פסקי דין על מילובר מכון מרכזי לתערוכות בע'מ | פסקי דין על שמעון קדוש

2639-08/07 תט     01/09/2009




תט 2639-08/07 מילובר מכון מרכזי לתערוכות בע'מ נ' שמעון קדוש








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בעפולה



01 ספטמבר 2009

ת"ט 2639-08-07 מילובר מכון מרכזי לתערוכות בע'מ
נ' קדוש
תא"מ 3606-03-08




בפני

כב' הסגן נשיא
יוסף בן-חמו

התובעת
מילובר מכון מרכזי לתערוכות בע'מ


נגד

הנתבע
שמעון קדוש



פסק דין


בפני
שני תיקים שהדיון בהם אוחד: האחד תביעה בסדר דין מהיר, והשני תביעה שטרית. הדיון אוחד לבקשת הצדדים שהסכימו גם לסמכותו של בית משפט זה לדון בתביעה.

התובעת הינה חברה העוסקת בשיווק של תערובת והזנה לבעלי חיים. הנתבע חקלאי שרכש סחורה מהתובעת בתאריכים הרלוונטיים.
התובעת טוענת כי חובו של הנתבע על פי הכרטסת עמד על סכום כולל של 34,983 ₪. חוב זה לא שולם. על חשבון החוב שילם הנתבע 6 שיקים על סך 5000 ₪ כל אחד, אולם כל השיקים חזרו מהבנק מבלי שכובדו בציון "ניתנה הוראת ביטול".
התובעת פיצלה את תביעותיה, את השיקים הגישה לביצוע בהליך נפרד ועל יתרת הסכום הגישה תביעה בסדר דין מהיר, כעת אוחד, כאמור, הדיון בשני התיקים.

ראיות התובעת
-
מטעם התביעה העיד מר יואל יצחק – סוכן המכירות,
וכן מר אמנון יצחק – נהג המשאית.

העד יואל יצחק הגיש גם רשימה מפורטת של תעודות המשלוח שהוצאו בגין הסחורה שסופקה לנתבע. בחקירתו הנגדית אישר עד התביעה כי תעודות המשלוח הוצאו לחברת "ש.י.קדוש הובלות בע"מ".
בתשובה לשאלה האם הנתבע רכש אישית סחורה, השיב כי באיזשהו שלב גם הנתבע רכש סחורה באופן אישי בתקופה שהיה שותף עם אחיו, אך ציין שמתקופה זו לא נותר חוב. גם הכרטסת שצורפה כנספח ב' לכתב התביעה היא על שם ש.י.הובלות בע"מ.
העד אישר כי השיקים שהוגשו לביצוע הם חלק מסדרה של 30 שיקים שנתן הנתבע. העד הכחיש את טענת הנתבע שטען ששילם על חשבון החוב סך של 10,000 ₪ במזומן. העד העיד שמי ששילם את הסכום היה אחיו, בשל חוב אחר של האח וללא קשר לחוב הנתבע כאן.

עד תביעה מס' 2 מר אמנון יצחק, הנהג שהוביל את הסחורה ללקוחות, הצהיר כי במהלך תקופת עבודתו אצל התובעת שם הוא עובד מזה 20 שנה ועד היום, הוא הוביל סחורה לכתובתו של הנתבע במושב אדירים, הכל כמפורט בתעודות המשלוח שצורפו גם לתצהירו.
העד הסביר כי תעודות המשלוח לא נחתמו כי בענף כולם מכירים את כולם ויש אמון מוחלט בין האנשים ולכן לא נוהגים להחתים את תעודות המשלוח. העד הצהיר כי הוא סיפק לנתבע את כל הסחורה המפורטת בתעודות המשלוח ללא יוצא מן הכלל והכחיש את טענתו של הנתבע שטען כי חלק מהסחורה לא סופקה.

ראיות הנתבע
-
הנתבע הגיש תצהיר בתמיכה להתנגדות לביצוע השטרות, והעיד בבית המשפט.
בתצהיר ההתנגדות מאשר הנתבע שהיה בקשרי מסחר עם התובעת.
טרם מסירת השיקים נשוא התביעה היתה החברה שבבעלותו – חברת "ש.י. קדוש הובלות בע"מ" היתה חייבת החברה לתובעת סך
של 151,183 ₪.
הנתבע טוען כי שוחח עם מנהל התובעת – מר יואל, וטען בפני
ו שסכום החוב נמוך ב – 20,000 ₪ ועומד על סך של 131,000
₪ בלבד, שבו הוא מודה. יחד עם זאת, מאשר הנתבע כי ישלם את החוב של 151,183 ₪ בפריסת תשלומים נוחה, וזאת בכפוף לכך שמנהל התובעת יציג בפני
ו אישורים על החוב ותעודות משלוח חתומות, וככל שלא יוצגו, יופחת סכום של 20,000 ₪ ומתוך השיקים שימסור הנתבע במסגרת פריסת התשלומים, יוחזרו שיקים בסכום של 20,000 ₪. הנתבע מסר 30 שיקים, מתוכם 29 ע"ס 5,000 ₪ ושיק נוסף על סך 6,183 ₪ לכיסוי כל יתרת החוב של 151,183 ₪. הנתבע מסר שיקים אישיים שלו לפירעון החוב [ס' 12-14 לתצהיר].
מתוך השיקים שמסר הנתבע נפרעו 19 שיקים על סך 5,000 ₪ כל אחד, ובסה"כ 95,000 ₪. לדבריו, לאחר הפירעון החלקי האמור הוסכם שהנתבע ימשיך ויפרע את החוב עד לסכום של 131,183 ₪ במזומן ו/או בשיקים של לקוחות. מפעם לפעם הוא שילם תשלומים על חשבון החוב, ולטענתו שילם סכום כולל של 121,183 ₪. לדבריו, בסמוך לראש השנה של שנת 2005 נפגש עם מנהל התובעת שבה נכח גם אחיו של הנתבע – מר מאיר קדוש, ומסר לו סך של 10,000 ₪ במזומן. באותה הזדמנות גם שילם אחיו של הנתבע חוב שלו בסכום של 20,000 ₪.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שיש לקבל את התביעה בעיקרה, ככל שהיא נוגעת לעילה השטרית.

הנתבע מאשר שמסר לתובעת שיקים לפריסה ולתשלום החוב של החברה שבבעלותו. השיקים נשוא התביעה הינם חלק משיקים אלה. השיקים שנמסרו נמסרו בעד ערך. השיקים תקינים על פניהם. התובעת היא אוחזת של השיקים.
הנתבע טוען כי על חשבון החוב הוא שילם סך של 10,000 ₪

. הנתבע לא עמד בנטל להוכיח טענתו זו. הנתבע טוען שהוא שילם את הסכום של 10,000 ₪ בנוכחותו של אחיו, אך לא טרח לזמן את אחיו להעיד. הנתבע לא נתן הסבר מניח את הדעת לאי זימונו של אחיו לעדות. ואמר "אני לא יודע למה אחי צריך לבוא ולהעיד" [עמ' 12 ש' 17]. בהמשך אמר כי "אחי לא היה כשמסרתי לו את הכסף זה היה לי הבית כשאחי לא היה" [שם, ש' 21].
דבריו אלו של הנתבע מנוגדים לעדותו בתצהיר ההתנגדות שם הצהיר שהוא שילם את הסך של 10,000 ₪ בנוכחות אחיו.

גם טענתו של הנתבע שהוא פרס ושילם שיקים בסכום העולה על סכום החוב, איננה משכנעת ואני דוחה אותה. לא נראה לי שהנתבע ישלם סכום שהוא איננו חייב בו. עצם מסירת השיקים בסכום הכולל שמסר הנתבע מהווה הודאה מצידו על קיומו של החוב בסכום זה.

לגבי יתרת החוב, מדובר בחוב של חברה שבבעלות הנתבע ויש לעשות הפרדה בינה לבין הנתבע. אין מקום לתביעה אישית נגד הנתבע. לא נתקיימו במקרה זה נסיבות המצדיקות הרמת
מסך או הטלת אחריות אישית על הנתבע.

הכרטסת ותעודות המשלוח המתייחסות לחברה בע"מ ולא לנתבע באופן אישי הינם רישומים פנימיים של התובע. גם אם אני מקבל את דברי עד התביעה שלא נהוג להחתים על תעודות משלוח, הרי שלאור ההכחשה של הנתבע לא ניתן לקבוע שהתובעת הוכיחה קיומו של חוב מעבר לסכומים שלגביהם ניתנו השיקים.

אשר על כן, אני מקבל את התביעה השטרית המתייחסת ל – 6 שיקים על סך 5000 ₪ כל אחד. התובעת רשאית להמשיך בהליכי ההוצל"פ בהם נקטה נגד הנתבע בלשכת ההוצל"פ בתיק מס'

02-12170-07-6
.



התביעה בסדר דין מהיר שהוגשה על סך 5,853 ₪ נדחית בזה.

בהתחשב בתוצאה קבלת התביעה העיקרית ודחיית התביעה שהוגשה בסדר דין מהיר, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ + מע"מ.


ניתן היום,
י"ב אלול תשס"ט, 01 ספטמבר 2009, בהעדר הצדדים.














תט בית משפט שלום 2639-08/07 מילובר מכון מרכזי לתערוכות בע'מ נ' שמעון קדוש (פורסם ב-ֽ 01/09/2009)