשת 2, התשלום, למעט שכ"ט עו"ד שבגינו הוגשה בקשה להוצל"פ יועבר למשיבות ב- 7/9/03 (נספח יב' לתובענה).

מדובר באיחור קל שבקלים שהודע עליו מראש למשיבות שאינו מהווה עילה והצדקה לביטול הסכם הפשרה וזאת לאחר ששולם כבר תשלום של החלק הארי של הסכומים לתשלום עפ"י הסכם הפשרה באופן ששולמו 117,000 דולר מתוך 127,000 דולר.

זאת ועוד, המבקשים דרשו מהמשיבות הוכחה לביצוע התשלומים והיו צריכים לקבל תוך זמן סביר קבלות ו/או הוכחות על ביצוע התשלומים האמורים, והנ"ל לא נתקבלו במלואן תוך זמן סביר וכן בניגוד למוסכם, לא מומש העיקול על חשבון הבנק של המבקשת 2.
בנסיבות אלו לא מדובר לטעמי בהפרה יסודית של ההסכם ואין זה צודק והוגן לבטל את הסכם הפשרה שבוטל ללא כל מתן ארכה סבירה למבקשים לתקן את ההפרה.

בכל מקרה, גם אם איחרו המבקשים איחור קל של ימים בודדים בביצוע התשלום וגם אם היה מדובר בהפרה יסודית של ההסכם לא היה מקום בנסיבות העניין לבטל את הסכם הפשרה מה גם שבמקרה דנן אף קיימת מחלוקת אמיתית בין הצדדים לגבי נושא ההוצאות ובעיקר שכ"ט עו"ד וכן זכאים המבקשים לראיות ואסמכתאות לגבי ההוצאות ששולמו ע"י המשיבות, כשאת זכות הביטול יש להפעיל בתום לב ובאופן צודק.
[ראה לגבי הפעלת זכות הביטול בתום לב ושיקולי צדק לשימוש בזכות הביטול ע"א 1368/02 צמנטכל ב. קוטיק בע"מ נג' מדי ואח' פד"י נז (1) 516].

ביהמ"ש יכול במקרה של איחור קל כזה להפעיל את סמכותו הטבועה למניעת אי צדק בולט ומניעת תוצאות קשות שחוש הצדק אינו יכול להשלים עימם תוך אי היצמדות למבחנים נוקשים.
[ראה רע"א 1233/91 ג'רבי נ' בין דוד פד"י מה (5) 61 וכן רע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון ואח', פד"י נה (1) 199]

לגבי סוגיית שכ"ט עו"ד, (שלמעשה זוהי הסוגיה המרכזית שבמחלוקת בי הצדדים), אני סבור שהמבקשים לא הפרו את הסכם הפשרה בכך שפנו לראש ההוצל"פ בבקשה לקביעת שכה"ט.
עפ"י סעיף 3 להסכם הפשרה נאמר ששכ"ט עו"ד ו/או כונס הנכסים שנפסק ו/או ייפסק בהוצל"פ ישולם ע"י המבקשים (ההדגשה שלי - ק.ו).

אני מקבל את טענות ופרשנות המבקשים שלא נשללה מהם בהסכם הפשרה האפשרות לפנות לראש ההוצל"פ בבקשה לקביעת שכה"ט שבהתחשב בסכומי החוב, הסכם הפשרה והפעולות שנעשו כשהניסוח בהסכם הפשרה "ו/או ייפסק בהוצל"פ" מצביע על אפשרות זו. בכל מקרה גם לגבי "נפסק" הכוונה לפסיקה בהוצל"פ ואין מניעה שפסיקה כזו תיעשה גם לאחר בקשה של צד הסבור שהסכום שחוייב בשכ"ט בהוצל"פ הוא סכום שיש לשנותו (כשלא ניתן להתעלם מהסכום הגבוה של שכ"ט עו"ד שנפסק בהוצל"פ בהתחשב בסכומים שבהם נפתח תיק ההוצל"פ) , כשהצדדים יפעלו בהתאם להחלטת ראש ההוצל"פ שתתקבל בנידון.

לכן, המבקשים מחוייבים בתשלום ההוצאות בהתאם לסעיף 3 להסכם הפשרה תוך זכאות לקבל מהמשיבות קבלות ו/או הוכחות לגבי ביצוע תשלומן וכן מחוייבים בתשלום שכ"ט עו"ד בהתאם להחלטה שתינתן בעניין זה ע"י ראש ההוצל"פ (שיתן את החלטתו לאחר קבלת תגובת המשיבות כעולה מהחלטת ראש ההוצל"פ מיום 15/10/03 שצורפה לסיכומי המשיבות).

3. התוצאה הינה שאני מקבל את התובענה ומצהיר כי הסכם הפשרה - נספח א' לתובענה תקף.

עקב תקפות הסכם הפשרה על המשיבות לבטל את כל העיקולים שהוטלו לחובת המבקשים, למעט העיקולים המפורטים בסעיף 7 להסכם הפשרה, שלגביהם יפעלו הצדדים בשיתוף פעולה במטרה שהכספים שעוקלו יועברו למשיבות והעיקולים שהוטלו על ידי המשיבות יבוטלו לאחר מכן.
בהתחשב בכך שאכן היה איחור קל בתשלום מספר ימים ע"י המבקשים אין צו להוצאות.


ניתן היום י"ח בחשון, תשס"ד (13 בנובמבר 2003) במעמד ב"כ המבקשים, עו"ד ברעם וב"כ המשיבות עו"ד פלס אלון.

ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.
ד"ר ורדי קובי
, שופט









הפ בית משפט שלום 200957/03 גד קומרן, צפרירה קומרן, רונה קומרן, קומבינט ברוקרים ויועצים לביטוח מנהלי סיכונים נ' או.אי.אם חברה להשקעות בע"מ, hp capital ltd (פורסם ב-ֽ 13/11/2003)