פסקי דין על נינצינסקי תמרה מרים | פסקי דין על אריה רוזנברג

5667/09 בשא     20/08/2009




בשא 5667/09 נינצינסקי תמרה מרים נ' אריה רוזנברג




בעניין:

1



בתי המשפט



בבית המשפט השלום בירושלים
בשא005667/09


לפני:
כבוד השופט שמעון פיינברג
- סגן נשיא





בעניין:
נינצינסקי תמרה מרים



ע"י ב"כ עוה"ד
פטר יצחק

המבקשת

(המתנגדת)

נגד



אריה רוזנברג


ע"י ב"כ עוה"ד
אריה רוזנברג
המשיב

(הזוכה)

החלטה
לפניי התנגדות לביצוע שטר.


המשיב הגיש נגד המבקשת בקשה לביצוע שטר בקשר ל 13 שיקים בסכום כולל של 105,000 ₪ (תיק הוצל"פ י-ם 8-09-21218-03). המבקשת הגישה התנגדות לבקשה, נתמכת בתצהירה. רשם ההוצל"פ עיכב את ההליכים בתיק והעביר את הדיון בהתנגדות לבימ"ש זה.


עפ"י גרסת המבקשת, בינה ובין אדם בשם רחמים ראובני (להלן: רחמים) נחתמו שני הסכמי שכירות, בקשר לשכירת שתי דירות סמוכות בירושלים, שבהם הפעילה גן ילדים (לטענתה, אמנם הסכמי השכירות נרשמו על שמו של יצחק ראובני, אחיו של רחמים, אך בפועל האדם היחיד שהכירה ופעלה מולו היה רחמים, והוא גם זה שחתום על ההסכמים וקיבל ממנה את דמי השכירות). דמי השכירות החודשיים עמדו על סך 32,000 ₪. סוכם כי המבקשת תמסור לרחמים שיקים מעותדים בשווי מחצית מדמי השכירות לכל חודש, דהיינו, 16,000 ₪, וכי היא תשלם לו מדי חודש 16,000 ₪ נוספים. רחמים ביקש כי השיקים החודשיים יפוצלו לשני שיקים שסכומם נמוך מ- 10,000 ₪, וזאת כדי לחסוך בעמלה לבנק, ולפיכך נמסרו בעבור כל חודש שני שיקים, האחד על סך 7,000 ₪ והשני ע"ס 9,000 ₪. בסמוך לאחר שהחלה תקופת השכירות, ובניגוד למוסכם, דרש רחמים כי המבקשת תעביר לו את מלוא דמי השכירות במזומן, והבטיח כי לא יעשה שימוש בשיקים שנמסרו לו ויחזירם למבקשת. המבקשת נענתה לבקשתו, אך בניגוד להבטחותיו, לא קיבלה קבלות עבור התשלומים וגם השיקים לא הוחזרו לה. לטענת המבקשת, היא פרעה את מלוא סכום השיקים שניתנו בתמורה לתשלום דמי השכירות עד חודש ינואר 2009. במהלך ינואר 2009, ולאחר שרחמים סירב לשאת בעלויות תיקונים ושיפוצים הכרחיים שנערכו במושכר בסכום של 33,500 ₪, סירבה המבקשת להמשיך ולשלם לו את דמי השכירות ללא קבלות, וכמו כן, את דמי השכירות של חודש ינואר 2009 שילמה לו בדרך של קיזוז חובו של רחמים כלפיה בגין התיקונים והשיפוצים. בחודשים פברואר - מרץ 2009 שולמו דמי השכירות במזומן תמורת קבלות, או בשיקים. דמי השכירות עבור חודש אפריל 2009 שולמו לקופת ההוצל"פ, עפ"י הוראת ראש ההוצל"פ. המבקשת מודה כי נותרה חייבת לרחמים דמי שכירות עבור החודשים מאי – יוני 2009 (בסכום של 96,000 ₪, בניכוי 7,000 ₪ שכן נגבו עבור חודש מאי 2009), וזאת מאחר שהמבקשת, אשר הייתה אמורה להפקידם בקופת ההוצל"פ עפ"י הוראת ראש ההוצל"פ (בשל חשש שרחמים מבריח כספים עקב הליכים שמתנהלים בינו לבין גרושתו) נוכחה לדעת שרחמים הסב את השיקים למשיב, במעשה מרמה מכוון ומתוך ניסיון להרוויחם. בין כך ובין כך טוענת המבקשת כי השיקים שהוגשו לביצוע אינו מיועדים לתשלום עבור חודשים אלה ולפיכך חלא ניתן לעשות בהם שימוש. המבקשת טוענת לגבי אחד השיקים שנועד להיפרע ביום 2.1.09 (שמספרו 5000898) טענה ספציפית, לפיה היא כלל לא חתומה עליו ולפיכך לא ניתן לעשות
בו שימוש.

באשר למשיב טוענת המבקשת כי הוא אינו אוחז כשורה באשר השיקים הוסבו לו לאחר שכבר בוטלו, בידיעת רחמים, ותוך שהמשיב מודע לכך שהם פגומים.

למבקשת טענת הגנה טובה נגד השיקים, שכן כל טענת פירעון שהתגבשה לפני מועד המצאת הבקשה לביצוע שטר לחייב, יכולה לשמש עילת התנגדות שתתברר בביהמ"ש (ד' בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות (מהדורה ששית), 2008, ע' 202).

כמו כן, המבקשת ורחמים הם צדדים קרובים. בין צדדים קרובים דינו של השטר כדין חוזה, ולפיכך, כל טענת הגנה העומדת לצדדים כנגד חבות על פי החוזה, עומדת להם גם כנגד חבות על פי השטר. אמנם, השטר מעניק עילה עצמאית לאוחז, אך עם זאת, קיים קשר פנימי בין השטר לבין עסקת היסוד, ועל כן, רשאי עושה השטר להעלות כנגד הנפרע את הטענה שהסכום בו הוא חייב על פי עסקת היסוד נמוך מסכום השטר. טענה זו - שאינה טובה כלפי אוחז כשורה - טובה היא כלפי צד קרוב או כלפי אוחז "סתם" (דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פ"ד נה(4) 193). בשלב זה טענות המבקשת כלפי רחמים טובות גם כלפע המשיב, שכן בשלב הדיון בהתנגדות די לו לנתבע החפץ להתגונן, אם יפרש בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה לו תבע אותו האדם שאיתו התקשר. הגנה זו פוגמת (לכאורה) את זכות הקניין בשטר, וכוחה יפה גם כלפי הנעבר, כל עוד לא יבוא הוא וירים את נטל השכנוע המוטל עליו עפ"י סע' 29(ב) לפקודת השטרות (י' זוסמן, דיני שטרות (מהדורה ששית), 1983, ע' 262). לכן, בשלב זה אין צורך להיכנס לדון בשאלה האם המשיב הוא אוחז כשורה או לא.

גם טענתה הספציפית בקשר לשיק שמספרו 5000898 היא טענת הגנה טובה, שכן בהעדר חתימה אין חבות שטרית, ואם אכן זויפה חתימתה/ו על השיק, ללא

הסכמתה ו/או הרשאתה, לא ניתן לחייבה לשלם את הסכום הנקוב בו (סעיפים 22(א) ו- 23(א) לפקודת השטרות).

אמנם בשלב זה המבקשת טרם הוכיחו את טענותיה ומדובר רק בהגנה לכאורה. עם זאת, לצורך קבלת ההתנגדות, אין מקום לבחון האם וכיצד יעלה בידיה להוכיח את גרסתה, ואין לשקול שאלות של מהימנות. בשלב הדיון בהתנגדות, די לו לנתבע שיראה הגנה לכאורה שבה יוכל להתגונן מפני התביעה (ואפילו דחוקה). כל עוד לא נתברר לביהמ"ש שמדובר בהגנת בדים התלויה על בלימה, השאלה היחידה שעליו לבחון היא האם גרסת הנתבע, בהנחה שתוכח, יש בה עילת הגנה מפני התביעה (ראו, למשל: ע"א 356/85 מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319, 321; ע"א 544/81, 604 קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד ל"ו(3) 518, 521; כן ראו: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית) 1995, ע' 676, ד' בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה (מהדורה שמינית), 2006, ע' 199-201 וא' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית), 2007, ע' 385).


אשר על כן, אני מקבל את ההתנגדות, באופן שהתצהיר יהווה כתב הגנה.


להודיע לצדדים.


ניתנה היום ל' באב, תשס"ט (20 באוגוסט 2009) בהעדר הצדדים.


שמעון פיינברג
, שופט

סגן נשיא








בשא בית משפט שלום 5667/09 נינצינסקי תמרה מרים נ' אריה רוזנברג (פורסם ב-ֽ 20/08/2009)