פסקי דין על אפולק (אינג' י. זמלר) בע"מ | פסקי דין על הלפרין ובניו בע"מ

21936/00 א     18/11/2003




א 21936/00 אפולק (אינג' י. זמלר) בע"מ נ' הלפרין ובניו בע"מ




1
בתי המשפט

א 021936/00
בית משפט השלום חיפה
18/11/2003
תאריך:
כב' השופט א. טובי

בפני
:

אפולק (אינג' י. זמלר) בע"מ

בעניין:
התובעת
ה. גורביץ שינפלד ואח'

ע"י ב"כ עוה"ד
נ ג ד
הלפרין ובניו בע"מ
הנתבעת
י. מנור

ע"י ב"כ עוה"ד

פסק דין
תמצית העובדות וטענות הצדדים

1. התובעת עוסקת בייצור, אספקה ושיווק של צבעים, לכות, אפוקסי ופוליאורטן סיפקה לנתבעת, לפי הזמנתה, מוצרים לשם ביצוע עבודות אפוקסי בהתאם לתעודות משולח חתומות ומאושרות בידי הנתבעת. בגין אותם מוצרים הוציאה התובעת שתי חשבוניות כאשר הראשונה שבהם ע"ס 1,193 ₪ סולקה, בעוד החשבונית השניה מיום 22.5.00 ע"ס 26,731 ₪ לא שולמה, ובגינה מונחת תביעה זו בפני
י.

2. הנתבעת לא הכחישה את קבלת מלוא המוצרים לידיה בהתאם להזמנתה, אלא מאי ? לטענתה בעקבות ביצוע העבודה במוצרים שסופקו לה, נתגלו ליקויים חמורים שגרמו לה הפסדים ונזקים העולים על סכום התביעה. זוהי תמצית המחלוקת בין הצדדים בקליפת האגוז.

3. ההתקשרות בין הצדדים נרקמה לאחר שהוצע לנתבעת, לפי טענתה, לבצע עבור חברת הדלקים "דלק", ציפוי אפוקסי למשטחי בטון בתחנת דלק באזור. עבודה זו נועדה, לדברי הנתבעת, לבחון את טיב הביצוע ואיכות הציפוי ולשמש פתח להזמנת עבודות דומות ביתר התחנות של חברת דלק.

לגרסת הנתבעת, סמוך לתחילת העבודה, בשלהי חודש אפריל או תחילת מאי 2000, עניין אותה סוכן התובעת משה קליל (להלן "קליל") במגוון המוצרים של התובעת. הנתבעת אשר שיתפה את קליל בדרישות המזמין, לרבות מגבלות לוח הזמנים וכושר עמידות הציפוי, יצאה עמו לשטח והציגה בפני
ו את האתר שבו עתידה להתבצע העבודה. קליל בחן את משטחי הבטון ועמד מקרוב על סימני ספיגת השמנים והדלקים וכן על הסדקים הרבים שנתגלו לאורכם ורוחבם של המשטחים שבתחנה. באותו מעמד הציע לנתבעת חומר אפוקסי שהתאים לפי השקפתו לדרישות ולצורכי העבודה. הנתבעת, שהיתה זו לה הפעם הראשונה שהתנסתה במוצרי התובעת , הסכימה לרכוש המוצרים ובלבד שיינתן לה ליווי מקצועי רצוף לאורך כל זמן הביצוע.

4. הנתבעת אשרה כי עובר לתחילת העבודה באתר, העביר לה קליל את הנחיות הביצוע בעל-פה, ולאחר שהחלה לעבוד, כשהוא נוכח בשטח בזמן ביצוע השלבים הקריטיים, הקפיד על ביצוע נכון של הנחיותיו ועמד על שימוש באמצעי ערבוב ומריחה מתאימים. לטענתה, לבד מהנחיותיו, שניתנו כאמור בעל-פה, לא התקבלו הוראות נוספות ואף המכלים בהם סופק לה חומר הציפוי, נתקבלו כשהם נטולי הוראות יצרן או הוראות שימוש איזה שהן.

5. מייד עם סיום העבודה במסלול הראשון, התגלו בו פגמים וליקויים רבים לרבות גומחות ושקיעות לאורך הסדקים. עקב כך זומן קליל לעמוד על פשר המצב ולהמליץ על טיפול מתאים. לאחר שביקר בשטח, הנחה את הנתבעת לבצע שכבת פוליאורטן נוספת על גבי המסלול הראשון, ולגבי המשך העבודה, הציע לבצע טיפול בשפכטל אפוקסי באזורים הסדוקים קודם למריחת הפוליאורטן. הנתבעת, כך לטענתה, מובלת כסומא ביד רואה, מלאה אחר הנחיותיו, אך ללא הועיל. גם לאחר התיקון שבו המסלולים ונפגמו.

יתר על כן, לדברי הנתבעת משסיימה העבודה בשני המסלולים הראשונים ופנתה לתובעת על מנת שזו תספק לה חומרים נוספים, גילתה לתדהמתה כי חומרי הגלם אזלו וכי אין באפשרותה של התובעת להמשיך ולספק את מכסת החומר הדרושה. כתוצאה מכך, כלו כל ניסיונותיה לעמוד בלוח הזמנים ולסיים את העבודה באיכות הדרושה.
6. לנוכח התוצאה העגומה, כך לטענת הנתבעת, לא שולמה לה כל תמורה בגין עבודתה, והיא ספגה הוצאות והפסדים כבדים. יתר על כן, יתר העבודות שאמורות היו להתקבל לידיה, נשללו הימנה והועברו לקבלן אחר, ועקב כך נגרמו לה הפסדים כבירים, לא כל שכן פגיעה במוניטין ובשמה הטוב.

7. בתצהיר עדותו הראשית (נ/5) אישר קליל כי הדריך את הנתבעת לגבי אופן ביצוע העבודה בחומרים שסיפק לידה. לדבריו, נכח לדעת כי על אף שמנהל הנתבעת נהג גדלה בעצמו כשהציג עצמו כבעל ניסיון בעבודות ממין דא, הרי השאלות שהעלה והציג בפני
ו הסגירוהו. לכן הוסיף הסבר על הסבר וניאות ללוות את התקדמות העבודה מפעם לפעם. לבד מהדרכה זו קיבלה הנתבעת גם מפרטים טכניים הנוגעים הן לדרך הביצוע והן למאפיינים ולתכונות של החומרים שרכשה.

לטענת קליל לא זו בלבד שגילה להפתעתו כי הנתבעת נעדרת כל ניסיון בעבודות מן הסוג שבו מדובר, וכי אינה מחזיקה בציוד הנדרש לביצוע ציפוי אפוקסי על גבי משטחים ספוגי שמן ודלקים, אלא שהיא התעלמה מהנחיותיו ופעלה על דעת עצמה בניגוד לעצותיו והדרכתו. כך לדוגמא לא ניאותה הנתבעת להמתין יממה לייבוש המשטח לאחר קרצופו ושטיפתו ומהרה למלא הסדקים בחומר פריימר. ועוד הגדילה לעשות כשהשתמשה בציוד בלתי מקצועי ובחרה לערבב החומרים הצמיגיים כשהיא מסתייעת במקל של מטאטא תחת להשתמש במערבל מכני כמתחייב. הואיל ואף הנחיותיו לגבי תיקון הליקויים לא מולאו בידי הנתבעת, אך טבעי הוא שיופיעו שקעים וגומחות וכי עמידות החומר תפגע. בנסיבות אלו הוציא קליל מכתב מיום 21.5.00 המפונה לנתבעת (נספח ג' לתצהירו) ובו הוא מושך ידו מכל אחריות לליקויים הנובעים לדבריו מביצוע העבודה שלא לפי הנחיותיו, תוך התעלמות מפרקי הזמן הנדרשים בין השלבים השונים, אגב שימוש בציוד בלתי מתאים וביצועה בידי אנשים חסרי ניסיון, ידע ומיומנות.
המסגרת המשפטית

8. אין חולקין כי הטענות אותן מעלה הנתבעת הן ממין "הודאה והדחה" שהרי היא מודה בקבלת הסחורה ובתמורה שנדרשה בגינה. על אף זאת, בפיה טענות אשר על-פיהן היא פטורה לשיטתה, מן התשלום המתחייב מקיום העסקה. הנטל להוכחת טענות ההגנה הללו מוטל על הנתבעת, ולצורך הרמתו היא נדרשת להמציא תשתית ראייתי משכנעת ומבוססת להגנתה.

"לסיטואציה של 'הודאה והדחה' - המתקיימת כל אימת שנתבע מודה בעובדותיה המהותיות של עילת התביעה ומוסיף טענות אחרות העשויות להביא לדחייתה - יש פן מהותי ופן דיוני. הפן המהותי הוא העברת נטל השכנוע לכתפי הנתבע. משמעות הדבר היא כי אם כפות המאזניים יישארו בסופו של המשפט מעוינות באשר לטענות הנתבע, יזכה התובע בתביעתו, שהרי הנתבע הודה בכל רכיביה (השוו י' זוסמן סדרי הדין האזרחי [2], בעמ' 320-321). הפן הדיוני הוא כי סדר הטיעון הרגיל הקבוע בתקנה 158 לתקנות האזרחי, תשמ"ד-1984 נהפך". (מתוך דברי כב' השופט מצא ברע"א 3592/01 עזבון המנוח סימן טוב ז"ל נ' אהרונוב קבלנות בניין בע"מ , פד"י נה' (5), 193, 195).

9. בבסיס הגנתה של הנתבעת עומדת טענת הקיזוז, לפיה אחראית התובעת לנזקים ולליקוים שנתגלו במשטחי הבטון, ועל כן זכאית הנתבעת לקזז הפסדיה ונזקיה עקב כך. טענה זו מעוגנת בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 המתיר קיזוז חיובים כספיים שהצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת (ראה: ד"ר זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד' שביעית, עמ' 326).

10. בהחלטתה ליתן לנתבעת רשות להתגונן, קבעה הרשמת ספרא-ברנע (במסגרת בש"א 21375/00) כי מצאה להתיר הרשות להתגונן בטענה כי אין על הנתבעת חובה לשלם לתובעת את סכום תביעתה "עקב הפגמים במוצרים שסופקו והנזקים שנגרמו לה עקב הספקת המוצרים נשוא התביעה". 60221

בסיכומיה ציינה ב"כ התובעת כי הנתבעת זנחה את טענתה לגבי היותם של המוצרים שסופקו לה פגומים, והתמקדה בטענה כי ההדרכה שניתנה לה היתה מוטעית ובלתי מתאימה. לשיטתה, הואיל וכך הרי שקרס קו ההגנה של הנתבעת כולו ואין להתיר לה הרחבת חזית. אין בידי לקבל טענה זו, שכן די לעיין בתצהיר הנתבעת המשמש כתב הגנה, על מנת להיווכח כי הוא מכיל בחובו את כל מסכת ההגנה שהעלתה בפני
י, לרבות הטענה כי ההוראות וההנחיות שניתנו לה לקו בחסר. לאור זאת, ראוי לדעתי ליתן פירוש מרחיב לקביעת הרשמת, כזה שאינו תוחם את גדר המחלוקת כפי טענת התובעת.

הלכה למעשה

11. על מנת להרים את הנטל הרובץ לפתחה נדרשת הנתבעת להוכיח שלושה אלה:

א. ראשית עליה להוכיח כי התובעת הנחתה אותה בביצוע העבודה ולהציג בפני
בית המשפט פירוט ההנחיות, הדרישות וההוראות שניתנו לה בביצוע העבודה.

ב. שנית על הנתבעת להוכיח כי מלאה בדווקנות אחר ההנחיות וההוראות שניתנו לה.

ג. ולבסוף עליה להוכיח את הנזקים הנתבעים לקיזוז.

12. הצדדים תמימי דעים לגבי העובדה כי לנתבעת ניתנה הדרכה והכוונה מטעם התובעת באמצעות משה קליל, אשר פרט בפני
ה את מאפייני החומרים, דרך השימוש בהם ובכלל הנחה אותה לגבי ביצוע העבודה. בעדותו בפני
אישר קליל את הדברים באומרו "אני העברתי הדרכה לפני תחילת העבודה. אתה מבקש שאפרט באם נתתי הדרכה מפורטת כיצד לבצע את הטיפול הראשוני לפני תחילת הציפוי אני משיב בחיוב. הסברתי שיש לנקות את השטח, לקרצף ולשטוף אותו להסרת השומנים ולייבשו" (עמ' 19 שורה 9 לפרוטוקול). ובהמשך "אני נתתי הנחיות לפי הניסיון שלי וגם לפי המפרטים הטכניים ולפי ההדרכה שקיבלתי מאת התובעת במהלך עבודתי אצלה" (עמ' 20 שורה 13).
13. ואולם בכך לא סגי שכן הצדדים חלוקים לגבי תוכן ההנחיות והיקפן. לעניין זה טענה הנתבעת כי המוצרים הגיעו לפתחה ערומים וללא כל תווית וכי לא קיבלה לידיה מפרטים כתובים וכל שהועבר לה עובר לתחילת העבודה הן הנחיותיו בעל-פה של קליל. מנגד הציגה התובעת מפרטים מודפסים המודבקים לדבריה על גבי המיכלים, ואלה באים להוסיף ולתמוך בהסבריו של קליל שניתנו לנתבעת בעל-פה.

דין גרסתה של הנתבעת לעניין זה להדחות מכמה טעמים. לבד מעדותו של מנהל הנתבעת יעקב הלפרין, לא הובאה כל עדות של מי מהעובדים אצלה שנכח באתר ויכול היה להעיד לגבי תוכן ההנחיות, צורתן של מיכלי החומר ששימשו את הנתבעת ובאם היו תוויות מודבקות על גביהן אם לאו, ובכלל על מידת מעורבותו של קליל בביצוע העבודה. בשים לב לכך שעדים פוטנציאליים אלה הועסקו על ידי הנתבעת, יכלה זו לדאוג להעדתם על נקלה והימנעותה מלעשות כן פועלת לרעתה. (ראה - י' קדמי, על הראיות, הוצאת דיונון אוניברסיטת ת"א, חלק שלישי, 1392).

התובעת לעומת זאת הציגה כאמור מפרטים טכניים הכוללים הוראות ביצוע וזמני ייבוש (נספחים ד' ו- ה' לתצהיר משה קליל (נ/5) ואיני רואה כל סיבה מדוע תמנע מלספקם ללקוחותיה, ובכללם הנתבעת. בגרסה זו תמך עד התביעה אורי רחין, לקוח התובעת, אשר בסעיף 8 לתצהיר עדותו הראשית (נ/4) אישר כי בכל שנות פעילות החברה שבבעלותו "מעולם לא קיבלתי מאת התובעת מיכל ו/או אריזה ו/או פחית אליהם לא הודבקה תווית ושלא צורף אליהם מפרט טכני". ובעדותו בפני
י הגיב למראה המיכלים מהם נעדרה כל תווית ואשר הוצגו בפני
ו על ידי ב"כ הנתבעת באומרו: "מעולם לא קיבלתי קופסאות בצורה כפי שאתה מציג". בעדותו הותיר עלי עד זה רושם חיובי וטוב ואני מאמין לדבריו ומקבל את גרסתו.

14. יתר על כן, הנתבעת העידה על עצמה כמי שרכשה ניסיון רב בביצוע עבודות מן הסוג שבו עסקינן. בעדותו בפני
י התגאה יעקב הלפרין בכך שהתובעת ביצעה "אלפי מטרים" של ציפויים אפוקסיים (עמ' 14 שורה 9 לפרוטוקול). לפי שורת ההגיון היה על הנתבעת, חברה מבוססת ומנוסה, לדאוג לקבלת מפרטים טכניים כתובים, הוראות בכתב ולנפק תיעוד לגבי שלבי הביצוע.

15. לדעתי אף אם הייתי מתעלם מן הכשל בהוכחת ההנחיות וההוראות המפורטות שקיבלה הנתבעת מאת התובעת, הן אלה בכתב והן בעל-פה, דבר העומד לה לנתבעת לרועץ, עדיין לא היה בכך כדי לשנות את הכרעתי. במה דברים אמורים?

הנתבעת לא המציאה תשתית ראייתית משכנעת לגבי כך שמלאה אחר ההנחיות וההוראות שניתנו לה על ידי התובעת באמצעות משה קליל.

16. בתצהיר עדותו הראשית (נ/5) מתאר קליל את כל המחדלים שגילתה הנתבעת ואשר גרמו בסופו של דבר לליקויים ולנזקים הנטענים. לדבריו הגם שהנתבעת הציגה עצמה כבעלת ניסיון בתחום, התגלה לו חיש מהר כי אין להצהרותיה אלו כל כיסוי שכן העבודה נעשתה בצורה חובבנית ללא ציוד מתאימם ובעיקר מבלי שהיה לנתבעת הידע הדרוש לביצוע עבודה כגון דא.

לדבריו, ביום 8.5.00 בעת שביקר באתר הסביר לנציגי הנתבעת כי קודם לתחילת העבודה יש לנקות ולקרצף את השטחים וזאת על מנת לשפר אחיזת חומרי הציפוי, לפתוח הסדקים ולהסיר כל גורם שעלול להחליש את אחיזת החומר. עם סיום הקרצוף יש לשטוף את השטח ולייבשו לחלוטין. לאחר מכן יש להמתין לייבוש השטח כיום שלם ולהימנע מתחילת העבודה לפני שהושלם השלב המקדמי. לאחר הייבוש ניתן למרוח שכבה ראשונה של ציפוי בחומר המכונה פריימר. דא עקא שכאשר הגיע למחרת היום בשעות הבוקר גילה להפתעתו כי הנתבעת לא המתינה עד לייבוש השטח והחלה במילוי הסדקים בפריימר. יתר על כן, הנתבעת בצעה העבודה ללא כלים מתאימים כגון "מערבל חשמלי, מגב שיניים, גלגלת קוצים, סנדלי קוצים וכלים בסיסיים אחרים שהנתבעת אמורה היתה, לפי דבריה, להחזיק אצלה" (סעיף 10 לתצהיר קליל נ/5).

ואולם בכך לא תמו מחדלי הנתבעת. על אף האזהרות שהפנה אליה קליל ועל אף שהנתבעת התחייבה כי הכלים המתאימים יהיו בידיה לצורך המשך העבודה, הוא גילה למחרת היום כי הנתבעת המשיכה לערבב את החומר ערבוב ידני ולא באמצעות מערבל מכני כפי שנדרשה ועוד מבלי שהשתמשה בגלגלת קוצים. בנוסף הדגיש עד התביעה קליל בסעיף 17 לתצהירו כי מדובר בחומר מסוג פוליאורטן המורכב מבסיס (a) וחומר מקשה (b) וכי שי לערב "ערבוב חשמלי מהיר וארוך על מנת להכשירו ולמזג בין שני המרכיבים הללו על מנת שניתן יהיה למרוח שכבה אחידה וחלקה של החומר על המסלול".

17. בעדותו של מנהל הנתבעת הלפרין עולה מבין השיטין הודאתו בכך שקליל הביע הסתייגויות לגבי האופן שבו בוצעה העבודה. כך למשל בתצהירו ת/1 הוא מודה (בסעיף 16) כי "למחרת, לאחר סיום פרק הייבוש של הפוליאורטן בסדקים.. . התחלנו בנוכחות משה בערבוב ידני של החומר. מאחר ובאותו מועד ציין משה כי יש להקפיד לערבב החומר באמצעות מערבל מכני-חשמלי ולמרחו על פני המסלול באמצעות רולר קוצים ומגב שיניים מתכתי, הפסקנו העבודה לזמן קצר וטיפלתי בהשגת הכלים הנ"ל ולגבי כלים שלא היו ברשותי דאגתי לרכישתם המיידית".

הנה כי כן, דברי עד הנתבעת הלפרין מחזקים את גרסתו של העד קליל לגבי כך שאכן הנתבעת לא החזקיה ברשותה הכלים המתאימים ובצעה את העבודה בציוד בלתי מקצועי עד שהוא נדרש להעיר לה על כך.

למותר לצין כי הלפרין, מתוך מגמה לייחס לנתבעת פיקוח צמוד, ובהתייחס למעורבותו של קליל בביצוע העבודה, הציג גרסה שאינה מתיישבת עם השכל הישר. כך לדוגמא טען כי לאחר העבודות הראשונות של הקרצוף, השטיפה והייבוש החלה הנתבעת בנוכחות קליל ופיקוחו בציפוי חומר הפריימר. "לאחר התייבשות החומר יצקנו הפוליאורטן לתוך הסדקים שבמשטח המסלול, בנוכחות משה". (סעיף 15 לתצהיר הלפרין ת/1). ואולם אף לגרסתו של עד זה, פרק הזמן הנדרש בין השלב של מריחת הפריימר ועד לייבושו וביצוע מילוי הסדקים הנו שלוש שעות. מדבריו עולה כי כל אותו זמן נכח קליל באתר והמתין עד לייבוש הפריימר. גרסה זו נראית לי בלתי הגיונית על פניה. מה לו לקליל, אשר הנחה את הנתבעת מתוך רצון טוב ולא מתוך שהיה חייב לעשות כן, מה לו להמתין באתר שלוש שעות? האם נשכר לעבוד בשירותה של הנתבעת על תקן של מפקח ויועץ? ומה לו כי יזנח את עבודתו ויתמסר לפקח על עבודות הנתבעת? לדעתי גרסה זו מופרכת שכן אינה מתיישבת עם השכל הישר.

18. במאמר מוסגר אוסיף עוד כי אף לעניין זה בחרה הנתבעת שלא להעיד את עובדיה על מנת לאושש את טענתה כי מלאה אחר הוראות והנחיות קליל כלשונן. העבודה הרי נעשתה באמצעות עובדי החברה ואלה וודאי היו נוכחים שעה שקליל הנחה אותם לגבי שיטת העבודה פרקי הזמן הנדרשים בין שלב אחד למשנהו והכלים הנחוצים. מאליה מתבקשת השאלה היכן הם אותם עובדים ומדוע לא הובאו להעיד מטעם הנתבעת, וזאת בשים לב לכך שנטל השכנוע רובץ לפתחה.

19. עדותו של עד התביעה קליל היתה מפורטת, קוהרנטית ועקבית ואף קיבלה חיזוק בדבריו של העד הלפרין, כמתואר לעיל ועל כן מצאתי לבכר אותה על פני גרסת הנתבעת. לפיכך אני קובע כי הנתבעת לא השכילה למלא בדווקנות ודקדקנות אחר ההנחיות וההוראות שניתנו לו על ידי התובע ומשכך הרי שאין לה להלין אלא על עצמה.

20. מעבר לנדרש ועל אף שדי בנימוקים שהובאו עד כה כדי להביא לדחיית טענות ההגנה של הנתבעת, אני רואה לציין כי אף את הנזקים שאת קיזוזם היא תובעת, לא השכילה הנתבעת להוכיח. הכלל בכגון דא הנו כי יש לפרט טענת קיזוז על דרך של פירוט כתב תביעה ואין די בהעלאת טענות כלליות על דרך האומדנה (ראה - ע"א 2702/92 גינזברג נ' בן יוסף, פד"י מז (1), 540 וכן ע"א 579/85 אריאן נ' בל"ל, פד"י מ(2), 765).

הנתבעת טענה כי הוצאותיה בעבור קרצוף האספלט והבטון באמצעות קבלן משנה הסתכמו בסך 40,000 ₪ בעוד שכר עבודתם של חמשה עובדים שנדרשו לביצוע העבודות למשך 10 ימים הסתכם בסך 12,500 ₪ נוספים. מעבר לכך, הפסידה לדבריה עבודות בסדר גודל עצום שהיתה מקבלת מחברת דלק אילו הצליחה בעבודתה נשוא התביעה דנא. הפסד זה הוערך על ידה בסך 200,000 ₪. בהגנתה טענה כי יש לקזז הסכומים הנ"ל מחיוביה כלפי התובעת.

21. לעניין עלויות הקרצוף, לא הציגה הנתבעת כל ראיה לכך שהוציאה מכיסה את הסכום הנטען כי שולם על ידה. נהפוך הוא, בחקירתו של העד הלפרין מטעמה הוא הודה כי הסכום לא שולם. לדבריו "הקבלן שביצע את עבודות הקרצוף הוא זהיר סאלם. הוא לא חייב אותי כיוון ששנינו היינו אמורים לקבל את הפרוייקט וללוות אותו בחברת דלק. כשראה שנפגעתי מן הפרויקט אז מבחינה חברית הוא החליט לא לחייב אותי" (עמ' 14 שורה 24 לפרוטוקול).

לא זו בלבד שדברים אלה שומטים את הקרקע מתחת לטענת הנתבעת כאילו נגרמו לה נזקים והוצאות בגין עבודות הקרצוף, אלא שאותו קבלן ששמו הוזכר בעדותו של הלפרין כלל לא הוזמן להעיד על מנת לתמוך בגרסת הנתבעת.

22. אשר לרכיב השני של סכום הקיזוז, קרי שכר עבודתם של העובדים, הרי שגם כאן כשלה הנתבעת בהוכחת טענתה. לא הוצגה כל ראיה לגבי זהות העובדים שהועסקו על ידה, גובה שכרם לרבות תלושי השכר וכיוצא באלה פרטים נדרשים וחיוניים. יתרה מזאת, משנשאל מנהל הנתבעת מדוע לא סיפק פרטים אלה השיב לב"כ התובעת "את לא צריכה לראות כמה כל עובד שלי השתכר בשטח. כשאני אתבע אותך בגין הפסדי שכר של העובדים, אציג את התלושים" (עמ' 14 שורה 18 לפרוטוקול). ואולם זו בדיוק מהותה של טענת הקיזוז, כפי שנאמר. מדובר בטענה שיש להוכיחה על דרך של הוכחת תביעה לכל דבר ועניין, ואת זאת לא הצליחה הנתבעת לעשות.

23. גם לגבי ההפסד הנטען בסך 200,000 ₪ שהיה צפוי להגיע לנתבעת כתוצאה מהתקשרות בעבודה עתידית עם חברת דלק, לא הונחה כל תשתית ראייתית. לבד מן הטעה הכללית של מנהל הנתבעת לעניין זה, לא הוצג ולו בדל ראיה לכך שבעקבות העבודה דנא צפויה היתה להתקבל עבודה נוספת. לא הוצגה כל עדות מטעם חברת "דלק" לגבי כוונה שכזו, לא כל שכן שהקבלן הראשי אשר הזמין את הנתבעת לביצוע העבודה לא הוזמן להעיד על מנת שיתמוך בגרסתה זו.

לא זו אף זו, מטעם הנתבעת העידה הגב' סיגל שוורץ מי שהיתה במועדים הרלוונטיים מפקחת על פרויקטים מטעם חברת דלק. בעדותה הודתה כי "כאשר אמרתי קבלן, התכוונתי לברוך (הקבלן הראשי - א.ט.). . .אני עבדתי מול הקבלן. ייתכן שהנתבעת היתה קבלן משנה של הקבלן" (עמ' 12 שורה 8 לפרוטוקול). יוצא כי הנציגה היחידה מטעם חברת דלק שהעידה לא הכירה בוודאות את הנתבעת, לא כל שכן שלא ידעה לספר על כוונה עתידית להמשיך בהתקשרות עסקית איזו שהיא עמה.

24. משלא הוכיחה הנתבעת את טענת הקיזוז כדבעי, הרי שיש בכך טעם נוסף, מעבר לאלה שמניתי לעיל, המוביל לדחיית הגנתה.

סוף דבר

25. סוף דבר - הואיל ולא עלה בידי הנתבעת להוכיח את טענות ההדחה שהעלתה כנגד תביעת התובעת, אני מקבל את התביעה. התובעת הודתה בכך שהחשבונית הראשונה, שנכללה בתביעתה, שולמה לה זה מכבר, ועל כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לה את תמורת החשבונית השניה בלבד, זו שהוצאה ביום 22.5.00.

לפיכך הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך 26,731.50 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מיום 22.5.2000 ועד התשלום המלא בפועל. כן תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 4,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום בפועל אלא אם כן סולק תוך 30 יום מהיום.
ניתן היום כ"ג בחשון, תשס"ד (18 בנובמבר 2003) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.
א. טובי
, שופט










א בית משפט שלום 21936/00 אפולק (אינג' י. זמלר) בע"מ נ' הלפרין ובניו בע"מ (פורסם ב-ֽ 18/11/2003)