פסקי דין על חנניה בן שטרית | פסקי דין על יאיר חזן - ראש עירית אופקים | פסקי דין על עירית אופקים |

217/01 עתמ     03/04/2001




עתמ 217/01 חנניה בן שטרית נ' יאיר חזן - ראש עירית אופקים,עירית אופקים




1
בתי המשפט
עתמ000217/01
בית משפט מחוזי באר שבע
בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים
03/04/01
תאריך:
כבוד השופט ניל הנדל
בפני
:
חנניה בן שטרית

העותר:

י. פ. כהן

ע"י ב"כ עוה"ד
נגד
1. יאיר חזן - ראש עירית אופקים
2. עירית אופקים

המשיבים:

ש. אביטן וא. גרבי

ע"י ב"כ עוה"ד

פסק דין
1. העותר נבחר לכהן כחבר מועצת העיר אופקים. משיב 1, מר יאיר חזן, ראש עירית אופקים
, שלח אליו מכתב בו הודיע כי הוא פסול מלכהן בתפקיד האמור. עתירה זו עניינה ביטול החלטה זו.

לטענת המשיבים, ההחלטה לפסול את העותר מלכהן כחבר מועצת העיר יסודה בדין. העותר עובד במשרד התחבורה, ועבודה זו "עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר המועצה" - כלשון סעיף 120 (4) לפקודת העיריות.

מן החומר שהוגש על ידי שני הצדדים עולה מחלוקת באשר לטיב העבודה של העותר ובאשר לקיומו של ניגוד אינטרסים בין שני התפקידים. ברם, אין צורך בכך. אומר זאת בצורה אחרת. הצורך להידרש לכך מצביע דווקא על חשיבותו המכרעת של טיעון אחר, הנטען על ידי ב"כ העותר.

2. אין מחלוקת כי לא התקיים, בכל צורה שהיא, הליך שימוע בעניינו של העותר. ב"כ המשיבים תרץ את העניין באופן הבא: מוקנת לחבר מועצת רשות מקומית הזכות לפנות לבית המשפט המוסמך "לתקוף את החלטת הרשות אודות פסילתו, כפי שאכן עשה זאת העותר בפועל".

טענה זו מוטב שלא הייתה נטענת משנטענה. קבלתה תרוקן את הליך השימוע מתוכן. תכליתה של חובת השימוע הנה כי תגובתו של האזרח תשמע טרם גיבשה הרשות החלטה סופית. אין נדיבות בעמדת המשיבים בהכירם בזכות העמידה של העותר לבית המשפט (ראה סעיף 123 א (ג) (1)). התוצאה של פסילת חבר מועצה, ואפילו באופן זמני, עד להחלטת בית משפט קמא, עלולה לגרום לפגיעה מיותרת בשמו. בהיבט המעשי, הצורך בפני
ה לבית המשפט, וכל הנלווה לה, מעמיס על העותר.

חובת השימוע הנה כלל מושרש במשפט המנהלי. כלשון כב' השופט זילברג: "יישמע האידך גיסא" (בג"צ 3/58 ברמן נ' שר הפנים, פ"ד יב 1501). מטרתו של הליך השימוע אינה רק שהצדק יראה לאזרח אלא גם שהצדק יעשה על ידי הרשות.

כלל השימוע הנו חלק מהצדק הטבעי (ראה ספרו של כב' השופט זמיר "הסמכות המנהלית" כרך ב' עמוד 794). שורשיו במשפט האנגלי, אך קדם לכך המשפט העברי. הרמ"א, מגדולי פוסקי אשכנז במאה ה- 16, מציין באחת מתשובותיו כי יישום חובת השימוע החלה עוד בשחר ההיסטוריה של האנושות - "התחיל באדם לשאול מי הגיד לך כי ערום אתה?... ולכן לקין אמר אי הבל אחיך". זאת בטרם הוחלט על גירושו של האדם הראשון מגן העדן בגין העבירה הראשונה, על פי המקורות, בין אדם למקום - אכילת פרי עץ הדעת - ובטרם הוחלט על הגזירה שקין יהא "נע ונד בארץ" בגין העבירה הראשונה שבין אדם לחברו - רצח הבל (בראשית, פרקים ג', ד'). וכדברי הרמ"א בהמשך: "כדי לשמוע טענותן למד דיינים שלא ידונן עד שישמעו ויבינו ...ומינה כי אף בדבר שברור לדיין שיתחייב הנתבע, על כל פנים צריך לשמוע טענותיו תחילה" (שו"ת הרמ"א קח [א], וראה בהקשר זה, בג"צ 4112/90 האגודה לזכויות האזרח נ' אלוף פיקוד הדרום 9-638).

3. בענייננו, מתעורר היבט נוסף של חובת השימוע. העותר נבחר על ידי הציבור. הוא משרת בתפקידו משנת 1998. נכון הוא כי ראש העיריה מוסמך לפסול חבר מועצה על פי העילות הקבועות בחוק, אך הצורך בחובת השימוע מתעצם על מנת שזכות הציבור לבחור את נציגיו בצורה דמוקרטית לא תיפגע ללא הצדקה.

מכאן, על ראש העיריה לבדוק את העניין בזהירות. הצורך בשימוע מלמד על דרישת איכות הבדיקה, שכן בהעדר תגובת המשיב, טיבה ייפגע. אף פה העניין מושרש במשפט העברי. נקבע כי ממונה על ידי בני העיר לזמן קצוב, אין בכוח הציבור לסלקו מתפקידו טרם מועד בהעדר "סיבה מכריחה" (למשל, ראה שו"ת מהרש"ך, חושן משפט סימן ק"ז ושו"ת משפט צדק חלק ב' סעיף ל"ה). הכרחיות הסיבה מצביעה על שיקול נוסף, שהועלה על ידי ב"כ העותר בטיעוניו, והוא הצורך לבחון "אם אמצעים אחרים, חריפים פחות, אין בהם כדי להגשים את הטעמים העומדים ביסוד דיני האיסור על ניגוד עניינים" (דברי כב' הנשיא ברק בבג"צ 595/89 שמעון ואח' נ' הממונה על מחוז דרום במשרד הפנים ואח', פ"ד מד (1) 478). איני קובע אם קיים ניגוד אינטרסים. בכל מקרה חובה על הרשות לשקול את העניין באופן מלא ולא להציג עובדה מוגמרת בפני
נבחר ציבור, לפיה הוא מנוע מלהמשיך לכהן בתפקידו, מבלי לקבל את תגובתו לכך, הן באשר לטענה המופנית כלפיו והן באשר להעלאת פתרונות אפשריים.

4. ציינתי לעיל שהצדדים חלוקים במידה מסוימת על העובדות. על רקע מחלוקת זו, שלא נבחנה על ידי המשיבים בטרם החליטו על פסילת העותר, החלטתי כי וודאי אין זה המקרה ליישום הכלל של בטלות יחסית. לפי כלל זה, גם אם יש פגם בהליך, ניתן לשקול את השארת התוצאה על כנה (בהקשר של חובת השימוע, ראה עמ' 831 בספרו האמור של כב' השופט זמיר).

סבורני כי ראוי להורות על ביטול החלטת ראש העיריה. לא הייתי מונע מהרשות שקיבלה את ההחלטה לשוב ולשקול מחדש, אך יהיה עליה "לקיים את חובת השימוע כהלכתה" (שם, עמ' 832).

אם יתקיים הליך זה, מטרתו תהא גם לברר את העובדות.

בהקשר זה אפנה לדברי הרמב"ם, אשר קבע כי אין לפטר ממונה מטעם הציבור (חזן) על בסיס "שמועה" (תשובה פ"ה לשו"ת הרמב"ם). שמועה לא, שמיעה כן.

5. סוף דבר אי מילוי חובת השימוע בנסיבות העניין הנו פגם שאין להשלים עמו. בשל כך הנני מקבל את העתירה ומורה על ביטול החלטת המשיבים לפסול את העותר מכהונתו כחבר מועצת העיר. כאמור, אין בכך למנוע מהרשות לקבל החלטה חדשה, אך עליה לקיים את חובת השימוע כהלכתה.

המשיבים יישאו בהוצאות העותר בהליך זה בסך 12,000 ₪ להיום.

ניתנה היום י' בניסן, תשס"א (3 באפריל 2001) בהעדר הצדדים.

ניל הנדל
- שופט









עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 217/01 חנניה בן שטרית נ' יאיר חזן - ראש עירית אופקים,עירית אופקים (פורסם ב-ֽ 03/04/2001)