פסקי דין על ברק צברי | פסקי דין על חברת המלח לישראל בע"מ

217196/09 תט     23/08/2009




תט 217196/09 ברק צברי נ' חברת המלח לישראל בע"מ










בית משפט השלום בתל אביב - יפו




23 אוגוסט 2009

ת"ט 217196-09 חברת המלח לישראל בע"מ
נ' ברק צברי




בקשה מס'

1


בפני

כב' הרשם
יגאל נמרודי

מבקשים

1.

ברק צברי



נגד

משיבים

1. חברת המלח לישראל בע"מ





החלטה


בפני
התנגדות לביצוע שטר ע"ס 109,986 ₪ ז"פ 30.11.08 שמשכה רויאל פיש בע"מ לפקודת המשיבה, אשר המבקש, מר ברק צברי
, ערב לפירעון השטר (להלן – "השטר", "רויאל פיש" ו – "המבקש", לפי העניין).

עיקרי העובדות וטענות הצדדים
:

1.
המשיבה עוסקת בשיווק דגיגים; רויאל פיש עוסקת בגידול דגיגים בחוות גידול לצורך שיווקם; רויאל פיש הזמינה מהמבקשת, כמו גם מספקים אחרים, דגיגים, כאשר בסופו של יום נמצא, כך בהתאם לנטען, כי הדגיגים שהוזמנו וסופקו על ידי המשיבה לא היו בהתאם למוזמן; בהתאם לנטען, 2.05% מהדגיגים לא התפתחו למשקל הרצוי (וזאת בנוסף ל – 2% נוסף מהדגיגים אשר לא הגיעו למשקל הרצוי, כל זאת בהתאם לסביר והמקובל); כמו כן, צורתם של 4.4% מהדגים לא הייתה בצורה האופיינית לדגים והם נמכרו כסחורה מסוג ב' ובמחיר של 50% מהמחיר המלא.

בהתאם לנטען, למבקש עומדת טענת כשלון תמורה מלא.

כן נטען, כי הבקשה לביצוע שטר אינה ערוכה כדבעי, מסירת השטר לא הושלמה מאחר וקיים תנאי במסירה, למשיבה אין זכות קניינית בשטר, השטר שהינו שטר לביטחון לא השתכלל לכדי ביצוע, המשיבה מנעה מרויאל פיש לשלם את החוב (בעצם אספקת דגיגים לא מתאימים), על כן אין המבקש – הערב – נדרש לשלם את החוב המגולם בשטר, וכמו כן אין מקום לחייבו בתשלום סכום השטר מאחר והוא "הוחתם על ערבותו לגבי השיק כלאחר יד, תוך קבלת הבטחת נציגי המשיבה כי ערבות זו היא פורמאלית בלבד, וכי הוא לא יידרש לה ...." [סעיף 57 להתנגדות].

2.
טענותיו של המבקש הועלו בתצהיר מטעמו ונתמכו בחוות דעת של מומחה, מר עתריה עמרי (להלן – "המומחה").

3.
המבקש והמומחה נחקרו על ידי ב"כ המשיבה והצדדים סיכמו את טענותיהם; המבקש חזר על עיקר הטענות שהועלו בהתנגדות; המשיבה טענה, כי עסקינן בטענת הגנה בדבר כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, טענה שאינה מזכה את המבקש בקבלת רשות להתגונן.





דיון והכרעה
:

4.
בעיקרם של דברים, למבקש טענת הגנה אחת, טענה בדבר כשלון תמורה; המבקש אומנם הכתיר את טענתו האמורה בשמות שונים (טענה בדבר תנאי במסירה, העדר זכות קניינית בשטר וכיוב') אולם מדובר בנסיבות העניין בטענה אחת בעלת אדרת שונה בלבד.

5.
לא ניתן לטעון שעסקינן בטענת הגנה בדבר כשלון תמורה מלא, שכן ביחס ל – 93% מהדגיגים שסיפקה המשיבה לרויאל פיש לא הועלו טענות באשר לטיב הדגיגים; אשר לכמות הדגיגים לגביהם הועלו טענות בדבר טיב לקוי, הרי שעסקינן בטענה בדבר כישלון תמורה חלקי לא קצוב, שכן לא הונחה תשתית עובדתית ברורה ומפורטת אודות מספרם המדויק של הדגיגים אשר לא התפתחו לדגים מתאימים (מבחינת המשקל והצורה).

המבקש אומנם העיד בחקירתו הנגדית, ביחס לאופן בירור הנתונים, כי "מדובר בשקילה של כל דג ודג, קראנו למשיבה והם שלחו נציגים שלהם אני חושב שאלון בדק מטעמם והוא ראה אותנו שוקלים כל דג" [עמ' 2, ש' 5 – 6], כאשר הלכה היא כי במסגרת דיון בהתנגדות אין בודקים כיצד יצליח הנתבע להוכיח את הגנתו, אין בוחנים את טיב ראיותיו ואין מקום לקבוע ממצאי מהימנות [א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי
(מהדורה שביעית, 2003), עמ' 309 – 311].

עם זאת, בנסיבות העניין אין די בעצם העלאת הטענה לפיה נערכה בדיקה של כל דג ודג, שכן קודם לעדותו האמורה נשאל המבקש "כמה דגיגים פגומים וכמה היו תקינים" ותשובתו הייתה: "בחוות דעת השמאי שהוגשה זה מופיע" [עמ' 1, ש' 16 – 17]; היינו, המבקש עצמו לא ידע לציין בבירור כמה דגיגים לא התפתחו לדגים; זאת ועוד, בתצהיר התומך בהתנגדות לא ציין המבקש ברחל בתך הקטנה את מספרם המדויק של הדגיגים שלא התפתחו לדגים מתאימים ולא ציין שנערכה בדיקה של כל דג ודג.

אשר לנתונים בחוות הדעת שערך המומחה: עיון בחוות הדעת מעלה, כי תחילה צוין שיעור האחוז של הדגים בעלי המשקל הנמוך והצורה הלא אופיינית [ר' הניסוח בעמודים 6 ו – 7 לחוות הדעת], כאשר בהתאם לשיעור האחוז שצוין נגזר המספר המסוים של הדגיגים שלא התפתחו לדגים מתאימים ולא להיפך; אופן הצגת הנתונים מלמד, כי הנתונים אודות כמות הדגיגים שלא התפתחו לכדי דגים מתאימים הינם אומדן בלבד ולא נתונים מספריים מדויקים (ספירה של כל דג ודג הייתה מביאה לציון הנתונים המספריים המדויקים, כאשר מהם היה נגזר השיעור באחוזים של הדגים הפגומים, ולא להיפך); יוצא, אפוא, כי הטענה לפיה נערכה ספירה של כל דג ודג אינה אלא טענת בדים.


טענת המבקש הינה, למעשה, טענה בדבר כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב; טענה כאמור אינה מהווה טענת הגנה שטרית טובה, אף לא בין צדדים קרובים ואין מקום ליתן למבקש רשות להתגונן בפני
טענה כאמור [
ע"א 82/81 דו-עץ בע"מ נ' וייסנברג, פ"ד לז
(2) 355, 360;
ע"א 366/89 פיין אלומיניום בע"מ נ' די מטל א.ג., חברה זרה, פ"ד מה
(5) 850; שלום לרנר, דיני שטרות (מהדורה שנייה, 2007), בעמ' 294 – 295].

להבחנה שבין העלאת טענת קיזוז של חוב כספי לא קצוב לבין העלאת טענת כישלון תמורה חלקי בסכום לא קצוב ר' האמור בסעיף 14 לפסק דינו של כב' הנשיא ברק ב-רע"א 6250/98

nordland papier ag
נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ
, פ"ד נג(2) 274 (להלן – "פרשת נורדלנד"); ר' גם פסק דינה של כב' השופטת א. קובו בע"א (ת"א) 3760/07
קלינטון סחר בינלאומי 2000 בע"מ נ' יצחק אילנה
[פורסם בנבו].

6.
קיזוז

:

טענת קיזוז עשויה לשמש טענת הגנה טובה בפני
שטר, בהתקיים נסיבות מתאימות. אם החיוב על פי השטר והחוב הכספי הם מתוך "עסקה אחת" (כאמור בסעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973), ניתן לקזז כנגד החיוב על פי השטר כל חוב כספי, בין שהוא קצוב ובין שאינו קצוב. עם זאת, אם החיוב על פי השטר והחוב הכספי אינם מתוך "עסקה אחת", הם ניתנים לקיזוז רק אם החוב הכספי הוא קצוב (ר' סעיף 15 לפסק דינו של כב' הנשיא ברק בפרשת נורדלנד), כאשר נקבע ש"עסקה אחת" הינה "עסקה מסחרית העומדת בפני
עצמה, הניתנת לניתוק מסחרי מעסקה אחרת שבין אותם צדדים גם אם קיימת מסגרת עסקית רחבה יותר ביניהם" (כב' השופט גולדברג בע"א 725/87 חברת ביר-טל סחר ומזון בע"מ נ' חברת אוליבקס בע"מ, פ"ד מד(1) 177).

בענייננו, התשתית העובדתית המתייחסת לטענת הקיזוז אינה נובעת מתוך "עסקה אחת", וזאת כבר מהטעם שבין הצדדים נערכו מספר עסקאות לרכישת דגיגים על ידי רויאל פיש מהמשיבה, כאשר השטר (אשר מועד פירעונו
30.11.08) נמסר למשיבה בשנת 2008 (כדברי המבקש: "אני מניח לפני התאריך הזה ברור, אני מניח שמספר חודשים לפני"; עמ' 1, ש' 11), בעוד שהנזק הכספי שמבוקש לקזז נובע מדגיגים שסופקו הן בשנים 2007 ו – 2008, כאשר לא נערכה הבחנה ברורה בין דגים שהוזמנו בשנת 2008 לבין דגים המתייחסים לעסקה קודמת.

בשים לב לנסיבות העובדתיות כאמור ובהתאם לדין, טענת הקיזוז שנטענה אינה מזכה את המבקש במתן רשות להתגונן.

7.
בסיכומיו נמנע המבקש מלחזור על הטענות לפיהן בקשת הביצוע אינה ערוכה כדבעי לפיכך רואים אם המבקש כמי שזנח את טענותיו כאמור.

8.
על בעל דין אשר מבקש שתינתן לו רשות להתגונן בפני
תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר או בפני
שטר שהוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל להתכבד ולפרט את הטענות המבססות את הגנתו [ע"א 527/07

מזל נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ
[פורסם בנבו]].

טענת המבקש לפיה הוא הוחתם על גב השטר "כלאחר יד" וכי הובטח לו על ידי "נציגי המשיבה" שערבותו הינה "פורמאלית בלבד" [סעיף 56 לתצהיר המבקש] אינה מפורטת כדבעי ואין די בה כדי לזכותו ברשות להתגונן; המבקש לא פירט מיהו אותו נציג משיבה שהבטיח לו הבטחה כאמור ודי בכך כדי שהטענה תידחה; נוסף על כך, לא פירט המבקש מתי בדיוק נמסרה לו ההבטחה.

טענתו הנוספת של המבקש בכל הקשור לערבותו, הטענה לפיה המשיבה גרמה לכך שרויאל פיש לא שילמה את החוב על פי השטר, אינה יכולה להוות עילה למתן רשות להתגונן, כבר מהטעם לפיו נקבע שהטענות בדבר כשלון התמורה אינן מקימות עילה למתן רשות להתגונן.

אשר על כן אני מורה כדלקמן
:

9.
ההתנגדות לביצוע שטר – נדחית.

10.
משנדחתה ההתנגדות, אני מחייב את המבקש בתשלום הוצאות ושכ"ט ב"כ המשיבה בסך של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ אשר ישולמו בתוך 20 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

11.
אני מורה על החייאת ההליכים בתיק ההוצאה לפועל שמספרו 0145280091 .

המזכירות תשלח העתק מהחלטתי אל ב"כ הצדדים
.

5129371


ניתנה היום,
ג' אלול תשס"ט, 23 אוגוסט 2009, בהעדר הצדדים.








הוקלד על ידי איריס ש.







תט בית משפט שלום 217196/09 ברק צברי נ' חברת המלח לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 23/08/2009)