פסקי דין על האני קבלאן מואסי | פסקי דין על מועצה מקומית עילבון | פסקי דין על מר חנא סוויד - ראש מועצה מקומית עלבון | פסקי דין על סלימאן פארס שואהדה ואח' |

123/02 עתמ     02/09/2009




עתמ 123/02 האני קבלאן מואסי נ' מועצה מקומית עילבון, מר חנא סוויד - ראש מועצה מקומית עלבון, סלימאן פארס שואהדה ואח'




בעניין:
7



בתי המשפט


בבית המשפט המחוזי בנצרת
עתמ 000123/02


בפני

:
כב' השופט אהרן אמינוף
– סגן נשיא
תאריך:
04/09/2002




בעניין:
האני קבלאן מואסי








העותר

נ ג ד


1. מועצה מקומית עילבון


2. מר חנא סוויד - ראש מועצה מקומית עלבון
3. סלימאן פארס שואהדה

4. פאיז פארס שואהדה

5. תורכי פארס שואהדה






המשיבים

פסק דין

1.

זוהי עתירה מינהלית בה מבקש העותר להורות למשיבה מס' 1 – המועצה המקומית עילבון (להלן – המועצה המקומית) ולמשיב מס' 2 – חנא סוויד – ראש המועצה המקומית (להלן – ראש המועצה) כדלקמן:

א
.

לסלול דרך בין חלקה 19 בגוש 15424 השייכת למשיבים 3 עד 5 לבין חלקה 31 באותו גוש וזאת על פי
תכנית מתאר ג/5516 של כפר עילבון (להלן – תוכנית המתאר) שאושרה ביום 01/05/96.

ב
.

להרחיב כביש קיים העובר ממזרח לחלקה 19 לבין חלקה 32 ולסלול ולהתקין מדרכות משני צדי הכביש על מנת לאפשר הליכה בטוחה בשני צדי הכביש.

ג
.

להסיר עמדת כבוי אש המוצבת סמוך לפתח הכניסה של בית העותר.

ד
.

כמו כן מבוקש להורות למשיבים 3 עד 5, שהם שכניו של העותר, להסיר התנגדותם לביצוע הפעולות הנ"ל ולמהנע מלהפריע ביצוען בדרך כלשהיא.

2.

אלה בתמצית נימוקי הבקשה:

א
.

על פי תכנית המתאר, עובר כביש בגבולה
המזרחי של חלקה 19 לבין חלקה 32 ברוחב 12מ' עם קו נסיגה של 3 מ' לכל צד ובסה"כ רוחב כולל של 18 מ'.

ב
.

למרות בקשות העותר, סירבה המועצה המקומית לסלול את הכביש וזאת בשל לחץ המשיבים 3 עד 5 שהם תומכיו הפוליטיים של ראש המועצה; לבסוף לאחר מאמצים כבירים סללו העותר ושכניו, בממונם הם, את הכביש ברוחב של כ- 3 מ' בלבד.

כביש זה צר ואינו מאפשר נסיעת שני כלי רכב – אחד מול השני ומחייב את ילדי העותר ללכת לבית הספר בדרך עוקפת וארוכה.

ג
.

המועצה המקומית הציבה עמדת כיבוי אש, מול דרך הכניסה לביתו של העותר וזו מפריעה לכניסת רכב העותר לחצר ביתו.

3.

המשיבים מתנגדים לעתירה ומבקשים לדחותה.

4.
א.

בפתח הישיבה הראשונה הערתי לעותר, שגם אם כל הטענות שהועלו בעתירה הן
נכונות, הרי לא תמיד כשיש תוכנית מתאר, ניתן לבצע בזמן סביר דברים המצויים בתוכנית המתאר וזאת בשל מגבלות תקציב.

לאור זאת ולאור האמור בכתבי התגובה של המשיבים הצעתי לעותר לשקול לחזור בו מן העתירה.

העותר בחר להמשיך לנהל את העתירה ולפיכך קבעתי התיק לשמיעה בתאריך 05/06/02.

ב
.

בטרם הגיע מועד השמיעה הגישו ב"כ הצדדים בקשה לפטור אותם מהופעה במועד שנקבע לשמיעה ולהכריע בעתירה על פי כתבי בית דין שהוגשו ע"י הצדדים וכן על פי סיכומים בכתב שיגישו וזאת בהתאם להסכמה דיונית שהושגה ביניהם.

בקשתם נתקבלה, המועד שנקבע לשמיעה בוטל והוריתי על הגשת סיכומים בכתב עד סוף חודש יולי 2002.

ג
.

העותר הגיש סיוכמיו באיחור קל ואף לא עמד במגבלת מכסת העמודים שהוקצתה.

5.

לאחר עיון בכתבי בית דין ובסיכומים נראה לי שאין מקום לקבל את העתירה ואלה נימוקי:

א
.

ראשית יש להעיר כי רוחב הכביש הקיים הוא 4 מטר ולא 3 מטר כפי שטוען העותר בעתירה.

את תביעתו הראשונה, בעניין שלפנינו, הגיש העותר בבית משפט השלום בטבריה ביום 30/01/00 (ת.א. 1109/00) ובסעיף 4.א. שם טען העותר עצמו שרוחב הכביש שנסלל הוא 4 מטר.
ב
.

מבדיקות שערך מודד מוסמך מטעם המשיבים 1 ו- 2 עולה שהמרחק בין ביתו של העותר עד לבית הספר והמסגד, הממוקם בכניסה לשכונה, קצר יותר מן המרחק דרך הכביש, שאת סלילתו והרחבתו מבקש העותר.

מכל מקום ההבדל ביניהם הוא קטן ביותר (ראה נספח ז' שצורף לתגובת משיבים 1 ו- 2).

שיהוי
ג
.

כאמור, את תביעתו הראשונה, בעניין שלפנינו, הגיש העותר בתאריך 30/01/00 לבית משפט השלום בטבריה.

משנתברר לו ששגה בבחירת הערכאה המוסמכת ביקש להורות על העברת העניין לבימ"ש המחוזי בנצרת שהוא בית המשפט המוסמך, (כדברי ב"כ העותר בבקשה להעברת הדיון) ובימ"ש השלום נעתר לבקשה ביום 23/01/01.

דא עקא, בישיבה שהתקיימה ביום 22/11/01 בת.א. 1028/01 בבית המשפט המחוזי הודיע ב"כ העותר - עו"ד עדוואי - לביהמ"ש כי הוא "מודע לפלונטר שהתיק נמצא בו" וטען שהוא מוכן למחוק את התביעה, אם יצהירו ב"כ המשיבים שהם מסכימים להאריך את המועד להגשת עתירה מינהלית בבית משפט לעניינים מינהליים, שאם לא כן הוא יהא מנוע מלהגיש עתירה בשל שיהוי.

ב"כ המשיבים לא הביעו הסכמתם להארכת המועד אך הודיעו שאם יחליט ב"כ העותר למחוק את התביעה הם יסכימו לוותר על הוצאות וכך היה.
העותר ביקש למחוק את התביעה מבלי שהמשיבים הסכימו להארכת המועד והתביעה נמחקה (ראה פרטיכל ו

פסק דין
מיום 22/11/01 בתיק הנ"ל).

העתירה שלפנינו הוגשה זמן רב מאוד (למעלה משנתיים) לאחר הגשת התביעה בבימ"ש השלום בטבריה ולמעלה מ-3 חודשים מיום מחיקת התביעה הנ"ל בבימ"ש המחוזי כאן.

בנסיבות אלו יש לראות בהתנהגותו של העורר שיהוי ארוך ומשמעותי המנוגד לאמור בתקנה 3 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין),
התשס"א - 2000.

הבטחה שלטונית
ד
.

בעתירה שלפנינו טען העותר כי ראש המועצה הבטיח לו כי יסלול את הדרך וירחיב את הכביש מייד לאחר הבחירות ובחירתו לראשות המועצה אך לאחר שנבחר חזר בו והתכחש להבטחתו.

בסיכומיו טען העותר כי יש לאלץ את ראש המועצה לקיים את הבטחתו שהיא הבטחה שלטונית לכל דבר.

לגבי טענה זו יש להעיר את ההערות הבאות:

ראשית, בתביעות המקוריות שהגיש העותר לבימ"ש השלום בטבריה ולבית המשפט המחוזי בנצרת לא נאמר דבר וחצי דבר בעניין הבטחה שקיבל העותר, כביכול, מראש המועצה למרות שלטענת העותר (כפי שמופיע בעתירה) הבטחה זו ניתנה לו לפני הבחירות בשנת 1988.

שנית,
ראש המועצה מכחיש את דברי העותר בדבר הבטחה כנ"ל.


לפיכך ולאור העובדה שטענה זו לא הועלתה כלל, בתביעות המקוריות, בפני
בתי המשפט השלום והמחוזי, ספק בעיני אם הבטחה כזו ניתנה בכלל.

שלישית, גם אם היתה הבטחה כזו הרי שהיא ניתנה ע"י מי שטרם נבחר לתפקיד ואיננו מוסמך לחייב את המועצה המקומית.


לפיכך, אין מדובר כלל בהבטחה שלטונית מכיוון שנותן ההבטחה לא היה מוסמך לתתה ואף לא היתה לו יכולת לקיים הבטחתו מכיוון שעניינים אלו אינם מוכרעים על פי החלטת ראש מועצה מקומית בלבד (ראה בג"צ 135/75, 321/75 סאי טקס קורפוריישן ואח'
נ. שר המסחר והתעשיה, פ"ד ל(1) 673).

הבטחה כנ"ל אין בה כדי לחייב את המועצה המקומית שצריכה להחליט על פי שיקולים עניינים הנקיים משיקולים זרים ופסולים.

ה
.

אזרח איננו יכול לכפות על מועצה מקומית, או עירייה, לבצע כל דבר שמופיע בתוכנית מתאר אם זו איננה יכולה לעמוד בכך מבחינה תקציבית.

תוכנית מתאר מהווה תוכנית אב לביצוע מבלי שנקבעות בה, ובצדק, מגבלות של זמן.

ביצוע תוכנית מתאר כרוכה לא פעם בעלויות כספיות גבוהות וכל מועצה או עירייה רשאית לתכנן ביצוע הדרגתי של תוכנית המתאר בהתאם למגבלות תקציביות ואחרות.

לא פעם ביצוע תוכנית מתאר נמשכת זמן רב מאוד.


במכתבה של המועצה המקומית אל העותר מיום 15/01/02 נכתב לעותר, בין היתר, כי העותר מנסה במשך מספר שנים לכפות על המועצה המקומית ביצוע דבר הכרוך בשיקולים תכנוניים ותקציביים מורכבים וכי בשנה האחרונה הורחב הכביש והפך לכביש מודרני עם מדרכות ותשתיות מודרניות וכי הקטע העובר בפתח ביתו של העותר מהווה המשך לאותו כביש, ובקרוב, במסגרת תכנית הפיתוח לשנת 2000, תימשך הרחבתו המשמעותית, הכפלת רוחב לפי הרוחב של הקטע הראשון.

עוד צויין במכתב שקיימות שתי דרכי גישה לביתו של העותר הן מהצד הדרומי והן מהצד הצפוני שאותן עומדת המועצה המקומית להרחיב וכי היא בוחנת מחדש (במסגרת עדכון ורביזיה לתוכנית המתאר) לשנות את מערך הכבישים באזור, נוכח דלות האוכלוסיה במקום וקיום מספיק דרכי גישה.


המועצה המקומית מסיימת את מכתבה בציינה כי אחד השיקולים העקריים לאי סלילת הכביש, הוא העלויות האדירות של מאות אלפי שקלים הכרוכות בביצוע סלילת הכביש, דבר שאיננו בא בחשבון, בשלב זה, נוכח קיום שכונות ובתים ללא אף דרך גישה אחת, או עם דרכי גישה גרועות בהרבה מדרכי הגישה הקיימות לבית העותר (ראה נספח ח' שצורף לעתירה).

שיקולים אלו של המועצה סבירים והגיוניים, לא נפל בהם כל פגם בהפעלת שיקול הדעת ולפיכך אין כל מקום להתערב בשיקולים אלו.

ו
.

בית משפט מינהלי אינו בוחן את השאלה כיצד היה הוא מחליט במקרה שנדון בפני
הרשות המינהלית, אלא האם החלטת הרשות המינהלית סבירה, אינה נגועה בשיקולים פסולים וזרים והאם היא יוצרת אפליה ופוגעת בשוויון.

כאמור, לא נפל פגם כלשהוא בהפעלת שיקול הדעת של המועצה המקומית ולא מצאתי עילה כלשהיא שיש בה כדי להצדיק קבלת העתירה.

6.

לאור כל האמור לעיל אני דוחה את העתירה ומחייב את העותר לשלם לכל אחד מן המשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.



7.

המזכירות תשלח העתק מ

פסק דין
זה לב"כ הצדדים.



היום, כ"ז באלול התשס"ב (2 בספטמבר 2002).

אהרן אמינוף
-שופט-סגן נשיא
















א.ש. 000123/02עתמ






עתמ בית משפט מחוזי 123/02 האני קבלאן מואסי נ' מועצה מקומית עילבון, מר חנא סוויד - ראש מועצה מקומית עלבון, סלימאן פארס שואהדה ואח' (פורסם ב-ֽ 02/09/2009)