פסקי דין על אברהם נתן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

3243/00 בל     06/05/2002




בל 3243/00 אברהם נתן נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

4



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה - חיפה
בל 003243/00


בפני
:
השופטת מרגלית פיקרסקי
תאריך:
22/05/02

נציגי הציבור:

אביבה שור ובני בן נשר


בעניין:
אברהם נתן
ע"י עו"ד ר' אבירן
התובע


נ
ג
ד


המוסד לביטוח לאומי
ע"י עו"ד י' זטרמן
הנתבע

החלטה
1.
התובע, נהג מונית במקצועו, אושפז ביום 1/9/99 במחלקה הנוירולוגית בבית החולים "בני-ציון" בחיפה, ושוחרר ביום 6/9/99.

לטענתו, הוא לקה באירוע מוחי. התובע ייחס את האירוע המוחי בו לקה לאירוע חריג שארע לו בעבודתו באותו יום, ועל כן הגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"), תביעה להכיר באירוע זה כ"פגיעה בעבודה", כמשמעה בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, (להלן: "החוק").

משנדחתה תביעתו ע"י הנתבע, עתר לבית הדין בתביעה שלפנינו.

2.
לאחר שהחל ההליך המשפטי, הסכים הנתבע כי לתובע אירע אירוע חריג בעבודתו ביום 1/9/99.

לטענת הנתבע, אין להכיר במקרה כתאונת עבודה, משלא נגרם לתובע נזק בעקבות האירוע החריג, ולחילופין אין קשר סיבתי בין הנזק, אם נגרם כזה לבין האירוע.

3.
עובדות המקרה היו מוסכמות על הצדדים. הם אף הסכימו שבית הדין ימנה מומחה רפואי מטעמו בשאלת הקשר הסיבתי, והנזק שנגרם לתובע.

4.
א.
התובע, יליד 1970, עצמאי, נהג מונית במקצועו, תושב טירת הכרמל.
ב.
להלן עובדות המקרה שאינן שנויות במחלוקת, (כלשון התובע בסעיפים 3 עד 8 לתצהירו):
..." (3)

ביום 1/9/99 בשעות הבוקר נהגתי במונית שבבעלותי מס' רישוי 9245025 בקו
טירה חיפה מכיוון חיפה, לכיוון טירה, כשבמונית נוסעים.

(4)
נהגתי
ברחוב
הגפן
וכאשר
הגעתי
לרמזור
ברחוב
אלנבי, אותתתי והתחלתי
בפני
ה שמאלה מערבה, בנתיב המיועד לכך, כאשר לפתע הגיע רכב אחר מצד ימין, בנתיב שממנו אסורה הפניה שמאלה, ובניגוד לסימון על הכביש פנה שמאלה, כשהוא מצד ימין שלי, תוך שהוא חותך את נתיב נסיעתי. רק בנס לא נגרמה תאונה.

(5)
המשכנו
בנסיעה
ברחוב
אלנבי,
ואותו
רכב
שפרטיו
אינם
זכורים
לי,
נסע

באיטיות
רבה
וכשניסיתי
לעקוף,
היה
חוסם
את
נתיב העקיפה ומנע ממני

לנסוע במהירות סבירה ורגילה.

(6)
בסמוך
למוזיאון
הימי,
נהג
הרכב
האחר
עצר
את
מכוניתו וחסם אותי ואת
התנועה, ויצא מהמכונית. גם אני יצאתי מהמונית. התחילו קללות, שנסתיימו בתגרה גופנית ביני לבינו עד שנהגים אחרים שעברו במקום, הפרידו בינינו. במקום היה גם הנהג משה תומר. אני באותו שלב חשתי מתוח, עצבני וחולשה.

(7)
חזרתי
למונית
והמשכתי
בנסיעה
לכיוון
טירה,
כאשר
ליד
קרית שפרינצק
חשתי בתחושה מוזרה, בלתי מוכרת ובלתי מובנת, כמעין הצלבה בעיניים וטשטוש.

(8)
עצרתי
את
המונית
בתחנת
אוטובוס
וכעבור
מספר
דקות,
עבר במקום נהג
המונית משה תומר, שלקח אותי במונית לקופ"ח בטירה ושם הרופא שלח אותי לבית החולים "בני-ציון".

אני חשבתי שאם אנוח, הכל יסתדר, אך הרגשתי לא השתפרה ואחר-הצהרים
חשתי שהעין נסגרת ואיני יכול לפתוח אותה, כאבי ראש בחילות והקאות. טילפנתי למשה תומר והצטרפתי לנסיעה שלו להדר. הנכון הוא שגם במהלך הנסיעה אמרתי לתומר שאני מרגיש יותר טוב, אבל בחיפה, הסתבר לי שלא כך הוא ותומר לקח אותי לבית החולים".
ג.
התובע אושפז במחלקה הנוירולוגית בבית החולים "בני ציון" מיום 1/9/99 עד יום 6/9/99 (סיכום אישפוז בתיק בית החולים "בני-ציון" המצורף).
ד.
לתובע ניתנה תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה ביום 21/10/99, לפיה איבד את כושרו לעבודה מיום 1/9/99 עד 31/10/99. באבחנה בתעודה הרפואית ראשונה לנפגע בעבודה, צויין:
lt hemiparesis
.
ה.
כן ניתנו לתובע תעודות רפואיות נוספות לנפגע בעבודה, לפיהן איבד כושרו לעבודה עד יום 29/2/00. באבחנות צויין:
cerebro vascular accident
.



5.
אין מחלוקת כי השתלשלות האירועים שארעה לתובע ביום 1/9/99, בעת שנהג במונית שבבעלותו, והמשמשת אותו לעיסוקו, והקטטה שהגיעה לכדי מכות בינו לבין הנהג האחר, הינה בגדר "אירוע חריג" בהשוואה לעבודתו הרגילה.
התובע טוען, כי בעקבות אותו "אירוע חריג" הוא לקה באירוע מוחי, והוא מייחס את הנזק שנגרם לו, ואת אובדן כושרו לעבודה לאותו אירוע.
הנתבע טוען, מנגד, כי לא אובחן אירוע מוחי או ממצא פתולוגי וכי אין קשר סיבתי בין המחלה בה לקה התובע לבין האירוע החריג. כן טוען הנתבע כי התובע סבל בעבר מכאבי ראש והפרעות התחושה החלו ביום שקדם לאירוע.

6.
משאין מחלוקת כי ב"אירוע חריג" עסקינן, נזקקים אנו לחוות דעתו של מומחה רפואי כדי לייעץ לבית הדין בשאלות הדרושות לעניין הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה לבין המחלה בה לקה התובע.

7.
אשר על כן אנו ממנים את פרופ' אבינועם רכס, מומחה לנוירולוגיה, מבית חולים "הדסה עין כרם", ירושלים, כמומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין ומבקשים מהמומחה להשיב על השאלות הבאות:
א.
מהי המחלה בה לקה התובע, בגינה אושפז במחלקה הנוירולוגית בבית החולים "בני-ציון" מיום 1/9/99 עד יום 6/9/99 (להלן: "המחלה")?

האם לקה התובע באירוע מוחי?
ב.
האם קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה ביום 1/9/99, כפי שתואר בעובדות שלעיל, לבין הופעת המחלה?

תשומת לב המומחה מופנית לכך, כי סמיכות הזמנים בין האירוע בעבודה לבין הופעת המחלה, היא מן הסממנים מהם ניתן להסיק קיומו של קשר סיבתי בין אירועי העבודה לבין המחלה בה לקה.
ג.
אם יקבע המומחה כי קיים קשר סיבתי בין ה"אירוע בעבודה" לבין המחלה, מתבקש המומחה להשיב גם על השאלה הבאה:

האם השפעת האירוע בעבודה על הופעת המחלה היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, כאשר לעניין זה יש לשקול מצד אחד את הגורמים האחרים שגרמו להופעת אותה מחלה, לרבות נתונים אישיים שהיו קיימים בתובע לפני

האירוע, ואשר עליהם ניתן ללמוד מהחומר הרפואי המצורף להחלטה זו, ומצד שני, את השפעת האירוע בעבודה על הופעת המחלה בה לקה התובע.
ד.
האם יש לומר, שה"אירוע בעבודה", החיש את בואה של המחלה, במועד בו הופיעה, כך שאלמלא אירע, ייתכן שהופעת המחלה היתה נדחית למועד מאוחר יותר או אף לא מופיעה כלל?

המומחה מתבקש לבסס את חוות דעתו על העובדות שנקבעו בהחלטה זו ועל המסמכים הרפואיים המצורפים, מהם ניתן ללמוד על מצב בריאותו של התובע, והם:
א.
תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה.
ב.
תעודות רפואיות נוספות לנפגע בעבודה.
ג.
תיק רפואי בית חולים "בני ציון".
ד.
תיק רפואי קופת חולים "לאומית".

שכר טרחת המומחה, פרופ' אבינועם רכס, ישולם מתקציב המדינה, באמצעות קופת בית הדין, כמקובל.


ניתנה היום כ"ד באייר, תשס"ב (6 במאי 2002) בהעדר הצדדים.


מרגלית פיקרסקי
- שופטת

אביבה שור
נציג ציבור

בני בן נשר
נציג ציבור


003243/00בל 710 חלי.ק






בל בית דין אזורי לעבודה 3243/00 אברהם נתן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 06/05/2002)